צילום: יריב פיין וגיא קושי

על מגמת ההתחזקות של קרנות ה-ETF

קארן שווק | 25/12/2017 15:30 (4)

נושאים בכתבה משקיעים קרנות שוק ההון

תוך שנה קרנות ה-ETF יעלו. משקיעים ימשיכו להפגין בצורה יותר ויותר בולטת את העדפתם לקרנות ETF על פני קרנות מנוהלות.

אלוקציית הנכסים של משקיעים השתנתה מאוד בשנים האחרונות עם התפתחות ענף קרנות ה-ETF (ר"ת Exchange Traded Funds). הם מעוניינים בפיזור תיק ההשקעות שלהם מצד אחד ובמציאת פתרונות השקעה זולים יחסית מצד שני.

כמו כן, בניגוד לקרנות מנוהלות אשר אינן מכות לעתים קרובות את מדד הייחוס שלהן, הרי שהקורלציה של קרנות ה-ETF למדדי הייחוס (BENCHMARK) הינה מאוד גבוהה. אותן קרנות ETF אכן מחקות לרוב את מדדי הייחוס.

כתוצאה מכן, ראינו בשנים האחרונות מגמה שרק הולכת ומתחזקת של משקיעים אשר מגדילים את אחזקותיהם בקרנות ETF. בשנת 2019, אנחנו צופים כי המגמה תימשך. זו תהיה ככל הנראה השנה הראשונה בה סך ההשקעות בקרנות פסיביות מנייתיות בארה"ב תעלנה על הקרנות המנייתיות המנוהלות, עם השקעה הגבוהה מ-6 טריליון דולר.

ב-2002 היו כ-100 קרנות ETF. כיום, עם כמעט 2000 קרנות ETF, למשקיעים יש אלטרנטיבות רבות לנהל את השקעותיהם. היתרון המובהק הוא שמשקיעים בקרנות סל לא צריכים להתמודד עם סף השקעה מינימאלי אשר קיים בהרבה קרנות. כמו כן, לקרנות ה-ETF יתרון משמעותי גם מבחינת העמלות וגם לעתים מבחינת מיסוי.

בשנים האחרונות, פיתחו ספקי קרנות ה-ETF יותר ויותר מוצרים המאפשרים חשיפה לאזורים גיאוגרפיים מסוימים או לסקטורים ספציפיים. כמו כן, פותחו יותר ויותר קרנות ETF SHORT עם קורלציה הפוכה למדד הייחוס שלהם.

במהלך השבועות האחרונים, הופתענו לטובה מהעובדה שכמה ספקי קרנות סל מתכננים להביא סוג חדש של ETF - קרנות LONG עם הגנות מפני ירידות בשוק. המטרה היא לספק בולם זעזועים לתיקי המשקיעים תוך המשך השקעה במדדים הרלוונטיים.

באופן מסורתי, אסטרטגיה זו הייתה זמינה בעיקר באמצעות רכישת מוצר מובנה (Structured products) אך המוצר התאים בעיקר ללקוחות עשירים היות וסכומי המינימום בהם היו גבוהים, וכן העלויות הנלוות היו מאוד יקרות. החיסרון המשמעותי ביותר של אותם מוצרים מובנים הוא שמדובר במוצר שאינו מאוד נזיל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אנחנו משתמשים בפוליסות ביטוח שונות על מנת להגן על ההשקעות האישיות שלנו: הבית שלנו, המכוניות שלנו, אפילו החיים שלנו מבוטחים וכו'. אך באופן מפתיע מרבית המשקיעים אינם עושים פוליסת ביטוח כלשהיא על מנת להגן על תיק ההשקעות שלהם.

עבור המשקיעים, זהו מאמץ חדש של ספקי קרנות ה-ETF להציע מיקוד חזק יותר על פתרונות, המתאימים לבעיות המשמעותיות עבורם. לדוגמה, חברת PowerShare הגישה בסוף נובמבר הצעה לתשקיף עבור ה-Innovator S&P 500 Shield Strategy המספקת חשיפה של אחד לאחד למדד ה-S&P 500, בעוד שהוא מגן על משקיעים מההפסדים של המדד עד לירידה במדד ב-10%.

בצנרת נמצאת גם קרן נוספת המספקת חשיפה אחד לאחד ל S&P500 עם הפסד מקסימלי של 5% במידה והמדד ירד עד 35%. הרעיון היה כמובן שאם שוק המניות יספוג ירידות משמעותיות כפי שהיה במפולת ב 2008, ניתן יהיה להגן בצורה משמעותית על תיק המניות.

לאור חשש המשקיעים לתיקונים בשוק המניות במהלך שנת 2019, אנו צופים כי היוזמה הנ"ל תתקבל בברכה על ידי המשקיעים וקרנות ה-ETF יתפסו מקום עוד יותר בולט בתיק ההשקעות של המשקיעים.

** ליועצת ו/או לחברה אין ענין אישי ואין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים הספציפים של כל אדם.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
מאיר 26/12/2017 10:26
הגב לתגובה זו
אילו סקטורים ירויחו ואלו יפסידו.
לקרוא* (ל"ת)
מאיר 26/12/2017 10:40
הגב לתגובה זו
2.
erez 26/12/2017 09:00
הגב לתגובה זו
ובראש ובראשונה השקעה ברייטים כתחליף להשקעה בנדל”ן בארץ.
1.
2019 או 2018? מישהי התבלבלה... (ל"ת)
eyal.cohen3 26/12/2017 08:27
הגב לתגובה זו

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן