ברבי או מלחמת הכוכבים: מה העתיד של מניות הצעצועים?

טרנדים חדשים כובשים את עולם הילדים ומטלטלים את תעשיית הצעצועים; האם יש מקום לאופטימיות? מוטי כהן בניתוח מיוחד 

מוטי כהן | (1)

בספטמבר 2017, עולם הקמעונאות היה מזועזע בעקבות אחת מפשיטות הרגל הגדולות שקרו כאשר חברת טויס אר אס המתקשה הודיעה על פשיטת רגל. מאז, מניות חברות הצעצועים נתקלו בקשיים. הסברו (סימול: HAS) ירדה ב30%, בזמן שמטאל (סימול: MAT) ירדה ב-45%.

למרבה הצער, לא קיימת חיוביות באופק עבור מניות חברות צעצועים אלו. מניית הסברו אולי תתעלה על מניית מטאל אבל בסופו של דבר, אולם שתי המניות עלולות לדשדש עד שהמצב הכללי בתעשיית הצעצועים ישתפר. להערכתי, לא תהיה מגמת עלייה חיובית בזמן הקרוב, וכתוצאה מכך, אני לא חושב שמניית הסברו צפויה לעלות.

בגרף הבא, ניתן לראות בבירור את ההתעלות של הסברו ב-3 השנים האחרונות. ביצועי יתר של 30% לעומת 42% בחסר לרעת מאטל ועדיין אני חושב שהסברו תנוע למטה יותר מאשר מעלה.

הנה מבט מעמיק לסיבות שהובילו אותי לדעה זו:

 

1. זמנים קשים עבור תעשיית הצעצועים

הסברו ממותגת גבוה מבין חברות הצעצועים, אבל אלו זמנים לא פשוטים עבור כל אחד בתעשיית הצעצועים המודרנית. 14% מרווחיה של הסברו מגיעים מטויס אר אס. לכן, פשיטת הרגל של ענקית הצעצועים תספק ירידה משמעותית במספרים של  החברה.

השוורים אופטימיים שאבידת טויס אר אס היא רק רעש זמני, ושבסופו של דבר, המכירות יגיעו מערוצים אחרים. אבל אני לא כל כך בטוח לגבי זה. באופן כללי, נראה שתעשיית הצעצועים בדרך לחלוף מן העולם.

הגורם העיקרי לביסוס זה, הוא העלייה המשמעותית בשימוש במובייל בקרב ילדים. הגיל הממוצע בו ילד מקבל את הסמארטפון הראשון שלו הוא כעת 10.3, מה שאומר שכל אותם בני 10 שהיו משחקים עם צעצועי הסברו, כיום משחקים בסמארטפון שלהם. בנוסף, אחוז השימוש בטאבלט בקרב ילדים נסק מ-26% ל-55% בשנים האחרונות, בזמן ששימוש באופן כללי באינטרנט עלה מ-42% ל-64%.

במילים אחרות, ילדים כבר לא משחקים עם צעצועים של הסברו. במקום, הם משחקים בטאבלים ובסמארטפונים. הטרנד הזה לא הולך להיעלם בזמן הקרוב. הדברים עלולים להיות אפילו יותר עגומים עבור הסברו ככל שהטכנולוגיה תתקדם ותמשיך לצבור פופולריות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

2. מניית הסברו מוערכת יותר מדי גבוה

פשיטת הרגל המדוברת של טויס אר אס תשפיע על המספרים בטווח הקרוב. ואילו התקדמות הטכנולוגיה והנסיקה בפופולריות של טאבלטים וסמארטפונים תשפיע על המספרים לטווח הרחוק. בסך הכל, במשך השנים הקרובות, הסברו תהיה ברת מזל אם תדווח על תזרים חיובי. במקרה הכי טוב, מדובר על 0-5% עליה במחזורי המכירות של החברה.

הרווחים בזמן האחרון ספגו פגיעה קשה, עקב כך שהחברה מוציאה כספים רבים על פרסום בכדי להתמודד בצורה ריאלית בתעשיית הבידור לילדים, שהפכה לצפופה יותר ויותר בשנים האחרונות. הטרנד הזה לא צפוי להיעלם בקרוב. לכן, רווחים עלולים להיות מזעריים עקב הוצאות הפרסום הרבות.

 

לעומת זאת, הרווחים עלולים לעלות הודות לשיתוף הפעולה והיחסים הקרובים עם נטפליקס ו-וולט דיסני . שותפויות אלו מביאות איתן דולרים רבים, ובשנים הקרובות, ערוצים אלו עם אחוזי רווח גדולים, יהיו מקורות הכנסה משמעותיים. זו הסיבה שהרווח התפעולי עלול להיכנס לטרנד חיובי, מ-15.6% ל-16-20% בחמש שנים הקרובות.

עליה של 2.5% ברווחים מדי שנה יכולה להביא את הרווחים ל-5.9 מיליארד דולר בתוך 5 שנים. 18% רווח תפעולי שווה לחברה קצת מתחת ל-1.1 מיליארד דולר ברווחים תפעוליים. נוציא החוצה 50 מיליון דולר הוצאות ריבית, 20% מיסים, ונחלק ב-125 מיליון המניות, שווה לרווח של בערך 6.50 דולר פר מניה בתוך 5 שנים.

אם נכפיל פי 16 את הרווח התפעולי הממוצע בשוק ברווחים של ה-6.50 דולר, בתכנית של 4 שנים להגעה ליעד, יקרב אותנו למחיר אפשרי של 104 דולר למניה. בהנחה של 10% בשנה, יהיה שווה זה למחיר של קצת יותר מ-70 דולר.

 

3. השורה התחתונה על מניית הסברו

היסודות לא במצב נהדר. למעשה, הם במצב רע. ולא נראית מגמת שיפור בזמן הקרוב נוכח העובדה שמניית הסברו לא ממש זולה. 

סיבות אלו מביאות אותי להאמין שמניית הסברו לא תעלה בזמן הקרוב. מגמת הירידה במניה תמשיך עד שמחיר המניה יתקרב לשווי רציונלי באיזור ה-70 דולר.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערן 07/05/2018 14:58
    הגב לתגובה זו
    שוק הצעצועים בגסיסה וזה רק עניין של זמן עד שהסמארטפונים שציינת יעלימו כליל את כל התעשייה הזו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: