לאחר דצמבר לא אופייני ללא ראלי סנטה (ה-S&P 500 אף ירד ב-2.5% במהלך החודש), שנת 2025 בשוק המניות התחילה טוב מהצפוי, במיוחד בנאסד"ק שהוא שוב המדד המוביל עם פתיחת השנה הטובה ביותר מאז שנת 2009 (נכון לשישי לחודש). נראה ששוב דבר לא השתנה ומה שמושך את השוק למעלה אלו 7 (או 8) המופלאות, מניות הטכנולוגיה בכלל והשבבים בפרט. כל הדיבורים על "רוטציה" לסקטורים האחרים בינתיים לא ממש מתגשמים, אבל האופטימיות ביחס למדדי הדגל נמשכת, כשממוצע הערכות האנליסטים למדד ה-S&P 500 הוא לעליה של 14% נוספים.

הדאו ג'ונס לעומת זאת סיים את יום המסחר האחרון בירידות. שוק אגרות החוב מצידו גם חזר למגמה שלילית ויעמוד השבוע למבחן לנוכח שלוש הנפקות חוב ממשלתי בהיקף כולל של 119 מיליארד דולר, עם לא מעט ספקות ביחס ליכולת השוק לספוג חוב בהיקף כזה. התשואות כעת נעות בין 4.6% ל-4.8% במרחק נגיעה מהרף הסימבולי של 5%. 

מאקרו: האם טראמפ יחזיר את האינפלציה? בן ברננקי לא מודאג

במהלך יום שני התרחשה מיני דרמה בעקבות דיווח בוושינגטון פוסט שטראמפ שוקל תעריפים ממוקדים ולא גורפים שהביא למימוש בדולר, אך טראמפ מיהר להכחיש את הידיעה. העצבנות סביב ידיעות מן הסוג הזה משקפות את אי הוודאות הגדולה סביב המדיניות הצפויה של הממשל הנכנס והשפעתה על השוק ובעיקר על האינפלציה. נראה שלפחות חלק מהחששות מעט מוגזמים, ומצד שני יש גם סיבות לאופטימיות.

 החששות ממדיניות אינפלציונית מתרכזות סביב שלושה גורמים עיקריים. ראשית, כוונתו של טראמפ להאריך את קיצוץ המס משנת 2017 שעלולה לתדלק את הביקוש. שנית, מדיניות ההגירה שעלולה לצמצם את היצע כוח העבודה, ולבסוף, ואולי בעיקר, מדיניות התעריפים שעלולה להעלות מחירים של סחורות ומוצרי גלם. 

• מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
• מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יו"ר הפד' לשעבר בן ברננקי סבור שאלו חששות מוגזמים, וההשפעה של מדיניותו הצפויה של טראמפ על האינפלציה תהיה "צנועה" לדבריו. הוא התייחס לשלושת המרכיבים הנ"ל. ביחס להארכת קיצוצי המס משנת 2017 אומר ברננקי שהם כבר פועלים כעת, כלומר לא צפויה השפעה נוספת מעבר לזו הקיימת כבר ומשתקפת ברמת האינפלציה הנוכחית. ביחס לשינוי מדיניות ההגירה טוען יו"ר הפד לשעבר כי מדובר בתהליך איטי ולא וודאי שהשפעתו על הכלכלה מועטה. הוא הוסיף, עם זאת, כי פעילות אגרסיבית בתחום יחד עם מדיניות תעריפים כן עלולים לפגוע בתעשיות מסוימות כמו בנייה וחקלאות. ביחס למדיניות התעריפים אומר ברננקי שקשה מאד לחזות את השפעתה, שכן לא ברור האם טראמפ משתמש בזה ככלי מיקוח או כמדיניות קבועה. לא ברור גם מה יהיה גובה התעריפים. אבל בסופו של דבר "להוציא תרחישים מאד לא סבירים, כולל סיכונים גיאופוליטיים, לא נראה שזה הולך לשנות את נתיב האינפלציה באופן רדיקאלי" מרגיע ברננקי.

גם הכלכלן ג'ייסון פורמן מאוניברסיטת אוקספורד מעריך שלמדיניות המסתמנת תהיה השפעה מסוימת על האינפלציה, אך לא השפעה משמעותית. הוא אף נוקב במספר – 3 או 4 עשיריות האחוז. אמנם כשהאינפלציה מתעקשת להישאר מעט מעל יעד הפד', השפעה כזו כבר מקרבת אותה ל-3% שנתי, ויכולנ לעשות את ההבדל בין העלאת ריבית, השארת הריבית ברמה הנוכחית או המשך הורדות ריבית, כך לדברי פורמן.

לדעתי, לניתוח הכלכלי הטכני, כדאי להוסיף גורם חשוב נוסף, פוליטי. למרות התדמית שמנסים ליצור לו, טראמפ הוא בן אדם רציונלי והאינטרס שלו אינו לזעזע את הכלכלה אלא לשפר אותה. הוא מקיף את עצמו באנשים מקצוענים עם רקורד מוכח, ורוב החששות נובעות מתדמית הדמון שיצרה לו התקשורת. טראמפ כבר היה נשיא, והכלכלה לא קרסה, ההיפך. מאד לא סביר שהוא ינקוט בצעדים קיצוניים שיטלטלו את הכלכלה יותר מהנדרש. 

• שיין שוקלת לחזור לסין - כדי לקדם הנפקה בהונג קונג
• סוף עידן בפאלו אלטו: ניר צוק פורש
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• מנהלי מאנדיי נפגשו עם חצי מיליארד דולר

 מאקרו: איך טראמפ משפיע על שוק המניות בלי לעשות כלום?

מצד שני, טראמפ עשוי להשפיע על הכלכלה בדרכים רבות, לפעמים אפילו מבלי לעשות דבר. דוגמה לדבר ראינו השבוע בסקטור הפיננסי. סגן יו"ר הפד' מייקל באר האחראי על תחום הפיקוח על הבנקים, שהיה אמור לשמש בתפקידו עד יולי 2026, הודיע במפתיע כי יעזוב את תפקידו בסוף פברואר, או קודם לכן אם יימצא מחליף. באר יישאר חבר הנהלת הבנק המרכזי. מניות הבנקים הגיבו בעליות לידיעה שכן באר ידוע ככזה שדוחף להעלאת דרישות ההון על הבנקים במסגרת מה שידוע כ"באזל 3".

דרישות ההון, כלומר ההון שהבנק נדרש לרתק, הוא קריטריון קריטי לרווחיות הבנקים. המודל העסקי הבסיסי של הבנקים הוא הלוואה של ההון שברשותם, ויצירת רווחים מפערי הריביות. ככל שיש ברשותם יותר הון פנוי להלוואות הרווחיות שלהם עולה. ככל שהם מחויבים להקצות יותר הון לרזרבה הרווחיות קטנה. הרגולטורים מציבים דרישות להון מסוים כדי למנוע מצב של ריצה אל הבנקים וקריסת הבנק, אך ישנם הבדלים בכמות ההון הנדרשת. 

ההערכות הן שעם התפטרותו הקרובה של באר הניצי בא הקץ ליוזמת באזל 3. ההצעה עצמה עוררה ביקורת בתעשייה ככזו שמכבידה על הבנקים ללא צורך, מחמירה מדי, וכן נטען כי היא נעשתה ללא מודלים לבחינת השפעתה על הבנקים בעולם האמיתי. למרות הביקורת והלחץ מצד הרפובליקנים אמר באר רק לאחרונה כי לא יתפטר מתפקידו, אולם כעת הוא נכנע ככל הנראה ללחצים. במסגרת הודעתו אמר כי "בסביבה הנוכחית הגעתי למסקנה שאהיה יעיל יותר אם אשרת את העם האמריקאי בתפקידי בהנהלת הבנק המרכזי". הסביבה הנוכחית? 

זו דוגמה לכך שעצם העובדה שהשלטון התחלף עשויה להשפיע לטובה על סקטורים מסוימים בשוק. המחליף הפוטנציאלי של באר יהיה חייב להיות מאושר על ידי הסנאט הנכנס שבשליטת הרפובליקנים, וקרוב לוודאי שהוא יהיה מחויב למדיניות מקילה יותר כלפי הבנקים. חברת הפד' מישל באומן שמונתה בתקופת הנשיאות הראשונה של טראמפ ומזוהה עם המפלגה הרפובליקנית, ועם עבר בתחום הבנקאות מסתמנת כמועמדת מובילה לתפקיד.

הידיעה הזו מצטרפת לידעה שפורסמה בשבוע שעבר לפיה הפד' שוקל שינוי במבחני הלחץ לטובת הבנקים עקב בעיות משפטיות. גם השנוי הזה עשוי להקל על דרישות ההון של הבנקים. האם את המחיר נשלם בעוד כמה שנים עם התערערות יציבות הבנקים עקב הון מועט מדי? ייתכן, אבל בינתיים הבנקאים, ואיתם משקיעי מניות הבנקים, חוגגים את השליטה הרפובלקאית בכל זרועות השלטון האמריקאי.  

 מיקרו: חשיפה סקטור הפיננסים ולענף הבנקאות באמצעות תעודות סל

אז אם השתכנעתם שעכשיו זה הזמן הנכון להיחשף לתחום הפיננסים, הנה כמה דרכים אפשריות. כרגיל, נתמקד בחשיפה לסקטור דרך תעודות סל.

Financial Select Sector SPDR 0.08%  (סימול: XLF) תעודת הסל הגדולה בתחום והדרך הקלאסית להיחשף לסקטור הפיננסים. האחזקות הגדולות של החברה הן חמשת הבנקים הגדולים בתוספת חברות האשראי ויזה וישראכרט, חברת ברקשייר האת'וואי (עקב עיסוקה בביטוח) וחברת הדירוג S&P. 

Invesco KBW Bank 0.53%  (סימול KBWB) חשיפה מרוכזת יותר בתחום הבנקים עם משקל עודף לחמשת הבנקים הגדולים שמהווים כ-40% מנכסי התעודה. 

SPDR S&P Bank  (סימול: KBE) חשיפה מבוזרת יותר לתחום הבנקים ללא משקל יתר לבנקים הגדולים.

SPDR S&P Regional Banking  (סימול: KRE): הבנקים האזוריים הם הבנקים הקטנים יותר, שעמדו בפני משבר לפחות פעמים בשנים האחרונות עקב פשיטת רגל של כמה בנקים קטנים ובינוניים. הפד' התערב ומנע קריסה כללית יותר כפי שחווינו בעשור הראשון של המאה הנוכחית, אך מדובר בפרופיל סיכון גבוה יותר. 

Direxion Financial Bull 3x Shares 0.2%  (סימול: FAS): מי שמעוניין בסיכון גבוה יותר גם במקרה זה ישנן תעודות סל ממונפות פי 3, זו על סקטור הפיננסים הניבה 82% בשנה האחרונה.