האם תיתכן הרחבה כמותית בישראל? ומה יהיו ההשפעות אם כן?

רבקה אלגריסי, מנכ"לית פעילים ניהול תיקי השקעות, על הסיכויים להחלת הרחבה כמותית בכלכלה המקומית, ועל ההשפעות בתחומים השונים
רבקה אלגריסי | (4)
נושאים בכתבה הרחבה כמותית

מאז המשבר הפיננסי בשנת 2008, אנו עדים לשימוש הולך וגובר בתוכניות להרחבה כמותית, במשקים שונים ברחבי העולם. הרחבה כמותית הינה תוכנית בה הבנק המרכזי של אותה מדינה רוכש אג"ח, המונפקות ע"י המדינה עצמה או לחילופין ע"י מוסדות פיננסים מובילים. בעצם מדובר על סוג של "הדפסת כסף" - קרי, הרכישה עצמה מזרימה כמות אדירה של כסף לשווקים. בכדי לנתח את הכדאיות של ביצוע הרחבה כמותית בישראל, נרצה קודם לבחון החלטות של בנקים מרכזיים ברחבי העולם.

המדינה שהכי מזוהה עם המונח הנ"ל היא כמובן ארה"ב, אשר החלה כבר בתחילת המשבר של 2008 ברכישה של אג"ח מגובות משכנתא (MBS) ואג"ח של מוסדות פדראליים, במסגרת תוכנית המכונה QE1. השימוש בהרחבה כמותית החל לאחר שזו מיצתה את האפשרות של הפחתת הריבית.

מדינה נוספת שמראה מאמצים ניכרים בתחום ההרחבה הכמותית הנה יפן. הממשלה החלה באפריל 2014 לרכוש אג"ח ממשלתי ארוך, בהיקף של 550 מיליארד דולר, ולאחרונה יצאה בהודעה דרמטית נוספת, על הגדלת היקף הרכישות לכ-700 מיליארד דולר. במקביל, באירופה אנו עדים לתרחיש דומה, לאחר שהריבית הופחתה לשיעור אפסי (0.05%), הבנק המרכזי מאותת על כוונתו לבצע רכישות אג"ח - הן של המגזר הפרטי והן אג"ח ממשלתיות.

לאורך השנים אנו רואים כי קיים שוני בין המטרות שעומדות מאחורי תוכניות ההרחבה. בתחילה, המטרה המרכזית הייתה להשיג יציבות פיננסית בשווקים ע"י רכישת אותן אג"ח ש"נזרקו" ע"י מוכרים רבים. מאוחר יותר, מטרת התוכנית הייתה להוריד בהדרגה את תשואות האג"ח הממשלתיות, מאחר וקצב הירידה האיטי בתשואות האג"ח לא תאם את הירידה החדה בריביות.

עובדה מפתיעה, שלאורך כל השנים בהן הופעלו תוכנית ההרחבה, לא הייתה עלייה משמעותית בקצב האינפלציה. אפילו בארה"ב, הכלכלה המפותחת הגדולה בעולם, אנו עדים לצמיחה מתמשכת בשמונת הרבעונים האחרונים ואין ממש עדות "לאיום אינפלציוני".

בעצם ניתן לומר שהיעדר האינפלציה בשנים האחרונות "איפשר" את קיומן של תוכניות ההרחבה, ואף "אילץ" את אותן המדינות להמשיך עם התוכנית תקופה ממושכת. אמנם ניתן לשייך את היעדר האינפלציה בעולם למשבר הכלכלי עצמו, אך מניתוח מעמיק יותר, אנו בדעה כי המצב נובע מתהליכים דיפלציוניים גלובליים, אשר החלו במעבר הייצור למדינות המתפתחות (בעלויות זולות יותר).

תהליכים אלו המשיכו בירידה ברמת הביקושים בעולם המערבי (בשל עלייה באבטלה) וכיום מתוחזקים ע"י שינויים טכנולוגיים משמעותיים בהליכי הייצור, להם אנו עדים בשני העשורים האחרונים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בבחינת המצב בישראל, אנו עדים לתהליך דיפלציוני מתמשך, שמשמעותו ירידה בקצב עליית המחירים בשנים האחרונות, כאשר את שנת 2014 אנו צפויים לסיים במדד שלילי. זאת על אף הריבית הנמוכה ועליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות.

אם בשלב הבא ניתן לצפות לתוכנית הרחבה כמותית בישראל ומה תהיה מטרתה?

אנו רואים כי מדינות שנקטו בתהליך של הרחבה כמותית חוו היחלשות של המטבע המקומי. בהקשר זה ניתן לציין את היחלשות הדולר בשנים האחרונות (והתחזקותו עם צמצום וסיום תוכנית ההרחבה) ואת היחלשות היין והאירו (בהשוואה לדולר) במהלך השנה האחרונה. על כן אנו מעריכים כי במידה ובישראל תינקט הרחבה כמותית, נראה תהליך היחלשות של השקל.

מעבר לכך, ביצוע הרחבה כמותית ישפיע על מגוון מטרות נוספות. סביר להניח כי מעבר לשינויים הטכנולוגיים המייצרים דפלציה, ישנה אווירה ציבורית הלוחצת להפחתת המחירים - דבר שיקשה על החברות להעלות מחירים בעתיד הקרוב.

הסבירות להורדת התשואות באג"ח הממשלתית מאוד נמוכה, ואם הדבר יתרחש זה יהיה לפרק זמן קצר בלבד. אנו מעריכים כי אלה ימשיכו להיות "מתואמות" עם תשואות האג"ח בארה"ב. היות והמרווח כיום הוא שלילי, הסבירות שנראה ירידת תשואות בארץ, ללא ירידת תשואות באג"ח בארה"ב, הינה נמוכה עד אפסית. על כן ההשפעה של תוכנית ההרחבה על כך, תהיה מינורית.

היחלשות השקל תחזק מאוד את הייצוא, אשר לו השפעה חשובה על קצב הצמיחה. יחד עם זאת, שיפור משמעותי בייצוא צריך להיות מלווה בעלייה ברמת הביקושים הגלובלית - דבר אשר אין למדינה שליטה עליו.

לסיכום, בריבית נמוכה כל כך ובשוק דיור המאופיין בעליית מחירים, הסבירות לשימוש בתוכנית ההרחבה בישראל גדל. במידה ואכן תיושם התוכנית, אנו מעריכים כי היא תבוצע באמצעות רכישות אג"ח ממשלתית בלבד, והתוצאה המיידית שלה תהיה היחלשות השקל. כמו כן, כפי שציינו לעיל, אנו מעריכים כי לתוכנית הרחבה תהיה השפעה מצומצמת בלבד על הצמיחה ועל הפחתת תשואות האג"ח הממשלתיות.

יש לזכור כי בסביבת אינפלציה נמוכה, כמו זו הקיימת כיום, אמנם מתאפשרת תוכנית הרחבה, אך הסיכון המשמעותי הכרוך בה הינו הורדת הדירוג של ישראל והיחלשות השקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    האשם תמיד 11/11/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    עדיף כבר להשקיע בחינוך לטובת העתיד על חשבון החוב הלאומי
  • 2.
    עמי 11/11/2014 14:08
    הגב לתגובה זו
    ארהב הריצה גירעון ענק בתקציב והבנקים סבלו מהנכסים הרעילים ולכן לא יכלו לתת אשראי. באירופה הבנק המרכזי קנה חוב של מדינות כמו יוון , איטליה וספרד בריבית נמוכה. בישראל זה לא המצב. אגח ממשלתי גליל צמוד ל 16 שנה נותן תשואה ברוטו של 1.2 אחוז. אז איך בכלל ניתן לעשות הרחבה כמותית בישראל?
  • Z 11/11/2014 15:03
    הגב לתגובה זו
    הרחבה כמותית עושים כשמורידים ריבית והריבית הארוכה נשארת גבוה עקב פחד ובעיות נזילות... כאן יש בועה, אז לחשוב לקנות?? מה קורה אתכם בנק ישראל???
  • 1.
    astern 11/11/2014 11:05
    הגב לתגובה זו
    רוצו לקנות זהב, ביטקוין, ואולי גם מט"ח
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.