אפשר לעשות את זה אחרת: הדרך הנכונה לפרישה לפנסיה
עניין הפנסיה עולה שוב ושוב בטורים ובמאמרים. על חשיבות החסכון לפנסיה, הצורך לחסוך ולא למשוך כספים על מנת שלא לפגוע בפנסיה שלנו, ייעוד כספי הפיצויים לפנסיה ועוד ועוד. גם המחוקק נתן דעתו לעניין זה והתקין חיקוקים ותקנות על מנת לעודד את ציבור החוסכים לחסוך בשוטף ולבצע העברות של סכומים חד פעמיים למכשירי פנסיה.
תקנות הניוד החדשות שעברו במהלך שנת 2009, איפשרו ניוד של קופות הוניות למכשירי פנסיה. תיקון 3 קבע כי כל ההפקדות החל מ-2008 ייעודו לצורך קיצבה בלבד. במסגרת התיקון נקבע מושג חדש בשם "קופה לא משלמת לקיצבה" . משמעותו, כי ניתן לחסוך בקופה, אך לצורך קבלת קיצבה קיימת חובה לבצע העברה של הסכום לקופה משלמת לקיצבה.
להפתעת עמיתים רבים אשר מבקשים לבצע העברות של קופות לא משלמות לקיצבה או קופות הוניות לקרנות פנסיה, הם נתקלים בסירוב מצד הקופות לקבל כספים אלו לצורך קבלת פנסיה ומונעים למעשה את האפשרות של עמיתים רבים לקבל קיצבה.
אז מה קורה פה?
חקיקה - קיימת, גופים מסחריים אשר מעונינים בכספים שלנו - קיימים, אך קרנות פנסיה מסרבות לקבל העברות חד פעמיות, מדוע? התשובה לשאלה טמונה במנגנון לפיו פועלת קרן הפנסיה, לדרך שיערוך הנכסים ולדרך בו מחושב מקדם הפנסיה.
המנגנון לפיו פועלת קרן הפנסיה
חשוב לזכור כי קרן הפנסיה פועלת במנגנון של איזון הדדי, במידה ונוצר גרעון כלשהו, הוא מטופל על ידי הקטנת זכויות לכלל העמיתים. בנוסף ,למנהל קרן הפנסיה קיימת חובת נאמנות לטובת כלל העמיתים.
דרך שערוך הנכסים
על פי ההוראות מחוייבת הקרן לשערך את נכסיה על פי מנגנון אשר לוקח בחשבון את הריבית לנכס חסר סיכון במשק. החישוב טמון במנגנון ריביות לאורך זמן אשר בשנים האחרונות נמוכות מאד - לצורך הדוגמא, ריבית בנק ישראל עומדת בחודש אפריל 2013 על 1.75%.
דרך חישוב מקדם קרן הפנסיה
חישוב מקדם הפנסיה מניח תוחלת חיים צפויה ותשואה על ההון. כיום מחושב מקדם הפנסיה על פי תשואה של 4%. שלושת המשתנים ובעיקר ההפרש בין הריביות במשק לתשואה המונחת בבסיס המקדם, מביאים למצב שכל לקוח שפורש לפנסיה מכניס את שאר העמיתים לגרעון. לגבי עמיתים קיימים, מובן כי אין ברירה וקרן הפנסיה מחוייבת לאפשר להם לקבל פנסיה. יחד עם זאת, חובת הנאמנות לכלל העמיתים היא שמונעת קבלת עמיתים חדשים המעונינים להעביר סכומי כסף חד פעמיים על מנת להתחיל לקבל פנסיה.
אז מה עושים?
כיום לא קיים פתרון לאותם עמיתים במסגרת קרנות פנסיה, אלא אך ורק במנגנון של פוליסות ביטוח לקיצבה הפועלות במנגנון שונה מקרן הפנסיה. יחד עם זאת, עקב התגברות הצורך בהעברות ממכשירים הונים ולא משלמים לצורך קבלת קיצבה, חשוב לנסות למצוא פתרון לבעיה זו.
- 1.משה. 06/05/2013 23:39הגב לתגובה זואשתי בת 61. יש לה בטוח מנהלים מסוג מעורב שמסתיים היום. חברת הבטוח לא מאפשרת המשך ההפקדות האם היא יכולה? זה בטוח הוני (לא משלם קצבה). מה גורל ההפקדות משנת 2008 ?: והאם ניתן להפוך את הסכום ההוני לקצבה ובאיזה תנאים? מאוד אודה לך מאחר ואין לאשתי שום פנסיה מלבד זה.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
