הכישלון המהדהד של הטיפול שאמור היה לנצח את סרטן הריאה

ד"ר זאב ז"ק |
נושאים בכתבה סרטן

אסטרה זנקה פרסמה אתמול בבוקר (יום ה') תוצאות מצוינות לרבעון, אבל מספר דקות לאחר מכן פרסמה את תוצאות מחקר ה-MYSTIC ובתגובה לכך נפלה מניית אסטרה זנקה ב-15%. גם מניית בריסטול מייארס נפלה כ 5%. הראשונה זו חברה בשווי של 84 מיליארד דולר (טרם הנפילה) והשניה זו חברה של מעל 90 מיליארד דולר. כלומר רעידת אדמה של ממש.

אז מה קרה?

חברות התרופות הגדולות לרבות אסטרה זנקה בריסטול מייארס ומרק מפתחות את הדור הבא של טיפולים לסרטן הרותמים את מערכת החיסון של החולה למלחמה בגידולים. ישנן תרופות מאושרות לשימוש במסגרת קבוצה זו למשל 'קיטרודה' של מרק או 'אופדיבו' של בריסטול.

מחקר ה'מיסטיק' של חברת אסטרה זנקה היה המחקר שניסה לברר את עליונות טיפול אימונותראפי משולב בשתי תרופות מסוג זה על טיפול כימותראפי מקובל בסרטן הריאה מסוג NSCLC. הטיפול של אסטרה זנקה הוא טיפול משולב בשתי תרופות כנגד הסרטן. האחת abTremelimum הינה תרופה ממשפחת 4.-CTLA והשניה durvalumab ממשפחת ה-L1 -PD. תקצר היריעה מלתאר את מנגנון הפעולה של מולקולות אלו אבל כל אחת נחשבת פריצת דרך בתחום הטיפול בסרטן.

הציפיה הגדולה לתוצאות המחקר והאמונה של אסטרה זנקה שהמחקר יצליח הביאה את החברה לדחות הצעת רכש של פייזר. החברה האמינה כי התרופה תעזור לה להכפיל את המכירות עד שנת 2023.

ומה קרה בפועל?

הניסוי היה ניסוי גלובאלי לא סמוי וכלל שלוש זרועות טיפול:

זרוע אחת Durvalumab שהינו נוגדנן מונוקלונאלי ממשפחת L1-PD

זרוע שניה טיפול משולב Durvalumab+Tremelimumab

זרוע שלישית טיפול סטנדרטי Paclitaxel + Carboplatin

היעד המרכזי של הניסוי היה לבחון PROGRESSIN FREE SURVIVAL שפירושו הישרדות ללא התקדמות המחלה. מתברר כי השילוב של התרופות לא הצליח להביא לחולים הישרדות ללא התקדמות יותר מאשר טיפול כימותראפי מקובל וסטנדרטי (Paclitaxel + Carboplatin). החברה עוד מתכוונת לבדוק האם הטיפול האריך את חיי החולים אבל זו תוצאה משנית.

כיוון שהניסוי נכשל הרי תקוותיה של אסטרה זנקה לכבוש את שוק הטיפול האימונותראפי בסרטן.

מאת: ד"ר זאב ז"ק, מנהל מחלקת ביומד רוסאריו קפיטל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.