המכפיל, התשואה ומה שביניהם: האם עדיין כדאי להשקיע במניות?
רוב מדדי המניות הניבו בשנת 2013 תשואות חיוביות, אחד מהמובילים הוא מדד ה-S&p500 עם עלייה מרשימה של כ-30% לרמות שיא. בעקבות אותו גידול בשווי המניות - רמות המכפילים עלו בהתאם. מתחילת השנה המדדים ירדו מעט, כנראה, מאחר והמשקיעים בוחנים בצורה ממוקדת יותר את שווי החברות בהן הם משקיעים. נשאלת השאלה, האם לאחר העליות של השנה האחרונה בשווי החברות והעלייה ברמת המכפילים, ניתן להמשיך ולצפות לעליות בשוק המניות.
מדד ה-S&p500 נסחר במכפיל רווח חזוי של 15.6 - רמה גבוהה ב-5 השנים האחרונות עם ממוצע של כ-14.3. הגורם המשמעותי ביותר הם שלושת סבבי ההקלה הכמותית של הפד שתמכו בעליית מדדי המניות. ראיה לכך היא שרווחי החברות עלו בשיעור נמוך יותר לעומת שיעורי העלייה במכפילים.
בשנים האחרונות, העלייה בשווי החברות לא נבעה מצמיחה ברווחי החברות. מסוף שנת 2011 רווחי החברות ה-S&p500 עלו בממוצע של כ-5.5% בשנה, כאשר המדד עלה ב-45% באותה תקופה. דבר זה גרר עלייה במכפיל הרווח מרמה של 14.5 לרמה של 18.9.
סביר כי המשקיעים ינהגו מעתה בצורה רציונאלית, והתנהלות השווקים תהיה נורמלית יותר. תשואת המניות השנה תהיה מונעת מהגידול בצמיחה ולא ומהעלייה ברמת המכפילים. השיפור בכלכלת גוש האירו שצפויה לעזור בביסוס צמיחה עולמית, והערכות האחרונות של הבנק העולמי לצמיחה של כ-3.2% הם מה שיסייע לחברות לצמוח ולהגדיל את שורת הרווח בשנה הקרובה. בנוסף, הנתונים האחרונים בארה"ב תומכים בהמשך התאוששות וצמיחת הכלכלה. הערכות אלה משרות אווירה אופטימית ומאפשרות מעבר מכלכלה שהייתה זקוקה ל"החייאה" ובלי יכולת קיום ללא תמיכה חיצונית, לכלכלה עצמאית צומחת ובעלת פעילות כלכלית אמיתית.
כשבוחנים כדאיות השקעה חשוב לבדוק את האלטרנטיבות הקיימות. כלל הערכות בשוק הן שהשנה שוק המניות יניב תשואה חד ספרתית. ניתן לבחון את התשואה הצפויה של המניות ע"פ המכפיל הצפוי ל-2014. השנה המכפיל החזוי למדד ה-S&p500 הוא 15.6, כך שהתשואה הצפויה השנה בניכוי ריבית חסרת סיכון היא של 4.7%.
לעומת זאת, מרווח התשואה הממוצעת של אג"ח קונצרניות בדירוג BB נאמד ב-2.47, ומרווח התשואה הממוצע של אג"ח בדירוג BBB הוא 1.22. ניתן לראות שעדיין השקעה בשוק המניות עדיפה על השקעה באג"ח וצפויה להשיא תשואה גבוהה יותר.
בבדיקת כדאיות ההשקעה בשוק המניות לאחר העלייה בשווי החברות בשנים האחרונות וכפועל יוצא ברמות המכפילים, נראה שקיים חשש שהעליות הגיעו לכדי מיצוי - האפיק המנייתי מתומחר באופן מלא וכנראה שלא ניתן יהיה לקבל תשואה גבוהה כבשנים האחרונות מאפיק השקעה זה. אך עדיין הכסף צריך לזרום לאפיקי השקעה אחרים, אטרקטיביים יותר. בתנאי השוק הנוכחיים, אלטרנטיבת ההשקעה באג"ח נראית אטרקטיבית פחות.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
בשנה הקרובה אנו צופים כי הפד ימשיך בתוכנית ה-Tapering בצורה הדרגתית ומרוסנת, תוך בחינת תגובות השווקים למהלכיו לאורך כל הדרך. כמו כן, לא צפויה עלייה בריבית במהלך השנה הקרובה. לאור האמור, וכל עוד לא תהייה כדאיות להסיט את ההשקעות לאפיקים אטרקטיביים יותר 0 שוק המניות, ככל הנראה, ימשיך להציג תשואה עודפת.
- 2.איך הגעת מהמכפיל לתשואה?תודה,נעה (ל"ת)נעה 28/01/2014 23:23הגב לתגובה זו
- 1.אני 26/01/2014 10:25הגב לתגובה זובעצם לא אמרת כלום. בושה למקצוע ההשקעות. פיטר לינץ', אחד מהמשקיעים האגדיים אמר "כשהמניות יורדות, אז האנליסט מאשים את המניות חוץ מאת עצמו". מעולם לא היו לא שנים עם תשואה שלילית, וזה עוד בשנת 87 של אוקטובר השחור. תחליפי מקצוע.
- ברוקר 26/01/2014 11:54הגב לתגובה זוצודק, שהשוק עולה האנליסטים מצדדים בהמלצות שלהם, שיורד אז נותנים תחזית אם ... אז.. ואם ... אז..
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
