משחק חדש הגיע לשוק ההון: הנה מנוע צמיחה שגובה סכומי עתק מהענקיות

אני מבין שבכל מה שקשור לטווח הקצר אין קשר להיגיון - הרעש שמייצרות הכותרות משתיקות אותו ומשכיחות מהמשקיעים, במיוחד מאלה שחיים על פיהן, את המציאות. אז מה בעצם קרה אתמול ומדוע השוק מתדרדר מזה שבוע?

נתחיל מהעובדה שב-26.12 מדד הדאו הגיע לשיא כל הזמנים (18,103), ולמחרת ה-S&P שבר גם הוא את שיאו שלו (2,094). בזמנים כאלו, כשהמשקיעים מתבוננים על רמת מחירי המניות אל מול רמתן במשברי עבר, כמו משבר 2008 ואפילו של שנת 2000, הם מפחדים, במיוחד לאור קצב העליות. וזאת למרות שמאז השיא האחרון שום דבר כלכלי - עובדתי לא קרה. המשקיעים נכנסים למצב "היכון" והכותרות הן שמובילות עד להתבהרות המצב. אתמול התחברה הודעת הבנק העולמי על חששות מהאטה עם נתון המכירות הקמעונאיות המאכזב ודבריו של אלון מאסק על רווחיותה של טסלה, והרי לכם סיבה לטורנדו של פרשנויות. לאן "ברח" הכסף? 80% לאג"ח ממשלתיות אמריקניות לעשר שנים, קצת לנפט ועוד טיפה לאירו. זה בערך כמו לשכנע יהודי מפריז לעבור למושב איתמר כדי להרגיש בטוח. ה-S&P ירד -4% מהשיא. ההיגיון, לדעתנו, יצוץ עוד 4%-5%, כנראה שאפילו קודם.

כמעט 6 שנים מלאו להתאוששות המפליאה של וול סטריט מאז משבר 2008. מדד הS&P500 התחיל לעלות בתחילת 2009, ומאז, בניגוד לדעתם של מומחים רבים, הוא ממשיך לשבור שיאים, בפעם האחרונה בסוף 2014. בתגובה לצעדים שנקטו הממשל והבנק המרכזי בשיאו של משבר, הכלכלה האמריקנית החלה להתאושש כמה חודשים לפני התאוששות המניות. אבל פסיכולוגים של השוק יסבירו לכם שזה לא נוגד את התיאוריה ששוק המניות חוזה את הבאות, הרי כשמדדי המניות עלו במהלך 2009, מעטים האמינו שהעליות משקפות שינוי דרסטי במצב הכלכלי. "בסדר", הסבירו המומחים של 2009, "השוק עולה על אנחת הרווחה שניצלנו ממשבר דמוי 1930, אבל העליות החדות הן תגובת יתר וכדאי להמתין ולראות מה באמת יקרה..." ואכן, ברבעון השני והשלישי של 2010 המדד ירד בכ-15%.

"אמרנו לכם" זימר הקוורטט בהרכב רוביני, פאבר, רוג'רס ופרכטר. "מה שראיתם היה חלק מתהליך של התאוששות רגעית לאחר משבר חד במיוחד, מדובר ב-Double digit, ראו הוזהרתם". אבל, כפי שרואים היום, ולמרות שרביעיות ובודדים אחרים ממשיכים לזמר אזהרות לגבי ההתאוששות, החיוביות ממשיכה. זה קורה כי תהליך ההשתלבות של מהפכת הטכנולוגית לתוך הכלכלה היומיומית ממשיך ומייצר מנועי צמיחה חדשים, מייעל את החברות ולוחץ מטה על האינפלציה. אנחנו כותבים היום על תחום הענק החדש שנמצא בתהליך של היווצרות, Internet of things, ה-IOT.

• וול-סטריט ננעלה בעליות שערים; סולאראדג' זינקה ב-24%, פאגאיה עם 23%
• הסכם סחר? אל תמהרו לפתוח את השמפניות

המומחים הרציניים מדברים על תחום שיגלגל תוך 5 שנים עד 19 טריליון דולרים (תלוי מי החזאי). למי שעדיין לא תפס מה המהפכה הטכנולוגית עשתה, מדובר ב"כסף חדש" או מנוע צמיחה חדש לכלכלה - בדיוק כשם שהיה הטלפון החכם החדש שהגיע לשוק בסוף 2008 (וללא כל קשר כמובן למשבר דאז). לא בטוח שהטענה שהשוק "חוזה את ההתפתחויות הכלכליות העתידות" מדויקת, אבל מה שבטוח שציבור המשקיעים יודע לקרוא את העתיד טוב יותר מהמומחים.

שוק המניות עולה וימשיך לעלות, כי המשקיעים מבינים שזה אפיק ההשקעה האטרקטיבי ביותר לטווח הנראה לעין היום. המשקיע ההדיוט מבין היטב שכסף שהולך לאפיקים אחרים, אג"חים, חומרי גלם, מתכות וכו', ואינו מהווה אלטרנטיבה לטווח הארוך. הם רואים שהחברות כן ממשיכות להרוויח, שהן מגדילות דיבידנדים, ריבית ממשיכה להיות נמוכה, האינפלציה והדפלציה הם מונחים לתקשורת בלבד ובכל יום מצטרפים צרכנים חדשים לצד הביקושים. המשקיעים מביטים על "סיפורים" כמו TSLA, SCTY, GILD ועוד כמה מאות, ומבינים שהם חלק מתהליך של מהפכה תעשייתית חדשה - עובדה שהכלכלה מתאוששת והחברות מרוויחות יותר ויותר.

שואלים אותנו מי איש השנה של 2014 והתשובה, "אין לנו מושג מי של 2014 אבל ברור לנו שאנשי השנה של התקופה מאז 2008 הם אנשים כמו סטיב ג'ובס המנוח, אלון מאסק (המייסד והמוביל של חברות כמו PayPall, טסלה, סולאר סיטי, SpaceX, ו- Hyperloop), מייקל ריורדן (מייסד GILD המנוח), אירווין ופאול ג'ייקובס (קוואלקום) ועוד כמה, שהבינו בדיוק מה שקורה, וידעו איך לחבר בין המהפכה הטכנולוגית לצרכן - כל הנ"ל יצרו למעשה מנועי צמיחה חדשים לכלכלה.

• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• אחרי עשרות שנים של השקעות - הנה העצות שלי לצעירים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

2015, שנת ההשקה ל-Internet of Things (ה-IOT), מי השחקנים ואיך משתתפים?

אין שום ספק שהמנוע הטכנולוגי הגדול שיצטרף לתמיכה בצמיחה הכלכלית הגלובלית יהיה ה-IOT. סכומי העתק שמשקיעות ענקיות הטכנולוגיה, מסמסונג ועד סיסקו ואינטל, בפיתוח והשקה של חבילת IOT מבטיחים זאת. גם התמיכה הממשלתית בצורות שונות מאותתת על חשיבות התחום, והכי חשוב הוא שיישום ה-IOT יחסוך לכלכלה סכומי עתק בהתייעלות ויגדיל הכנסותיהן של החברות.

על מה מדובר בדיוק? חיבור בין דברים (things) שאינם מחוברים לאינטרנט ויחוברו. "הדברים" יחוברו לרשת, תיאסף עליהם כל אינפורמציה קיימת (לא רק סטטיסטיקה עסקית, גם נתונים סביבתיים, סוג אוכלוסייה שמעורבת וכו'), תהיה תקשורת ביניהם למכשירים אחרים ולסביבתם וכל האינפורמציה תהיה זמינה באמצעי תקשורת שונים, בעיקר באמצעות הטלפון הנייד. לדוגמא, המכונית שלך תהיה בקשר מתמיד עם הסביבה בה היא נוסעת. כן, היא תזהיר אותך מהצטלבות הרחובות אליהם אתה מתקרב, מכוניות שמתקרבות אליך, בעיות מכניות ועוד. חלקים של "חליפת ה-IOT" כבר פועלים במכוניות יוקרה, אבל המשרד הלאומי האמריקני לביטחון בכבישים כבר פועל לתוכנית כלל ארצית והתקציבים אושרו לכך. בתוך שנתיים-שלוש כל כלי הרכב בארה"ב יהיו "מחוברים". חברות כמו מוטורולה (סימול: MSI), כלאמפ (סימול: CAMP), סיירה ווירלס (סימול: SWIR) ו-Invensense (סימול: INVN) בתוך הפרויקט, האם נוכל לחזות היום מי מהן, אם בכלל, "תנצח" במרוץ?

צעד גדול קדימה

ה-IOT היה תמיד חלומם הרטוב והמטרה הסופית של כל הגאונים שפתחו בשנות ה-60' את מערכות ה-packet networking, ומאוחר יותר את מתגי הפאקט (Packet switching). אבל רק באמצע שנות ה-90', לאחר שצבא ארה"ב והאקדמיה הפכו את "הרשת" לברת שימוש אזרחי / כלכלי בעזרת השקעות עתק של משלם המיסים האמריקני, האינטרנט החל להשפיע משמעותית על הכלכלה, המסחר והתרבות העסקית. מי שחי ופעל בוול סטריט בתחילת המאה, נחשף כבר אז ל-IOT (בשמות שונים), כאשר עתידניים טכנולוגיים דיברו על כך בכל פינה, אבל הפער בין התחזיות האופטימיות דאז לבין השימוש הכלכלי ברשת היה ענק. בדיעבד, נראה שהבועה הטכנולוגית של תחילת המאה הייתה מחויבת המציאות על מנת להרגיע את העולם ולסגור את הפער בין החלום למציאות.

רק במהלך העשור הראשון של המאה הנוכחית, במיוחד לאחר משבר 2008 (תוך כדי, וללא קשר למשבר), המהפכה הטכנולוגית עשתה את הצעד הגדול קדימה, והצליחה, בעזרת אנשים כמו סטיב ג'ובס, אלון מאסק, מייקל ריורדן, אירווין ופאול ג'ייקובס ואחרים, להגיע למצב שבו יישום ה-IOT התחיל להיות מעשי. מהרגע שאפשר היה לעבור מהחלום על IOT לביצוע בפועל של המהלך, החברות הגדולות החלו להשקיע בו בהתאם. מדובר היום בנישה שתגלגל בין 7.1 טריליון (לפי DTC ) עד 19 טריליון דולרים (לפי סיסקו), תלוי בסוג ההערכה. השקעה בתחום

חשוב להבין שלא מדובר כאן בהשקעת חלום, אלא בהשקעה לטווח הארוך - יש לקחת בחשבון מספר התפתחויות של הזמן האחרון. ראשית, מספר החברות המעורבות גדול מאוד. כל חברה מובילה בתחום האלקטרוניקה, מחברות התשתית ועד לספקיות הקצה, מעורבת - מה שמקשה על בחירת "מנצחת". בנוסף, חשוב לזכור שיעבור זמן עד שהעיסוק ב-IOT ישפיע על דוחות החברה, ומסלול ההתקדמות יהיה רצוף במשברים, שבגלל היקף ההשקעות הגדול, עלולים לעיתים לפגוע ברווחיות. יותר מכך, התחום עדיין בחיתוליו וקשה מאוד עדיין להגדיר את מרכיבי "החליפה" שתידרש ומה בדיוק תעשה כל חברה.

על המשקיע להחליט להיכן הוא מכוון. אם קשה יהיה לקבוע מי החברה שתוביל בפיתוח, ייצור ושיווק של "חליפת IOT", קשה יהיה שבעתיים לבחור את החברות "הקטנות" שתשתתפנה. תהיינה חברות בתחום השבבים, חיישנים, תוכנה, שירותים, הגנה, אנליטיקה ועוד. האם חשיבותה של חברה כמו צ'קפוינט (סימול: CHKP) תעלה? האם חברה כמו טאואר (סימול: TSEM) תשחק תפקיד? מה בקשר לנובה (סימול: NVMI), אורבוטק (סימול: ORBK) וקמטק (סימול: CMAT)? האם הן תשתלבנה? האם הן בכלל "בפנים"? מה עם מלאנוקס (סימול: MLNX), אלוט (סימול: ALLT), סיליקום (סימול: SILC) וסיווה (סימול: CEVA)?

בגארטנר חוזים שכבר בשנת 2020 יחוברו ביניהם 26 מיליארד מתקנים שונים באמצעות ה-IOT, מה שלפי דעתם ייצור נישה של 1.9 טריליון דולרים כבר אז. בסיסקו כאמור אופטימיים הרבה יותר, ומדברים על 19 טריליון באותה שנה. אגב, IOT אינו מצטמצם לתחום האלקטרוני בלבד. שתי חברות שכולנו מכירים בתחום החקלאות דווקא, מונסנט (סימול: MON) וסינג'נטה (סימול: SYT), משתתפות בפעילות בתפירה של חליפת IOT בתחום שרבים מהמשקיעים אינם יודעים שה IOT ממש מתאים לו. מונסנטו למשל כבר פרסמה מערכת משולבת לעידוד התפוקה החקלאית. המערכת אוספת מידע מהחקלאי, על האדמה, מזג האוויר וכו' ומתאמת הכל עם סוגי הזרעים, הדישון וחומרי ההדברה. החקלאי מקבל, לטלפון או למחשב, תכנית עיבוד מלאה שלפיה הוא פועל.

בתחום התעשייתי, GE היא המתקדמת ביותר. החברה משקיעה סכומים גדולים בפיתוח מערכות משולבות להתייעלות מפעלים, והצורך ב-IOT בתחום הקמעונאות ברור. אז אפשר לבנות תיק IOT שיתבסס על 80% בחברות ענק ו-20% בניסיון לזהות חברות בינוניות וקטנות. קבוצת ARK Investment Management, שמתמחה ביצירת סלים בתחומי ההשקעות בחברות שמתעסקות בטכנולוגיות חדשניות "שיכולות לשנות מוצרים ותהליכים", הנפיקה לאחרונה סל מעניין, ARKQ, ARK Industrial Innovation . למרות שאינו כולל כמה מהחברות הגדולות שהזכרנו, זה הדבר הקרוב ביותר לתהליכי ה-IOT שמצאנו. חמש המניות המובילות בסל הן Athenahealth (סימול: ATHN), חברת שירותי הבריאות הענקית ומחלוצות חליפת ה-IOT בתחום הבריאות, וחברת המכוניות החשמליות TSLA, SSYS, ADSK, GOOG ו-MON. אין לנו ספק שבקרוב נראה סלים וקרנות שיתמחו בתחום.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.