על מגמת ההתחזקות של קרנות ה-ETF
תוך שנה קרנות ה-ETF יעלו. משקיעים ימשיכו להפגין בצורה יותר ויותר בולטת את העדפתם לקרנות ETF על פני קרנות מנוהלות.
אלוקציית הנכסים של משקיעים השתנתה מאוד בשנים האחרונות עם התפתחות ענף קרנות ה-ETF (ר"ת Exchange Traded Funds). הם מעוניינים בפיזור תיק ההשקעות שלהם מצד אחד ובמציאת פתרונות השקעה זולים יחסית מצד שני.
כמו כן, בניגוד לקרנות מנוהלות אשר אינן מכות לעתים קרובות את מדד הייחוס שלהן, הרי שהקורלציה של קרנות ה-ETF למדדי הייחוס (BENCHMARK) הינה מאוד גבוהה. אותן קרנות ETF אכן מחקות לרוב את מדדי הייחוס.
כתוצאה מכן, ראינו בשנים האחרונות מגמה שרק הולכת ומתחזקת של משקיעים אשר מגדילים את אחזקותיהם בקרנות ETF. בשנת 2019, אנחנו צופים כי המגמה תימשך. זו תהיה ככל הנראה השנה הראשונה בה סך ההשקעות בקרנות פסיביות מנייתיות בארה"ב תעלנה על הקרנות המנייתיות המנוהלות, עם השקעה הגבוהה מ-6 טריליון דולר.
ב-2002 היו כ-100 קרנות ETF. כיום, עם כמעט 2000 קרנות ETF, למשקיעים יש אלטרנטיבות רבות לנהל את השקעותיהם. היתרון המובהק הוא שמשקיעים בקרנות סל לא צריכים להתמודד עם סף השקעה מינימאלי אשר קיים בהרבה קרנות. כמו כן, לקרנות ה-ETF יתרון משמעותי גם מבחינת העמלות וגם לעתים מבחינת מיסוי.
- שוק ה-IR המקומי - כמה עולה השירות ומי השחקנים המרכזיים?
- קוהל׳ס מול וול סטריט: שורט סקוויז, זינוק – ונפילה בחזרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות, פיתחו ספקי קרנות ה-ETF יותר ויותר מוצרים המאפשרים חשיפה לאזורים גיאוגרפיים מסוימים או לסקטורים ספציפיים. כמו כן, פותחו יותר ויותר קרנות ETF SHORT עם קורלציה הפוכה למדד הייחוס שלהם.
במהלך השבועות האחרונים, הופתענו לטובה מהעובדה שכמה ספקי קרנות סל מתכננים להביא סוג חדש של ETF - קרנות LONG עם הגנות מפני ירידות בשוק. המטרה היא לספק בולם זעזועים לתיקי המשקיעים תוך המשך השקעה במדדים הרלוונטיים.
באופן מסורתי, אסטרטגיה זו הייתה זמינה בעיקר באמצעות רכישת מוצר מובנה (Structured products) אך המוצר התאים בעיקר ללקוחות עשירים היות וסכומי המינימום בהם היו גבוהים, וכן העלויות הנלוות היו מאוד יקרות. החיסרון המשמעותי ביותר של אותם מוצרים מובנים הוא שמדובר במוצר שאינו מאוד נזיל.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
אנחנו משתמשים בפוליסות ביטוח שונות על מנת להגן על ההשקעות האישיות שלנו: הבית שלנו, המכוניות שלנו, אפילו החיים שלנו מבוטחים וכו'. אך באופן מפתיע מרבית המשקיעים אינם עושים פוליסת ביטוח כלשהיא על מנת להגן על תיק ההשקעות שלהם.
עבור המשקיעים, זהו מאמץ חדש של ספקי קרנות ה-ETF להציע מיקוד חזק יותר על פתרונות, המתאימים לבעיות המשמעותיות עבורם. לדוגמה, חברת PowerShare הגישה בסוף נובמבר הצעה לתשקיף עבור ה-Innovator S&P 500 Shield Strategy המספקת חשיפה של אחד לאחד למדד ה-S&P 500, בעוד שהוא מגן על משקיעים מההפסדים של המדד עד לירידה במדד ב-10%.
בצנרת נמצאת גם קרן נוספת המספקת חשיפה אחד לאחד ל S&P500 עם הפסד מקסימלי של 5% במידה והמדד ירד עד 35%. הרעיון היה כמובן שאם שוק המניות יספוג ירידות משמעותיות כפי שהיה במפולת ב 2008, ניתן יהיה להגן בצורה משמעותית על תיק המניות.
לאור חשש המשקיעים לתיקונים בשוק המניות במהלך שנת 2019, אנו צופים כי היוזמה הנ"ל תתקבל בברכה על ידי המשקיעים וקרנות ה-ETF יתפסו מקום עוד יותר בולט בתיק ההשקעות של המשקיעים.
** ליועצת ו/או לחברה אין ענין אישי ואין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים הספציפים של כל אדם.
- 3.מאיר 26/12/2017 10:26הגב לתגובה זואילו סקטורים ירויחו ואלו יפסידו.
- לקרוא* (ל"ת)מאיר 26/12/2017 10:40הגב לתגובה זו
- 2.erez 26/12/2017 09:00הגב לתגובה זוובראש ובראשונה השקעה ברייטים כתחליף להשקעה בנדל”ן בארץ.
- 1.2019 או 2018? מישהי התבלבלה... (ל"ת)eyal.cohen3 26/12/2017 08:27הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
