הכישלון המהדהד של הטיפול שאמור היה לנצח את סרטן הריאה

ד"ר זאב ז"ק |
נושאים בכתבה סרטן

אסטרה זנקה פרסמה אתמול בבוקר (יום ה') תוצאות מצוינות לרבעון, אבל מספר דקות לאחר מכן פרסמה את תוצאות מחקר ה-MYSTIC ובתגובה לכך נפלה מניית אסטרה זנקה ב-15%. גם מניית בריסטול מייארס נפלה כ 5%. הראשונה זו חברה בשווי של 84 מיליארד דולר (טרם הנפילה) והשניה זו חברה של מעל 90 מיליארד דולר. כלומר רעידת אדמה של ממש.

אז מה קרה?

חברות התרופות הגדולות לרבות אסטרה זנקה בריסטול מייארס ומרק מפתחות את הדור הבא של טיפולים לסרטן הרותמים את מערכת החיסון של החולה למלחמה בגידולים. ישנן תרופות מאושרות לשימוש במסגרת קבוצה זו למשל 'קיטרודה' של מרק או 'אופדיבו' של בריסטול.

מחקר ה'מיסטיק' של חברת אסטרה זנקה היה המחקר שניסה לברר את עליונות טיפול אימונותראפי משולב בשתי תרופות מסוג זה על טיפול כימותראפי מקובל בסרטן הריאה מסוג NSCLC. הטיפול של אסטרה זנקה הוא טיפול משולב בשתי תרופות כנגד הסרטן. האחת abTremelimum הינה תרופה ממשפחת 4.-CTLA והשניה durvalumab ממשפחת ה-L1 -PD. תקצר היריעה מלתאר את מנגנון הפעולה של מולקולות אלו אבל כל אחת נחשבת פריצת דרך בתחום הטיפול בסרטן.

הציפיה הגדולה לתוצאות המחקר והאמונה של אסטרה זנקה שהמחקר יצליח הביאה את החברה לדחות הצעת רכש של פייזר. החברה האמינה כי התרופה תעזור לה להכפיל את המכירות עד שנת 2023.

ומה קרה בפועל?

הניסוי היה ניסוי גלובאלי לא סמוי וכלל שלוש זרועות טיפול:

זרוע אחת Durvalumab שהינו נוגדנן מונוקלונאלי ממשפחת L1-PD

זרוע שניה טיפול משולב Durvalumab+Tremelimumab

זרוע שלישית טיפול סטנדרטי Paclitaxel + Carboplatin

היעד המרכזי של הניסוי היה לבחון PROGRESSIN FREE SURVIVAL שפירושו הישרדות ללא התקדמות המחלה. מתברר כי השילוב של התרופות לא הצליח להביא לחולים הישרדות ללא התקדמות יותר מאשר טיפול כימותראפי מקובל וסטנדרטי (Paclitaxel + Carboplatin). החברה עוד מתכוונת לבדוק האם הטיפול האריך את חיי החולים אבל זו תוצאה משנית.

כיוון שהניסוי נכשל הרי תקוותיה של אסטרה זנקה לכבוש את שוק הטיפול האימונותראפי בסרטן.

מאת: ד"ר זאב ז"ק, מנהל מחלקת ביומד רוסאריו קפיטל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.