כך תזהו חברות שעשויות לבצע הרחבת סדרת אג"ח
דלק קבוצה, חברה-לישראל, ביג, ישרס ואיירפורט-סיטי הן רשימה חלקית של חברות בורסאיות אשר ניצלו את הגאות בשוק האג"ח הקונצרני ובחרו לגייס חוב במתכונת של הרחבת סדרה אג"ח קיימת.
להבדיל מהנפקת סדרת אג"ח חדשה, הרחבה סדרה קיימת נחשבת כזולה יותר ואף מקצרת את זמן הגיוס, בשל הסתמכותה על תשקיף ושטרי נאמנות קיימים. יתרון נוסף קשור למחיר איגרות החוב ביחס להנפקה המקורית, שכן כאשר חברה כלשהי מזהה שהביקושים לאפיק הקונצרני הולכים וגוברים, היא עשויה לנצל את המגמה ולהנפיק את אותה האג"ח במחירים גבוהים יותר ובכך להוזיל באופן משמעותי, את עליות הגיוס.
מנגד, למשקיעים המחזיקים כבר בסדרה שבה מבוצעת ההרחבה, מדובר בחדשות רעות לטווח הקצר, שכן חברה המעוניינת לגייס, צריכה להציע את אגרות החוב המורחבות בהנחה כלשהי ממחיר השוק הנוכחי בכדי לשכנע את הציבור לרכוש אותן. בנוסף, פעולת ההרחבה משנה את פרופיל הסיכון של החברה, והריבית שדורשים המשקיעים עולה בהתאם.
במסמך זה ננסה לספק אינדיקציות אשר עשויות לסייע לנו באיתור סדרות אג"ח, בעלות פוטנציאל להרחבה עתידית:
לפני הכל, מומלץ לעיין בתשקיף האג"ח ובשטר הנאמנות ולבחון האם עומדת למנפיקה, הזכות לגייס כמות גבוהה יותר משהיא הציעה בהנפקה הראשונית ונדגיש כי חברה אשר מחזיקה מס' סדרות אג"ח תעדיף להרחיב בסדרת האג"ח בעלת המח"מ הארוך ביותר.
- שוק האג"ח הקונצרני: ירידה של 10% באוקטובר אך זינוק של 200% בשנתיים
- שוק החוב הקונצרני שובר שיאים: גיוסים של 8.7 מיליארד שקל באפריל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתגרים תזרימיים
הרחבת סדרת אג"ח מתבצעת בדרך כלל לצורך פירעון חוב קצר מועד או לצורך מימון הפעילות העסקית הנוכחית או העתידית של החברה. אי לכך, כאשר לחברה חוב שעומד לפירעון בקרוב, ובנוסף אג"ח ארוכה יותר אשר נסחרת במחיר המגלם עלות גיוס הון נוחה, הרחבת הסדרה הארוכה היא אחת הפעולות האפשריות וההגיוניות אשר עומדות לרשותה. כך לדוגמא, חברה-לישראל החליטה לבצע הרחבה בסדרה 11 (הארוכה) בכדי לממן את תשלום ריבית ופדיון של סדרה 7 (הקצרה).
ההיבט המסחרי: הנחת העבודה גורסת שהנפקה בדרך של הרחבת סדרה מתבצעת כמעט תמיד תוך התבססות על מחיר השוק של האג"ח. ולכן אם מחירה של אג"ח עלה בצורה משמעותית בזמן קצר, מבלי שמצבה העסקי של החברה השתנה, יש לצפות שהמנפיקים יבקשו לנצל סיטואציה זו, לצורך הגדלת מקורות המימון. כך עשתה קבוצת דלק, כאשר ביצעה לפני כחודש הרחבה לסדרה ל"א, וכך עושה בימים אלו חב' אדגר, באמצעות הרחבת סדרה ט'.
עדכוני דירוג: אינדיקציה נוספת טמונה בפרסומי סוכנויות הדירוג, להלן מידרוג ומעלות. שכן הודעה מטעמן אודות אישור או העלאת דירוג של סדרת אג"ח קיימת משמשת לעיתים קרובות כהכנה להרחבה אפשרית, לדוגמא, נציין את חברת הנדל"ן ישרס אשר החליטה לבצע הרחבה לסדרות האג"ח שלה (סדרה טו' ו- יד') סמוך לפרסום זה.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
האם הרחבת סדרת אג"ח טומנת בחובה הזדמנות לרווח מהיר?
ישנם סוחרי אג"ח זריזים, שעם פרסום הודעת חברה על כוונתה להרחיב סדרה קיימת, ממהרים למכור את האג"ח שמחירן עדיין גבוה, רק כדי לנסות ולרכוש אותן בהמשך במחיר נמוך יותר, אם באמצעות הזמנה בהנפקה, ואם בשוק לאחר שמחירן יירד. בנוסף, הרחבת סדרה אג"ח מייצרת ביקושים מבניים אצל מנהלי תעודות-הסל אשר נדרשים לבצע התאמות שנובעות מהשינויים בהיקף הסדרה המורחבת, או עקב כניסה אפשרית למדדי התל-בונד השונים.
לסיכום
- 3.תודה, מעניין (ל"ת)בוטן 24/03/2017 19:52הגב לתגובה זו
- 2.ברמות המחירים הללו - כל חברה צריכה לעשות הרחבה (ל"ת)שוקי הון 18/03/2017 19:00הגב לתגובה זו
- 1.יובל המבולבל 15/03/2017 20:51הגב לתגובה זובפעם האחרונה היה כתוב שהוא עובד בפרוקסימה מה קרה?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)