הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
בן ברננקי
צילום: Getty images Israel

בן ברננקי זיהה מאוחר את המשבר הפיננסי ב-2008, ועדיין הוא מקבל פרס נובל לכלכלה על מחקרו - תפקידם של הבנקים בזמן משבר

מערכת ביזפורטל | (7)
נושאים בכתבה בן ברננקי פרס נובל

פרופ' בן ברננקי ממכון Brookings בוושינגטון, פרופ' דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' פיליפ דיבוויג, מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, הם הזוכים בפרס נובל לכלכלה  לשנת 2022, עבור מחקריהם בנושא - תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים.

"לפני 15 שנה העולם עמד לפני משבר כלכלי גדול. רובנו לא היינו מוכנים לכך, אבל כמה כלכלנים היו מודאגים מהמשבר בפתח. הם חקרו את היווצרותם של משברים כלכליים והאמינו כי אחד נמצא ממש בטווח הקרוב. התיאוריה שלהם טענה כי בנקים הם קריטיים ל"חיים" הכלכליים וצריך לשמר אותם ולדאוג ליציבותם אבל רק תחת רגולציה נכונה. החוקרים האלו האמינו והעריכו אז שהרגולציה הקיימת על הבנקים לא מספיקה", כך נפתחה הצגת הזוכים בפרסם נובל לככלה לשנת 2022.

המחקרים של השלושה - פרופ' בן ברננקי ממכון Brookings בוושינגטון, פרופ' דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' פיליפ דיבוויג, מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, החלו אומנם בשנות ה-80, אך המשבר הכלכלי של שנת 2008 הדגים עד כמה הם רלוונטיים. ברננקי, שהיה יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב לאחר ששימש בפרופסור באוניברסיטת פרינסון, הזהיר כי הבנקים וקריסתם האפשרית עלולים להיות טריגר לקריסה ומשבר כלכלי. זה היה חידוש כאשר הגישה הרווחת היתה שהמשבר הוא זה שגורם לנפילה של בנקים.

פרופ' דיבוויג ופרופ' דיאמונד חקרו במשך שנים רבות את הדרך שבה הבנקים מאפשרים ומאזנים בין השקעות להלוואות. הם בדקו את מתן הכספים להשקעות לטווח ארוך תוך כדי מתן נזילות לחוסכים בטווח הקצר. למעשה, כאשר נוצרת תחושה של אי וודאות, מתקיים תהליך של "ריצה אל הבנקים", וכולם רוצים להוציא את הכסף בבת אחת. כלומר, גם המשקיעים לטווח ארוך וגם המשקיעים לטווח קצר רוצים את הכסף. מצד שני - הבנקים דורשים את ההלוואות ואז נוצר כדור שלג מתגלגל. הלווים לא יכולים להחזיר את הכסף, אך לבנקים אין כסף לשלם למלווים ומתחיל ואפילו מאיץ משבר כלכלי.

 

עבודתם של דיבוויג ודיאמונד הראתה כי מדובר בחולשה אינהרנטית של מנגנוני הבנקאות ולא משברים ריאליים שמתפתחים. כלומר, יש משברים ריאליים, אבל המשברים בבנקאות מאיצים ומצמיחים אותם לגבהים וגדלים ענקיים.

החוקרים גם הראו מה קורה כאשר ממשלות מנסות וגם מצליחות להיות ערבות לפעילות של בנקים. הממשלות אומנם יכולות למנוע קריסות, אבל במקרים רבים זה לא מספיק וזה יותר קריסות במקומות אחרים, שנובעים בין היתר מחוסר האמון של הציבור. 

המחקרים הדגישו את תפקיד הבנקים שאינו רק במתן הלוואות ואספקת פיקדונות. בנקים מחזיקים במידע על לקוחות עסקיים ופרטיים, שמשמש להזרמה של כספים בצורה יעילה. אבל הם הראו שהיעילות הזו לא טריוויאלית. קריסה של בנקים משמעותה גם אבדן מידע, שיכול לפגוע ביכולת של הבנק להתנהל בהצלחה בהמשך, ובאפשרות של כל הכלכלה להתאושש במהירות מן המשבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

המסקנה של המחקרים של השלושה היא שיש למנוע קריסה של בנקים ככלי עיקרי למניעת משברים כלכליים.

פרופ' דיאמונד ציין עם ההודעה על זכייתו כי משברים כלכליים נובעים מאי וודאות, לרבות מצבים שגורמים לציבור לרצות מיד גישה לכספם - "האינפלציה המהירה שאנחנו חווים בחודשים האחרונים עלולה להיות אירוע כזה של אי וודאות, לכן מאוד חשוב שהבנקים יהיו בריאים, יציבים וחזקים וגם יתפסו כך אצל הציבור. בנקים צריכים גם לדעת להגיב מהר לשינויים בשווקים.

"במשבר הקודם, הבעיות התחילו בתוך הבנקים ולכן המשבר היה גרוע במיוחד. אבל, הניסיון מן המשבר ההוא הוביל לחיזוק סקטור הבנקים, באופן שהופך אותם עמידים יותר כיום למשברים ולאי וודאות. מעבר לכך, זה לא רק עניין של בנקים, אלא כל מצב שבו יש לגוף מסוים חוב שיכול להיות מאוד נזיל, והוא הרבה יותר גדול מהנכסים שאמורים לערוב לו. במצב הנוכחי, אנחנו נראה את הדברים מתפתחים קצת אחרת, כי יש גופים עם הבעיה הזו, אבל לפחות הבנקים עצמם במצב טוב יותר.

"הבנקים המרכזיים יצליחו להביא את האינפלציה בחזרה ליעדיה. לוקח זמן לאינפלציה להגיב למדיניות מוניטרית, ולכן זה לא צריך להפתיע אותנו מאוד שכרגע הריביות עולות והאינפלציה לא נעצרת. הוא מאמין שההשפעה תיראה בעתיד הקרוב, ככל שהבנקים יהיו נחושים בהחלטתם שהורדת האינפלציה היא היעד שלהם.

ברננקי - זכייה אחרי שהיה נגיד הפד

פרופ' בן ברננקי, היה יו"ר הפד והוא אחד מהפרופסורים הנחשבים כיום בכלכלה. הוא בן למשפחה יהודית ואפילו למד עברית בילדותו מסבו מצד אמו, הרולד פרידמן. פרידמן היה חזן, שוחט ומורה לעברית. 

משפחת ברננקי הגיעה לארה"ב ב-1921, ועברה את המשבר הכלכלי. ברננקי עבד כל נעוריו ובתקופת לימודיו, בין היתר בבניין, מלצרות, מכירות וכמפעיל מתקנים בלונה פארק. ברננקי הצטיין בלימודיו והתקבל לאוניברסיטת הרווארד ב-1971 ולמד כלכלה. את הדוקטורט שלו השלים ב-MIT , תחת הנחייתו של סטנלי פישר.

ברננקי, טוען כי אלמלא התערב הבנק המרכזי בארה"ב לתמוך בבנקים, היה המשבר הכלכלי של 2008 הופך לקטסטרופה ענקית יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של ארה"ב ב-1929. עם זאת, ברננקי לא זיהה מבעוד מועד את המשבר המתקרב בזמן אמת והזיהוי המאוחר מדי גרם לעלות מאוד גבוהה של המשבר. למעשה, ברננקי גם לא התעורר כשהציגו לו את כל העיוותים בשוק הבנקאות ואת עומקו של המשפר הפיננסי והריאלי. על רקע זה, קצת מוזר שדווקא הוא שלא קיבל ציון טוב במשבר האמיתי, מקבל ציון לשבח על עבודתו האקדמית. אחרי הכל, האקדמיה אמורה לעזור לשטח, בזמן אמת.  

פרס נובל לכלכלה - הפרס לכלכלה על שם אלפרד נובל, ניתן על ידי הבנק המרכזי של שוודיה. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נחמן 11/10/2022 11:59
    הגב לתגובה זו
    פרס נובל לא מקבלים על ניהול מוצלח כי אם על מחקרים מדעיים. ונכון, יש פער בין התיאוריה למציאות וזה לא דבר חדש.
  • 6.
    רק שהפעם אי אפשר להציל את הבנקים. המדפסת לא עובדת כבר (ל"ת)
    ממי 11/10/2022 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברננקי מנע משבר הרבה יותר גדול.הנובל שלו בזכות (ל"ת)
    יקי 10/10/2022 18:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גולדפינגר 10/10/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
    רק לאחרונה למדנו שבנק Credit Suisse מוגד כ- Global Systemically Important Bank, כלומר בנק שאסור לתת לא ליפול. מאז 2008 G.P. Morgan הכפיל את עצמו וכרגע הוא "To Big To Fail" כלומר היום הבנקים הגדולים הם הזנב שמכשכש את הכלב והבנקיים המרכזים אינם יכולים לעשות דבר אלא להציל אותם תוכך שימוש בכספי ציבור. כרגיל אנשי דאבוס והמערכות הפיננסיות דואגות לשמור על אנשיהם. מישהו אחר ישלם את החשבון.
  • 3.
    רועי 10/10/2022 16:43
    הגב לתגובה זו
    הזוי האיש שסתם פלסטר על פציעה בעורק הראשי ויצר מפלצת ואסוו פי מליון יותר גדול מקבל פרס נובל
  • 2.
    האינפלציה של היום היא תוצאה של הדפסת הכסף שלו (ל"ת)
    דמוסטנס 10/10/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נהג 10/10/2022 15:43
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שגם היום יש הרבה שלא מזהים את המשבר עדיין
רובוטיקה (רשתות)רובוטיקה (רשתות)

למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?

חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה

מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.

AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.

לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.

מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.


כבר לא שלד בורסאי

בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: הנאסד״ק נפל ב-1.8%, אנבידיה איבדה 4%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט טסלה

המסחר בוול סטריט ננעל בירידות שערים, כאשר המשקיעים ניסו לפענח את משמעות נתוני המאקרו האחרונים עבור מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. מדד נאסד״ק ירד בכ־1.8%, S&P 500 איבד כ־1.2%, והדאו ג׳ונס נחלש בכ־0.5%. הירידות הגיעו לאחר פתיחה חיובית מתונה, אך חזרתו של הלחץ על מניות הטכנולוגיה הובילה לשינוי מגמה במהלך היום.

לאחר תקופה דלה בנתונים כלכליים, תשומת הלב הופנתה לדו״ח התעסוקה של נובמבר, שנתפס כרועש ולא חד־משמעי, ולציפייה לנתון מדד המחירים לצרכן שיפורסם ביום חמישי. במקביל, דבריו של חבר הנהלת הפד, כריסטופר וולר, סיפקו רמזים לכיוון העתידי: וולר אמר כי לבנק המרכזי עדיין יש מרחב להפחתות ריבית של כ־50 עד 100 נקודות בסיס, אך לא סיפק לוח זמנים ברור. מניות הטכנולוגיה עמדו שוב במרכז הלחץ, על רקע חששות מחודשים סביב השקעות עתק בתשתיות בינה מלאכותית. מניית אורקל צנחה בכמעט 6% לאחר דיווח שלפיו פרויקט מרכז נתונים בהיקף של 10 מיליארד דולר איבד את תמיכת אחד המממנים הפרטיים. הדיווח חידד את החששות בשוק לגבי מימון מבוסס חוב והתחייבויות חוץ־מאזניות, בזמן שהביקוש ל־AI עדיין נתון לסימני שאלה.

המשקיעים ממתינים כעת לדו״חות של מיקרון טכנולוגיות, שיפורסמו לאחר סיום המסחר, בתקווה לקבל אינדיקציה ברורה יותר לגבי הביקוש לשבבי AI, במיוחד עבור מערכות של אנבידיה. במקביל, מניית נטפליקס עלתה לאחר שדירקטוריון וורנר ברדרס דיסקברי קרא לבעלי המניות לדחות הצעת רכש מתחרה מצד פרמאונט, מהלך שהוסיף נדבך נוסף של עניין לזירת החברות, אך לא הצליח לשנות את הטון השלילי הכללי בשוק.


ביום המסחר הראשון: אנדרסן גרופ זינקה ב-30% - חברת המס והייעוץ, שקמה אחרי קריסת ארתור אנדרסן, גייסה 176 מיליון דולר לפי שווי של כ־2.3 מיליארד דולר ומבקשת להשתמש בשוק הציבורי כמנוע להתרחבות גלובלית.


קורסרה תרכוש את יודמי בעסקת מניות של 2.5 מיליארד דולר - העסקה, הצפויה להיסגר במחצית השנייה של השנה הבאה, משקפת האצה בתהליכי מיזוג בענף הלמידה הדיגיטלית על רקע האטה בצמיחה, שחיקת שווי והימור משותף על ביקוש גובר להכשרות מבוססות בינה מלאכותית בשוק העבודה.


להמשך הכתבה לחץ כאן