המכפיל, התשואה ומה שביניהם: האם עדיין כדאי להשקיע במניות?

מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תפנית דיסקונט, העוסקת בניהול תיקי השקעות, מתייחסת לקורה בשוק המניות העולמי ובודקת את כדאיות ההשקעה בו
מיטל נחשון | (3)
נושאים בכתבה tapering שוק המניות

רוב מדדי המניות הניבו בשנת 2013 תשואות חיוביות, אחד מהמובילים הוא מדד ה-S&p500 עם עלייה מרשימה של כ-30% לרמות שיא. בעקבות אותו גידול בשווי המניות - רמות המכפילים עלו בהתאם. מתחילת השנה המדדים ירדו מעט, כנראה, מאחר והמשקיעים בוחנים בצורה ממוקדת יותר את שווי החברות בהן הם משקיעים. נשאלת השאלה, האם לאחר העליות של השנה האחרונה בשווי החברות והעלייה ברמת המכפילים, ניתן להמשיך ולצפות לעליות בשוק המניות.

מדד ה-S&p500 נסחר במכפיל רווח חזוי של 15.6 - רמה גבוהה ב-5 השנים האחרונות עם ממוצע של כ-14.3. הגורם המשמעותי ביותר הם שלושת סבבי ההקלה הכמותית של הפד שתמכו בעליית מדדי המניות. ראיה לכך היא שרווחי החברות עלו בשיעור נמוך יותר לעומת שיעורי העלייה במכפילים.

בשנים האחרונות, העלייה בשווי החברות לא נבעה מצמיחה ברווחי החברות. מסוף שנת 2011 רווחי החברות ה-S&p500 עלו בממוצע של כ-5.5% בשנה, כאשר המדד עלה ב-45% באותה תקופה. דבר זה גרר עלייה במכפיל הרווח מרמה של 14.5 לרמה של 18.9.

סביר כי המשקיעים ינהגו מעתה בצורה רציונאלית, והתנהלות השווקים תהיה נורמלית יותר. תשואת המניות השנה תהיה מונעת מהגידול בצמיחה ולא ומהעלייה ברמת המכפילים. השיפור בכלכלת גוש האירו שצפויה לעזור בביסוס צמיחה עולמית, והערכות האחרונות של הבנק העולמי לצמיחה של כ-3.2% הם מה שיסייע לחברות לצמוח ולהגדיל את שורת הרווח בשנה הקרובה. בנוסף, הנתונים האחרונים בארה"ב תומכים בהמשך התאוששות וצמיחת הכלכלה. הערכות אלה משרות אווירה אופטימית ומאפשרות מעבר מכלכלה שהייתה זקוקה ל"החייאה" ובלי יכולת קיום ללא תמיכה חיצונית, לכלכלה עצמאית צומחת ובעלת פעילות כלכלית אמיתית.

כשבוחנים כדאיות השקעה חשוב לבדוק את האלטרנטיבות הקיימות. כלל הערכות בשוק הן שהשנה שוק המניות יניב תשואה חד ספרתית. ניתן לבחון את התשואה הצפויה של המניות ע"פ המכפיל הצפוי ל-2014. השנה המכפיל החזוי למדד ה-S&p500 הוא 15.6, כך שהתשואה הצפויה השנה בניכוי ריבית חסרת סיכון היא של 4.7%.

לעומת זאת, מרווח התשואה הממוצעת של אג"ח קונצרניות בדירוג BB נאמד ב-2.47, ומרווח התשואה הממוצע של אג"ח בדירוג BBB הוא 1.22. ניתן לראות שעדיין השקעה בשוק המניות עדיפה על השקעה באג"ח וצפויה להשיא תשואה גבוהה יותר.

בבדיקת כדאיות ההשקעה בשוק המניות לאחר העלייה בשווי החברות בשנים האחרונות וכפועל יוצא ברמות המכפילים, נראה שקיים חשש שהעליות הגיעו לכדי מיצוי - האפיק המנייתי מתומחר באופן מלא וכנראה שלא ניתן יהיה לקבל תשואה גבוהה כבשנים האחרונות מאפיק השקעה זה. אך עדיין הכסף צריך לזרום לאפיקי השקעה אחרים, אטרקטיביים יותר. בתנאי השוק הנוכחיים, אלטרנטיבת ההשקעה באג"ח נראית אטרקטיבית פחות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשנה הקרובה אנו צופים כי הפד ימשיך בתוכנית ה-Tapering בצורה הדרגתית ומרוסנת, תוך בחינת תגובות השווקים למהלכיו לאורך כל הדרך. כמו כן, לא צפויה עלייה בריבית במהלך השנה הקרובה. לאור האמור, וכל עוד לא תהייה כדאיות להסיט את ההשקעות לאפיקים אטרקטיביים יותר 0 שוק המניות, ככל הנראה, ימשיך להציג תשואה עודפת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איך הגעת מהמכפיל לתשואה?תודה,נעה (ל"ת)
    נעה 28/01/2014 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני 26/01/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
    בעצם לא אמרת כלום. בושה למקצוע ההשקעות. פיטר לינץ', אחד מהמשקיעים האגדיים אמר "כשהמניות יורדות, אז האנליסט מאשים את המניות חוץ מאת עצמו". מעולם לא היו לא שנים עם תשואה שלילית, וזה עוד בשנת 87 של אוקטובר השחור. תחליפי מקצוע.
  • ברוקר 26/01/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
    צודק, שהשוק עולה האנליסטים מצדדים בהמלצות שלהם, שיורד אז נותנים תחזית אם ... אז.. ואם ... אז..
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.