אחריות אישית? לא בבית ספרנו | על דברי גלנט בכנס שדרות
אתמול ניצל שר הבינוי יואב גלנט את הבמה שניתנה לו בכנס שדרות לחברה כדי לתקוף באופן חריף את היזמים וקרא להם "קוזקים נגזלים וחזירים", בהתייחס ליוקר מחירי הדירות בשוק. אם כבוד השר גלנט היה מדבר כך בבית ספר של הבן שלי, כבר מזמן היו קוראים להורים שלו לשיחה ואולי עם ההיסטוריה שלו הוא היה גם מושהה לשלושה ימים מבית הספר.
אז עם כל הכבוד לשר גלנט ולסגנון הדיבור הרהוט שלו, במיוחד הוא צריך להכיר את המושג ״הפוסל במומו פוסל״.
אני בטוחה שהאלוף במיל' גלנט לומד מהר, ולכן הוא כבר יודע שרובן המכריע של הקרקעות הפנויות לבנייה במדינה, מעל ל-90%, הן בבעלות המדינה. עדיין הייתה לו התעוזה לומר ש"קבוצת קבלנים ניצלה את עליית מחירי הקרקעות ו'השתלטה' על רבות מהן כדי לשמור אותן ולהמתין שמחיריהן עוד יעלו". גלנט הוסיף חטא על פשע וחזר על הספין המוכר של שר האוצר, לפיו הקבלנים התרגלו לרווח בלתי סביר ועושקים את האזרח במחיר הדירה. אז להזכירך כבוד השר: קרוב למחצית משווי הדירה הוא תשלומים למדינה שמתגלגלים בסוף למחיר הדירה. למשל רכיב הקרקע, המיסים וההיטלים על הקבלן וחלק מתשומות הבניה.
על פי דוח אפס שהגישה חברת פרשקובסקי לבורסה נחשף למשל כי על דירה של 1.4 מיליון שקל בבאר יעקב משלם הקבלן למדינה 100,000 שקל על מס רכישה, אגרות בנייה והיטלי פיתוח. לזה יש להוסיף את רכיב הקרקע עליו אחראית בלעדית המדינה, כאמור, ועלותו 31% ממחיר הדירה – 438 אלף שקל. לצד אלה יש את עלויות הבנייה המתומחרות בפרויקט זה ב-560 אלף שקל לכל דירה. גם אותם הייתה יכולה המדינה להוזיל, אם הייתה רוצה, באמצעים שונים.
לדעתי ראוי שהשר גלנט יבדוק קודם כל טוב טוב בציציותיו הוא לפני שהוא מטיל רפש באחרים. החזירה האמיתית בסיפור הזה היא המדינה שמחזיקה ברוב הקרקעות, שולטת על קצב הוצאת המכרזים ואחראית על תהליכי הבירוקרטיה השונים, למשל כמה זמן ייקח לתת היתר בניה בוועדות התכנון שלה. ואם בגלנט עסקינן, הרשו לי לא להתפלא מהצביעות שנוטפת מהכרזותיו על השתלטות הקבלנים על קרקעות מדינה וזאת בתור אדם שעשה מקרקע ציבורית בניגוד לחוק שביל גישה פרטי לנחלתו.
- שר הביטחון יואב גלנט פוטר מתפקידו - איך זה ישפיע על הבורסה?
- ההצבעה על תקציב המדינה: תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הבינוי שלנו כזכור לקח את החוק לידיו כשפלש, ברגל גסה יש לומר, לשטח ציבורי במושב עמיקם וסיפח אותו לשטח הנחלה שלו. כל זאת ערב מינויו לרמטכ"ל. אבל בסוף, ממש כמו בבית הספר הוא נקרא לחדר המנהל, במקרה שלו הוא נקרא למבקר המדינה לבירור, שלאחריו פרסם המבקר מסקנות לפיהן "גלנט עשה שימוש חורג בשטח הציבורי הפתוח הסמוך לביתו המיועד לכלל לצורך מעבר רק לכלי רכבו. השימוש החורג נמשך שנים ארוכות". בנוסף, קבע המבקר שגלנט חתם על תצהירים כוזבים בנוגע לעיבוד החלקה שפלש אליה ולשביל שסלל בשטח הציבורי.
בעקבות כך הגיש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין חוות דעת שלפיה עולה תמונה כללית של "אדם העושה במקרים לא מעטים דין לעצמו תוך קביעת עובדות בשטח". בתשובה לבג"ץ כתב וינשטיין כי "הנתונים הקיימים באשר להתנהלותו של האלוף יואב גלנט, מעלים קשיים משפטיים משמעותיים באשר לסבירות ההחלטה למנותו לרמטכ"ל" בעקבות כך ביבי שלח אותו הביתה.
והיום, יואב גלנט הוא הצל של כחלון...
- 3.יש ר א לי 05/12/2016 11:06הגב לתגובה זומהרגע שפשט מדיו שכח מהי אחריות אישית. במקום לקשקש ולהאשים שווק עשרות אלפי יחידות דיור, העניין שאינך יכול, כחלון נטל את כל הסמכויות אבל אין לו למסכן מספיק קרקעות מתוכננות לשיווק. כחלון שם את כל הכסף על קלף אחד שהוא מחיר למשתכן, הוא יפסיד ואנחנו איתו. במצב הנתון והנראה לאופק מחירי הדיור לא ירדו ואף יעלו וכחלון וגלנט יאשימו את כל העולם (בסיועו של אביגדור ראש מטה הדיור שמקשקש שטויות ושהבטיח שאם מחירי הדיור לא ירדו עד 2017 הוא ילך הביתה, אז שילך).
- 2.כבוד לכותבת. כל מילה - זהב. (ל"ת)אחד 03/12/2016 20:39הגב לתגובה זו
- 1.קובי 02/12/2016 08:44הגב לתגובה זוכל הכבוד , הכתבה מבהירה כי גלנט משקר לציבור ובמקום עשיה בשטח הוא מחפש תירוצים ואשמים. גלנט לך הביתה אתה לא מתאים לתפקיד שר הבינוי!, תמשיך ללקק לביבי.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
