ברננקי אמר את מילתו האחרונה, ועכשיו מה?

אורן עמית, מנהל פורום שוק ההון האמריקני של Bizportal בתפוז, מתייחס לפועלו של ברננקי עד היום, ולהשפעתה של ההחלטה האחרונה על כלכלת העולם
אורן עמית | (7)
נושאים בכתבה בן ברננקי הפד

ביום רביעי האחרון, ה-29 לינואר 2014, התפרסמה ההחלטה האחרונה של בן ברננקי בתפקידו כנגיד הפדרל ריזרב האמריקני. בהודעה נמסר שה-FOMC (ועידת הנגידים) החליטה להמשיך ביציאה האיטית מתוכנית התמריצים הנוכחית, אשר ידועה בשמה QE3, ולצמצם את כמות רכישת האג"חים ב-10 מיליארד דולר נוספים. בכך יעמוד קצת הרכישה החודשי של הפד על סך של 65 מיליארד דולר בחודש - 30 מיליארד מתוכם מיועדים לרכישת MBS (אגרות חוב אשר בפועל מסייעות לבנקים אזוריים להלוות כספים לבעלי עסקים או ללווי משכנתאות) ו-35 מיליארד מיועדים לרכישת TSY (אג"חים ממשלתיות לטווחים קצרים וארוכים). מה באמת המשמעות של החלטה זו על המשק האמריקני, שוקי המניות והכלכלה העולמית בכלל?

האמת שאי אפשר באמת לנבא את ההשפעה האמיתית על השווקים. אלו הגיבו באגרסיביות מטה ביום ההחלטה, אך לעומתם הזהב, שהופך לאחרונה למעיין מדד פאניקה, הגיב בעליות חזקות. ביום למחרת, עת שפורסמו נתוני התמ"ג, השווקים חזרו לעלות, ולא נראה שלהחלטתו האחרונה של הנגיד (אשר לדעת רבים הציל את העולם אי שם בשנת 2009, והמשיך לעשות כך בשתי תכניות הרכישה שלו שהתרחשו מאז) תהיה השפעה מהותית בטווח הנראה לעין על שוקי המניות והכלכלה העולמית.

פרספקטיבה היסטורית

כיצד הגיב השוק להפסקת הדפסת הכסף בעבר? בכדי לנסות ולהעריך את ההשפעה האפשריות של סיום ההדפסות על כיוון השווקים, בואו ונראה מה הייתה תגובתם בעבר לתחילת ההדפסות ולסיומן של אלו:

- QE1: ההרחבה המוניטרית הראשונה החלה בדצמבר 2008 ונמשכה כשנה וחצי עד מארס 2010 - בתקופה זו נרכשו אגרות מסוג MBS בסכום של 750 מיליארד דולר, ועוד אג"ח מדינה בשווי של 300 מיליארד דולר. באותה תקופה המדד המוביל (S&P500) עשה מהלך של כ-50% ועלה משער 800 נקודות עד שער 1200 נקודות. לאחר הפסקת ההדפסות המדד ירד בשיעור של כ-20%.

- QE2: ההרחבה המוניטרית השנייה החלה בנובמבר 2010 ונמשכה כשבעה חודשים עד יוני 2011 - בתקופה זו נרכשו אג"חים של ארה"ב בסך של 600 מיליארד דולר. באותה תקופה המדדים עלו כ-10% ולאחר שנסתיימה ירדו המדדים בכ-18%.

- QE3: ספטמבר 2012 עד היום - ההרחבה המוניטרית השלישית הייתה שונה מעט באופייה. לא הוגדרו בה יעדים כללים אלא רכישה חודשית קבועה של 40 מיליארד דולר מסוג MBS ועוד 45 מיליארד דולר של אג"חים מדינה. השוק ככל הנראה הרגיש יותר "בנוח", ועלה בתקופה זו כ-30% ומאז תחילת הצמצום השוק מגלה עצבנות וירד עד כה כ-5%.

ריבית שואפת לאפס - זה ברור: אילו עוד דברים ברננקי השאיר אחריו?

הנתונים היבשים לפניכם, והשאלה היא כמובן כמה ירד השוק מכאן? מכיוון שהמניות כבר אינן זולות והפד כנראה מבין זאת מתוקף השיפור היחסי בשוק העבודה והתקרבות רמת האבטלה אל היעד (עבר שינוי מספר פעמים) בטווח של 5.5%-6.5%, לכן הריבית תישאר ברמה של 0.25% לתקופה בלתי מוגבלת, דבר אשר ימשיך "לתדלק" את שוקי המניות כיוון שאין כיום בעצם אלטרנטיבה השקעתית אחרת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ברננקי עוזב את תפקיד יו"ר הפד אחרי 8 שנים מאוד אינטנסיביות. מאז מונה על ידי הנשיא בוש, הספיק לחוות מיתון עולמי אשר החל רשמית אי שם בשנת 2007 ולדעת רבים טרם הסתיים (למרות שעל פי אומדנים רשמיים המיתון הסתיים באמצע 2009). הנגיד היה שותף פעיל בחילוצו של Bear Stearns, בהלאמתן והצלתן של חברות המשכנתאות הגדולות פאני מאי ופרדי מק, בחילוץ של AIG, בבחירה שלא להציל את בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ובכך להצית את הגפרור שהבעיר את השווקים במשך מספר חודשים 2009, בבחירה לחתוך באגרסיביות את הריביות עד לרמה הנמוכה ביותר מתוך רצון לגרום לכלכלה להתאושש מהמיתון בצורה המהירה ביותר ולהשיק 3 הרחבות מוניטריות.

איזו מורשת השאיר אחריו הנגיד והאם היציאה המסודרת מתוכנית ההרחבה האחרונה שלו תצליח הפעם? את התשובות נקבל ככל הנראה בחודשים הקרובים, מה שבטוח - משעמם לא יהיה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    6a3c69 07/02/2014 20:03
    הגב לתגובה זו
    פשוט ללקק את האצבעות
  • 3.
    אנליסט 03/02/2014 07:16
    הגב לתגובה זו
    תענוג לקרוא את הדברים, מחכים לטור הבא!!!
  • 2.
    ארז 02/02/2014 15:20
    הגב לתגובה זו
    יש לה כבר רעיונות חדשים?
  • 1.
    שלמה גרינברג 02/02/2014 12:02
    הגב לתגובה זו
    מהכתבה אפשר לחוש נימה של ביקורת שאינה במקומה וגם אינה מעוגנת בעובדות. מלבד העובדה שבמקרים של ליהמן ובר סטרנס היה הנגיד שותף זעיר ביותר להחלטות (הבנק התאים פעולותיו להחלטות הממשל במקרים אלו), במקרה של הצלת העולם העסקי ממשבר גדול משהיה בשנות השלושים הוא אכן היה השותף הבכיר. קיוויתי מאוד לקרוא דעתו של הכותב על מה שיהיה, כפי שמציגה זאת הכותרת אבל על זה אף מילה
  • שלמה גרינברג 02/02/2014 13:37
    הגב לתגובה זו
    אכן הבנק הפדראלי של ניו יורק היה מעורב בשני המקרים, סליחה.
  • סליחההההה:) (ל"ת)
    t 02/02/2014 14:19
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.