איך ייתכן שמחיר הנפט ירד למינוס ולמה השקעה בנפט עדיין מסוכנת?
בראשית דבריי חשוב לי להביע את דעתי לגבי הסיכונים בהשקעות בתחום הנפט. התנודות והשינויים החריפים יוצרים רושם שיש כאן הזדמנויות לרווח מהיר וקל. אולם כגודל הרווח ואף יותר גודל ההפסד. השוק מאוד תנודתי, לא ניתן לצפייה ולפעמים - גם בדיעבד קשה להסביר את שינויי המחיר, מאחר ויש שילוב של גורמים רבים ולא רק ניתוח כלכלי כפי שניתן לנתח חברה, אלא כלכלה עולמית, גאופוליטיקה, סנקציות, מלחמות ומאבקי כוח; ואחרון חביב מסחר בנגזרים המעצים וממנף השפעות אלו.
המלצתי האישית הינה לא לעסוק במסחר בנפט ישירות, אלא כמובן לאלו שעיסוקם במסחר פיזי בתחום כמו חברות חשמל/אנרגיה, תעופה, ספנות, וצרכני דלקים גדולים אחרים.
הכתבות שמפציעות מידי שעה בימים האחרונים לגבי ירידת מחיר הנפט לאפס ואף מתחת, אכן מסקרנות. העובדה שמחיר הנפט בחוזה למאי היה שלילי לא מובנת ועלולה לתת לנו הרגשה שאנו מחמיצים הזדמנויות לרכישה בזול. אך דווקא האירוע בסיום המסחר אתמול בניו יורק – הירידה למינוס 38 דולר לחבית נפט, יכול להסביר שאין בהכרח קשר בין מחיר הנפט על פי מסחר בחוזים/ בניירות לבין מחיר נפט פיזי - האם מישהו מאתנו, שאינו בתחום יכול באמת לרכוש נפט בדולר לחבית או פחות?
הנקודה החשובה ביותר לציון הינה שמדובר על חוזה לחודש מאי אשר פוקע היום - 21/04, בעוד שאר החוזים, לתקופות ארוכות יותר, הן בניו יורק והן בלונדון (נפט BRENT), נסחרים ב-20 דולר ומעלה.
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבורסה הסחורות בניו יורק נסחרים חוזים עתידיים לפי חודשים כאשר לכל חוזה מוגדר מראש מועד פקיעה. המסחר בבורסה הינו משחק שסכומו אפס Zero sum game, כלומר על כל צד שקונה חוזה יש מנגד מוכר חוזה ובסך הכל - מול כל רווח יש צד שני שהפסיד בדיוק את אותו סכום, ולהפך.
החוזים על נפט מסוג WTI הם חוזים עם מסירה פיזית. המשמעות היא שמי שנותר עם חוזה ליום הפקיעה יש לו התחייבות לספק (אם מכר חוזה) או לקבל (אם קנה חוזה) פיזית נפט גולמי בנמל Cushing באוקלהומה ארה"ב.
כעת תארו לכם משקיעים שקנו חוזי מאי WTI אשר פוקעים תוך יום. החוזה הוא "עסקת נייר" במשך כל חייו, ואפשר בכל רגע לקנות או למכור. אך, ברגע האחרון החוזה הופך להתחייבות פיזית כמוסבר לעיל. כלומר אותם משקיעים שקנו חוזים אלו ב-20 דולר או ב-18 דולר ואולי ב-8 דולר ופחות עומדים בפני ההחלטה הבאה - למכור את החוזים ולהשתחרר מהתחייבותם או שיאלצו לקבל את הנפט פיזית.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
כתבות קשורות:
> הנפט עלה ל-1 דולר אחרי שצנח למינוס 38 דולר
> עד סוף השנה הנפט צפוי לזנק לכ-35 דולר
במצב זה הם "לחיצים" וסחיטים מאחר וסוחרים מקצוענים בשוק הנפט ו/או כאלו שכן מסוגלים לטעון ולאחסן את הנפט פיזית ממתינים עד שהמחיר יירד ויוכלו לקנות בזול מאותם מחזיקים ב-LONG שאין להם אפשרות להעמיס אלפי חביות על אנייה. הלחץ של מחזיקי החוזים ב-LONG למכור מהר את החוזים מעצים את הירידות. מצב זה נקרא "Long Squeeze", והוא קורה רבות, אך לא זכורה מעולם תופעה כזו חריפה.
משקיעים מסוימים נאלצו אתמול למכור חוזה מאי בדולרים ספורים, או במינוס שזה לא נתפס. אבל הם עשו זאת כי אלצו לעשות זאת כי לא תכננו ואין ביכולתם לבצע עסקה פיסית בפועל, בין היתר בגלל חוסר יכולת לאחסן, להוביל ועוד. שילוב של גורמים – חוסר מקום אחסון, ביקוש קטן לנפט, ירידה לא מספקת בהיצע, ופעילויות פיננסיות במישור החוזים והנגזרות על הנפט – גרמו לאירועי הנדיר הזה – נפט במחיר שלילי שתיקן למחיר של דולרים בודדים. השאלה, מה יהיה בהמשך?
משקיעים שיבקשו להמשיך להחזיק בחוזה נפט, יקנו כעת (אחרי שמכרו את חוזה מאי בדולרים בודדים ופחות) את חוזה יוני או יולי במחיר של מעל 20 דולר כאמור (כמובן שיכלו לעשות פעולה זו בכל יום מסחר). לגלגול הזה יש עלויות - פערים משמעותיים במחיר, ואם תעודת הסל שלכם/ קרן הסל שלכם, עובדת בשיטה הזו – ומאוד ייתכן שכן, אזי עלות הגלגול שלה גבוהה. לעלות הזו קוראים – קונטנגו.
ומה המשקיעים יעשו בעוד חודש? האם הם לא יחששו לקראת פקיעת החוזה ממצב דומה לזה שקרה עכשיו – מה מבטיח להם שבעיות האחסון ייפתרו עוד חודש?
חשוב להבהיר - מי שקונה תעודת סל או קרן סל האמורה לעקוב אחר מחירי החוזים העתידיים לא יימלט מהסיכון המתואר, אם כי אני מקווה, שמנהלי תעודות הסל שזה עיקר עיסוקם יצלחו בנזק קטן יותר אירועים כאלו.
באופן תאורטי יכול המסחר להיסגר גם ללא מעבר של חבית נפט אחת אפילו בין צדדים, אילו כל מי שהחזיק בפוזיציה פתוחה (קרי חוזה שקנה או חוזה שמכר וטרם ביצע פעולה הפוכה) יסגור את הפוזיציה. במקרה תיאורטי קיצוני כזה כל העסקאות ייסגרו "על הנייר" בלבד.
ומכאן גם שאין קשר בין היקף החוזים שנסחרים לבין כמויות ההפקה בפועל. לדוגמא אתמול היקף המסחר ב-WTI בחוזה מאי בלבד היה שווה ערך ל 250 מיליון חביות, כאשר התפוקה היומית העולמית לדוגמא הינה בשנים האחרונות כ-100 מיליון חביות ליום. סך היקף המסחר בכל החוזים הסתכם במעל 2 מיליארד חביות!!
הכותב הינו רמי ששון מומחה בניהול סיכונים פיננסים
- 17.עזרו לעצמאים עם עסקי הנפט, ולא לשכירים מובטלים (ל"ת)דר בכור לשם 25/04/2020 10:57הגב לתגובה זו
- 16.קש 22/04/2020 09:19הגב לתגובה זובהתבוננות במסחר של כלל הסחורות בעולם יש ירידה תלולה והדרך למטה עוד ארוכה .היוצא דופן הוא מחיר הזהב בתור מקלט מפני אסונות וחוסר אמון במטבעות אך לפי דעתי יש סיכוי למחיר אונקייה של 900-980 $ בעתיד.
- 15.מנסה להבין 21/04/2020 21:56הגב לתגובה זוהאם יתקשרו אלי ויגידו לי בא תיקח נפט? האם יכול להיות שאני אהיה במינוס - (כמו כותב אופציה) - למרות בצעתי קניה? דוגמא - קניתי uco ב-100$ - האם אוכל להפסיד יותרמקרן ההשקעה?
- 14.מתי מבני ברק 21/04/2020 21:09הגב לתגובה זולמה לא לקנות אופציות קול על oil שנסחרות בסנטים מה יש לסכן
- 13.רוני מהברוקראז' 21/04/2020 17:03הגב לתגובה זובסוף העסקה, לא בא לי להישאר עם חביות נפט אמיתיות בנמל. רמי ששון, תמשיך לכתוב לנו כאן כל יום ברצף. זה לא טוב שאתה בא לנו בהפסקות.
- 12.כתבה טובה (ל"ת)Q 21/04/2020 16:51הגב לתגובה זו
- 11.Ben 21/04/2020 14:39הגב לתגובה זואיך מושפעות RDS וBP XOM???
- 10.אלישע 21/04/2020 14:08הגב לתגובה זוהעולם הגיע סופסוף לנקודה בה כדאי לו לעזוב סופית את הדלק הפוסילי באדמה לפני שיהיה מאוחר מדי!!
- 9.אופטימי 21/04/2020 12:10הגב לתגובה זוהכלכלה נעצרה, חוץ מהבורסה, שעולה בלי קשר לכלום
- 8.משקיע 21/04/2020 11:47הגב לתגובה זובגלל הקורונה אנים נשארים בבית ואין טיסות כמעט אין ביקוש לנפט. כשבעולם יחזור לשיגרה זה ישתנה ויחזור הביקוש וגם המחיר יעלה
- העולם לא יחזור לקדמותו, גם אם ה"מגפה" תיעלם מחר (ל"ת)אופטימי 21/04/2020 18:30הגב לתגובה זו
- 7.נהנתי לקרוא את הכתבה, תודה. (ל"ת)יואל 21/04/2020 11:31הגב לתגובה זו
- 6.מה עם הגנבים מהכנסת?? אצלנו המחיר חוגג (ל"ת)ערן 21/04/2020 11:26הגב לתגובה זו
- 5.אסף 21/04/2020 11:00הגב לתגובה זושלום רמי, נהניתי לקרוא את דבריך. הגיוניים ומקצועיים. שאלתי היא על כמה לדעתך צריכה להתייצב מחיר חבית?
- רמי 21/04/2020 11:10הגב לתגובה זוכרגע הביקוש נמוך מאד, נעשה ניסיון לקצץ בהיצע אבל הוא לא מספיק.
- 4.עמוס 21/04/2020 10:41הגב לתגובה זועניין של שנה או אפילו פחות, הנפט ישוב להיות המוצר הנדרש ביותר בעולם. כל עוד לא המציאו איזשהי המצאה גאונית או היתוך קר, נפט ימשיך להיות העיקר.
- קובי 21/04/2020 16:26הגב לתגובה זועל מנת ליהנות מהמחיר לטווח ארוך עליך לקנות פיסית נפט ולאפסן אותו. האלטרנטיבה זה קרן סל שבכל חודש על לאיזון נורמלי בין ההיצע לביקוש תישחט במכירת החוזה הפוקע וקניית החוזה לחודש הבא. החוזים לטווח הארוך יותר מתומחרים כבר היום במחיר גבוה משמעותית ממחיר הנפט הנוכחי
- אדורם 21/04/2020 11:43הגב לתגובה זוייתכן שגם הזינוק העתידי במחירי הנפט לא יפצה על השחיקה בקרנות.
- 3.אני 21/04/2020 10:35הגב לתגובה זומה המשמעות לתעודות סל? uso
- 2.אוריאל 21/04/2020 10:26הגב לתגובה זולא ברור לי מה ההשלכות של הנאמר בכתבה על מי שרכש מניות בUSO לדוגמא בימים האחרונים, אפשר הסבר לזה?
- מנהל תיקים ותיק 21/04/2020 12:31הגב לתגובה זועד כמה שאני מכיר תעודה/קרן זו מחזיקה רצף של חוזים אז האירוע יותר מוחלק בגלל שהחוזים ליוני והלאה נותרו יותר יקרים - לכן לדוגמא אתמול היא חרדה כ- 11% "בלבד" .
- 1.אחד העם 21/04/2020 10:26הגב לתגובה זוהאם גלגול החוזים יפגע אנושות בתעודה זו גם? יש למישהו דעה/המלצה בנוגע לנייר הזה?

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.