האם המעו"ף תמיד יצא מחוזק מהסלמה ביטחונית? הנה לכם גרף
בשנים האחרונות מדינת ישראל הייתה מעורבת במספר סבבי עימותים, בעיקר מול הפלסטינים. העימותים בעלי השפעה מהותית על התנהלות הבורסה המקומית, וניתן לחלק אותם לשניים:
1. השפעה של הטווח הקצר , ברוב המקרים, בתחילת העימות, יש נטייה לירידות בבורסה בעקבות העלייה בפרמיית הסיכון של המשק ובגלל שלפעמים עסקים נסגרים בעקבות העימות, ולכן יש צפי לירידה ברווחי החברות.
2. השפעה על הטווח הארוך ניתן לראות, כי בכל עימות בשנים האחרונות, לאחר הירידות שליוו את תחילת העימות, עבר מדד ת"א 25 לעליות, בתוך זמן קצר תיקן את הירידות ואף הגיע לשיאים חדשים. כלומר מהתנהגות מדד ת"א 25 ב-14 השנים האחרונות, ניתן לראות בבירור שהעימותים של מדינת ישראל מובילים תוך זמן קצר למהלך עליות משמעותי, למעט האינתיפאדה השנייה.
ההבדל העיקרי בין האינתיפאדה השנייה לשאר העימותים, הוא משך זמן העימות. מכיוון שהאינתיפאדה נמשכה שלוש שנים, היא הובילה לפגיעה מתמשכת במשק הישראלי, ולכן המדד ירד לאורך זמן. כאמור על פי ניסיון העבר, עימותים קצרים מובילים תוך זמן קצר לעליות בבורסה המקומית. ישנם כמה הסברים לתופעה, אך נראה שההסבר המרכזי הוא שבאופן תמידי השוק המקומי מתמחר אפשרות של תחילת עימות באזור, ולאחר עימות יש צפי לתקופה של שקט.
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק בישראל
התופעה של עליית מדדי המניות לאחר מלחמות או עימותים היא לא בלעדית לישראל. ניתן לראות שגם ה- S&P 500 מגיב לעימותים של ארה"ב באופן דומה:
למעט אסון התאומים, שהיה תוך כדי הירידות של משבר הדוט-קום ולא הוביל לעימות צבאי באופן מיידי, ניתן לראות כי בשאר העימותים היו תחילה ירידות מחירים ולאחר מכן עליות חדות. השנה העולם כבר ידע כמה סבבי עימותים, כמו למשל בין רוסיה לאוקראינה והמשבר שמתרחש בחודשים האחרונים באזור הלבנט. כאשר מדינות מפיקות נפט משמעותיות נכנסות לעימות, המשמעות לשווקים מהותית יותר, כיוון שהעימות מוביל לעלייה במחיר הנפט, שמעלה את עלויות הייצור בכל העולם.
לסיכום, העימות הנוכחי הוביל בימים האחרונים למימושים בשוק ההון המקומי (למעט אתמול). אך לפי ניסיון העבר, במידה והעימות יהיה קצר טווח (מספר ימים - מספר שבועות), נוכל לראות כי השוק יתקן עצמו על ידי עליות.
*דביר עוליאל הוא אנליסט מאקרו ב'תכלית' תעודות סל
**אין לראות באמור משום הצעה לציבור ו/או המלצה ו/או הזמנה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 9.אחרי 12:00 המעוף יתהפך. הירוק יהפוך לאדום. יש כעת שיגור (ל"ת)אני 13/07/2014 10:46הגב לתגובה זו
- 8.קליפ 12/07/2014 09:41הגב לתגובה זופרצה מתוך שנאת התקשורת למגזר היהודים. לאחר 250% עליות משנת 1997......
- 7.יופיטר שוקי הון 10/07/2014 23:04הגב לתגובה זואין רווחים בזבוז זמן שלי
- 6.כשווקי העולם בשיאים. הסכנה לתיקון חד גדולה (ל"ת)זקן חכם 10/07/2014 15:45הגב לתגובה זו
- 5.אתם מחפסים נוסחאות במצב של אין נוסחאות . (ל"ת)בא 10/07/2014 15:34הגב לתגובה זו
- 4.האמת 10/07/2014 13:13הגב לתגובה זוהכי ברור בעולם, לכן כעת יוצאים ופעם נחזור. כל היום אזעקות ונפילות, מדוע שלא תהיה צלילה?
- 3.הסבר נכון 10/07/2014 12:51הגב לתגובה זויהיו כמובן עליות. מה יותר ברור מזה. אז כל האנליסטים ש...
- קוני למל 10/07/2014 15:35הגב לתגובה זוזו השאלה עכשיו.
- כשיגיעו למצב שהחמאס יפסיק לשגר טילים. כל כך ברור (ל"ת)תשובה 10/07/2014 22:06
- 2.אגוזים 10/07/2014 12:44הגב לתגובה זו3% השנה ו12% שנה שעברה...קשר אסטרטגי-טקטי-ספקטקולארי חזק....
- 1.המפצח 10/07/2014 11:56הגב לתגובה זונסדק בדרך לקריסה טיפ של פעם בחיים
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
