קארן שווק
צילום: יריב פיין וגיא קושי

על מגמת ההתחזקות של קרנות ה-ETF

קארן שווק | (4)

תוך שנה קרנות ה-ETF יעלו. משקיעים ימשיכו להפגין בצורה יותר ויותר בולטת את העדפתם לקרנות ETF על פני קרנות מנוהלות.

אלוקציית הנכסים של משקיעים השתנתה מאוד בשנים האחרונות עם התפתחות ענף קרנות ה-ETF (ר"ת Exchange Traded Funds). הם מעוניינים בפיזור תיק ההשקעות שלהם מצד אחד ובמציאת פתרונות השקעה זולים יחסית מצד שני.

כמו כן, בניגוד לקרנות מנוהלות אשר אינן מכות לעתים קרובות את מדד הייחוס שלהן, הרי שהקורלציה של קרנות ה-ETF למדדי הייחוס (BENCHMARK) הינה מאוד גבוהה. אותן קרנות ETF אכן מחקות לרוב את מדדי הייחוס.

 

כתוצאה מכן, ראינו בשנים האחרונות מגמה שרק הולכת ומתחזקת של משקיעים אשר מגדילים את אחזקותיהם בקרנות ETF. בשנת 2019, אנחנו צופים כי המגמה תימשך. זו תהיה ככל הנראה השנה הראשונה בה סך ההשקעות בקרנות פסיביות מנייתיות בארה"ב תעלנה על הקרנות המנייתיות המנוהלות, עם השקעה הגבוהה מ-6 טריליון דולר.

 ב-2002 היו כ-100 קרנות ETF. כיום, עם כמעט 2000 קרנות ETF, למשקיעים יש אלטרנטיבות רבות לנהל את השקעותיהם. היתרון המובהק הוא שמשקיעים בקרנות סל לא צריכים להתמודד עם סף השקעה מינימאלי אשר קיים בהרבה קרנות. כמו כן, לקרנות ה-ETF יתרון משמעותי גם מבחינת העמלות וגם לעתים מבחינת מיסוי.

בשנים האחרונות, פיתחו ספקי קרנות ה-ETF יותר ויותר מוצרים המאפשרים חשיפה לאזורים גיאוגרפיים מסוימים או לסקטורים ספציפיים. כמו כן, פותחו יותר ויותר קרנות ETF SHORT עם קורלציה הפוכה למדד הייחוס שלהם.

 

במהלך השבועות האחרונים, הופתענו לטובה מהעובדה שכמה ספקי קרנות סל מתכננים להביא סוג חדש של ETF - קרנות LONG עם הגנות מפני ירידות בשוק. המטרה היא לספק בולם זעזועים לתיקי המשקיעים תוך המשך השקעה במדדים הרלוונטיים.

באופן מסורתי, אסטרטגיה זו הייתה זמינה בעיקר באמצעות רכישת מוצר מובנה (Structured products) אך המוצר התאים בעיקר ללקוחות עשירים היות וסכומי המינימום בהם היו גבוהים, וכן העלויות הנלוות היו מאוד יקרות. החיסרון המשמעותי ביותר של אותם מוצרים מובנים הוא שמדובר במוצר שאינו מאוד נזיל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אנחנו משתמשים בפוליסות ביטוח שונות על מנת להגן על ההשקעות האישיות שלנו: הבית שלנו, המכוניות שלנו, אפילו החיים שלנו מבוטחים וכו'. אך באופן מפתיע מרבית המשקיעים אינם עושים פוליסת ביטוח כלשהיא על מנת להגן על תיק ההשקעות שלהם.

 

עבור המשקיעים, זהו מאמץ חדש של ספקי קרנות ה-ETF להציע מיקוד חזק יותר על פתרונות, המתאימים לבעיות המשמעותיות עבורם. לדוגמה, חברת PowerShare  הגישה בסוף נובמבר הצעה לתשקיף עבור ה-Innovator S&P 500 Shield Strategy המספקת חשיפה של אחד לאחד למדד ה-S&P 500, בעוד שהוא מגן על משקיעים מההפסדים של המדד עד לירידה במדד ב-10%.

 

בצנרת נמצאת גם קרן נוספת המספקת חשיפה אחד לאחד ל S&P500 עם הפסד מקסימלי של 5% במידה והמדד ירד עד 35%. הרעיון היה כמובן שאם שוק המניות יספוג ירידות משמעותיות כפי שהיה במפולת ב 2008, ניתן יהיה להגן בצורה משמעותית על תיק המניות.

 

לאור חשש המשקיעים לתיקונים בשוק המניות במהלך שנת 2019, אנו צופים כי היוזמה הנ"ל תתקבל בברכה על ידי המשקיעים וקרנות ה-ETF יתפסו מקום עוד יותר בולט בתיק ההשקעות של המשקיעים.

** ליועצת ו/או לחברה אין ענין אישי ואין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים הספציפים של כל אדם.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מאיר 26/12/2017 10:26
    הגב לתגובה זו
    אילו סקטורים ירויחו ואלו יפסידו.
  • לקרוא* (ל"ת)
    מאיר 26/12/2017 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    erez 26/12/2017 09:00
    הגב לתגובה זו
    ובראש ובראשונה השקעה ברייטים כתחליף להשקעה בנדל”ן בארץ.
  • 1.
    2019 או 2018? מישהי התבלבלה... (ל"ת)
    eyal.cohen3 26/12/2017 08:27
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: