הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
בן ברננקי
צילום: Getty images Israel

בן ברננקי זיהה מאוחר את המשבר הפיננסי ב-2008, ועדיין הוא מקבל פרס נובל לכלכלה על מחקרו - תפקידם של הבנקים בזמן משבר

מערכת ביזפורטל | (7)
נושאים בכתבה בן ברננקי פרס נובל

פרופ' בן ברננקי ממכון Brookings בוושינגטון, פרופ' דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' פיליפ דיבוויג, מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, הם הזוכים בפרס נובל לכלכלה  לשנת 2022, עבור מחקריהם בנושא - תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים.

"לפני 15 שנה העולם עמד לפני משבר כלכלי גדול. רובנו לא היינו מוכנים לכך, אבל כמה כלכלנים היו מודאגים מהמשבר בפתח. הם חקרו את היווצרותם של משברים כלכליים והאמינו כי אחד נמצא ממש בטווח הקרוב. התיאוריה שלהם טענה כי בנקים הם קריטיים ל"חיים" הכלכליים וצריך לשמר אותם ולדאוג ליציבותם אבל רק תחת רגולציה נכונה. החוקרים האלו האמינו והעריכו אז שהרגולציה הקיימת על הבנקים לא מספיקה", כך נפתחה הצגת הזוכים בפרסם נובל לככלה לשנת 2022.

המחקרים של השלושה - פרופ' בן ברננקי ממכון Brookings בוושינגטון, פרופ' דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' פיליפ דיבוויג, מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, החלו אומנם בשנות ה-80, אך המשבר הכלכלי של שנת 2008 הדגים עד כמה הם רלוונטיים. ברננקי, שהיה יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב לאחר ששימש בפרופסור באוניברסיטת פרינסון, הזהיר כי הבנקים וקריסתם האפשרית עלולים להיות טריגר לקריסה ומשבר כלכלי. זה היה חידוש כאשר הגישה הרווחת היתה שהמשבר הוא זה שגורם לנפילה של בנקים.

פרופ' דיבוויג ופרופ' דיאמונד חקרו במשך שנים רבות את הדרך שבה הבנקים מאפשרים ומאזנים בין השקעות להלוואות. הם בדקו את מתן הכספים להשקעות לטווח ארוך תוך כדי מתן נזילות לחוסכים בטווח הקצר. למעשה, כאשר נוצרת תחושה של אי וודאות, מתקיים תהליך של "ריצה אל הבנקים", וכולם רוצים להוציא את הכסף בבת אחת. כלומר, גם המשקיעים לטווח ארוך וגם המשקיעים לטווח קצר רוצים את הכסף. מצד שני - הבנקים דורשים את ההלוואות ואז נוצר כדור שלג מתגלגל. הלווים לא יכולים להחזיר את הכסף, אך לבנקים אין כסף לשלם למלווים ומתחיל ואפילו מאיץ משבר כלכלי.

 

עבודתם של דיבוויג ודיאמונד הראתה כי מדובר בחולשה אינהרנטית של מנגנוני הבנקאות ולא משברים ריאליים שמתפתחים. כלומר, יש משברים ריאליים, אבל המשברים בבנקאות מאיצים ומצמיחים אותם לגבהים וגדלים ענקיים.

החוקרים גם הראו מה קורה כאשר ממשלות מנסות וגם מצליחות להיות ערבות לפעילות של בנקים. הממשלות אומנם יכולות למנוע קריסות, אבל במקרים רבים זה לא מספיק וזה יותר קריסות במקומות אחרים, שנובעים בין היתר מחוסר האמון של הציבור. 

המחקרים הדגישו את תפקיד הבנקים שאינו רק במתן הלוואות ואספקת פיקדונות. בנקים מחזיקים במידע על לקוחות עסקיים ופרטיים, שמשמש להזרמה של כספים בצורה יעילה. אבל הם הראו שהיעילות הזו לא טריוויאלית. קריסה של בנקים משמעותה גם אבדן מידע, שיכול לפגוע ביכולת של הבנק להתנהל בהצלחה בהמשך, ובאפשרות של כל הכלכלה להתאושש במהירות מן המשבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

המסקנה של המחקרים של השלושה היא שיש למנוע קריסה של בנקים ככלי עיקרי למניעת משברים כלכליים.

פרופ' דיאמונד ציין עם ההודעה על זכייתו כי משברים כלכליים נובעים מאי וודאות, לרבות מצבים שגורמים לציבור לרצות מיד גישה לכספם - "האינפלציה המהירה שאנחנו חווים בחודשים האחרונים עלולה להיות אירוע כזה של אי וודאות, לכן מאוד חשוב שהבנקים יהיו בריאים, יציבים וחזקים וגם יתפסו כך אצל הציבור. בנקים צריכים גם לדעת להגיב מהר לשינויים בשווקים.

"במשבר הקודם, הבעיות התחילו בתוך הבנקים ולכן המשבר היה גרוע במיוחד. אבל, הניסיון מן המשבר ההוא הוביל לחיזוק סקטור הבנקים, באופן שהופך אותם עמידים יותר כיום למשברים ולאי וודאות. מעבר לכך, זה לא רק עניין של בנקים, אלא כל מצב שבו יש לגוף מסוים חוב שיכול להיות מאוד נזיל, והוא הרבה יותר גדול מהנכסים שאמורים לערוב לו. במצב הנוכחי, אנחנו נראה את הדברים מתפתחים קצת אחרת, כי יש גופים עם הבעיה הזו, אבל לפחות הבנקים עצמם במצב טוב יותר.

"הבנקים המרכזיים יצליחו להביא את האינפלציה בחזרה ליעדיה. לוקח זמן לאינפלציה להגיב למדיניות מוניטרית, ולכן זה לא צריך להפתיע אותנו מאוד שכרגע הריביות עולות והאינפלציה לא נעצרת. הוא מאמין שההשפעה תיראה בעתיד הקרוב, ככל שהבנקים יהיו נחושים בהחלטתם שהורדת האינפלציה היא היעד שלהם.

ברננקי - זכייה אחרי שהיה נגיד הפד

פרופ' בן ברננקי, היה יו"ר הפד והוא אחד מהפרופסורים הנחשבים כיום בכלכלה. הוא בן למשפחה יהודית ואפילו למד עברית בילדותו מסבו מצד אמו, הרולד פרידמן. פרידמן היה חזן, שוחט ומורה לעברית. 

משפחת ברננקי הגיעה לארה"ב ב-1921, ועברה את המשבר הכלכלי. ברננקי עבד כל נעוריו ובתקופת לימודיו, בין היתר בבניין, מלצרות, מכירות וכמפעיל מתקנים בלונה פארק. ברננקי הצטיין בלימודיו והתקבל לאוניברסיטת הרווארד ב-1971 ולמד כלכלה. את הדוקטורט שלו השלים ב-MIT , תחת הנחייתו של סטנלי פישר.

ברננקי, טוען כי אלמלא התערב הבנק המרכזי בארה"ב לתמוך בבנקים, היה המשבר הכלכלי של 2008 הופך לקטסטרופה ענקית יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של ארה"ב ב-1929. עם זאת, ברננקי לא זיהה מבעוד מועד את המשבר המתקרב בזמן אמת והזיהוי המאוחר מדי גרם לעלות מאוד גבוהה של המשבר. למעשה, ברננקי גם לא התעורר כשהציגו לו את כל העיוותים בשוק הבנקאות ואת עומקו של המשפר הפיננסי והריאלי. על רקע זה, קצת מוזר שדווקא הוא שלא קיבל ציון טוב במשבר האמיתי, מקבל ציון לשבח על עבודתו האקדמית. אחרי הכל, האקדמיה אמורה לעזור לשטח, בזמן אמת.  

פרס נובל לכלכלה - הפרס לכלכלה על שם אלפרד נובל, ניתן על ידי הבנק המרכזי של שוודיה. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נחמן 11/10/2022 11:59
    הגב לתגובה זו
    פרס נובל לא מקבלים על ניהול מוצלח כי אם על מחקרים מדעיים. ונכון, יש פער בין התיאוריה למציאות וזה לא דבר חדש.
  • 6.
    רק שהפעם אי אפשר להציל את הבנקים. המדפסת לא עובדת כבר (ל"ת)
    ממי 11/10/2022 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברננקי מנע משבר הרבה יותר גדול.הנובל שלו בזכות (ל"ת)
    יקי 10/10/2022 18:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גולדפינגר 10/10/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
    רק לאחרונה למדנו שבנק Credit Suisse מוגד כ- Global Systemically Important Bank, כלומר בנק שאסור לתת לא ליפול. מאז 2008 G.P. Morgan הכפיל את עצמו וכרגע הוא "To Big To Fail" כלומר היום הבנקים הגדולים הם הזנב שמכשכש את הכלב והבנקיים המרכזים אינם יכולים לעשות דבר אלא להציל אותם תוכך שימוש בכספי ציבור. כרגיל אנשי דאבוס והמערכות הפיננסיות דואגות לשמור על אנשיהם. מישהו אחר ישלם את החשבון.
  • 3.
    רועי 10/10/2022 16:43
    הגב לתגובה זו
    הזוי האיש שסתם פלסטר על פציעה בעורק הראשי ויצר מפלצת ואסוו פי מליון יותר גדול מקבל פרס נובל
  • 2.
    האינפלציה של היום היא תוצאה של הדפסת הכסף שלו (ל"ת)
    דמוסטנס 10/10/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נהג 10/10/2022 15:43
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שגם היום יש הרבה שלא מזהים את המשבר עדיין
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה IBM אנבידיה ראסל 2000

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.

להמשך הכתבה לחץ כאן