איך דחקה גזפרום את וודסייד החוצה מלוויתן?

אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, בוחנת את השינויים האחרונים בעסקת וודסייד, הסיבות שהביאו לביטולה וההשפעות על התחום ביום שאחרי
אלה פריד | (10)

במהלך החודש האחרון, התרחשו שני אירועים מרכזיים בתחום הפקת הגז הטבעי ברמה הגלובלית והאזורית. הראשון, חתימת החוזה בין גזפרום הרוסית ל-CNPC הסינית לאחר משא ומתן שנמשך כמעט שני עשורים.

האירוע השני, ביטול מזכר ההבנות בין חברת וודסייד האוסטרלית לשותפים במאגר לוויתן - למעלה משנתיים לאחר החתימה על מזכר ההבנות. להערכתנו, הקשר בין שני אירועים אלה, הדוק ואף משקף את השינויים העוברים על התעשייה בתקופה האחרונה.

אין זה סוד, כי העיתוי של חתימת החוזה בין גזפרום לסין, בעיצומו של המשבר באוקראינה, היטיב מבחינת המחיר עם הקונים. לפני כמה חודשים, כתבנו בטור זה, על הדרך בה התנהלו יחסי הכוח במשא ומתן בין מוסקבה לבייגי ן, ואין זה מפתיע כי החוזה נחתם בסופו של דבר, בשעה שרוסיה נזקקה לו יותר מאי פעם. החוזה לאספקת 38 BCM צפוי להוות כחמישית מהיצוא הרוסי וכ-7% מיבוא הגז הטבעי של סין.

נדגיש, כי המחיר הנגזר מהעסקה, מטושטש למדי בשל נטל עלויות ההקמה האדירות של התשתיות במזרח סיביר, ובכל זאת, הקונצנזוס של פרשנים ואנליסטים אומד אותו בכ-9.9 דולר ל-mmbtu, לעומת המחיר הממוצע שסין משלמת על יבוא גז נוזלי מאוסטרליה - כ-13 דולר ל-mmbtu. מספרים אלה מדליקים ללא ספק נורה אדומה, בייחוד כאשר לוקחים בחשבון, כי העלויות של תעשיית ה-LNG האוסטרלית גבוהות בכ-70% מעלויות ההובלה בצנרת, ובכך המספרים מקבלים משמעות מרחיקת לכת.

מנכ"ל וודסייד, פיטר קולמן, שיחרר אמנם מסרים מרגיעים ואף שאננים לאחר פרסום העסקה בין רוסיה לסין, אך היא יצרה ללא ספק טלטלה בתעשיית ה-LNG האוסטרלית. אגב, זה לא מפליא, שחלק גדול מהמוסדות הפיננסיים המממנים עורכים בדק בית לפרויקטים וקוראים לתעשיית הגז הנוזלי באוסטרליה לייעל בדחיפות את מבנה העלויות שלה. על מנת לסבר את האוזן, רמות השכר השנתיות על מסוף LNG הגיעו לאחרונה ל-420 אלף דולר לתפקיד טבח וכ-350 אלף דולר לאחראי כביסה. מתברר, אם כן, כי הלחץ על תעשיית הגז הנוזלי האוסטרלית ו-וודסייד גובר, ושתי אלו תרות ברחבי העולם אחר פרויקטים בעלי צמיחה מהירה ותשואה גבוהה במיוחד.

מדוע אם כן, בחרה וודסייד שלא להצטרף לנובל ולשותפויות הישראליות בפיתוח לוויתן, דווקא בשעה שנזדמנה להן הזדמנות פז עם פרוץ המשבר בקרים, שעה שהביקוש הפוטנציאלי מעולם לא נראה טוב יותר?

אנחנו מאמינים כי עיקר ההסבר טמון בפערי המחירים בין שני מזכרי ההבנות שנחתמו עם וודסייד. טיוטת ההסכם הראשונה נחתמה לפני תחילת ההפקה ממאגר תמר למשק, בעת שהמזרח התיכון געש, ובין ישראל לטורקיה - הקונה הפוטנציאלית המועדפת לגז הישראלי - שרר נתק מדיני מוחלט. אין זה מפתיע כי במצב זה אופציית מסופי LNG או FLNG נראתה כמוצא הריאלי העיקרי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בינתיים, במזרח התיכון השתרר שקט גיאו-פוליטי יחסי, המשבר המדיני עבר למזרח אירופה, ועסקת גזפרום טרפה ללא ספק את הקלפים בכל הנוגע לעלויות תעשיית ההנזלה האוסטרלית. מנגד, מבחינת השותפויות הישראליות, התחושה היא שה-money time שלהן הוא כאן ועכשיו - מצד אחד, בקרב הלקוחות האירופיים של גזפרום, הרצון להתנתק מהמונופול מעולם לא היה חזק יותר. מצד שני, בקרב מדינות האזור, הצורך בגז טבעי זול יחסית לחלופות הקיימות, מעולם לא היה עז יותר.

ובכל זאת, וודסיד ויתרה על ההזדמנויות הגלומות בלוויתן, והשותפים במאגר ויתרו עליה. לנו נראה, כי החלטתה של וודסייד הושפעה לא מעט מרמת המחירים שסימנה גזפרום, שאינה מפצה מבחינתה על שורה של גורמים: כניסה לפרויקט צנרת שאינו קשור לעסקי הליבה שלה, פרמיית הסיכון האזורי ונקודת האיזון במקרה של הקמת מסוף צף על-ידה. להיעדר המוטיבציה להיכנס לפרויקט צנרת ים תיכוני, נוספה גם העובדה שאקספלורציה ופיתוח עתידי של פרוספקט הנפט בלוויתן, אינם נראים כעת אטרקטיביים ביותר בשל רמות מחירי הנפט החזויות לשנים הקרובות, לאחר הפיכת הפצלים האמריקנית.

עושה רושם, כי מבחינת וודסייד האתגר הגדול ביותר כיום הינו הורדת עלויות הייצור שלה. היקף ההשקעות של תעשיית הנפט בפרויקטים של LNG באוסטרליה בשלבי פיתוח שונים נאמד ב-188 מיליארד דולרים, והחשש הוא כי בעוד כמה שנים יהיה זה שוק של קונים. מבחינת השותפויות הישראליות ההחלטה לצאת לדרך עם או בלי וודסייד, היא ללא ספק החלטה נכונה.

בשורה תחתונה, השותפים בלוויתן צדקו בהחלטתם לצאת לדרך עם או בלי וודסייד. אך למרות זאת, להערכתנו, יציאתה של וודסייד והעברת האחריות הפיננסית והתפעולית על הפרויקט במלואו לידי השותפים הקיימים, משולה לקיומה של עסקת קומבינציה בפרויקט נדל"ן - מכירת חלק מהדירות והמגרש בשלב טרום-הקמה נועלים את התשואה, אך מורידים את הסיכון. בשלב זה, כל עוד לא תהיה מוניטזציה בשלב טרום הפקה, עלה יחס הסיכוי / סיכון בפרויקט, שעלותו המינימלית נאמדת ב-5 מיליארד דולר. לא נופתע, אם נראה חלופה לוודסייד, ורוב הסיכויים שזו לא תהיה חברה אוסטרלית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    וודסייד פיטרה 20% מהעובדים שלה (ל"ת)
    רן 16/06/2014 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אלה פריד מצטיינת תמיד אף על פי שלא תמיד מסכים איתה. (ל"ת)
    עזרא 09/06/2014 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אמיל 09/06/2014 11:58
    הגב לתגובה זו
    גם אם נניח שאכן המחיר של גזפרום הוא 10$ למיליון BTU , מדובר במחיר בגבול רוסיה - סין. יש גם עלויות הולכה בתוך סין. לעומת זאת מתקני קבלה של גז נוזלי כבר קיימים בקרבת ערי נמל . שלא לדבר על כך שיקח לפחות 3 שנים עד שהגז מסיביר יגיע לסין לעומת גז נוזלי שקיים כבר היום.
  • 7.
    לוויתן גדול על משקיעים מקומיים, הכסף יבוא מבחוץ (ל"ת)
    משה 08/06/2014 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זה היה טיפשי לצרף את וודסייד (ל"ת)
    עיל 08/06/2014 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 08/06/2014 14:41
    הגב לתגובה זו
    הרבה זמן לא קראתי כתבה כה מקצועית וניתוח מעמיק .כל הכבוד.
  • 4.
    יונתן 08/06/2014 13:54
    הגב לתגובה זו
    כתבה המעידה על בקיאות וידע נרחב בנושא.
  • 3.
    אלי 08/06/2014 13:46
    הגב לתגובה זו
    זה נשמע הגיוני, אבל וודסייד עשתה טעות. לוויתן היה בשבילה הזדמנות והיא הייתה צריכה לחתום על ההסכם ולא לחכות. נראה לי שהאנליסטית צודקת ולתשובה הפתעות באמתחתו
  • 2.
    אור 08/06/2014 13:36
    הגב לתגובה זו
    תגובתך לכתבה הנפלאה מציגה בורות וחוסר שביעות רצון ממצבך האישי בחיים. אפשרות התגובות לכתבות היא לאפשר לקוראים לתת את דעתם המקצועית בלבד. כל מה שהועלה בכתבה מתבסס על ידע מעמיק ולמידה ולאומתם תגובותייך מתבססות על ניסיונות הכשלה שאינם מבוססים אלא במטרותיך האישיות. בהצלחה במקום אחר.
  • 1.
    קק 08/06/2014 09:32
    הגב לתגובה זו
    היא לא יודעת מה באמת קרה בין וודסיד לנובל. אלה פריד היא ברמה של עתונאי הרכילות.
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.