ביום רביעי האחרון, ה-29 לינואר 2014, התפרסמה ההחלטה האחרונה של בן ברננקי בתפקידו כנגיד הפדרל ריזרב האמריקני. בהודעה נמסר שה-FOMC (ועידת הנגידים) החליטה להמשיך ביציאה האיטית מתוכנית התמריצים הנוכחית, אשר ידועה בשמה QE3, ולצמצם את כמות רכישת האג"חים ב-10 מיליארד דולר נוספים. בכך יעמוד קצת הרכישה החודשי של הפד על סך של 65 מיליארד דולר בחודש - 30 מיליארד מתוכם מיועדים לרכישת MBS (אגרות חוב אשר בפועל מסייעות לבנקים אזוריים להלוות כספים לבעלי עסקים או ללווי משכנתאות) ו-35 מיליארד מיועדים לרכישת TSY (אג"חים ממשלתיות לטווחים קצרים וארוכים). מה באמת המשמעות של החלטה זו על המשק האמריקני, שוקי המניות והכלכלה העולמית בכלל?

האמת שאי אפשר באמת לנבא את ההשפעה האמיתית על השווקים. אלו הגיבו באגרסיביות מטה ביום ההחלטה, אך לעומתם הזהב, שהופך לאחרונה למעיין מדד פאניקה, הגיב בעליות חזקות. ביום למחרת, עת שפורסמו נתוני התמ"ג, השווקים חזרו לעלות, ולא נראה שלהחלטתו האחרונה של הנגיד (אשר לדעת רבים הציל את העולם אי שם בשנת 2009, והמשיך לעשות כך בשתי תכניות הרכישה שלו שהתרחשו מאז) תהיה השפעה מהותית בטווח הנראה לעין על שוקי המניות והכלכלה העולמית.

פרספקטיבה היסטורית

כיצד הגיב השוק להפסקת הדפסת הכסף בעבר? בכדי לנסות ולהעריך את ההשפעה האפשריות של סיום ההדפסות על כיוון השווקים, בואו ונראה מה הייתה תגובתם בעבר לתחילת ההדפסות ולסיומן של אלו:

- QE1: ההרחבה המוניטרית הראשונה החלה בדצמבר 2008 ונמשכה כשנה וחצי עד מארס 2010 - בתקופה זו נרכשו אגרות מסוג MBS בסכום של 750 מיליארד דולר, ועוד אג"ח מדינה בשווי של 300 מיליארד דולר. באותה תקופה המדד המוביל (S&P500) עשה מהלך של כ-50% ועלה משער 800 נקודות עד שער 1200 נקודות. לאחר הפסקת ההדפסות המדד ירד בשיעור של כ-20%.

• בן ברננקי: השפעת מדיניותו של טראמפ על האינפלציה לא תהיה משמעותית
• בן ברננקי זיהה מאוחר את המשבר הפיננסי ב-2008, ועדיין הוא מקבל פרס נובל לכלכלה על מחקרו - תפקידם של הבנקים בזמן משבר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

- QE2: ההרחבה המוניטרית השנייה החלה בנובמבר 2010 ונמשכה כשבעה חודשים עד יוני 2011 - בתקופה זו נרכשו אג"חים של ארה"ב בסך של 600 מיליארד דולר. באותה תקופה המדדים עלו כ-10% ולאחר שנסתיימה ירדו המדדים בכ-18%.

- QE3: ספטמבר 2012 עד היום - ההרחבה המוניטרית השלישית הייתה שונה מעט באופייה. לא הוגדרו בה יעדים כללים אלא רכישה חודשית קבועה של 40 מיליארד דולר מסוג MBS ועוד 45 מיליארד דולר של אג"חים מדינה. השוק ככל הנראה הרגיש יותר "בנוח", ועלה בתקופה זו כ-30% ומאז תחילת הצמצום השוק מגלה עצבנות וירד עד כה כ-5%.

ריבית שואפת לאפס - זה ברור: אילו עוד דברים ברננקי השאיר אחריו?

הנתונים היבשים לפניכם, והשאלה היא כמובן כמה ירד השוק מכאן? מכיוון שהמניות כבר אינן זולות והפד כנראה מבין זאת מתוקף השיפור היחסי בשוק העבודה והתקרבות רמת האבטלה אל היעד (עבר שינוי מספר פעמים) בטווח של 5.5%-6.5%, לכן הריבית תישאר ברמה של 0.25% לתקופה בלתי מוגבלת, דבר אשר ימשיך "לתדלק" את שוקי המניות כיוון שאין כיום בעצם אלטרנטיבה השקעתית אחרת.

• איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

ברננקי עוזב את תפקיד יו"ר הפד אחרי 8 שנים מאוד אינטנסיביות. מאז מונה על ידי הנשיא בוש, הספיק לחוות מיתון עולמי אשר החל רשמית אי שם בשנת 2007 ולדעת רבים טרם הסתיים (למרות שעל פי אומדנים רשמיים המיתון הסתיים באמצע 2009). הנגיד היה שותף פעיל בחילוצו של Bear Stearns, בהלאמתן והצלתן של חברות המשכנתאות הגדולות פאני מאי ופרדי מק, בחילוץ של AIG, בבחירה שלא להציל את בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ובכך להצית את הגפרור שהבעיר את השווקים במשך מספר חודשים 2009, בבחירה לחתוך באגרסיביות את הריביות עד לרמה הנמוכה ביותר מתוך רצון לגרום לכלכלה להתאושש מהמיתון בצורה המהירה ביותר ולהשיק 3 הרחבות מוניטריות.

איזו מורשת השאיר אחריו הנגיד והאם היציאה המסודרת מתוכנית ההרחבה האחרונה שלו תצליח הפעם? את התשובות נקבל ככל הנראה בחודשים הקרובים, מה שבטוח - משעמם לא יהיה.