זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

המניות שיעשו אתכם רזים בריאים ועשירים

מי האויב הגדול של המשקיע הפרטי, מיהן המניות שנהנות ממגפת ההשמנה, ומה הכיוון של מניית AMD?
זיו סגל | (8)
נושאים בכתבה אינטר וול סטריט

 איך להיות רזים, בריאים ועשירים? האם הקורונה היא הטכנולוגיה המשבשת של המאה? נראה שיש סימנים מהותיים לכך. איך ליהנות מזרימת הכסף במקביל לניהול הסיכונים? ומי האויב של המשקיעים הפרטיים?

 

בכל הקשור ל-S&P500, שבוע המסחר הסתיים בסוג של דשדוש כאשר ״אי היפוך המגמה״ אליו התייחסתי בפעם הקודמת עדיין ניצב במעלה גל העליות האחרון ועל פניו, מורה לכל ה״מטפסים״ את השביל לירידה. מחשבה שעלתה לי היא שהשחקנים חווים עכשיו שני סוגים של פחד: מצד אחד פחד מחדשות כלכליות / בריאותיות קשות ומצד שני ״פחד״ מעוד שפן שטראמפ והפד ישלפו בשביל להחזיק/ להקפיץ את השוק. זו יכולה להיות הסיבה לכך שהשוק כל כך תזזיתי. זו אולי גם הסיבה לכך שישנה גאות של משקיעים פרטיים שמנסים לנצל את התנודתיות ולבנות לעצמם ערוץ הכנסה נוסף ומתוכה גם צצים סיפורים של התרסקות וייאוש.

אז משקיעים פרטיים: זכרו שישנו אויב שם בחוץ שאורב לכם ומנסה לפתות אתכם. קוראים לו מינוף. המינוף, בריבית לא נמוכה, מאפשר לחברות המסחר שמציעות לכם מסחר בעלות אפסית, כמו גם נגזרות פיננסיות, להרוויח הרבה כסף גם אם פתחתם חשבון צנוע. אל תתפתו כמו שאתם לא מתפתים לכל שלט פרסום להלוואות שאתם פוגשים עכשיו ברחובות העיר.

 

להשלמת הניתוח של ה- S&P500 נאמר שאנחנו עדיין בצילו של האי עם אפשרות ממשית יותר, לדעתי, לירידות שערים, אפשרות שתתחיל להתממש אם תיפרץ התמיכה שבאזור 2950.

 > לקריאת הטורים הקודמים של זיו סגל

הזהב מגיח שוב..

ובכן, כפי שעדכנתי גם בעמוד הפייסבוק של ביזפורטל, נראה שהזהב מתחיל להרים ראש שוב. זה עדיין ברמת איתות ראשוני ולכן פרסמתי עבורכם את הגרף בעמוד הפייסבוק כך שנעקוב ביחד. שימו לב לפריצה של משולש הדשדוש כפי שהיא נראית על גרף ה-GLD, קרן הסל שמחקה את מחיר הזהב. אם הפריצה הזו תישמר בתחילת שבוע המסחר, ניתן יהיה לצפות לעוד קפיצה של הזהב למעלה ומבחינתי זהו גם איתות דובי, חבוי קצת, לאפשרות ירידת השווקים. התעוררות דומה ניתן לראות גם על GDX, קרן הסל להשקעה בחברות כרית זהב גדולות. שימו לב שגם ה-VIX נתמך ברמת התמיכה שציינו עבורו והתחיל לעלות כך שניתן אכן לומר שמתחת לפני השטח, המקצוענים (שקונים זהב ומתמחרים את האופציות, תמחור שמשפיע על ה- VIX) לא רגועים.

 העולם באמת משתנה

אחת השאלות המרחפות מעלינו, כבני אדם, כבעלי עסקים או שכירים וכמשקיעים היא האם העולם באמת משתנה כתוצאה מהקורונה או שברגע שיהיה חיסון הכל יחזור לקדמותו.

כנראה שבדבר אחד העולם לא משתנה. העשירים נעשים עשירים יותר והעניים ומעמד הביניים נחלשים יותר. כספי התמיכה הממשלתיים זורמים אל החברות החזקות, גם אם לרגע הם עוברים בכיס שלנו. יתרה מכך, כפי שפורסם השבוע בארה״ב, חלק גדול מהכסף הלך למקומות עלומים...

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עם הנתון הנ״ל אנחנו יכולים לצאת לכיכרות ולהפגין אבל כמשקיעים זה לא יעזור לנו. אנחנו צריכים לחפש חברות אליהן זורם הכסף ולהשקיע בהן. אם אתם לא יכולים לנצח אותם, הצטרפו אליהם, כמאמר האמרה הידועה.

ופה באמת נשאלת השאלה לאן יופנו נהרות הכסף. לשאלה הזו כל אחד יכול לענות מהתבוננות בשינויים סביבו. אני חווה זאת בעולמות התוכן שלי: השקעות ולימודי השקעות, אקדמיה והוראה אקדמית ואימון מנטאלי – רוחני. אני חווה זאת גם באמצעות דברים שנמנעים ממני (נסיעות לחו״ל) ומשמעותם ודרך שבילים שנפתחים עבורי: הוראה והנחיה מקוונת וזמן להתפתח כ״נווד דיגיטאלי״ תוך כדי שהפלטפורמות השונות משתדרגות בקצב מאתגר ומבטיח.

עכשיו תשאלו את עצמכם את אותה שאלה: איזה שינויים המתרחשים עכשיו, כפי שאתם חשים אותם או צופים בהם, מעצבים את העולם עם נקודת ״אל חזור״. אני בהחלט מתחיל לחשוב שתקופת הקורונה יכולה להיות המהפכה של המאה וביחוד, אולי לא כפי שהיינו רוצים, אם היא תימשך זמן רב. תשאלו את עצמכם איפה נקודת האל חזור. דוגמה קטנה: פגישות. האם תהיו מוכנים לחזור ולבזבז זמן של פקקים וכסף על חניה ודלק בשביל להגיע לפגישה, לגלות שחלק מאחרים, חלק מבריזים והפגישה גם נמרחת? אני חושב שבתחום שנקרא לו ״יעילות החיים״, עברנו נקודת אל חזור. זה אומר שיהיה לנו יותר זמן לדברים אחרים, להתפתחות עסקית עצמאית, ללמידה, להתפתחות רוחנית, לתחביבים, משפחה ועוד. שימו לב למשל, כפי ששמעתי בחצי אוזן בחדשות, שהמורים טוענים שלמרות הקורונה, הם הספיקו ללמד הכל...

 

זכרו שרעיונות ההשקעה הכי טובים הם אלו שאתם מגיעים אליהם מתוך הבנת הזרמים בעולם ואז חיפוש החברות – מניות שירוויחו מהן. זו המשמעות של להיות משקיע עצמאי!!!

 

מזון בריא ודיאטה? תמיד הולך.....

אז הנה כמה רעיונות עצמאיים, רעיונות שגם פוגשים את הגרף בנקודה טובה.

אתחיל ברעיון של עמיתתי לפודקאסט BillOut ולחיים, מורן צור.

אחד הכיוונים שהיא הולכת אליהם ונראים לי הגיוניים מאוד הם ספורט (ביתי), תזונה ודיאטה. מורן הגיעה דרך מסע חיפושים עצמאי לחברת  Medifast MED - (בכוונה מדגיש שוב: חיפוש עצמאי. זה המסר שלי אליכם. זה לא אומר שאתם לא יכולים להשתמש ברעיונות של אחרים. להיפך וזו גם אחת התועלות של בלוגסטריט. אבל, תקדישו זמן להכרות עם הבלוגר/כתב שאחריו אתם עוקבים, תבחנו את מידת מקוריותו ואת ההתאמה שלו לסגנון ההשקעות שלכם ואז, אחרי שווידאתם שהוא מתאים ל״הגדרות החיפוש שלכם״, השתמשו בפירות עבודתו. מקווה שלא איבדתי מישהו/י עכשיו...). אני שמתי עליה עין בעבר והיא נראית לי רלבנטית גם היום. החברה שייכת לענף מזון הבריאות, שמירת משקל וארוחות בריאות. מדובר בחברה קטנה יחסית, מכפיל 18 וגרף שמראה התאוששות אחרי מהלך ירידה משמעותי שהתחיל טרם הקורונה. אם תתבסס התמיכה ב – 117 דולר, ניתן יהיה לצפות להמשך עליה.

ל-MED אוסיף את מנית שומרי משקל הוותיקה – WW. בהמשך לדברים שאמרנו כאן, החברה נעה על שני זרמים: השמנה עולמית ומעבר לאינטראקציות מקוונות. נבחן תמיכה ב-25 דולר ואם WW תוסיף משקל מהשער הזה אז ניתן יהיה להבין שמתפתח מומנטום.

 

נסיים בקצרה עם שתי מניות מעניינות שמתוזמנות טוב, כפי שזה נראה כרגע, עם הגרף:

מנית AMD אומנם  קרובה לשיא כל הזמנים אולם מכיוון שדשדשה מתחתיו בתבנית של משולש, יש סיכוי לפריצה כלפי מעלה. קראתי לאחרונה הרבה פוסטים שמדברים בעדה כולל בהקשר של פריחת קונסולות המשחקים.

 

ל-WORK התייחסנו לא מזמן אז רק אעדכן שנראה שהיא חוזרת לטפס מרמת התמיכה כך שהרעיון מקבל אישור טכני.

 

 

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעניין לקרוא אותך זיו (ל"ת)
    לביא 28/06/2020 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאמין מאוד בזהב (ל"ת)
    גדי 22/06/2020 22:02
    הגב לתגובה זו
  • אני 23/06/2020 20:10
    הגב לתגובה זו
    וגם נראה (אולי סוף סוף) שהאינפלציה תרים ראש (מחירי הסחורות מתחילים לאותת לפחות על ציפיה עולה לאינפלציה)
  • 4.
    תמיד כיף לקרוא אותך זיו. (ל"ת)
    22/06/2020 14:33
    הגב לתגובה זו
  • תודה! (ל"ת)
    זיו סגל 22/06/2020 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 22/06/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
    פיטר לינץ' לפני שנים,הילדים שלי "משוגעים" על מוצר ,אז אני משקיע בחברה היצרנית!
  • 2.
    לרון 22/06/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
    amd בגלל בעיקר המנכלי"ת הגאונית!
  • 1.
    מחזיק בשתיהן 22/06/2020 12:08
    הגב לתגובה זו
    NVDA נראית יותר טוב טכנית בסקטור חזק ההבדל בין לקחת פוזיציה במניה המובילה לבין לקחת פוזיציה במניה המובילה השניה יכול להגיע להפרש של מאות אחוזים בתשואה
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.