ברננקי אמר את מילתו האחרונה, ועכשיו מה?

אורן עמית, מנהל פורום שוק ההון האמריקני של Bizportal בתפוז, מתייחס לפועלו של ברננקי עד היום, ולהשפעתה של ההחלטה האחרונה על כלכלת העולם
אורן עמית | (7)
נושאים בכתבה בן ברננקי הפד

ביום רביעי האחרון, ה-29 לינואר 2014, התפרסמה ההחלטה האחרונה של בן ברננקי בתפקידו כנגיד הפדרל ריזרב האמריקני. בהודעה נמסר שה-FOMC (ועידת הנגידים) החליטה להמשיך ביציאה האיטית מתוכנית התמריצים הנוכחית, אשר ידועה בשמה QE3, ולצמצם את כמות רכישת האג"חים ב-10 מיליארד דולר נוספים. בכך יעמוד קצת הרכישה החודשי של הפד על סך של 65 מיליארד דולר בחודש - 30 מיליארד מתוכם מיועדים לרכישת MBS (אגרות חוב אשר בפועל מסייעות לבנקים אזוריים להלוות כספים לבעלי עסקים או ללווי משכנתאות) ו-35 מיליארד מיועדים לרכישת TSY (אג"חים ממשלתיות לטווחים קצרים וארוכים). מה באמת המשמעות של החלטה זו על המשק האמריקני, שוקי המניות והכלכלה העולמית בכלל?

האמת שאי אפשר באמת לנבא את ההשפעה האמיתית על השווקים. אלו הגיבו באגרסיביות מטה ביום ההחלטה, אך לעומתם הזהב, שהופך לאחרונה למעיין מדד פאניקה, הגיב בעליות חזקות. ביום למחרת, עת שפורסמו נתוני התמ"ג, השווקים חזרו לעלות, ולא נראה שלהחלטתו האחרונה של הנגיד (אשר לדעת רבים הציל את העולם אי שם בשנת 2009, והמשיך לעשות כך בשתי תכניות הרכישה שלו שהתרחשו מאז) תהיה השפעה מהותית בטווח הנראה לעין על שוקי המניות והכלכלה העולמית.

פרספקטיבה היסטורית

כיצד הגיב השוק להפסקת הדפסת הכסף בעבר? בכדי לנסות ולהעריך את ההשפעה האפשריות של סיום ההדפסות על כיוון השווקים, בואו ונראה מה הייתה תגובתם בעבר לתחילת ההדפסות ולסיומן של אלו:

- QE1: ההרחבה המוניטרית הראשונה החלה בדצמבר 2008 ונמשכה כשנה וחצי עד מארס 2010 - בתקופה זו נרכשו אגרות מסוג MBS בסכום של 750 מיליארד דולר, ועוד אג"ח מדינה בשווי של 300 מיליארד דולר. באותה תקופה המדד המוביל (S&P500) עשה מהלך של כ-50% ועלה משער 800 נקודות עד שער 1200 נקודות. לאחר הפסקת ההדפסות המדד ירד בשיעור של כ-20%.

- QE2: ההרחבה המוניטרית השנייה החלה בנובמבר 2010 ונמשכה כשבעה חודשים עד יוני 2011 - בתקופה זו נרכשו אג"חים של ארה"ב בסך של 600 מיליארד דולר. באותה תקופה המדדים עלו כ-10% ולאחר שנסתיימה ירדו המדדים בכ-18%.

- QE3: ספטמבר 2012 עד היום - ההרחבה המוניטרית השלישית הייתה שונה מעט באופייה. לא הוגדרו בה יעדים כללים אלא רכישה חודשית קבועה של 40 מיליארד דולר מסוג MBS ועוד 45 מיליארד דולר של אג"חים מדינה. השוק ככל הנראה הרגיש יותר "בנוח", ועלה בתקופה זו כ-30% ומאז תחילת הצמצום השוק מגלה עצבנות וירד עד כה כ-5%.

ריבית שואפת לאפס - זה ברור: אילו עוד דברים ברננקי השאיר אחריו?

הנתונים היבשים לפניכם, והשאלה היא כמובן כמה ירד השוק מכאן? מכיוון שהמניות כבר אינן זולות והפד כנראה מבין זאת מתוקף השיפור היחסי בשוק העבודה והתקרבות רמת האבטלה אל היעד (עבר שינוי מספר פעמים) בטווח של 5.5%-6.5%, לכן הריבית תישאר ברמה של 0.25% לתקופה בלתי מוגבלת, דבר אשר ימשיך "לתדלק" את שוקי המניות כיוון שאין כיום בעצם אלטרנטיבה השקעתית אחרת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ברננקי עוזב את תפקיד יו"ר הפד אחרי 8 שנים מאוד אינטנסיביות. מאז מונה על ידי הנשיא בוש, הספיק לחוות מיתון עולמי אשר החל רשמית אי שם בשנת 2007 ולדעת רבים טרם הסתיים (למרות שעל פי אומדנים רשמיים המיתון הסתיים באמצע 2009). הנגיד היה שותף פעיל בחילוצו של Bear Stearns, בהלאמתן והצלתן של חברות המשכנתאות הגדולות פאני מאי ופרדי מק, בחילוץ של AIG, בבחירה שלא להציל את בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ובכך להצית את הגפרור שהבעיר את השווקים במשך מספר חודשים 2009, בבחירה לחתוך באגרסיביות את הריביות עד לרמה הנמוכה ביותר מתוך רצון לגרום לכלכלה להתאושש מהמיתון בצורה המהירה ביותר ולהשיק 3 הרחבות מוניטריות.

איזו מורשת השאיר אחריו הנגיד והאם היציאה המסודרת מתוכנית ההרחבה האחרונה שלו תצליח הפעם? את התשובות נקבל ככל הנראה בחודשים הקרובים, מה שבטוח - משעמם לא יהיה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    6a3c69 07/02/2014 20:03
    הגב לתגובה זו
    פשוט ללקק את האצבעות
  • 3.
    אנליסט 03/02/2014 07:16
    הגב לתגובה זו
    תענוג לקרוא את הדברים, מחכים לטור הבא!!!
  • 2.
    ארז 02/02/2014 15:20
    הגב לתגובה זו
    יש לה כבר רעיונות חדשים?
  • 1.
    שלמה גרינברג 02/02/2014 12:02
    הגב לתגובה זו
    מהכתבה אפשר לחוש נימה של ביקורת שאינה במקומה וגם אינה מעוגנת בעובדות. מלבד העובדה שבמקרים של ליהמן ובר סטרנס היה הנגיד שותף זעיר ביותר להחלטות (הבנק התאים פעולותיו להחלטות הממשל במקרים אלו), במקרה של הצלת העולם העסקי ממשבר גדול משהיה בשנות השלושים הוא אכן היה השותף הבכיר. קיוויתי מאוד לקרוא דעתו של הכותב על מה שיהיה, כפי שמציגה זאת הכותרת אבל על זה אף מילה
  • שלמה גרינברג 02/02/2014 13:37
    הגב לתגובה זו
    אכן הבנק הפדראלי של ניו יורק היה מעורב בשני המקרים, סליחה.
  • סליחההההה:) (ל"ת)
    t 02/02/2014 14:19
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.