שלטון הצללים של בנק ישראל - מה כוחם האמיתי של נבחרי הציבור?

בנק ישראל מרקיד את שרת המשפטים לצלילי החליל שלו ובולם באמצעותה בוועדת השרים לענייני חקיקה כל הצעת חוק שעלולה לפגוע בעודפי השומן של הבנקים בישראל. לפני שנלחמים בבג"ץ שאולי מצפצף על שלטון הרוב, חובה לעשות בדק בית בהפרדת הרשויות שבין הממשלה לכנסת.המשמר החברתי פרסם כבר לפני 4 שנים כי פועל יוצא של וועדת השרים לענייני חקיקה הוא ש"חברי הכנסת של הקואליציה הם המוחלשים ביותר בכנסת".בדוח על מעמדה של הכנסת משנת 2000, נקבע כי: "בישראל אפשר להצביע על מידה מדאיגה של חוסר איזון בין הרשויות, כאשר הרשות המחוקקת בולטת בחולשתה והרשות המבצעת בולטת בעוצמתה. גם הרשות השופטת החלה להתבלט כרשות, אשר אינה מתחמת את עצמה לשפיטה לפי חוקי הכנסת, אלא אף בוחנת אותם, לאורם של חוקי היסוד."חולשתה היחסית של הכנסת פוגמת באופייה הדמוקרטי של ישראל, שכן הכנסת היא הגוף המייצג את העם - על כל גווניו. כנסת חלשה פירושה אפשרות, שרצונות ומאוויים אלו לא יבואו לידי ביטוי מהימן ומלא במערכת השלטונית הישראלית".לפני כחודש, בפתח הדיון בהצעת החוק לביטול עמלת פירעון מוקדם שהתקיים בוועדת הכלכלה, קרא לי ח"כ יואב קיש לחדר צדדי ואמר: "אתה לא תאמין, אין לחץ שלא הופעל עליי כדי למסמס את ההצעה. משרד האוצר ומשרד המשפטים... הם אמרו שאם לא נשמע בקולם, ועדת השרים לא תאשר את ההצעה לקריאה ראשונה". הוא גם אמרשיש עוד מהלך פרלמנטרי שנשאר והוא"לזרום" עכשיו עם בנק ישראל ולהעלות לדיון את הנושאים השנויים במחלוקת לפני קריאה שניה ושלישית... וכך היה.אבל ההפתעה לא איחרה לבוא. מתברר שלאיגוד הבנקים ולבנק ישראל יש מנופי לחץ כבדי משקל על שר האוצר ו/או שרת המשפטים. לפני מספר ימים עודכנתי כיהלוא יאומן קרה. בצעד נדיר במיוחד, דרשה ועדת השרים כי:

• הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה (בפעם השלישית) לפני הקריאה השנייה והשלישית ותאושר בהסכמת משרד האוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל.
• הממשלה מתנגדת לכל תוספת לנוסח הכוללת אופן חישוב של עמלת הפירעון.

הכנסת מאבדת מסמכותהשעות ארוכות של דיונים בוועדות השונות לא רלבנטיות בכלל - הממשלה מתנגדת. מעניין מי ניסח את הסעיף. וועדת השרים למעשה מעקרת לחלוטין את הכנסת מסמכותה ופוגעת פגיעה אנושה בשלטון העם. אוהב כוח לא ישבע כוח והצעד הנדיר הזה יהפוך במהרה לדבר שבשגרה.אין שום הצדקה כלכלית, וזו גם לא היתה כוונת המחוקק במקור, לשלם 10 או 20 שנה קדימה רווחים עתידיים ובוודאי שלא לשלם עבור גורם הסיכון האישי שכבר לא קיים בעת הפירעון המוקדם. בנק ישראל במאבקו לטובת הבנקים, מתעלם מהעובדה שהמחוקק הוא זה שנתן לבנק לפני 30 שנה את הזכות לגבות את העמלה בעקבות תנאי שוק קיצוניים. המחוקק נתן והמחוקק לקח.לשמחתי, קיבל קיש החלטה שלא לקבל את האולטימטום של בנק ישראל. ח"כ ביטן שהציג בשמו את הצעת החוק אתמול במליאה הודיע כי זו הצעה "לא מבושלת" מספיק וכי לקריאה שנייה ושלישית נדאג להביא הצעה טובה יותר ללווה מאשר לבנק.בשורה התחתונה, תודה לאל שהצעת החוק עברה אתמול פה אחד בקריאה ראשונה מבלי להזדקק לתמיכת הממשלה, כך שלא ניתנה כל הסכמה להחזיר את ההצעה לוועדת השרים. והכל פתוח לדיון בוועדת הכלכלה.זה אולי ייקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר בנק ישראל יבין שהוא לא יכול להרקיד את נבחרי הציבור לפי הקצב של איגוד הבנקים. לפחות באופן סמלי, הצלחנו לבלום את המגמה המסוכנת הזו ולהעביר את הצעת החוק ללא הסתייגויות ולטובת הציבור כולו. לשרת המשפטים ולפסקת התגברותה נשאר לי רק לומר: נאה דורש ונאה מקיים.