אפיקי ההשקעה המומלצים בתקופת האטה

צחי קלמין |

בשבוע שעבר פרסמה הלמ"ס כי מדד חודש יוני ירד בכ-0.7%, נתון אשר הצליח להפתיע את כל פעילי שוק ההון אשר חזו ירידה מתונה. בפועל, כמעט כל סעיפי המדד ירדו בשיעורים חדים מהצפוי, כך לדוגמא בסעיף הירקות ופירות נרשמו ירידות בשיעור של 8.7%, הלבשה והנעלה - 5.4% ובתחזוקת דירה - 1.1%. מתחילת השנה מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי וב-12 החודשים האחרונים רשם ירידה של 0.2%, דבר המעיד על סביבת אינפלציה נמוכה מאוד עם היתכנות דיפלציונית. שנים רבות התנסה עולם ההשקעות בסביבה אינפלציונית ולמד כיצד להתגונן בפני השפעתה השלילית על תיקי השקעות. מנגד, תקופות הדיפלציה נדירות יותר ולכן עולם ההשקעות מוכן פחות לתקופה כזאת ולהשפעתה השלילית על תיקי השקעות.

במסמך זה נציע מספר אלטרנטיבות השקעה אשר עשויות להגן על תיקי ההשקעות בתקופת האטה במשק המלווה בסביבת ריבית אפסית:    

אפיק אגרות החוב: ההשקעה הטובה ביותר בתקופה של מעבר מאינפלציה לדיפלציה היא האג"ח הממשלתית ארוכת טווח, בעיקר אם האג"ח הזו מגלמת עדיין במחירה את התקופה של ציפיות אינפלציוניות וסיכון שכבר אינם ממשיים למצב הנוכחי. בדומה לאג"ח הממשלתית, גם אג"ח קונצרניות יכולות להיות השקעה סבירה בתקופת דיפלציה. ניתן לחלק את אגרות החוב הצמודות הקיימות כיום בשוק לשתי קבוצות עיקריות: כאלה עם "רצפת הצמדה" וללא "רצפת הצמדה". אגרות חוב צמודות בעלות רצפת הצמדה (הגנה מפני הצמדה שלילית) מתפקדות למעשה כאגרות חוב שקליות כל זמן שהמדד הידוע נמוך ממדד הבסיס (המדד בהנפקה).

אגרות חוב אלה אומנם יגנו על המשקיע מפגיעה בקופונים ובקרן ההשקעה בתקופות בהן המדד יורד, אולם, בהתאם, ישובו לספק הגנה מדדית רק לאחר שיסגרו את ה"פער" השלילי שנוצר אל מול מדד הבסיס. עם זאת, יש לזכור כי בתקופה שבה פרמיית הסיכון עולה והפעילות הכלכלית יורדת, המרווחים בין התשואות של אג"ח (מדורגת ולא מדורגת) מתרחבים, ולכן קיימת עדיפות להשקעה באגרות החוב בעלות דירוגים גבוהים.

אפיק המניות: כעיקרון, השקעה במניות אינה מתאימה לתקופות האטה במשק, שכן בתקופות אלו רווחי החברות נשחקים והמומנטום של מחירי המניות נוטה להיות שלילי. מומלץ לנקוט בגישה דפנסיבית – קרי חשיפה לחברות ולענפים בעלי עקומת ביקוש קשיחה יחסית כגון בנקאות, מזון  ודלק.  בנוסף, יש להעדיף השקעה בחברות מוטות ייצוא, כגון אלביט מערכות, נייס ואחרות אשר עיקר ההכנסות שלהם הינו במט"ח. חברות אלו נחשבות לחסינות יותר באופן יחסי ויפגעו פחות בתקופת האטה במשק המקומי.

אפיק המט"ח: ברמה התאורטית, נתוני מדד שליליים אמורים לספק רוח גבית להתחזקות הדולר, שכן כעת, הציפיות להעלאת הריבית מתרחקות, ויש הטוענים שהעלאת הריבית הקרובה צפויה להידחות לרבעון הראשון של 2019. לטובת פעילי אחוזת-בית ניצבת האפשרות לבצע השקעה בתעודות-סל אשר עוקבות אחרי הדולר או לרכוש פיקדונות דולרים בבנק, (מהלך אשר כרוך בעלויות יחסית גדולות של המרות מטבע ומייצר תשואה נמוכה למדי). לחילופין, ניתן לרכוש נכסים פיננסים בעלי הצמדה דולרית: בחודשים האחרונים הונפקו מס' לא מבוטל של אגרות חוב בעלות הצמדה דולרית כגון, ישראמקו ותמר-פטרוליום אשר יכולות לספק למשקיעים אלטרנטיבת השקעה מעניינת לתקופה זו.  

לסיכום, ההתרחקות מיעדי האינפלציה של בנק ישראל, החשש מפני כניסה לדיפלציה וסביבת הריבית האפסית מייצרים לפעילי השוק לא מעט אתגרים. בתקופה זו, רצוי להימנע מהשקעה ישירה במדדי המניות והתל-בונד השונים ולבחור בקפידה את תמהיל תיק ההשקעות, הן בגזרת אגרות החוב והן בגזרת המניות. 

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.

מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.