הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
בן ברננקי
צילום: Getty images Israel

בן ברננקי זיהה מאוחר את המשבר הפיננסי ב-2008, ועדיין הוא מקבל פרס נובל לכלכלה על מחקרו - תפקידם של הבנקים בזמן משבר

מערכת ביזפורטל | (7)
נושאים בכתבה בן ברננקי פרס נובל

פרופ' בן ברננקי ממכון Brookings בוושינגטון, פרופ' דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' פיליפ דיבוויג, מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, הם הזוכים בפרס נובל לכלכלה  לשנת 2022, עבור מחקריהם בנושא - תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים.

"לפני 15 שנה העולם עמד לפני משבר כלכלי גדול. רובנו לא היינו מוכנים לכך, אבל כמה כלכלנים היו מודאגים מהמשבר בפתח. הם חקרו את היווצרותם של משברים כלכליים והאמינו כי אחד נמצא ממש בטווח הקרוב. התיאוריה שלהם טענה כי בנקים הם קריטיים ל"חיים" הכלכליים וצריך לשמר אותם ולדאוג ליציבותם אבל רק תחת רגולציה נכונה. החוקרים האלו האמינו והעריכו אז שהרגולציה הקיימת על הבנקים לא מספיקה", כך נפתחה הצגת הזוכים בפרסם נובל לככלה לשנת 2022.

המחקרים של השלושה - פרופ' בן ברננקי ממכון Brookings בוושינגטון, פרופ' דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' פיליפ דיבוויג, מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, החלו אומנם בשנות ה-80, אך המשבר הכלכלי של שנת 2008 הדגים עד כמה הם רלוונטיים. ברננקי, שהיה יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב לאחר ששימש בפרופסור באוניברסיטת פרינסון, הזהיר כי הבנקים וקריסתם האפשרית עלולים להיות טריגר לקריסה ומשבר כלכלי. זה היה חידוש כאשר הגישה הרווחת היתה שהמשבר הוא זה שגורם לנפילה של בנקים.

פרופ' דיבוויג ופרופ' דיאמונד חקרו במשך שנים רבות את הדרך שבה הבנקים מאפשרים ומאזנים בין השקעות להלוואות. הם בדקו את מתן הכספים להשקעות לטווח ארוך תוך כדי מתן נזילות לחוסכים בטווח הקצר. למעשה, כאשר נוצרת תחושה של אי וודאות, מתקיים תהליך של "ריצה אל הבנקים", וכולם רוצים להוציא את הכסף בבת אחת. כלומר, גם המשקיעים לטווח ארוך וגם המשקיעים לטווח קצר רוצים את הכסף. מצד שני - הבנקים דורשים את ההלוואות ואז נוצר כדור שלג מתגלגל. הלווים לא יכולים להחזיר את הכסף, אך לבנקים אין כסף לשלם למלווים ומתחיל ואפילו מאיץ משבר כלכלי.

 

עבודתם של דיבוויג ודיאמונד הראתה כי מדובר בחולשה אינהרנטית של מנגנוני הבנקאות ולא משברים ריאליים שמתפתחים. כלומר, יש משברים ריאליים, אבל המשברים בבנקאות מאיצים ומצמיחים אותם לגבהים וגדלים ענקיים.

החוקרים גם הראו מה קורה כאשר ממשלות מנסות וגם מצליחות להיות ערבות לפעילות של בנקים. הממשלות אומנם יכולות למנוע קריסות, אבל במקרים רבים זה לא מספיק וזה יותר קריסות במקומות אחרים, שנובעים בין היתר מחוסר האמון של הציבור. 

המחקרים הדגישו את תפקיד הבנקים שאינו רק במתן הלוואות ואספקת פיקדונות. בנקים מחזיקים במידע על לקוחות עסקיים ופרטיים, שמשמש להזרמה של כספים בצורה יעילה. אבל הם הראו שהיעילות הזו לא טריוויאלית. קריסה של בנקים משמעותה גם אבדן מידע, שיכול לפגוע ביכולת של הבנק להתנהל בהצלחה בהמשך, ובאפשרות של כל הכלכלה להתאושש במהירות מן המשבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

המסקנה של המחקרים של השלושה היא שיש למנוע קריסה של בנקים ככלי עיקרי למניעת משברים כלכליים.

פרופ' דיאמונד ציין עם ההודעה על זכייתו כי משברים כלכליים נובעים מאי וודאות, לרבות מצבים שגורמים לציבור לרצות מיד גישה לכספם - "האינפלציה המהירה שאנחנו חווים בחודשים האחרונים עלולה להיות אירוע כזה של אי וודאות, לכן מאוד חשוב שהבנקים יהיו בריאים, יציבים וחזקים וגם יתפסו כך אצל הציבור. בנקים צריכים גם לדעת להגיב מהר לשינויים בשווקים.

"במשבר הקודם, הבעיות התחילו בתוך הבנקים ולכן המשבר היה גרוע במיוחד. אבל, הניסיון מן המשבר ההוא הוביל לחיזוק סקטור הבנקים, באופן שהופך אותם עמידים יותר כיום למשברים ולאי וודאות. מעבר לכך, זה לא רק עניין של בנקים, אלא כל מצב שבו יש לגוף מסוים חוב שיכול להיות מאוד נזיל, והוא הרבה יותר גדול מהנכסים שאמורים לערוב לו. במצב הנוכחי, אנחנו נראה את הדברים מתפתחים קצת אחרת, כי יש גופים עם הבעיה הזו, אבל לפחות הבנקים עצמם במצב טוב יותר.

"הבנקים המרכזיים יצליחו להביא את האינפלציה בחזרה ליעדיה. לוקח זמן לאינפלציה להגיב למדיניות מוניטרית, ולכן זה לא צריך להפתיע אותנו מאוד שכרגע הריביות עולות והאינפלציה לא נעצרת. הוא מאמין שההשפעה תיראה בעתיד הקרוב, ככל שהבנקים יהיו נחושים בהחלטתם שהורדת האינפלציה היא היעד שלהם.

ברננקי - זכייה אחרי שהיה נגיד הפד

פרופ' בן ברננקי, היה יו"ר הפד והוא אחד מהפרופסורים הנחשבים כיום בכלכלה. הוא בן למשפחה יהודית ואפילו למד עברית בילדותו מסבו מצד אמו, הרולד פרידמן. פרידמן היה חזן, שוחט ומורה לעברית. 

משפחת ברננקי הגיעה לארה"ב ב-1921, ועברה את המשבר הכלכלי. ברננקי עבד כל נעוריו ובתקופת לימודיו, בין היתר בבניין, מלצרות, מכירות וכמפעיל מתקנים בלונה פארק. ברננקי הצטיין בלימודיו והתקבל לאוניברסיטת הרווארד ב-1971 ולמד כלכלה. את הדוקטורט שלו השלים ב-MIT , תחת הנחייתו של סטנלי פישר.

ברננקי, טוען כי אלמלא התערב הבנק המרכזי בארה"ב לתמוך בבנקים, היה המשבר הכלכלי של 2008 הופך לקטסטרופה ענקית יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של ארה"ב ב-1929. עם זאת, ברננקי לא זיהה מבעוד מועד את המשבר המתקרב בזמן אמת והזיהוי המאוחר מדי גרם לעלות מאוד גבוהה של המשבר. למעשה, ברננקי גם לא התעורר כשהציגו לו את כל העיוותים בשוק הבנקאות ואת עומקו של המשפר הפיננסי והריאלי. על רקע זה, קצת מוזר שדווקא הוא שלא קיבל ציון טוב במשבר האמיתי, מקבל ציון לשבח על עבודתו האקדמית. אחרי הכל, האקדמיה אמורה לעזור לשטח, בזמן אמת.  

פרס נובל לכלכלה - הפרס לכלכלה על שם אלפרד נובל, ניתן על ידי הבנק המרכזי של שוודיה. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נחמן 11/10/2022 11:59
    הגב לתגובה זו
    פרס נובל לא מקבלים על ניהול מוצלח כי אם על מחקרים מדעיים. ונכון, יש פער בין התיאוריה למציאות וזה לא דבר חדש.
  • 6.
    רק שהפעם אי אפשר להציל את הבנקים. המדפסת לא עובדת כבר (ל"ת)
    ממי 11/10/2022 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברננקי מנע משבר הרבה יותר גדול.הנובל שלו בזכות (ל"ת)
    יקי 10/10/2022 18:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גולדפינגר 10/10/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
    רק לאחרונה למדנו שבנק Credit Suisse מוגד כ- Global Systemically Important Bank, כלומר בנק שאסור לתת לא ליפול. מאז 2008 G.P. Morgan הכפיל את עצמו וכרגע הוא "To Big To Fail" כלומר היום הבנקים הגדולים הם הזנב שמכשכש את הכלב והבנקיים המרכזים אינם יכולים לעשות דבר אלא להציל אותם תוכך שימוש בכספי ציבור. כרגיל אנשי דאבוס והמערכות הפיננסיות דואגות לשמור על אנשיהם. מישהו אחר ישלם את החשבון.
  • 3.
    רועי 10/10/2022 16:43
    הגב לתגובה זו
    הזוי האיש שסתם פלסטר על פציעה בעורק הראשי ויצר מפלצת ואסוו פי מליון יותר גדול מקבל פרס נובל
  • 2.
    האינפלציה של היום היא תוצאה של הדפסת הכסף שלו (ל"ת)
    דמוסטנס 10/10/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נהג 10/10/2022 15:43
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שגם היום יש הרבה שלא מזהים את המשבר עדיין
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מחשב קוונטי מניות טכנולוגיה

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

להמשך הכתבה לחץ כאן
וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.

להמשך הכתבה לחץ כאן