חברות החזקה מול חברות השקעה - במי כדאי להשקיע?

רמי דרור, מנכ"ל הדס ארזים בית השקעות, מתייחס ומשווה בין חברות ההשקעה להחזקה, כדאיות ההשקעה בכל אחת מהן ומהו הסיכוי לרווח מקסימלי
רמי דרור | (1)

בחינת שווי ההחזקות של הקבוצות הגדולות במדדים המובילים בישראל לפני תחילת המשבר ועד היום, מגלה כי בסוף שנת 2007 שווי ההחזקות הבורסאיות העיקריות היה כ-410 מיליארד שקל, והיה שווה ערך ל-82% מהמדד המרכיב את 25 החברות הגדולות בבורסה.

בסוף 2008, כאשר המשבר היה בשיאו, שווי השוק של אותן קבוצות צנח והיה שווה ערך לכ-57% בלבד ממדד ת"א 25 (ששוויו צנח באותם ימים לכ-308 מיליארד שקל). בסוף שנת 2010 עמד שווי ההחזקות על 395 מיליארד שקל - שיעור של 75% ממדד ת"א 25 ו-57% מת"א 100.

שנת 2012 תיזכר כאחת השנים הקשות בתחום חברות ההחזקה בבורסה. בעקבות משברי התזרים והחוב בחברות השונות , חברות החזקה רבות ירדו השנה בשיעורים ניכרים כשהבולטות בהן הן חברות בשליטת נוחי דנקנר ויצחק תשובה לדוגמא: דיסקונט השקעות שבשליטת קבוצת אידיבי אחזקות ירדה בכ-72% מתחילת השנה, כלל תעשיות ירדה בכ-30% ודלק קבוצה בכ-16%.

משמעות צימצום שווי חברות ההחזקה צריכה להיבחן ביחס לשווי של החברות המוחזקות בהפחתת דיסקאונט מסויים הקיים תמיד לחברות החזקה. בתקופות רגילות דיסקאונט ממוצע בחברות החזקה עמד על כ-10%, בשנה האחרונה נפתח דיסקאונט על חלק מחברות ההחזקה של 20%-30%. הסיבות העיקריות לכך הן מינוף הפורטפוליו שמאפיין את מרבית חברות ההחזקה בשוק, ירידה בשווי חלק מחברות הבת בצל המשבר וכמובן החששות מפני התייקרות בצורכי מחזור חוב בסביבת מאקרו חלשה ובמקרים מסוימים הצורך בהזרמות הון, כגון צים בחברה לישראל ודלק ישראל בקבוצת דלק.

חברות ההשקעות וההחזקות מגלמות שני קצוות למעשה.חברת ההשקעות מחזיקה במניות מיעוט בחברות שבהן היא משקיעה, תוך בחינת השינויים בשוק לטובת מימוש החזקותיה ורכישת החזקות אחרות. חברת ההחזקות ממוקדת בכמה תחומים עיקריים כשמטרתה היא לרכוש את גרעיני השליטה ולהשפיע על החברות בהן השקיעה.

המשמעות בפועל היא פחות שליטה אצל חברת השקעות על תזרים המזומנים לעומת חברת החזקות. לכן בעת ניתוח חברה כזו יש לשקלל את מצב השוק בענפים שבהם היא פועלת, התחייבויותיה, סחירות ופיזור ההשקעות. כל זאת לצד השווי העודף של השקעתה בחברות הבנות. במקרה של חברת החזקות המשקל הוא הפוך ונוטה יותר לתזרים המזומנים שמושכת החברה בעזרת דיבידנדים ודמי ניהול. רוב החברות משלבות שני האלמנטים, לפיכך נהוג לבחון אותן על פי היקף וסוג הפעילות.

את ניתוח החברה נהוג לבצע בעזרת הדוחות הנפרדים של החברות המוחזקות כאשר הדוחות המאוחדים מהווים השלמה בלבד. הערכת שוויין של חברות ההחזקות וההשקעות נעשית בעזרת מודל ה-NAV Net Asset Value, המציג אומדן של שווי השוק והשווי הריאלי של נכסיהן השונים של חברות ההחזקות וההשקעות. המודל משתמש בכמה גישות: השווי כפי שניתן לאמוד אותו מספרי החברה, שוויין בבורסה של החברות המוחזקות, הערכות שווי שהעניקו לחברות המוחזקות גופים חיצוניים.

בעזרת המודל נגזר השווי הכלכלי של ההחזקה מכל חברה מוחזקת בנפרד. משווי זה מנוכה התחייבותה של חברת ההחזקות וההשקעות ושאר הוצאותיה. בעזרת המודל ניתן לאמוד את המרחק מן השווי הבורסאי של חברת החזקות או השקעות לשווייה הריאלי. בחלק מחברות ההחזקה גדל הדיסקאונט הסחיר למרות עלייה בשווי הנכסים. כך למשל הדיסקאנט הסחיר במניית גזית גלוב הגיע להערכתינו לכ-30%, למרות עלייה במחירי החברות הסחירות (בעיקר equity one ו-FCR) המהווים את עיקר שווי תיק נכסי החברה.

אולם ישנן גם חברות היוצאות מן הכלל. פורמולה החזקות מחזיקה בחברות ציבוריות בתחום המחשוב ובקופת מזומנים, לא מזמן נסחרה בדיסקאונט לא נמוך ויחסית קבוע על ה-NAV שלה. בחודשים האחרונים הדיסקאונט החל להיסגר למרות ירידה בשווי חברות הבת. הסיבה לכך להערכתנו היא הדפנסיביות היחסית של החברה והסיכון הנמוך.

כדאי לשים לב כי בחלק מחברות ההחזקה, מודל השווי הנכסי המתבסס על שווי השוק של ההחזקות הסחירות גוזר שווי הון עצמי אפסי כדוגמת קבוצת אידיבי ואינטרנט זהב. מניית אידיבי החזקות נסחרת במחיר המשקף לחברה שווי של כ-930 מיל' ש' ובמקביל האג"ח נסחרת במחיר המשקף חברה ששווי החזקותיה נמוך משווי החוב.

הסבר אפשרי לאנומליה הוא שהמשקיע מעריך כי שווי ההחזקות בתיק הנכסים של החברה יכול להיות גבוה מהותית משווין בשוק, ומעוניין ליהנות מהמינוף הגבוה. הסיכון באסטרטגיה זו גבוה מאוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי בודק במה כדאי להשקיע-באלה שיירדו 50%, או ב-70%... (ל"ת)
    ירושלמי 13/08/2012 10:13
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).