איך דחקה גזפרום את וודסייד החוצה מלוויתן?
במהלך החודש האחרון, התרחשו שני אירועים מרכזיים בתחום הפקת הגז הטבעי ברמה הגלובלית והאזורית. הראשון, חתימת החוזה בין גזפרום הרוסית ל-CNPC הסינית לאחר משא ומתן שנמשך כמעט שני עשורים.
האירוע השני, ביטול מזכר ההבנות בין חברת וודסייד האוסטרלית לשותפים במאגר לוויתן - למעלה משנתיים לאחר החתימה על מזכר ההבנות. להערכתנו, הקשר בין שני אירועים אלה, הדוק ואף משקף את השינויים העוברים על התעשייה בתקופה האחרונה.
אין זה סוד, כי העיתוי של חתימת החוזה בין גזפרום לסין, בעיצומו של המשבר באוקראינה, היטיב מבחינת המחיר עם הקונים. לפני כמה חודשים,
נדגיש, כי המחיר הנגזר מהעסקה, מטושטש למדי בשל נטל עלויות ההקמה האדירות של התשתיות במזרח סיביר, ובכל זאת, הקונצנזוס של פרשנים ואנליסטים אומד אותו בכ-9.9 דולר ל-mmbtu, לעומת המחיר הממוצע שסין משלמת על יבוא גז נוזלי מאוסטרליה - כ-13 דולר ל-mmbtu. מספרים אלה מדליקים ללא ספק נורה אדומה, בייחוד כאשר לוקחים בחשבון, כי העלויות של תעשיית ה-LNG האוסטרלית גבוהות בכ-70% מעלויות ההובלה בצנרת, ובכך המספרים מקבלים משמעות מרחיקת לכת.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל וודסייד, פיטר קולמן, שיחרר אמנם מסרים מרגיעים ואף שאננים לאחר פרסום העסקה בין רוסיה לסין, אך היא יצרה ללא ספק טלטלה בתעשיית ה-LNG האוסטרלית. אגב, זה לא מפליא, שחלק גדול מהמוסדות הפיננסיים המממנים עורכים בדק בית לפרויקטים וקוראים לתעשיית הגז הנוזלי באוסטרליה לייעל בדחיפות את מבנה העלויות שלה. על מנת לסבר את האוזן, רמות השכר השנתיות על מסוף LNG הגיעו לאחרונה ל-420 אלף דולר לתפקיד טבח וכ-350 אלף דולר לאחראי כביסה. מתברר, אם כן, כי הלחץ על תעשיית הגז הנוזלי האוסטרלית ו-וודסייד גובר, ושתי אלו תרות ברחבי העולם אחר פרויקטים בעלי צמיחה מהירה ותשואה גבוהה במיוחד.
מדוע אם כן, בחרה וודסייד שלא להצטרף לנובל ולשותפויות הישראליות בפיתוח לוויתן, דווקא בשעה שנזדמנה להן הזדמנות פז עם פרוץ המשבר בקרים, שעה שהביקוש הפוטנציאלי מעולם לא נראה טוב יותר?
אנחנו מאמינים כי עיקר ההסבר טמון בפערי המחירים בין שני מזכרי ההבנות שנחתמו עם וודסייד. טיוטת ההסכם הראשונה נחתמה לפני תחילת ההפקה ממאגר תמר למשק, בעת שהמזרח התיכון געש, ובין ישראל לטורקיה - הקונה הפוטנציאלית המועדפת לגז הישראלי - שרר נתק מדיני מוחלט. אין זה מפתיע כי במצב זה אופציית מסופי LNG או FLNG נראתה כמוצא הריאלי העיקרי.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
בינתיים, במזרח התיכון השתרר שקט גיאו-פוליטי יחסי, המשבר המדיני עבר למזרח אירופה, ועסקת גזפרום טרפה ללא ספק את הקלפים בכל הנוגע לעלויות תעשיית ההנזלה האוסטרלית. מנגד, מבחינת השותפויות הישראליות, התחושה היא שה-money time שלהן הוא כאן ועכשיו - מצד אחד, בקרב הלקוחות האירופיים של גזפרום, הרצון להתנתק מהמונופול מעולם לא היה חזק יותר. מצד שני, בקרב מדינות האזור, הצורך בגז טבעי זול יחסית לחלופות הקיימות, מעולם לא היה עז יותר.
ובכל זאת, וודסיד ויתרה על ההזדמנויות הגלומות בלוויתן, והשותפים במאגר ויתרו עליה. לנו נראה, כי החלטתה של וודסייד הושפעה לא מעט מרמת המחירים שסימנה גזפרום, שאינה מפצה מבחינתה על שורה של גורמים: כניסה לפרויקט צנרת שאינו קשור לעסקי הליבה שלה, פרמיית הסיכון האזורי ונקודת האיזון במקרה של הקמת מסוף צף על-ידה. להיעדר המוטיבציה להיכנס לפרויקט צנרת ים תיכוני, נוספה גם העובדה שאקספלורציה ופיתוח עתידי של פרוספקט הנפט בלוויתן, אינם נראים כעת אטרקטיביים ביותר בשל רמות מחירי הנפט החזויות לשנים הקרובות, לאחר הפיכת הפצלים האמריקנית.
עושה רושם, כי מבחינת וודסייד האתגר הגדול ביותר כיום הינו הורדת עלויות הייצור שלה. היקף ההשקעות של תעשיית הנפט בפרויקטים של LNG באוסטרליה בשלבי פיתוח שונים נאמד ב-188 מיליארד דולרים, והחשש הוא כי בעוד כמה שנים יהיה זה שוק של קונים. מבחינת השותפויות הישראליות ההחלטה לצאת לדרך עם או בלי וודסייד, היא ללא ספק החלטה נכונה.
בשורה תחתונה, השותפים בלוויתן צדקו בהחלטתם לצאת לדרך עם או בלי וודסייד. אך למרות זאת, להערכתנו, יציאתה של וודסייד והעברת האחריות הפיננסית והתפעולית על הפרויקט במלואו לידי השותפים הקיימים, משולה לקיומה של עסקת קומבינציה בפרויקט נדל"ן - מכירת חלק מהדירות והמגרש בשלב טרום-הקמה נועלים את התשואה, אך מורידים את הסיכון. בשלב זה, כל עוד לא תהיה מוניטזציה בשלב טרום הפקה, עלה יחס הסיכוי / סיכון בפרויקט, שעלותו המינימלית נאמדת ב-5 מיליארד דולר. לא נופתע, אם נראה חלופה לוודסייד, ורוב הסיכויים שזו לא תהיה חברה אוסטרלית.
- 10.וודסייד פיטרה 20% מהעובדים שלה (ל"ת)רן 16/06/2014 12:49הגב לתגובה זו
- 9.אלה פריד מצטיינת תמיד אף על פי שלא תמיד מסכים איתה. (ל"ת)עזרא 09/06/2014 18:22הגב לתגובה זו
- 8.אמיל 09/06/2014 11:58הגב לתגובה זוגם אם נניח שאכן המחיר של גזפרום הוא 10$ למיליון BTU , מדובר במחיר בגבול רוסיה - סין. יש גם עלויות הולכה בתוך סין. לעומת זאת מתקני קבלה של גז נוזלי כבר קיימים בקרבת ערי נמל . שלא לדבר על כך שיקח לפחות 3 שנים עד שהגז מסיביר יגיע לסין לעומת גז נוזלי שקיים כבר היום.
- 7.לוויתן גדול על משקיעים מקומיים, הכסף יבוא מבחוץ (ל"ת)משה 08/06/2014 22:45הגב לתגובה זו
- 6.זה היה טיפשי לצרף את וודסייד (ל"ת)עיל 08/06/2014 18:43הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 08/06/2014 14:41הגב לתגובה זוהרבה זמן לא קראתי כתבה כה מקצועית וניתוח מעמיק .כל הכבוד.
- 4.יונתן 08/06/2014 13:54הגב לתגובה זוכתבה המעידה על בקיאות וידע נרחב בנושא.
- 3.אלי 08/06/2014 13:46הגב לתגובה זוזה נשמע הגיוני, אבל וודסייד עשתה טעות. לוויתן היה בשבילה הזדמנות והיא הייתה צריכה לחתום על ההסכם ולא לחכות. נראה לי שהאנליסטית צודקת ולתשובה הפתעות באמתחתו
- 2.אור 08/06/2014 13:36הגב לתגובה זותגובתך לכתבה הנפלאה מציגה בורות וחוסר שביעות רצון ממצבך האישי בחיים. אפשרות התגובות לכתבות היא לאפשר לקוראים לתת את דעתם המקצועית בלבד. כל מה שהועלה בכתבה מתבסס על ידע מעמיק ולמידה ולאומתם תגובותייך מתבססות על ניסיונות הכשלה שאינם מבוססים אלא במטרותיך האישיות. בהצלחה במקום אחר.
- 1.קק 08/06/2014 09:32הגב לתגובה זוהיא לא יודעת מה באמת קרה בין וודסיד לנובל. אלה פריד היא ברמה של עתונאי הרכילות.

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.