שתי ציפורים במכה אחת על טאואר אג"ח ו'

רו"ח רון אלקון ורו"ח ערן קלינסקי, אנליסטים בבית ההשקעות אפסילון, סוקרים ומציגים את מצבה הנוכחי של טאואר וכדאיות ההשקעה באגרות האג"ח שלה

במיתולוגיה היוונית, המינוטאורוס הוא יצור כלאיים אכזרי שחציו אדם וחציו שור. במעבר חד ממרומי האולימפוס (או יותר נכון מהמבוך בו הוא היה כלוא באי כרתים) לג'ונגל המזרח תיכוני, איגרות החוב מסדרה ו' של חברת טאואר הן גם כסוג של ייצור כלאיים מעניין ונדיר בשוק ההון הישראלי.

מצד אחד, מדובר באג"ח דולרית במח"מ 3 הנסחרת בתשואה לפדיון דו ספרתית של כ- 12%. מן הצד השני, מדובר באג"ח להמרה, אשר במחירה הנוכחי של טאואר מגלמת פרמיית המהרה של כ-13% בלבד. במצב זה, משקיע בטאואר אג ו יכול ליהנות משני העולמות, ולתפוס שתי ציפורים במכה אחת. אם מחיר המניה יעלה - האג"ח תיכנס למסלול המנייתי והמשקיע יהנה באופן ישיר מעליות במחיר המניה. במידה ויירד - המשקיע עדיין יוכל ליהנות מהתשואה השוטפת באג"ח, כל עוד החברה עומדת בתשלומי החוב.

מצבה הפיננסי של החברה

מפאת מגבלת מקום, לא נפרט את כל ההיסטוריה של טאואר, אך נציין בקצרה שלפני כעשור, החברה הקימה מפעל ענק לשבבים גנריים. תחרות עזה מצד יצרנים טייוואנים שהקימו מפעלים גדולים בהרבה, ונהנו לפיכך מיתרון משמעותי לגודל, הביאה את החברה אל סף פשיטת רגל וחייבה אותה לנקוט בצעדים מרחיקי לכת, שכללו הסדר חוב, והבאתו של המנכ"ל Russell Ellwanger בשנת 2006.

בהנהגת Russell החלה טאואר להקטין את ייצור השבבים הגנריים, ולהתמקד בייצור שבבים מתוחכמים ויקרים יותר, אשר מתוכננים ומיוצרים תוך התאמה מיוחדת ללקוחות ספציפיים. מאז נקטה טאואר באותם תהליכים השתפר מצבה התפעולי והפיננסי של החברה. היא מיצבה את עצמה כחברה מתמחה בתחום השבבים, ונהנית ממגמת שיפור עקבית ומשמעותית.

השינוי שעברה החברה משנת 2006 הוא תהומי. ממחזור הכנסות של 100 מיליון דולר, EBITDA שלילי ותזרים שלילי מפעילות שוטפת, עברה החברה למצבה הנוכחי, בו היא מייצרת הכנסות של למעלה מ-600 מיליון דולר בשנה, EBITDA חיובי של כ-170 מיליון דולר ותזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת. כל זאת תוך צמצום מצבת החובות של החברה, הורדת שיעור המינוף ושיפור ניכר ביחסי הכיסוי שלה, כפי שניתן לראות בגרף הבא:

בגרף ניתן לראות כי בשנים האחרונות רמת ההכנסות (באפור) וה-EBITDA (בתכלת) עלו בצורה משמעותית ובעקביות. במקביל נרשם שיפור ניכר ביחס בחוב נטו ל-EBITDA (בכחול).

נכון לדוחות ליום 30/9/12, לחברה יתרות נזילות ע"ס כ-160 מיליון דולר, וחוב פיננסי ע"ס כ-365 מיליון דולר, שגוזרים לחברה מינוף של כ-50% (חוב נטו ל-CAP), ויחס חוב ברוטו ל-EBITDA של כ- 2.

מבחינת הפעילות עצמה, החברה צופה הכנסות ברבעון הרביעי בטווח של 157-147 מיליון דולר. בנוסף, היא נמצאת בשלבים מתקדמים לסגירת חוזה ייחודי ביפן, וכן בשלבים מתקדמים של חוזה אסטרטגי לפעילות החברה. סגירה של חוזה שכזה תהווה חדשות טובות לחברה, וטריגר למניה.

אז למה לא ולמה כן?

למה לא - עדיין מדובר בחברה ממונפת, הפועלת בשוק מחזורי ותנודתי. עדיין קיימות השקעות גבוהות ב-CAPEX, שפוגעות בתזרים המזומנים החופשי שלה. סיכון נוסף הינו רכישת שטרי ההון מהבנקים ע"י טאואר בסך של עשרות מיליוני דולרים ואף יותר. מדובר באותם שטרי הון שקיבלו הבנקים מטאואר כחלק מהסדר החוב ב-2008, בו הומרו חלק מהלוואות הבנקים לשטרי הון. המרתם למניות תוביל לדילול משמעותי בקרב בעלי המניות. לא נרחיב יתר על המידה על שטרי ההון, רק נאמר שרכישתם ע"י טאואר תפגע בנזילות החברה ותעלה את רמת המינוף שלה.

למה כן - החברה מציגה שיפור בפעילות העסקית ויחסי כיסוי טובים.

במה תלוי ההחזר?

המשך שמירה על יתרון טכנולוגי בתחום, שמירה על רמת מינוף סבירה, מגמה חיובית בשוק השבבים.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    המניה תשלש עצמה ויותר ב- 2013... (ל"ת)
    טל 03/12/2012 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יודע דבר 03/12/2012 09:36
    הגב לתגובה זו
    חברים, שימו לב לרמת הרצינות. אם בוודאי אנשי אשכולות שכן לא ניתן להסביר איך אנליסטים שצריכים לבצע הערכות שווי, ניתוחי חוב ... יכולים בתקופה כל כך סוערת ובטח בתקופה של דוחות כספיים לצאת כל שבועיים עם המלצה חדשה בשוק האג"ח הקונצרני. שימו לב להיסטוריית ההמלצות
  • 7.
    מורן 03/12/2012 00:20
    הגב לתגובה זו
    החוב נטו הינו נתון מאזני, ה-EBITDA מרווח והפסד (+ פחת והפחתות), מה מייצגים הנתונים הרבעוניים? EBITDA שנתי ממוצע בהתאם לנתונים רבעון קודם? לא ברור!!!
  • 6.
    atuk19 02/12/2012 17:13
    הגב לתגובה זו
    אם ביוני 2015 המניה תהיה הרבה מעל 11$ - אז לא תהיה בכלל שאלה של החזר. פשוט תהיה המרה מאסיבית של האג"ח למניה והחברה לא תצטרך לשלם אגורה לבעלי האג"ח. אבל אם תדשדש סביב ה11$ תיווצר אי ודאות גדולה. כל עליה קלה של המניה תגרום מיד להמרה ומכירה והורדת המניה. וגם אי ודאות לחברה אם צריך להכין כסף לפידיון או לא.
  • 5.
    מחשבון 02/12/2012 15:30
    הגב לתגובה זו
    התשואה די מובטחת במיוחד כשמדובר בחברה בצמיחה יפה !!!
  • 4.
    כל הכבוד! סוף סוף ממליצים על אג"ח עם תשואה. (ל"ת)
    דודי 02/12/2012 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רונן 02/12/2012 11:51
    הגב לתגובה זו
    אחרי המהלך החד שעשתה מתחילת שנה לא נשאר הרבה תשואה. בקיצור מדובר בהשקעה לחודשיים
  • atuk19 02/12/2012 17:27
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל באג"ח - עליה במחיר היא לצורך ירידה בתשואה. אבל בטאואר קרה השנה דבר אחר לחלוטין. בתחילת השנה לא היה ידוע שער ההמרה. בפברואר הייתה הרחבה - שגרמה לירידת האג"ח. אבל לפני ראש השנה נקבע שער המרה נמוך מאד. זה מה שהקפיץ את האג"ח ב20% תוך חצי שנה. היא כמעט בתוך הכסף. ב2013 - אם החברה והמניה ידשדשו , אז האג"ח תעשה "רק" 10-15% . אבל אם המניה תעלה ל40 ש"ח למשל - אז האג"ח תעשה 20%. ואם חלילה המניה תיפול 30% בגלל שטרי ההון - עדיין רוב הסיכויים שהאג"ח יתנו את 8% ריבית בלי לרדת במחיר עד 2013.
  • 2.
    אגחיסט 02/12/2012 11:05
    הגב לתגובה זו
    הפרמיה של 13% הולכת וקטנה לאור העובדה שמקבלים קופונים בדרך, הקופון בסידרה זו הוא די משמעותי 7.8% בשנה בשני תשלומים, ?(החודש מתקבל קופון של 3.9% ), המשמעות שבנתונים הקיימים בסוף שנה הבאה אין בכלל פרמיה על המניה.
  • רועי 02/12/2012 17:51
    הגב לתגובה זו
    אולי עדיף להשקיע באג"ח על פני המניה, אבל זה לא הופך את ההשקעה באג"ח ללא נכונה, להיפך. למעשה משקיע באג"ח להמרה יהנה כך או כך, ולכן מדובר בהשקעה מעניינת
  • atuk19 02/12/2012 17:21
    הגב לתגובה זו
    זה הנתון הכי משמעותי למי שמתלבט בין האג"ח למניה. האג"ח פשוט נותנות יותר. הפרמיה היא חצי מהריבית שתתקבל עד יוני 2015. לכן מי שימכור מניה ויוסיף עוד כדולר - יקנה 38.21 אג"ח. ועד 2015 יקבל 2.4$ ריבית + מניה לפחות. הקופון צמוד לדולר ולכן הוא יותר מ4% משווי האג"ח. עד סוף 2013 מקבלים חזרה את כל הפרמיה!
  • דניאל 02/12/2012 16:13
    הגב לתגובה זו
    אם אתה מקבל את הקופון אז אתה מקבל את התשואה!! היא לא נעלמת!
  • 1.
    יפה -וגם דרך מצוינת להיות חשוף קצת לדולר בתיק ההשקעות (ל"ת)
    zivok1 02/12/2012 10:47
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.