בעת ההשקעה בשוק ההון יש להפריד בין התשוקה ליצירת רווחים לחשש שלא למכור מוקדם מדי. כשאתה רואה לנגד עיניך רק את הפסגה, אינך מסתכל על הדרך והיא נעשית מסוכנת יותר. מנקודה זו רואים פחות טוב את השלג, אף כי נמצאים קרוב יותר אליו. (בהשראת הקטע האדיר בשם "על הרים" מתוך הספר זן ואומנות אחזקת האופנוע, מאת רוברט מ.פירסינג).

מי שהשכיל לפזר את השקעותיו בצורה נכונה, עשה תשואה לא מבוטלת בשנים האחרונות, למרות שמדדי ת"א 25 ות"א 100 אכזבו. מדדי המניות בארה"ב בשיא כל הזמנים, מדד היתר המקומי עשה ראלי מכובד וכמובן הרכיב האג"חי הניב תשואה מרשימה בשנים האחרונות. האם זה זמן טוב לממש רווחים? ובכלל, מתי נכון לממש רווחים?

כפי שמהלך ירידות גורם לנו לבחון את ההשקעה, קל וחומר ראלי מכובד צריך לגרום לנו לבדוק ולשקול לעשות כן . בשלוש שנים האחרונות עלה מדד ה-S&P500 ב-50%, ב-12 החודשים האחרונים בלבד, עלה המדד בכ-20%. מדד היתר-50 עשה תשואה מדהימה של כ-45% ב-12 חודשים האחרונים. מדובר במהלך עליות מהותי שמחייב בחינה של ההשקעה / פוזיציה, גם אם מדובר בהשקעה לטווח ארוך.

מכיוון שנטייתה של מגמה היא כמובן להימשך, ובהתקיים תנאים פונדמנטאליים להמשך קיומה (אפרופו תשואה פנימית נמוכה שאפיקים הסולידיים מציעים), יש סיבות טובות להישאר במחנה של האופטימיים. אך למרות כל זאת, האם לא למדנו שהאווירה בשווקים יכולה להשתנות במהירות? אי אפשר שלא לבחון ברצינות ביצוע מימושים בתיק אחרי ראלי שכזה.

למכור בשוק עולה זה כמעט קשה כמו לקנות בשוק יורד

כשהשוק עולה אנו נוטים להשתמש במשקפיים הורודים שמציגים תמונה אופטימית של המשך העליות. יסלחו לי בעלי הדעות והטורים, זה כמובן גם מאוד "פופולרי" לדבר על עליות בימים כאלו ולתת לעם את מה שהוא רוצה לשמוע - מה שמזין את השוק עוד יותר. כשרואים את הכל בורוד, קל יותר להדחיק את העובדה, כי הכיוון בשוק יכול להתהפך במהירות. צריך לזכור גם שכשהירידות מתחילות, לוקח זמן עד שמבינים שמדובר בשוק דובי ולא בתיקון בלבד, אז עשוי להיות כבר מאוחר מדי בשביל לקצור את הרווח.

הרוב המוחלט של מנהלי השקעות, עצמאיים או בעלי המקצוע, לא מתיימרים לתזמן את השוק בצורה מושלמת ובטח לא לנהל תיק השקעות בשיטה הבינארית (100% חשיפה או 0% חשיפה). ניהול התיק בקיצוניות כזו, אוטופי מדי ומעלה את סף הלחץ מחשש לאי הצלחה בתזמון נכון של השוק. כשלחוצים, הרבה יותר קשה לקבל החלטות נבונות ובקור רוח.

מימוש חלקי

אחת האפשרויות המועדפות שניתן להוציא אל הפועל, היא מימוש חלקי. במהלך כזה שמים חלק מרווח בצד ובמקביל מורידים את הסיכון. ההיגיון שתומך בצעד כזה כפול - מצד אחד מקבעים חלק מהרווח ומצד שני מעניקים לעצמנו טיפול פסיכולוגי מקדים. אם מימשתי חלק מהרווחים, אהיה הרבה פחות לחוץ כשיגיעו הירידות כי כבר הגבתי מראש. לצד היתרונות, צריך להכיר גם את החסרונות - אם השוק ימשיך לרוץ קדימה, אהנה פחות מהעליות, פספוס של אפקט ריבית דריבית על הרווחים והקדמה של תשלום מס שמצמצם את הכסף הפנוי להשקעה.

מסלולים למימוש חלקי

- לממש רק את הסכום המורווח ולהשאיר את הסכום שהושקע בפנים (לדוגמא 100 אלף ש' שהפכו ל-110 אלף - אמכור נתח של 10,000 ש' ואמשיך להחזיק בפוזיציה של 100 אלף ש').

- התאמת המשקולות מהווה מנגנון מימוש רווחים טבעי. כשחלקם היחסי של אפיקים מורווחים בתיק עולה, יש מקום להחזיר אותם לפרופורציה המקורית ע"י מכירה של חלק מההחזקה. מכירה זו "מאלצת" למעשה לממש חלק מהרווחים באפיקים המרווחים. כך שמדובר במנגנון אוטומטי של מימוש חלקי של הרווחים באפיקים מורווחים.

- מימוש אגרסיבי יותר של האפיקים המרווחים. מדובר במהלך משמעותי יותר, שדורש בחינה הרבה יסודית יותר של האלטרנטיבות והזדמנות מצוינת לחדש את תהליך אפיון הצרכים האישיים (טווח ההשקעה, חוסן פיננסי...). למשל, אם טווח ההשקעה התקצר, הקטנת הסיכון בתיק הינה מהלך מתבקש, וכשזה נעשה תוך תהליך של מימוש רווחים, זה נקרא להגשים / להצליח.

נקודת המימוש תלויה גם בנקודת הכניסה והיעד שהוצב. ניקח כדוגמא שני משקיעים לטווח ארוך, האחד נכנס להשקעה ב-S&P500 בשנת 2007 והרוויח עד היום 10% במצטבר. השני נכנס להשקעה ב-S&P500 לפני שלוש שנים והרוויח 50%. למרות הדמיון בין שתי ההשקעות, המשקיע השני השיג תשואה שנתית ממוצעת מרשימה, שגבוהה בהרבה מהממוצע הרב שנתי של המדד. הוא יכול להרשות לעצמו לשים חלק מהרווחים בצד ולהפנות את הכסף לצריכה או להשקעה סולידית. המשקיע הראשון לעומתו, טרם ראה רווחים מהותיים, לכן המוטיבציה שלו לממש נמוכה יותר.

לסיכום, אין פיתרון אחד שמתאים לכולם. אבל כפי שמהלך ירידות חד גורם לנו באופן אוטומטי לבחון את ההשקעה, קל וחומר שמהלך עליות חד צריך לגרום לנו לעשות כן. רווח על הנייר הוא מאוד נחמד, אבל אם הנך משקיע בשביל לשפר את איכות החיים שלך, רווח בכיס יעזור לך לעשות כן. כדברי הביטוי המפורסם, "את הכסף סופרים במדרגות".