ברננקי אמר את מילתו האחרונה, ועכשיו מה?
ביום רביעי האחרון, ה-29 לינואר 2014, התפרסמה ההחלטה האחרונה של בן ברננקי בתפקידו כנגיד הפדרל ריזרב האמריקני. בהודעה נמסר שה-FOMC (ועידת הנגידים) החליטה להמשיך ביציאה האיטית מתוכנית התמריצים הנוכחית, אשר ידועה בשמה QE3, ולצמצם את כמות רכישת האג"חים ב-10 מיליארד דולר נוספים. בכך יעמוד קצת הרכישה החודשי של הפד על סך של 65 מיליארד דולר בחודש - 30 מיליארד מתוכם מיועדים לרכישת MBS (אגרות חוב אשר בפועל מסייעות לבנקים אזוריים להלוות כספים לבעלי עסקים או ללווי משכנתאות) ו-35 מיליארד מיועדים לרכישת TSY (אג"חים ממשלתיות לטווחים קצרים וארוכים). מה באמת המשמעות של החלטה זו על המשק האמריקני, שוקי המניות והכלכלה העולמית בכלל?
האמת שאי אפשר באמת לנבא את ההשפעה האמיתית על השווקים. אלו הגיבו באגרסיביות מטה ביום ההחלטה, אך לעומתם הזהב, שהופך לאחרונה למעיין מדד פאניקה, הגיב בעליות חזקות. ביום למחרת, עת שפורסמו נתוני התמ"ג, השווקים חזרו לעלות, ולא נראה שלהחלטתו האחרונה של הנגיד (אשר לדעת רבים הציל את העולם אי שם בשנת 2009, והמשיך לעשות כך בשתי תכניות הרכישה שלו שהתרחשו מאז) תהיה השפעה מהותית בטווח הנראה לעין על שוקי המניות והכלכלה העולמית.
פרספקטיבה היסטורית כיצד הגיב השוק להפסקת הדפסת הכסף בעבר? בכדי לנסות ולהעריך את ההשפעה האפשריות של סיום ההדפסות על כיוון השווקים, בואו ונראה מה הייתה תגובתם בעבר לתחילת ההדפסות ולסיומן של אלו:
- בן ברננקי: השפעת מדיניותו של טראמפ על האינפלציה לא תהיה משמעותית
- בן ברננקי זיהה מאוחר את המשבר הפיננסי ב-2008, ועדיין הוא מקבל פרס נובל לכלכלה על מחקרו - תפקידם של הבנקים בזמן משבר
- QE1: ההרחבה המוניטרית הראשונה החלה בדצמבר 2008 ונמשכה כשנה וחצי עד מארס 2010 - בתקופה זו נרכשו אגרות מסוג MBS בסכום של 750 מיליארד דולר, ועוד אג"ח מדינה בשווי של 300 מיליארד דולר. באותה תקופה המדד המוביל (S&P500) עשה מהלך של כ-50% ועלה משער 800 נקודות עד שער 1200 נקודות. לאחר הפסקת ההדפסות המדד ירד בשיעור של כ-20%.
- QE2: ההרחבה המוניטרית השנייה החלה בנובמבר 2010 ונמשכה כשבעה חודשים עד יוני 2011 - בתקופה זו נרכשו אג"חים של ארה"ב בסך של 600 מיליארד דולר. באותה תקופה המדדים עלו כ-10% ולאחר שנסתיימה ירדו המדדים בכ-18%.
- QE3: ספטמבר 2012 עד היום - ההרחבה המוניטרית השלישית הייתה שונה מעט באופייה. לא הוגדרו בה יעדים כללים אלא רכישה חודשית קבועה של 40 מיליארד דולר מסוג MBS ועוד 45 מיליארד דולר של אג"חים מדינה. השוק ככל הנראה הרגיש יותר "בנוח", ועלה בתקופה זו כ-30% ומאז תחילת הצמצום השוק מגלה עצבנות וירד עד כה כ-5%.
ברננקי עוזב את תפקיד יו"ר הפד אחרי 8 שנים מאוד אינטנסיביות. מאז מונה על ידי הנשיא בוש, הספיק לחוות מיתון עולמי אשר החל רשמית אי שם בשנת 2007 ולדעת רבים טרם הסתיים (למרות שעל פי אומדנים רשמיים המיתון הסתיים באמצע 2009). הנגיד היה שותף פעיל בחילוצו של Bear Stearns, בהלאמתן והצלתן של חברות המשכנתאות הגדולות פאני מאי ופרדי מק, בחילוץ של AIG, בבחירה שלא להציל את בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ובכך להצית את הגפרור שהבעיר את השווקים במשך מספר חודשים 2009, בבחירה לחתוך באגרסיביות את הריביות עד לרמה הנמוכה ביותר מתוך רצון לגרום לכלכלה להתאושש מהמיתון בצורה המהירה ביותר ולהשיק 3 הרחבות מוניטריות.
- טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
- לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
איזו מורשת השאיר אחריו הנגיד והאם היציאה המסודרת מתוכנית ההרחבה האחרונה שלו תצליח הפעם? את התשובות נקבל ככל הנראה בחודשים הקרובים, מה שבטוח - משעמם לא יהיה.
הכותב הוא מנהל של
- 4.6a3c69 07/02/2014 20:03הגב לתגובה זופשוט ללקק את האצבעות
- 3.אנליסט 03/02/2014 07:16הגב לתגובה זותענוג לקרוא את הדברים, מחכים לטור הבא!!!
- 2.ארז 02/02/2014 15:20הגב לתגובה זויש לה כבר רעיונות חדשים?
- 1.שלמה גרינברג 02/02/2014 12:02הגב לתגובה זומהכתבה אפשר לחוש נימה של ביקורת שאינה במקומה וגם אינה מעוגנת בעובדות. מלבד העובדה שבמקרים של ליהמן ובר סטרנס היה הנגיד שותף זעיר ביותר להחלטות (הבנק התאים פעולותיו להחלטות הממשל במקרים אלו), במקרה של הצלת העולם העסקי ממשבר גדול משהיה בשנות השלושים הוא אכן היה השותף הבכיר. קיוויתי מאוד לקרוא דעתו של הכותב על מה שיהיה, כפי שמציגה זאת הכותרת אבל על זה אף מילה
- שלמה גרינברג 02/02/2014 13:37הגב לתגובה זואכן הבנק הפדראלי של ניו יורק היה מעורב בשני המקרים, סליחה.
- סליחההההה:) (ל"ת)t 02/02/2014 14:19