כשמדברים על השקעות בשוק ההון, הדימוי שעולה לרבים בראש הוא של מסכים מהבהבים, סוחרים לחוצים בטלפונים וניסיון בלתי פוסק "לנחש" מה יהיה הטרנד הבא. אבל האמת היא שדווקא עבור המשקיע הפשוט, הסוד להצלחה אמיתית טמון לעיתים קרובות בפעולה הכי קשה לביצוע: פשוט לא לעשות כלום. במקום לנסות לרכוב על גלים חולפים או לרדוף אחרי המניה התורנית שכולם מדברים עליה בחדשות, האסטרטגיה המנצחת היא "זמן בשוק" ולא "תזמון השוק". כשאתם בוחרים קרן איכותית ונשארים בה לאורך שנים, אתם רותמים לטובתכם את הכוח החזק ביותר ביקום הפיננסי – הריבית דריבית, שבונה את עצמה שכבה על גבי שכבה בשקט ובסבלנות.

מעבר לרווח הכספי, היתרון הגדול של הגישה הזו הוא השקט הנפשי שהיא מעניקה. כשמפסיקים לנסות "לנצח" את השוק בכל יום מחדש, נעלם הלחץ המלווה כל ירידה זמנית בבורסה. אבל לא מדובר רק בפסיכולוגיה; יש כאן מתמטיקה פשוטה ומשתלמת. בכל פעם שאתם קונים ומוכרים, אתם משלמים עמלות לבנקים ולברוקרים, ובנוסף – פוגשים את רשויות המס. בכל פעם שאתם מוכרים ברווח כדי לעבור ל"דבר הבא", אתם נפרדים מ-25% מהרווח לטובת מס הכנסה – כסף שיכול היה להמשיך לעבוד עבורכם ולייצר עוד רווחים (דחיית מס).

סבלנות משתלמת בענק

בכתבה זו נציג את הקרנות שהוכיחו שהסבלנות משתלמת, ובגדול. אלו הקרנות שהצליחו להניב תשואה פנומנלית של מעל 350% בעשור האחרון. הן מוכיחות שמי שלא התפתה לצאת מהשוק ברגעים קשים או "לזגזג" בין השקעות, מצא את עצמו במסלול הישיר לצמיחה כלכלית משמעותית, תוך שהוא חוסך לעצמו המון כאב ראש, עמלות מיותרות ותשלומי מס מוקדמים. חשוב לזכור שלא מדובר במטה קסמים, וכמובן שלא כל קרן נאמנות מבטיחה "טיסה" שכזו אל על. למעשה, רוב הקרנות בשוק לא הצליחו להעפיל לפסגות המדהימות של ה-350% ומעלה. עם זאת, הנתונים מראים שהכיוון הכללי של מי שבחר במסלול המנייתי היה חיובי מאוד: כל מהקרנות המנייתיות וחלק ניכר מהגמישות שפועלות כאן בעשור האחרון חצו בקלות את רף ה-100% תשואה מצטברת. זה אומר שגם מי שלא "פגע" בקרן המצטיינת ביותר של העשור, אך השכיל להתמיד ולהישאר מושקע לאורך זמן במסלולים הצומחים, ראה את הכסף שלו מכפיל את עצמו.

למה דווקא מניות?

כל הקרנות ברשימה הן מנייתיות, וזה לא במקרה. ככל הנראה רק קרנות מנייתיות מסוגלות להגיע למספרים פנומנליים שכאלה. הסיבה לכך נעוצה בטבעו של שוק ההון – לאורך זמן, המניות הן המנוע החזק ביותר לצמיחה, והן נוטות להניב תשואה עודפת משמעותית על פני אפיקים סולידיים כמו אג"ח או פיקדונות בנקאיים. הכלל כאן הוא פשוט: ככל שאופק ההשקעה שלכם ארוך יותר ויש לכם יותר שנים קדימה, כך גוברת ההמלצה להקדיש חלק נכבד יותר מתיק ההשקעות למניות. באופן מעט מפתיע, אף אחת מהקרנות הגמישות לא נכנסה לרשימה היוקרתית הזו. נראה שדווקא עודף האפשרויות שעומד בפני מנהלי הקרנות הגמישות עמד בעוכריהן, והשקעה "פשוטה" יותר וממוקדת במניות הניבה תוצאה טובה יותר לאורך זמן.

• קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנבחרת המובילה: הקרנות המצטיינות של העשור

לפניכם הקרנות המצטיינות בטווח הזמן של 10 שנים (לא כולל קרנות ממונפות). התשואות נמדדות מתחילת 2016 ועד היום. מצאנו בסך הכל 3 קרנות שחצו את הרף הגבוה. התשואה לעשר שנים נמדדה מהיום הראשון של שנת 2016 (כלומר עשר שנים פחות שבועיים). בנוסף, לא נלקחו בחשבון קרנות ממונפות. 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.

אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

• הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
• הוצאות כספיות משפחתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.