השיאים בדרך למרות הקשיים, והקוסם שהקפיץ את ההכנסות ב-75%

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של Bizportal, ההתמזגות בין הכלכלות משבשת את דעת המשקיעים - השווקים הולכים לשבור שיאים חדשים
נושאים בכתבה וול סטריט טאואר

James Kostohryz תורם מניסיונו ורעיונותיו לכמה אתרים מובילים כמו ה-SeekingAlpha, Street.com ו-Yahoo. קוסטוריץ', מקסיקאי במוצאו, בוגר מצטיין של אוניברסיטאות סטנפורד והרווארד, סופר, ספורטאי מצטיין ומרצה מבוקש מאוד, כתב השבוע מאמר לאתר marketwatch תחת הכותרת, "10 הבעיות שמעסיקות את 'מבטיחי התיקון המתקרב' על פי Kostohryz". הבעיות, כפי שתיאר, מחזור העסקים החיובי שנמשך כבר 67 חודשים, ואמור, כמנהג מחזורי העסקים, להסתיים במיתון. הדולר שהולך ומתחזק וצפוי לפגוע בייצוא האמריקני ובדוחותיהן של החברות הגלובליות והתנהגות הבנק הפדרלי. מחיר הנפט הנמוך והחששות מירידה ברווחיות החברות ובהשקעות. ההערכות המוגזמות של החברות בבורסה. יוון, אוקראינה וסין ולבסוף, חוסר היציבות הגאו-פוליטית.

אין ספק שאחת לאחת מדובר בבעיות רציניות שמעסיקות את המשקיעים, אלא שמי שגם טורח לקרוא, מגלה שהכתבה חיובית ו-Kostohryz מסכם כך, "לדעתי לא קיימת סבירות ששוק השוורים ארוך הטווח, שמתגבש מאז 2009, ירד מהפסים, ובמהלך 2015 יירשמו כמה שיאי גובה משמעותיים חדשים". מאז סוף 2008, עוד לפני שהמשבר בוול סטריט הגיע לשיאו, אנחנו מתייחסים לתהליך ההתמזגות בין הכלכלה הישנה והחדשה - תהליך שמקורו במהפכות הטכנולוגיה והגלובליזציה, שגורם לשינויים מבניים בכלכלה ובחברה. הוא עדיין בתחילתו, צפוי להימשך שנים לא מעטות ודוחף את הצמיחה הכלכלית הגלובלית. נכון, כל אחד מעשרת הסעיפים שמזכיר Kostohryz, אמיתי ויכול להשפיע על המצב הכלכלי ועל שוק המניות, אבל אף אחד מהם לא מסוגל לעצור את התהליך. מדוע? כי הגלובליזציה ומהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה יוצרות מצב של ביקוש צרכני גדל לצד היכולת לספק את הביקוש הזה במחיר כלכלי לצרכן.

הביקוש מכסה את כל התחומים, ממוצרי הצריכה ועד לנדל"ן, והוא התוצאה של עלייה בהכנסה של שכבות חדשות בשילוב ירידה מתמשכת של עלויות הייצור ומחירי המוצרים. התקדמות הגלובליזציה לצד התקדמותן של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה יוצרות תהליך שקשה מאוד לעצור, ובעקבותיו גדלים הרצון והיכולת לצרוך (שני התנאים ההכרחיים לצמיחה). הוסיפו לכל זה את מצב האלטרנטיבות להשקעה (שגם הן, כמו האג"חים, הנפט או הזהב, מושפעות מהתהליך) ותגיעו למסקנה שהמניות הן עדיין האפיק המועדף.

אם עולם ההשקעות היה מבוסס על ההיגיון לבדו, חיי המשקיע הממוצע / סולידי היו קלים, אבל המהפכות הנ"ל, במיוחד זו של האינפורמציה, נוגעות גם בתחום הזה - בהתקדמותן הן מנתקות את ההיגיון משיקולי ההשקעה בטווח הקצר. כמויות האינפורמציה, להן נחשף המשקיע מאז אותן מהפכות החלו, יוצרות מצב שהיכולת לעקוב ברצינות אחרי העובדות הולכת ונעשית קשה מיום ליום. הכותרות מחליפות למעשה את מה שכתוב במאמרים שהן אמורות לייצג. אם תעברו בקפדנות על כל אחת מעשר הסיבות שעלולות, אליבא Kostohryz, להביא לתיקון של 10%-20% עד ליולי 2015, תגלו שהחששות אינן מבוססות על העובדות הידועות. זו גם הסיבה לכך שמדובר על השפעות של הטווח הקצר בלבד. למה? כי בטווח הבינוני והארוך העובדות יוצאות החוצה.

קחו למשל את החששות ממה שהכותרות מגדירות כ"שוק מניות יקר מדי". עליות המדדים מאז תחילת 2009 נראות מוגזמות בהשוואה לעבר. "הערכות המניות מוגזמות", מכריזות הכותרות, "רווחיות החברות לא יכולה להמשיך ולצמוח, נוצרת בועה והתיקון הגדול מעבר לפינה" - קנה המידה הוא בועת 2000 - מילא שמדד ה- S&P 500 נמצא בשיא כל הזמנים, אבל כשמדד הנאסד"ק מתקרב לשיא כל הזמנים שלו, זה כבר סיפור אחר. כן רבותיי, רק עוד 3.5% והמדד יחצה את "השיא אליו לא יחזור לעולם", זוכרים? כלומר, אם אכן מדד הנאסד"ק נמצא ברמת 2000, רמת הבועה הגדולה של כל הזמנים, הרי שהגיוני לחשוש מתיקון גדול, לא? אלא שההשוואה לבועת 2000 נעשית לצורך "מכירת כותרות" או (אנחנו מקווים שלא) בגלל בערות המשווים. העובדות הן שהמניות, ברמות השיא של היום (להוציא כמובן כמה שגעונות נקודתיים שאופייניים לוול סטריט) אינן מוערכות ב"הערכות חלל" כלל, לבטח לא בהערכות של 2000, אפילו בתחום הטכנולוגיה.

קחו למשל את חברת הטכנולוגיה המובילה סיסקו (סימול: CSCO). ב-27.3.2000 המניה הגיעה לשיא מתואם של 72.57 דולרים (כ-140% מעל למחירה היום) ובאותו השלב הפכה לחברה היקרה בעולם, יותר מ-GE וחברותיה בדאו. CSCO הגיעה אז להערכת שיא של 535 מיליארד דולרים שהתבססה על מכירות החברה ב-2000 (שנת הכספים של סיסקו מסתיימת בסוף יולי של כול שנה) שהגיעו ל-18.9 מיליארד דולרים, רווח נקי 2.67 מיליארד והרווח למניה - 36 סנט, כך שהמניה נסחרה לפי מכפיל היסטורי של למעלה מ-200 פעם.

CSCO של פברואר 2015 נסחרת על בסיס הנתונים הידועים הבאים: הכנסות של 48.1 מיליארד, רווח נקי של 8.65 מיליארד ורווח למניה של 2.1 דולרים, כך שמחיר המניה הנוכחי, 30 דולר, מייצג מכפיל היסטורי של 14.3 פעם בלבד, שלא לדבר על עוצמת המאזן של היום בהשוואה לזו של 2000 והעובדה שהחברה גם מחלקת דיבידנד נאה. מצבה היחסי של CSCO משקף, פחות או יותר, את מצבן של כל 100 חברות הטכנולוגיה שמובילות את מדד הנאסד"ק. מה שנכון לגבי הפרשי ההערכות בנאסד"ק - נכון לא פחות מההפרשים בדאו או ב-S&P 500. המכפיל ההיסטורי הממוצע של 500 מניות מדד ה-S&P, אם לפי שילר (כ-27) או לפי פרינסטון (20), הוא פחות ממחצית המכפיל הממוצע של 1999-2001.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם ההשוואה במחירי המניות אינה מספקת, עברו בבקשה לסעיף העלאת הריבית: כבר שלוש שנים שהכותרות מבטיחות העלאת ריבית בארה"ב, למה? לעצור את האינפלציה הדוהרת? מישהו מזהה אינפלציה בסביבה? מישהו בדק על באמת למה אין אינפלציה? כן, הבנק הפדרלי הציף את השוק במזומנים, אבל הסיבה הקטנה והאמתית היא המהפכות שהזכרנו, וכבר הסברנו למה. שימו לב שגם אצלנו, בהפוכה, הכותרות מביעות זעזוע מהורדת הריבית בישראל. למה? הגברת הייתה צריכה לעשות זאת ממזמן ואפילו לחצות את רמת האפס למטה. מה הקשר, ברמות הריבית הנמוכות, למחירי הדירות? החלשת השקל, למי שמופקד על המדיניות המוניטרית, היא כרגע המשימה הכלכלית מספר אחת, אל תתנו לכותרות לבלבל אתכם

לגבי ירידת מחירי הנפט

הטענה שאלה יפגע ברווחיות חברות האנרגיה ובהשקעות. אכן, במגזר הספציפי זה מה שיקרה (בעיקר דווקא באלטרנטיבות) אבל בכלכלה כולה? זה לא רציני אפילו לדבר על כך. ובכלל, על מנת להבין את מה שקורה ושקשור בביקוש לאנרגיה קראו בבקשה את הכתבה הבאה, https://www.yahoo.com/tech/s/elon-musk-reveals-much-apple-offering-tesla-employees-174030259.html ותעכלו עד כמה הסביבה הכלכלית משתנה לכיוונים שאיש, עד לאחרונה, לא חלם שילכו. נישת המכוניות החשמליות, כדוגמא, היה פעם חלום. היום, כשאפל (סימול: AAPL) נכנסת צריך לחשוש מהמשך הצמיחה? אז בריטיש פטרוליום (סימול: BP) תרוויח פחות. מה זה לעומת ההכנסות שיגיעו מהחלפת המכונית הרגילה בחשמלית?

הסכנות שמזכיר Kostohryz יכולות, כפי שקרה עד היום במהלך ההתאוששות, לגרום לתיקונים, אבל לא להתדרדרות. תיקונים של 10%-20% ראינו מספר פעמים מאז תחילת 2009, וכולן נוצרו בשל כותרות שלא שיקפו את העובדות. על סמך הידוע כרגע, המניות (במיוחד כשהן בתיקון קצר) הן המשחק היחיד בעיר.

הקוסם ממגדל העמק

קצת אחרי שהביאו לפני עשר שנים כמעט (מאי 2005) את ראסל אלוונגר לנהל את טאואר (סימול: TSEM) נסענו למגדל העמק להיפגש איתו. לא כל כך בגלל כתבה שרצינו לעשות, אלא שבהכירנו היטב את מצבה של יצרנית המעגלים, רצינו להבין מה הביא אדם כזה להחלטה לקחת מפעל, שבאותה תקופה נראה היה שאי אפשר להצילו. אלווגנר, אז בן 50, מורמוני מיוטה במקור וממנהליה הבכירים של אפלייד (סימול: AMAT), הבין מן הסתם את מצבה של החברה טוב יותר ממנהליה ובעליה, ורצינו לדעת מה משך אותו להחליף את הנהג של המכונית שנראתה בדרכה למגרש הגרוטאות. ההנחה שלנו הייתה שדרש וקיבל את כל התמיכה מבעלת המניות הגדולה, החברה לישראל וכנראה גם מההסתדרות. הבנו מהאיש שהוא מזהה נישה ייחודית שתתאים למפעל ולא היה לנו ספק שאחת הסיבות היו בגלל רצונו לחיות בישראל, "מורמוני ציוני" כתבנו בזמנו.

למרות המשבר שנפל עליו שלוש שנים לאחר שנכנס לתפקידו, הוא הצליח לבצע את המהפך ולהפוך את טאואר לאחד מבתי היציקה המיוחדים (specialty foundry), שמייצר מעגלים מודפסים שמתבססים על העיצוב של צד שלישי (המזמין) ועל ידע פנימי שהתפתח בחברה. האיש לקח חברה שסיימה את 2005 עם הכנסות של 102 מיליון דולרים (19% מתחת ל-2004), ההפסד תפעולי של 169.8 מיליון (21% מעל 2004), הפסד נקי של 203.1 מיליון (47.3% מעל 2004), הפסד למניה של 3.06 דולר (43.7% מעל ל 2004), עם 40 מיליון דולרים בקופה שלא היו אמורים לכסות אפילו ההוצאות הפיננסיות על התחייבויותיה (שהגיעו ל-602 מיליון דולר חוב ארוך טווח) והרבה יותר עובדים מהצורך האמיתי (אלווגנר לא היה זר לבעיות התעסוקה במגדל העמק).

"הבעיה" של אלוונגר מול המשקיעים הייתה בעיקר חוסר היציבות בדוחות מחד וענן החובות מאידך, אבל לאורך הדרך ראינו לא מעט סימנים שהאיש מצליח (ובמיוחד רכישת ג'ז והכניסה למזרח) להוציא את העגלה מהבוץ - דוחות 2014, שפורסמו לאחרונה, מוכיחים זאת. ההכנסות הגיעו ל-828 מיליון (פי 8.1 משנת הכניסה שלו), והחברה, למרות ההפסד התפעולי שגדל (בעיקר בשל הגדלה משמעותית של הוצאות מחקר ופיתוח ושיווק לצד הוצאה חד פעמית גדולה) סיימה ברווח קטן והחובות ירדו ב-56% לעומת מה שהיו כשלקח את החברה. המגמה אומנם ברורה, אבל מה שחשוב יותר הוא שאלוונגר החזיר למשקיעים את הביטחון. אין ספק שהאיש מוביל את החברה למקומות שלפני עשור נראו כחלום. הדרך עדיין ארוכה, והמניה עוד תעבור טלטלות, אבל המנהרה מאחור. תשאלו אותנו, שמכירים כאמור את החברה היטב - אין הגדרה טובה יותר שמתארת את האיש מאשר "קוסם".

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 27.
    שלמה גרינברג 05/03/2015 12:52
    הגב לתגובה זו
    כאשר מדובר בכלכלה כמו האמריקאי, כ 16 טריליון דולרים, כול אחוז בצמיחה "שואב" סכומי עתק מהנזילות ומפחית בגדול את בעיית החובות הממשלתיים, כפי שאכן קורה שם, הגרעון התקציבי האמריקאי ירד מכ 1.3 טריליון ב 2009 לכ 500 מיליארד ב 2014.האמריקאים לקחו סיכון מחושב כשיזמו את התוכנית ועובדה, לא רק שקבלו חזרה את הטריליון שהזרימו ל AIG, GM ואחרים הם כבר מורווחים כך שהכול תלוי בהמשך ההתאוששות. החששות שלך אכן היו נכונים בגרמניה שלפני היטלר אבל אז "הסביבה הכלכלית" הייתה שונה.
  • 26.
    שלמה גרינברג 05/03/2015 12:45
    הגב לתגובה זו
    שוב אהוד, בוא ונעשה סדר. כאשר בנק מרכזי רוכש אגרות חוב של המדינה שלו (חובות) בשוק הכסף (שהבנק המרכזי מדפיס (כסף חדש) זורם לבעלי האגחי"ם, הציבור והמוסדות הפיננסיים. המטרה כפולה: מחד להגדיל הנזילות החופשית בשוק על מנת להגדיל את הצריכה וההשקעות (מה שאכן קרה בארה"ב ועדיין "מגמגם" באירופה וביפן, בגלל ההבדל בין הלך המחשבה האמריקאי לזה של האחרים) ומאידך להוריד את רמת החובות הממשלתית. החוב עובר לבנק המרכזי. ה"מבנה המוניטרי" לא ייפגע אם כתוצאה מהפעולה הביקושים יעלו והכלכלה תתאושש (מה שקורה בארה"ב)
  • 25.
    אהוד 05/03/2015 01:31
    הגב לתגובה זו
    ושוב - תודה רבה גדולה על תשובותיך והיענותך.
  • 24.
    אהוד 05/03/2015 01:31
    הגב לתגובה זו
    שלמה שוב שלום. תודה על התשובה המפורטת. על עניין אחד לא ענית: איך יתכן שהבנקים המרכזיים קונים הלכה למעשה את החובות של המדינות שלהם, ובמקביל ממשיכים להדפיס כסף. זה קורה ביפן(60% מהחוב הממשלתי!), בבריטניה (40%), בארה"ב (25% מתוך חוב עצום). נשאלות השאלות - של מי החוב בעצם? ועוד שאלה - איך המבנה המוניטרי של המדינות הללו לא יקרוס בטווח הארוך (ואפילו הבינוני). גם אם נתעלם מסוגיית האינפלציה ש'נעלמה' לה, נשאלת השאלה איך המבנה של חובות ענק שספק אם ניתן להחזיר מחד, והדפסת כסף מאידך, לא יביא לקריסה כלכל
  • 23.
    שלמה גרינברג 02/03/2015 21:25
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה בלבול בדבריך וצריך, על מנת להשיב לשאלות שלך, להיכנס לתחומים רבים. בגדול אתה מערבב תפוחים ותפוזים. מה שעושה ויכול לעשות הבנק הפדרלי שומה מהבנקים המרכזיים האחרונים שמנסים, בדרכם שלהם, לחקות אותו. האינפלציה לא עולה בעיקר בשל ההתייעלות האדירה שמביאה מהפכת הטכנולוגיה מחד והתחרות המתגברת בגלל הגלובליזציה ומהפכת המידע. דיפלציה זה סיפור שונה לחלוטין ורבים מהפרשנים טועים בין דיפלציה לירידת מחירים בעקבות התייעלות. איך הדבר מעיד על בועה בורסאית כשמצב החברות טוב משהיה אי פעם? ומכאן תמשיך בעצמך
  • 22.
    אלפי תודות מר גרינברג! (ל"ת)
    נחום 01/03/2015 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    אהוד 28/02/2015 22:08
    הגב לתגובה זו
    במקביל לקניית החוב - הבנקים המרכזיים מדפיסים את הכסף (וממשיכים בהרחבות כמותיות לצד הנפקת אג"ח ממשלתי). נשאלת השאלה - של המי החוב הממשלתי? ואיך העסק לא קורס? בנוסף, רמזת על הנושא במאמר - אבל אני עדיין לא שמעתי הסבר כלכלי מניח את הדעת - איך יתכן שהאינפלציה לא הרימה ראשה למרות הדפסת כסף במימדים היסטוריים. ולא רק שאין אינפלציה - בפועל מתקיימת דפלציה בחלק מהמדינות. חורף כלכלי. האם יש לך הסבר מניח את הדעת - לאן נותבו הלחצים האינפלציונים הללו, והאם הדבר לא מעיד על בועה בורסאית אדירה בארה"ב שתקרוס באח
  • 20.
    אהוד 28/02/2015 22:04
    הגב לתגובה זו
    מר גרינברג - שלום וברכה. ראשית, תודה מקרב לב על הסקירות המחכימות והמנוסות שלך. העיתונות הכלכלית באמת נוטה להכניס להיסטריה ואין בנמצא הרבה פרשנים מנוסים. שאלה קטנה - הזכרת בכתבה הנ"ל כי הפד (ובעקבותיו בנקים מרכזיים רבים) הציף את השוק בכסף בשנים האחרונות - ולמרות זאת אין אינפלציה - אלא בדיוק הפוך. השוק הופך דפלציוני. בנוסף - הבנקים המרכזיים קונים הלכה למעשה את החובות של המדינות שלהן. ביפן 60% מהחוב הממשלתי נקנה ע"י הבנק המרכזי. בבריטניה 40%. בארה"ב - 25% (מחוב ענק). במקביל הבנקים המרכזיים ממשי
  • 19.
    דורון 28/02/2015 16:22
    הגב לתגובה זו
    רציתי להודות לך. אני לומד רבות מכתבותך ומכתיבתך. ועל כך רציתי להודות לך
  • 18.
    בהצלחה למנחשים (ל"ת)
    חיים מחדרה 28/02/2015 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    אבי 28/02/2015 09:04
    הגב לתגובה זו
    האם להערכתך ראויה(או עדיין יקרה מדי )לקניה?
  • 16.
    שלמה גרינברג 27/02/2015 19:21
    הגב לתגובה זו
    המשך לנחום (4, 6): השבב ישמש למערכות ראיית הלילה ומדובר אכן בעסקה עם פוטנציאל הכנסה משמעותי לטאור כיוון שהמערכת הזו תוכנס כסטנדרטית לטלפונים חכמים. לגבי היציאה ממיתון אכן "מניות קטנות" סוגרות, בד"כ את הגיאות זה עדיין לא קרה. לדינו (5): ראה http://wallstreet.bizportal.co.il/articles.php?id=214328 צריך למכור ולהרוויח!!! לרונן (7): עדיין לא יצא לי לבדוק את מוביל איי לעומק
  • 15.
    שלמה גרינברג 27/02/2015 19:12
    הגב לתגובה זו
    לדורון (1):כרגע 8 אנליסטים ממליצים לקנות ו 8 ממליצים ב"החזק". דעתי ידועה למאיר (2): הבעיה בביצועים. המכירות לא פורצות והחברה עברה להפסד תפעולי (אם כי בשל עלייה בהוצאות תפעול שאולי זה ישפיע לטובה בעתיד) לסיוון (3) קראי שוב את המאמר, התשובה שם. לא לא מוכרת קרן מתמחה אחרת. לנחום (4): מי אמר? טאור אכן פועלת בהודו. לגבי הדברים שאמר ראסל (אם ציטטת נכון) החברה אכן הודיעה, בפברואר, על ייצור שבב לחברת Flir Systems שעוסקת בטכנולוגיות אינפרה-רד בתחום הטלפוניה החכמה. (המשך)
  • 14.
    רונן 27/02/2015 10:04
    הגב לתגובה זו
    שלמה שלום אשמח לשמוע את דעתך בעניין מובליי
  • 13.
    נחום 27/02/2015 08:40
    הגב לתגובה זו
    ב.בעבר(הרחוק יחסית...)כתבת על שלבי היציאה ממיתון ותגובת שוק ההון על היציאה.אם אני זוכר נכון (ואשמח אם תשלח לי קישור לכתבה כי לא מצאתי אותה), כתבת שבשלב האחרון מתחילות לזנק מניות של חברות קטנות וחלקן עלומות שם.האם לדעתך אנו בתחילת השלב הזה?
  • 12.
    טכנולוג 27/02/2015 08:21
    הגב לתגובה זו
    http://aswathdamodaran.blogspot.co.il/2015/02/the-aging-of-tech-sector-pricing.html?m=1
  • 11.
    אורי 27/02/2015 05:37
    הגב לתגובה זו
    שלמה תודה ובריאות האם ענף התרופות ימשיך לדבר השנה והאם לא אחרתי את הרכבת עם ג אלטריק
  • 10.
    דינו 26/02/2015 17:41
    הגב לתגובה זו
    לשלמה- תודה על הארותיך שרובן לא הכזיבו(כולל טאואר). היש לך איזו מילה מעודדת לגבי otiv שערכה רק הולך ונשחק. תודה
  • 9.
    נחום 26/02/2015 16:14
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה לך מר גרינברג על הכתבות המחכימות שלך שמבחינתי הן כמו האור שלפני המחנה... א.לפני כחודש, אמרו שטאואר הולכת להודיע משהו על התקדמות בפרויקט המפעל בהודו.בנוסף, ראסל אמר באמצע ינואר ש"שבוע הבא טאואר תודיע הודעה מרגשת בתחום האופטי".ידוע לך מה קורה בשני התחומים האלה? ב.בעבר(הרחוק יחסית...)כתבת על שלבי היציאה ממיתון ותגובת שוק ההון על היציאה.אם אני זוכר נכון (ואשמח אם תשלח לי קישור לכתבה כי לא מצאתי אותה), כתבת שבשלב האחרון מתחילות לזנק מניות של חברות קטנות וחלקן עלומות שם.האם לדעתך אנו כבר
  • 8.
    סיוון 26/02/2015 15:59
    הגב לתגובה זו
    שמת לב להרכב הקרן שלמה? לי זה נראה קצת מעוות.למשל chkp ששמו אותה בקצה התחתון. האם יש עוד קרן דומה מבחינת הנושא שאתה מכיר?
  • 7.
    מיכאל 26/02/2015 20:03
    הגב לתגובה זו
    נסחרת ב79$ לא זולה. מה דעתך שלמה ?
  • 6.
    יעל 26/02/2015 16:31
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה. היועץ בבנק המליץ לי על מניית טויוטה לרכישה.מה דעתך על המניעה באופן כללי ביחס למגזר הרכב ובכלל ? כמובן שלא המלצת קנייהתודה מיעל
  • 5.
    האיש והאגדה 26/02/2015 16:27
    הגב לתגובה זו
    Bwc חברה ותיקה מאוד שעובדת עם כורים אטומיים לאנרגיה לאספקה לצי אמריקאי. חבר המליץ לי עליה לטווח ארוך. אשמח אם אתה מכיר לכמה מילים עליהתודה רבה
  • 4.
    מוטי חסון 26/02/2015 16:25
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה תודה על המאמר.האם יש תעודת אי טי אף או ת.סל בארץ על בנקים קנדיים. האם יש בנק קנדי מועדף על האחרים ?תודב
  • 3.
    מאיר 26/02/2015 14:26
    הגב לתגובה זו
    להיכן הולכת החברה הזאת?
  • 2.
    אייל 26/02/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד שלמה ניתוח מאלף על החבר המניה וראסל , כל מילה בסלע , תמיד האמנת בחברה ובזכותך קניתי את המניה, מאמין שעוד תגיע לשער הרבה יותר גבוה מהשער בו היא נמצאת היום , יישר כוח.
  • 1.
    דורון 26/02/2015 11:35
    הגב לתגובה זו
    שבוע שעבר ציינת את CHKP האם האנליסטים צופים צמיחה לחברה ופוטנציאל למניה?מבלי להמליץ האם המחיר נוח לקנייה? תודה מראש