המכפיל, התשואה ומה שביניהם: האם עדיין כדאי להשקיע במניות?
רוב מדדי המניות הניבו בשנת 2013 תשואות חיוביות, אחד מהמובילים הוא מדד ה-S&p500 עם עלייה מרשימה של כ-30% לרמות שיא. בעקבות אותו גידול בשווי המניות - רמות המכפילים עלו בהתאם. מתחילת השנה המדדים ירדו מעט, כנראה, מאחר והמשקיעים בוחנים בצורה ממוקדת יותר את שווי החברות בהן הם משקיעים. נשאלת השאלה, האם לאחר העליות של השנה האחרונה בשווי החברות והעלייה ברמת המכפילים, ניתן להמשיך ולצפות לעליות בשוק המניות.
מדד ה-S&p500 נסחר במכפיל רווח חזוי של 15.6 - רמה גבוהה ב-5 השנים האחרונות עם ממוצע של כ-14.3. הגורם המשמעותי ביותר הם שלושת סבבי ההקלה הכמותית של הפד שתמכו בעליית מדדי המניות. ראיה לכך היא שרווחי החברות עלו בשיעור נמוך יותר לעומת שיעורי העלייה במכפילים.
בשנים האחרונות, העלייה בשווי החברות לא נבעה מצמיחה ברווחי החברות. מסוף שנת 2011 רווחי החברות ה-S&p500 עלו בממוצע של כ-5.5% בשנה, כאשר המדד עלה ב-45% באותה תקופה. דבר זה גרר עלייה במכפיל הרווח מרמה של 14.5 לרמה של 18.9.
סביר כי המשקיעים ינהגו מעתה בצורה רציונאלית, והתנהלות השווקים תהיה נורמלית יותר. תשואת המניות השנה תהיה מונעת מהגידול בצמיחה ולא ומהעלייה ברמת המכפילים. השיפור בכלכלת גוש האירו שצפויה לעזור בביסוס צמיחה עולמית, והערכות האחרונות של הבנק העולמי לצמיחה של כ-3.2% הם מה שיסייע לחברות לצמוח ולהגדיל את שורת הרווח בשנה הקרובה. בנוסף, הנתונים האחרונים בארה"ב תומכים בהמשך התאוששות וצמיחת הכלכלה. הערכות אלה משרות אווירה אופטימית ומאפשרות מעבר מכלכלה שהייתה זקוקה ל"החייאה" ובלי יכולת קיום ללא תמיכה חיצונית, לכלכלה עצמאית צומחת ובעלת פעילות כלכלית אמיתית.
כשבוחנים כדאיות השקעה חשוב לבדוק את האלטרנטיבות הקיימות. כלל הערכות בשוק הן שהשנה שוק המניות יניב תשואה חד ספרתית. ניתן לבחון את התשואה הצפויה של המניות ע"פ המכפיל הצפוי ל-2014. השנה המכפיל החזוי למדד ה-S&p500 הוא 15.6, כך שהתשואה הצפויה השנה בניכוי ריבית חסרת סיכון היא של 4.7%.
לעומת זאת, מרווח התשואה הממוצעת של אג"ח קונצרניות בדירוג BB נאמד ב-2.47, ומרווח התשואה הממוצע של אג"ח בדירוג BBB הוא 1.22. ניתן לראות שעדיין השקעה בשוק המניות עדיפה על השקעה באג"ח וצפויה להשיא תשואה גבוהה יותר.
בבדיקת כדאיות ההשקעה בשוק המניות לאחר העלייה בשווי החברות בשנים האחרונות וכפועל יוצא ברמות המכפילים, נראה שקיים חשש שהעליות הגיעו לכדי מיצוי - האפיק המנייתי מתומחר באופן מלא וכנראה שלא ניתן יהיה לקבל תשואה גבוהה כבשנים האחרונות מאפיק השקעה זה. אך עדיין הכסף צריך לזרום לאפיקי השקעה אחרים, אטרקטיביים יותר. בתנאי השוק הנוכחיים, אלטרנטיבת ההשקעה באג"ח נראית אטרקטיבית פחות.
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
בשנה הקרובה אנו צופים כי הפד ימשיך בתוכנית ה-Tapering בצורה הדרגתית ומרוסנת, תוך בחינת תגובות השווקים למהלכיו לאורך כל הדרך. כמו כן, לא צפויה עלייה בריבית במהלך השנה הקרובה. לאור האמור, וכל עוד לא תהייה כדאיות להסיט את ההשקעות לאפיקים אטרקטיביים יותר 0 שוק המניות, ככל הנראה, ימשיך להציג תשואה עודפת.
- 2.איך הגעת מהמכפיל לתשואה?תודה,נעה (ל"ת)נעה 28/01/2014 23:23הגב לתגובה זו
- 1.אני 26/01/2014 10:25הגב לתגובה זובעצם לא אמרת כלום. בושה למקצוע ההשקעות. פיטר לינץ', אחד מהמשקיעים האגדיים אמר "כשהמניות יורדות, אז האנליסט מאשים את המניות חוץ מאת עצמו". מעולם לא היו לא שנים עם תשואה שלילית, וזה עוד בשנת 87 של אוקטובר השחור. תחליפי מקצוע.
- ברוקר 26/01/2014 11:54הגב לתגובה זוצודק, שהשוק עולה האנליסטים מצדדים בהמלצות שלהם, שיורד אז נותנים תחזית אם ... אז.. ואם ... אז..
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
