השונות הגבוהה בתשואות אג"ח בהרכב מדדי התל בונד הנוכחי והרגולציה בתחום, מעלות שוב את השאלה האם יותר כדאי להחזיק מוצר עוקב מדד לאורך זמן או לבצע בחירה סלקטיבית של סדרות אג"ח? השקעה דרך מוצרי מדדים כוללת את כלל אגרות החוב הנכללות במדד לפי משקלן, למשל קנייה של תעודת סל על מדדי התל בונד צמודשקלי. כמובן שבמקרה של השקעה דרך מדדים ישנם יתרונות רבים:

פיזור - חשיפה לסל אגרות חוב ולא לסיכון של אג"ח בודדת או מספר מצומצם של אג"ח.

אין צורך לעדכן את התיק - מוצרי המדדים מבצעים את השינויים בהתאם לשינויים החלים פעמיים בשנה בהרכבי המדדים.

מחזור קופונים - מוצרי המדדים משקיעים את הקופונים המתקבלים חזרה באגרות החוב לפי משקלן במדד ללא התערבות מצד מחזיקי המוצרים.

ניתוחי יכולת החזר חוב - בהשקעה במוצרי מדדים אין צורך לבצע ניתוחי יכולת החזר חוב לחברות ספציפיות.

ניתן גם למנות את החסרונות בדרך כלל בהשקעה במדדים על פני בחירה ישירה של אג"ח:

השקעה במדד נותנת את הממוצע - לכן אג"ח אטרקטיבית במיוחד לא תשפיע באותה מידה על תיק ההשקעות.

המדדים כוללים מספר מוגבל של סדרות אג"ח כך ש ניתן "לפספס" סדרות איכותיות שלא נכללות במדד.

לא ניתן להתאים את התיק באופן אישי - כל משקיע בעל אופק השקעה שונה ואהבתשנאת סיכון שונה. בהשקעה במדדים ניתן לקבל את המח"מ והתשואה הגלומה של המדד, ולא ניתן להתאים אישית לצרכיו של המשקיע.

לא ניתן לבנות תיק לפדיון - המדד אינו מגיע לפדיון לעולם, כך גם מוצרי המדדים שעוקבים אחריו. על כן למרות שבפועל יש למדד מח"מ, הוא לעולם לא יגיע לפדיון וסדרות אגרות החוב שיתקצרו יוחלפו בארוכות יותר ללא יכולת של המשקיע להגיע לפדיון.

על חסרונות אלו נוספו בחודשים האחרונים שני חסרונות בולטים נוספים:

הראשון הוא אישור של ועדת הכספים מתחילת החודש לתקנות פיקוח על שירותים פיננסיים, לפיהן הגופים המוסדיים בשוק ההון לא יוכלו להשית הוצאות ישירות הנוגעות להשקעותיהם בתעודות הסל על העמיתים, מעבר לדמי הניהול הנגבים.

התקנות אושרו כהוראת שעה לפרק זמן של שנה ותשעה חודשים. בסבירות גבוהה הגופים המוסדיים לא ירכשו עוד מוצרי מדדים שכן עלותם באה על חשבון דמי הניהול שהם גובים. קשה לשרטט את מפת הביקושים וההיצעים החדשה שתיווצר. אך בסבירות גבוהה ניתן להניח שניתוח נכון של יכולת החזר החוב של החברות בשילוב הנחות מח"מ וצמידות נכונות יניבו רווחים משמעותיים יותר מבעבר.

החיסרון השני הוא השונות הגבוהה שנוצרה בתשואות אג"ח הכלולות במדדים. כך למשל במדד התל בונד 20 הנסחר בתשואה ממוצעת לפדיון של 3.5% במח"מ ממוצע של 4.56, אג"ח בעלת התשואה השנתית לפדיון הנמוכה ביותר היא פועלים הנפק 25 הנסחרת בתשואה שנתית לפדיון של 1.38% במח"מ 3, באותו המדד נסחרת אג"ח של אידיבי סדרה ז' בתשואה לפדיון של 12.07% במח"מ של 2.7 - תשואה לפדיון אשר משקפת רמת סיכון גבוהה אשר לא מתאימה לכל משקיע.

מדד התל בונד השקלי נסחר בתשואה ממוצעת לפדיון של 5.09% במח"מ של 3.67, המדד כולל מחד סדרות אג"ח של בנק הפועלים וכיל בתשואה לפדיון של 3%, ומאידך סדרות אג"ח של אידיבי ודלק קבוצה הנסחרות בתשואות לפדיון של 13.61% ו8.39% בהתאמה.

לסיכום, כמובן שבימים כתיקונם ניתן להעלות טענות בעד ונגד החזקת מוצרי מדדים על פני החזקות ישירות ובחירה סלקטיבית. להערכתי בטווח של כמה חודשים קדימה לפחות בחירה סלקטיבית של אגרות חוב, ניתוח והערכות יכולת החזר חוב והתאמת רמת הסיכון למשקיע הספציפי, עדיפות בהרבה על פני השקעה במוצרי מדדים.

מסמך זה הוכן ע"י מחלקת המחקר של פרובידנס. המסמך מבוסס על מידע שדווח לציבור, הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. לפיכך, אין לקבל על סמך מסמך זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פרובידנס לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם אם יגרם, למאן דהוא, כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. פרובידנס מחזיקה בניירות הערך הנ"ל עבור התיקים המנוהלים על ידה, כולם או חלקם, והיא עשויה לקנות או למכור בכל אחד מניירות הערך הנ"ל.