הסדרה "מיליארדים" מתארת מנהל קרן גידור מצליח שמרוויח סכומים אדירים של כסף ובקלות יתרה. רובנו היינו שמחים לפסוע מעדנות בנתיבים מפתים אלו כדי לרפד את חשבון הבנק שלנו בסכומי עתק, אך תסריט זה שמור בעיקר להוליווד ולמספר מצומצם של מנהלים בוול סטריט, ומהווה חלום באספמיה עבור המשקיע המצוי.

אל לו למשקיע הממוצע לשגות בתקווה ובאשליה של הפקת רווחים עצומים ומהירים תוך ניצול התזזיתיות והתנודתיות קצרת הטווח של שוק המניות. אם הוא ינסה למצות משוק המניות את הפוטנציאל הגדול הגלום בו וישכיל להבין שהשקעה נבונה במניות באפיקים ספציפיים ובדוקים, תוך ניהול מחושב של ההשקעה, היא ערובה לתשואה משמעותית לאורך זמן, גם אם לא ישתלשלו כספים בנוסח סדרת ה"מיליארדים" לכיסיו, יגיע המשקיע לרווחים גבוהים ביותר לטווח הארוך.

אחד מאפיקי המניות המבטיחים ביותר להשגת מטרה זו הוא אפיק מניות חברות הביטוח, שהתנודתיות קצרת הטווח של חלק ממניות אלה (כתוצאה מהשפעות שוק חיצוניות) בטלה בששים לעומת היתרונות שבהן. היה זה גורו ההשקעות הגדול, וורן באפט, שהפנה את תשומת לבנו לאפיק זה והדגים לנו כיצד פעולות מחושבות היטב בשדה מניות חברות הביטוח מניבות רווחים משמעותיים ביותר.

צפים מעל פני המים

היתרון הגלום בעסקי הביטוח הוא בראש ובראשונה ה"כסף הצף" שברשותה של כל חברת ביטוח. מושג זה מתייחס לאותם כספים הכלולים בפרמיה שבעלי פוליסות ביטוח משלמים לחברות הביטוח עבור כיסוי אירוע ביטוחי בעתיד. לרוב יש הפרש זמנים שמגיע אף לעשרות שנים בין תשלום הפרמיה לבין התרחשות האירוע הביטוחי שבגינו חברת הביטוח נדרשת לשלם למבוטח, ובטווח זמן זה חברת הביטוח רשאית להשקיע את כסף זה כרצונה. "כסף צף" זה מוגדר חשבונאית כחוב של חברת הביטוח, אך בניגוד לחוב רגיל מדובר בחוב מתגלגל שאין בגינו תשלומי ריבית וקרן.

• הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
• כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"כסף צף" שומר על רמתו ואינו מתכלה כיוון שהכסף הנכנס לחברות הביטוח ממשלמי הפרמיות החדשות משמש לתשלום תביעותיהם של בעלי הפוליסות הוותיקות. יתרה מזאת, חברת ביטוח טובה נהנית גם מכך שהיא מכניסה יותר כסף לקופתה מפרמיות מאשר כסף שהיא משלמת בגין תביעות מבעלי הפוליסות, עובדה שמגדילה עוד יותר את רווחיותה של חברת הביטוח. מכאן נובע שמדובר במאגר כספים קבוע, יציב, ואף תופח, שיכול לשמש את חברת הביטוח לצורכי השקעה ארוכת טווח כולל השקעות בשוק המניות.

אם כך, חברת ביטוח המנוהלת כדבעי יכולה ליהנות משני מקורות רווח משמעותיים – הן מפעילותה הביטוחית הבסיסית והן מפעילות השקעתית נבונה במניות של ה"כסף הצף" (והגדל) שלה. מרבית חברות הביטוח בעולם מסתפקות ברווח מהפעילות הביטוחית הבסיסית ומשקיעות את הפרמיות בתחומים "סולידיים" יותר (כגון מזומנים, אג"ח ונדל"ן),  דבר שפוגע ברווחיות שלהן לאורך זמן, במיוחד בעידן של ריביות אפסיות.

יתרון נוסף בהשקעה בחברות ביטוח הוא הביטחון הקיים בקיומו ובמהותו של תחום זה. תחום הביטוח הוא אחד מהתחומים הפיננסיים העתיקים בעולם, ויש להניח שהוא ימשיך לשגשג בעתיד הקרוב והרחוק בשל החששות שלנו מאירועים בלתי צפויים (בגוף או ברכוש), כאלה עם השלכות פיננסיות בעיקר.

• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
• הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין

כאמור, באפט היה מהראשונים להכיר ולהתמקד בנדון לעיל בנושא חברות הביטוח. בשנת 1967 הוא הסב בהדרגה את חברת הטקסטיל הכושלת Berkshire Hathaway לתחום הביטוח, ועם השנים רכש באמצעותה חברות ביטוח נוספות. פעילות נמרצת זו הביאה לכך שבמאזנה יש כיום "כסף צף" בגובה של כמעט 100 מיליארד דולר! סכום כסף אדיר זה משמש את באפט גם להשקעה אינטנסיבית בחברות שונות שמזוהות כמבטיחות (בסגנון של רכישת "ישקר" הישראלית בידי באפט בשנת 2006).

אין פלא, אם כך, ש-Berkshire Hathaway שנסחרה ב-1967 במחיר של כ-16 דולר למניה, הפכה לאחת מחברות ההחזקות הגדולות בעולם, כאשר כל מניה שלה נסחרת כיום ביותר מ-200,000 דולר. אולי זו גם הסיבה לכך שמספר רב של משקיעים גדולים בעולם מתמקדים בתחום הביטוח או הקימו חברות ביטוח משל עצמם. אלה כוללים את משפחת דייויס (הבעלים של חברת קרנות הנאמנות הוותיקה Davis), פרם ווטסה מחברת Fairfax Financial Holdings הקנדית, דיוויד איינהורן מחברת  Greenlight Capital, טום גיינר  מחברת Markel ורבים אחרים.

לפי מחקר שפורסם ב-2013 באוניברסיטת ייל, נמצא שבנוסף ליכולתו הפנומנלית של באפט לרכוש מניות של חברות טובות וזולות המניבות רווחים עצומים, גובה פקטור האלפא (התשואה העודפת) של השקעותיו של באפט ביחס למדד ה-S&P 500, נבע מה"כסף הצף" שברשותו, שאפשר לו למנף את השקעותיו ביחס המוערך בכ-1.6 להון העצמי לאורך מרבית הקריירה הפיננסית שלו. כלומר, אם המניות שרכש הניבו תשואה שנתית של כ-12% אזי תשואת חברת ברקשייר נשקה לכיוון 20%.

גם המפגינים חשדנות כלפי שוק המניות לא יוכלו להתעלם מנתונים מוצקים אלו. במקביל לתשלום פרמיות לסוגיהן לחברות הביטוח, המשקיע הזהיר יעשה צעד נבון אם יזהה חברות ביטוח ותיקות ויציבות שמשקיעות את אותן הפרמיות במניות באופן סלקטיבי ובראיה ארוכת טווח. להשקעה כזאת יש פוטנציאל גדול להניב למשקיע רווחים משמעותיים לטווח הארוך.