האם תיתכן הרחבה כמותית בישראל? ומה יהיו ההשפעות אם כן?
מאז המשבר הפיננסי בשנת 2008, אנו עדים לשימוש הולך וגובר בתוכניות להרחבה כמותית, במשקים שונים ברחבי העולם. הרחבה כמותית הינה תוכנית בה הבנק המרכזי של אותה מדינה רוכש אג"ח, המונפקות ע"י המדינה עצמה או לחילופין ע"י מוסדות פיננסים מובילים. בעצם מדובר על סוג של "הדפסת כסף" - קרי, הרכישה עצמה מזרימה כמות אדירה של כסף לשווקים. בכדי לנתח את הכדאיות של ביצוע הרחבה כמותית בישראל, נרצה קודם לבחון החלטות של בנקים מרכזיים ברחבי העולם. המדינה שהכי מזוהה עם המונח הנ"ל היא כמובן ארה"ב, אשר החלה כבר בתחילת המשבר של 2008 ברכישה של אג"ח מגובות משכנתא (MBS) ואג"ח של מוסדות פדראליים, במסגרת תוכנית המכונה QE1. השימוש בהרחבה כמותית החל לאחר שזו מיצתה את האפשרות של הפחתת הריבית. מדינה נוספת שמראה מאמצים ניכרים בתחום ההרחבה הכמותית הנה יפן. הממשלה החלה באפריל 2014 לרכוש אג"ח ממשלתי ארוך, בהיקף של 550 מיליארד דולר, ולאחרונה יצאה בהודעה דרמטית נוספת, על הגדלת היקף הרכישות לכ-700 מיליארד דולר. במקביל, באירופה אנו עדים לתרחיש דומה, לאחר שהריבית הופחתה לשיעור אפסי (0.05%), הבנק המרכזי מאותת על כוונתו לבצע רכישות אג"ח - הן של המגזר הפרטי והן אג"ח ממשלתיות. לאורך השנים אנו רואים כי קיים שוני בין המטרות שעומדות מאחורי תוכניות ההרחבה. בתחילה, המטרה המרכזית הייתה להשיג יציבות פיננסית בשווקים ע"י רכישת אותן אג"ח ש"נזרקו" ע"י מוכרים רבים. מאוחר יותר, מטרת התוכנית הייתה להוריד בהדרגה את תשואות האג"ח הממשלתיות, מאחר וקצב הירידה האיטי בתשואות האג"ח לא תאם את הירידה החדה בריביות. עובדה מפתיעה, שלאורך כל השנים בהן הופעלו תוכנית ההרחבה, לא הייתה עלייה משמעותית בקצב האינפלציה. אפילו בארה"ב, הכלכלה המפותחת הגדולה בעולם, אנו עדים לצמיחה מתמשכת בשמונת הרבעונים האחרונים ואין ממש עדות "לאיום אינפלציוני". בעצם ניתן לומר שהיעדר האינפלציה בשנים האחרונות "איפשר" את קיומן של תוכניות ההרחבה, ואף "אילץ" את אותן המדינות להמשיך עם התוכנית תקופה ממושכת. אמנם ניתן לשייך את היעדר האינפלציה בעולם למשבר הכלכלי עצמו, אך מניתוח מעמיק יותר, אנו בדעה כי המצב נובע מתהליכים דיפלציוניים גלובליים, אשר החלו במעבר הייצור למדינות המתפתחות (בעלויות זולות יותר). תהליכים אלו המשיכו בירידה ברמת הביקושים בעולם המערבי (בשל עלייה באבטלה) וכיום מתוחזקים ע"י שינויים טכנולוגיים משמעותיים בהליכי הייצור, להם אנו עדים בשני העשורים האחרונים. בבחינת המצב בישראל, אנו עדים לתהליך דיפלציוני מתמשך, שמשמעותו ירידה בקצב עליית המחירים בשנים האחרונות, כאשר את שנת 2014 אנו צפויים לסיים במדד שלילי. זאת על אף הריבית הנמוכה ועליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות. אם בשלב הבא ניתן לצפות לתוכנית הרחבה כמותית בישראל ומה תהיה מטרתה? אנו רואים כי מדינות שנקטו בתהליך של הרחבה כמותית חוו היחלשות של המטבע המקומי. בהקשר זה ניתן לציין את היחלשות הדולר בשנים האחרונות (והתחזקותו עם צמצום וסיום תוכנית ההרחבה) ואת היחלשות היין והאירו (בהשוואה לדולר) במהלך השנה האחרונה. על כן אנו מעריכים כי במידה ובישראל תינקט הרחבה כמותית, נראה תהליך היחלשות של השקל. מעבר לכך, ביצוע הרחבה כמותית ישפיע על מגוון מטרות נוספות. סביר להניח כי מעבר לשינויים הטכנולוגיים המייצרים דפלציה, ישנה אווירה ציבורית הלוחצת להפחתת המחירים - דבר שיקשה על החברות להעלות מחירים בעתיד הקרוב. הסבירות להורדת התשואות באג"ח הממשלתית מאוד נמוכה, ואם הדבר יתרחש זה יהיה לפרק זמן קצר בלבד. אנו מעריכים כי אלה ימשיכו להיות "מתואמות" עם תשואות האג"ח בארה"ב. היות והמרווח כיום הוא שלילי, הסבירות שנראה ירידת תשואות בארץ, ללא ירידת תשואות באג"ח בארה"ב, הינה נמוכה עד אפסית. על כן ההשפעה של תוכנית ההרחבה על כך, תהיה מינורית. היחלשות השקל תחזק מאוד את הייצוא, אשר לו השפעה חשובה על קצב הצמיחה. יחד עם זאת, שיפור משמעותי בייצוא צריך להיות מלווה בעלייה ברמת הביקושים הגלובלית - דבר אשר אין למדינה שליטה עליו. לסיכום, בריבית נמוכה כל כך ובשוק דיור המאופיין בעליית מחירים, הסבירות לשימוש בתוכנית ההרחבה בישראל גדל. במידה ואכן תיושם התוכנית, אנו מעריכים כי היא תבוצע באמצעות רכישות אג"ח ממשלתית בלבד, והתוצאה המיידית שלה תהיה היחלשות השקל. כמו כן, כפי שציינו לעיל, אנו מעריכים כי לתוכנית הרחבה תהיה השפעה מצומצמת בלבד על הצמיחה ועל הפחתת תשואות האג"ח הממשלתיות. יש לזכור כי בסביבת אינפלציה נמוכה, כמו זו הקיימת כיום, אמנם מתאפשרת תוכנית הרחבה, אך הסיכון המשמעותי הכרוך בה הינו הורדת הדירוג של ישראל והיחלשות השקל. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.האשם תמיד 11/11/2014 15:47הגב לתגובה זועדיף כבר להשקיע בחינוך לטובת העתיד על חשבון החוב הלאומי
- 2.עמי 11/11/2014 14:08הגב לתגובה זוארהב הריצה גירעון ענק בתקציב והבנקים סבלו מהנכסים הרעילים ולכן לא יכלו לתת אשראי. באירופה הבנק המרכזי קנה חוב של מדינות כמו יוון , איטליה וספרד בריבית נמוכה. בישראל זה לא המצב. אגח ממשלתי גליל צמוד ל 16 שנה נותן תשואה ברוטו של 1.2 אחוז. אז איך בכלל ניתן לעשות הרחבה כמותית בישראל?
- Z 11/11/2014 15:03הגב לתגובה זוהרחבה כמותית עושים כשמורידים ריבית והריבית הארוכה נשארת גבוה עקב פחד ובעיות נזילות... כאן יש בועה, אז לחשוב לקנות?? מה קורה אתכם בנק ישראל???
- 1.astern 11/11/2014 11:05הגב לתגובה זורוצו לקנות זהב, ביטקוין, ואולי גם מט"ח

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר
שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ
הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.