ביום שלישי הבא אמריקה תבחר את מי היא רוצה לראות בבית הלבן. בפועל נראה שאמריקאים רבים מתכוונים להצביע בהתאם לשאלה ההפוכה, את מי הם אינם רוצים לראות בבית הלבן. מצד אחד דונלד טראמפ שבנה לעצמו שם של רודף שמלות והצליח לעלוב בכל שיוך אתני שקיים במהלך מסע הבחירות. מצד שני הילרי קלינטון, בעברה הגברת הראשונה ומזכירת המדינה שכיום מוצאת את עצמה, שוב, במרכז פרשות שחיתות שנתגלו בתכתובות המייל שלה.

קלינטון נתפסת בציבור האמריקאי כ"פוליטיקה ישנה" ולא במובן הטוב. פוליטיקה מבוססת שחיתויות ועסקאות מתחת לשולחן. טראמפ מיצב עצמו, לפחות בעיניי מתנגדיו, כבריון חסר הבנה שאינו ראוי להיות מנהיג העולם החופשי. כשאמריקה צריכה לבחור בין שני אלו, לא פלא שאנו רואים את אחת ממערכות הבחירות הקולניות ואקסצנטריות מאז ומעולם. אם נתעלם רק מהרעש והפרשות נצליח לאבחן את המרכיב שצריך להיות במרכז שיקול הדעת של הבוחר – התפיסה הכלכלית. ארה"ב לא נמצאת בסכנה קיומית מבחינת שלמות הגבולות, אין סבירות למערכה צבאית בין המעצמות. ולמעשה האיום היחיד הקיים על ארה"ב הוא על הכלכלה, על הדולר ליתר דיוק.

בזכות מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה הנפוץ בעולם וכמטבע העיקרי בעסקאות בינלאומיות, ארצות הברית נהנית מיתרונות ייחודיים. הדרישה הכלל עולמית לדולרים כרזרבות לבנקים מרכזיים וכמטבע ברירת המחדל במסחר בינלאומי מאפשרים לארה"ב לייבא בהיקף גבוה מהייצוא, לצרוך יותר מהייצור, וכל זה מבלי שתצטרך להגדיל חוב. אם יש משהו אחד מרכזי שיכול לאיים על אורח החיים האמריקאי הוא שינוי במדיניות הכלכלית החוצה כלפי העולם או פנימה בתוך המדינה.

ממשיכת דרכו של אובמה מול אחד שפיו וליבו לא מתואמים

קלינטון ממצבת עצמה כממשיכת דרכו של אובמה גם מהבחינה הכלכלית. תמיכה ממשלתית בשכבות חלשות ובינוניות, השקעה ממשלתית בתשתיות והתערבות רגולטורית היכן שלדעתה נדרשת גם בשוק הפרטי. זה אמנם נשמע טוב אבל זה מגיע עם תג מחיר. את המחיר יצטרכו האזרחים לשלם באמצעות מיסוי, שאולי לא יעלה באופן משמעותי אך איננו מתוכנן לרדת. אם קלינטון תיבחר ותיישם את הקו הכלכלי עליו היא מצהירה ניתן לומר שאנו יכולים לצפות לעוד מאותו הדבר. התפיסה הכללית והכלכלית דומה לזו שמנהיג ממשל אובאמה בשמונה השנים האחרונות.

• מחיר הזהב בירידה מאז הבחירות ולמה אנחנו "בשבועות שישפיעו עשורים קדימה"
• האם הביטקוין יגיע ל-100,000 דולר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טראמפ לעומתה הוא קפיטליסט שעשה את הונו בשוק החופשי. הוא איננו פורט לפרטים את תכניותיו הכלכליות כפי שעושה יריבתו, אך מציג קו כללי ברור שמתומצת בסיסמת הבחירות שלו – להחזיר עטרה ליושנה (Make America great again). טראמפ מבקש לחתוך בנטל המס על החברות והציבור האמריקאי, להחזיר מפעלים שיצאו למיקור חוץ חזרה לגבולות ארצות הברית, להגביל הגירת עבודה ולתת עדיפות לתוצרת אמריקאית. קשה לברור מנאומיו מה מתוך הדברים הם סיסמת בחירות ומאחורי מה ישנה תכנית כלכלית אמיתית. יישום גישה זו ישפיע באופן ישיר על חברות הנמצאות בקשרי סחר עם ארה"ב ועל חברות אמריקאיות המחזיקות בפעילות ייצור במדינות אחרות.

לא רק שבמצב הנוכחי בו פרשיות חדשות צצות ומודלפות על בסיס יומי קשה לנבא מי ייקח את הבחירות, גם לו היינו יודעים מראש את התוצאות כלל לא בטוח שנוכל לנבא את ההשלכות. רונלד רייגן נכנס לבית הלבן עם רקע עשיר במשחק ורקע צבאי שכלל הפקת סרטי תעמולה לחיל האוויר האמריקאי במלחמת העולם השנייה. רייגן היה גם הנשיא שהצליח להוציא את ארצות הברית מסטגפלציה ודשדוש כלכלי בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת אל שנות השמונים שהתאפיינו בצמיחה כלכלית מהירה. כמובן שהתנאים דאז היו שונים, אך תפיסתו השמרנית ימנית בכלכלה דומה לזו שמציג היום דונלד טראמפ. ניקסון לעומתו בא עם ניסיון פוליטי עשיר ונזכר כיום בעיקר בשל תמיכתו בבעלי הממון בכל מחיר ופרשת ווטרגייט שהובילה להתפטרותו.

הבחירה  בשבוע הבא תשפיע על כל העולם. מדיניות הורדת מיסים ועידוד תחרותיות תיטיב עם אלו שיש להם, מנגד תמיכה באלו שזקוקים לה במחיר מגבלות שיכולות להאט את הכלכלה. וכשיש כל כך הרבה על הכף אמריקה בוחרת לעצום עין אחת ולעסוק בפרשיות שחיתות ומין, בזה כולם מבינים. אובדן האמון בשלטון ובנשיאות הוא נזק כבד לציבור האמריקאי. מדובר בתהליך שיחריף בהדרגה בשנים הבאות וזו בעיה קשה בפני עצמה.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

** הכותב הוא כלכלן, מרצה במרכז לימודים אקדמיים (מל"א) ויועץ במשרד הכלכלה