מסתכלים קדימה: המשברים שהיו מנחים אותנו לקראת השנה שבפתח

בשנת 2008 הגיע התוצר הלאומי הגולמי (GNP) של ארה"ב לשיא כל הזמנים - 14.72 טריליון דולרים. מדד ה-S&P500 (שאנחנו מאמינים שהוא המדד המייצג ביותר את הכלכלה האמריקנית) הקדים את התוצר, והגיע ב-9.10.2007 לשיא כל הזמנים - 1,565. בשנת 2009 נסוג התוצר ב-2%, או 300 מיליארד דולרים, לרמה של 14.42 טריליון ד'. מדד ה-S&P500 הקדים, והחל לרדת באמצע אוקטובר 2007 ובמהלך 16 החודשים שלאחר מכן. בתחילת מארס 2008, המדד איבד 56.8% מערכו ונחת על 676 נקודות.

נסיגת התוצר האמריקני ב-2008 הייתה הראשונה מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה, ומאז 1946 עולה בעקביות, כשהוא חוצה משברים כמו משבר הנפט של שנות ה-70', "משבר הנמרים" ברוסיה, נפילת הבורסות ב-1987 ואפילו את פיצוץ בועת 2000 עבר בעליות. ב-2009 "נכנע", כאמור, לסוחרי הסוסים של וול סטריט שהצליחו במהלך 2006-8 "למשוך" כ-2 טריליון דולרים מתזרים המזומנים של הכלכלה, תוך ניצול מומנטום שהם יצרו בעזרת מכשירים פיננסיים שהם הנדסו, וכמעט הביאו להתרסקותה הטוטלית. אין שום ספק שאלמלא התושייה שגילו ממשלות ארה"ב והבנק המרכזי בסוף 2008 והמדיניות שנקטו מאז, כלכלת העולם הייתה מוצאת עצמה במשבר גדול יותר משהייתה בשנות ה-30'. במילים פשוטות, נסיגת הפעילות הכלכלית בארה"ב בשנים 2009-10 לא הייתה קשורה בשום גורם כלכלי, אלא תהליך שנגרם כתוצאה מחוסר פיקוח ותאוות בצע.

לצד המשברים בכלכלה ובבורסה, ב-2007-8 החל תהליך כלכלי משמעותי, שהשפעתו על הכלכלה הייתה חיובית וקיזזה את הנזק שגרמו סוחרי הסוסים של וול סטריט. באותן שנים המהפכה הטכנולוגית עשתה צעד גדול קדימה בתהליך ההשתלבות שלה לתוך "הכלכלה הישנה", והשקת הטלפוניה החכמה והפריצה בפיתוח אפליקציות יצרה מנועי צמיחה שהיו חסרים לכלכלה כאוויר לנשימה, תרתי משמע. יותר מכך, היכולת להשתמש בהתפתחויות הטכנולוגיות בכל תחומי הכלכלה, לצד ההשפעה האדירה של ההתפתחויות האלו על האינפלציה, קיזזו את ההשפעות השליליות של הורקת הקופה.

אפשר לסכם את מה שקרה ב-2007-2010 כך: התגובה של הבנק הפדרלי והאוצר האמריקנים הייתה במקומה, אבל ללא מנועי הצמיחה שיצרה מהפכת הטכנולוגיה לא היינו מוצאים עצמנו נכנסים ל-2015 עם תוצר בגובה 17.5 טריליון ומדד S&P ברמה של 2,058. על פי התחזיות, התוצר האמריקני ימשיך לעלות ב-5.5% ו-5.6% בשנים 2015-16, בהתאמה. כלכלת ארה"ב תופסת כעת 19.1% מהתל"ג הגלובלי - הרמה שבה החזיקה לפני 2009. מה שחשוב לא פחות, שכוח הקניה האמריקני חזר לקצב הצמיחה ולרמתו ערב המשבר, שזה עדיין התנאי המוביל להמשך הצמיחה הגלובלית.

• סוסייטה ג'נרל: "זו הייתה השנה הקשה ביותר לתשואות מזה 78 שנים"
• מסכמים את 2015: מדוע חובות גבוהים פוגעים בצמיחה?

הסטטיסטיקות תומכות: ההשקעה הכי אטרקטיבית שיש

לאלו מאתנו שאוהבים סטטיסטיקות, בשנת 1980 (שנת עלייתו של רייגן לנשיאות והחזרה לקפיטליזם האמריקני המסורתי מ"חשכת קרטר") נאמד התוצר האמריקני ב-2.863 טריליון דולרים. מאז ועד סוף 2014 התוצר יציג עלייה של פי 6.1 פעם (17.437 טריליון ב-2014). מכירות החברות המובילות בארה"ב (אלו שמרכיבות את הדאו וה-S&P) עלו מאז 1980 פי למעלה מ-50 פעם, והרווחיות הרבה יותר. מדדי הדאו ג'ונס וה-500S&P התחילו את שנות ה-80' ברמה של 760 ו-102 בהתאמה. היום הם נמצאים ב-17,823 ו-2,058 בהתאמה - פי 23.4 ו-20. כלומר, קצב העלייה של מדדי המניות המובילים נמצא בטווח של פי 3 ופי 4 מול קצב העלייה של התוצר, אבל רק כמחצית מקצב העלייה של הכנסות החברות המובילות. בידקו בבקשה את אותם היחסים על פני כל תקופה שתרצו, ומאז החל מדד הדאו לנוע ב-1896, ותגלו שמדדי המניות הם "ההשקעה הכי אטרקטיבית שיש".

נכון, מדד ה-S&P עומד היום 31%-32% מעל רמת השיא של 2007 ו-33% מעל רמת השיא של "בועת 2000". אבל אם ניקח זאת בפרופורציה הנכונה מול מצבן של החברות, הציפיות להמשך ההתאוששות הגלובלית, רמת הדיבידנד וההשפעה המתמשכת של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה על ההתייעלות, נגלה שהמניות אפילו זולות. ועדיין, למרות כל אלה, דווקא "התגלית" הזו היא הבעייתית ביותר לעתיד, הרי לצד כל הדברים הטובים שהביאה עלינו המהפכה הטכנולוגית, היא גם משפיעה על דרכי ההתנהגות שלנו, המחשבה והשיקולים ומערכת ההערכות שלנו. היא יצרה עולם בו הכותרת היא העיקר והתוכן הוא התפל. היא העבירה את כולנו לחיות בסרט, ואין כמו וול סטריט להמחשת הנושא.

אלמלא מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה היינו מוכנים להמר על כך ששנת 2015 תהיה טובה למשקיעי המניות לא פחות מהשנתיים שקדמו לה. אבל כשאנחנו בודקים את הסיבות ל"תופעות", כמו מחירי הנפט או הזהב, רמות התשואה של אגרות החוב האמריקניות דרך אפיזודות כמו היוונית או הקפריסאית ועד להתנהגות המשקיעים במקרי חלומות ואכזבות, אנחנו מגיעים לשתי מסקנות: הראשונה, ה-VIX ימשיך להשתולל ומקרים כמו שראינו ב-NeuroDerm (סימול: NDRM) ודומיה רק יקצינו (וזה נכון למניות מובילות ולחלומות כאחד). המסקנה השנייה (שקשורה בראשונה), שחייבים להתרכז בסלי השקעה ובקרנות המניות בלבד, למזלם של המשקיעים יש מהם די והותר והם מכסים כמעט כל תחום מעניין. זו הסיבה לכך שהתחלנו לסקור מגזרים ותת מגזרים על מנת לנסות לזהות מכשירי השקעה שמכסים את המגזר, ומה שלא פחות חשוב, מקטינים הסיכונים. הסיכויים ב-2015

• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• אחרי עשרות שנים של השקעות - הנה העצות שלי לצעירים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כיוון שתהליך ההתאוששות הכלכלית בארה"ב כבר תפס הן בשטח והן מבחינה פסיכולוגית, רוב המשקיעים משוכנעים שגם באירופה ויפן הכיוון חיובי, הפחד התקשורתי מהתרסקותה של סין פחת בהרבה והקונצנזוס על הצמיחה בארה"ב עולה מחודש לחודש - הכיוון החיובי במניות אמור להימשך. הכיוון החיובי במניות נתמך גם ממשתנים אחרים, כמו המשך רמות הנזילות הגבוהות, חוסר באלטרנטיבות רציניות (המשך ההתאוששות הכלכלית תוביל בהכרח לירידה במחירי אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב, שהן "המתחרות" האמיתיות היחידות על כספי השקעה), אינפלציה מתונה (בעיקר בשל השפעת מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה) וריבית מתונה בהתאם (אין שום סיבה להאמין לצווחות רואי השחור של "זינוק בריבית", בטח לא למי שמקשיב למנהלי הבנק הפדרלי), "חגיגה" מתמשכת של מיזוגים ורכישות שתמיד משפיעים בצורה חיובית על מניות, מגמה מתחזקת של הגדלת הדיבידנדים והצטרפות מתמשכת של משקיעים חדשים למניות (במיוחד מרבדים שעולים בהכנסותיהם במקומות כמו סין, אינדונזיה, הודו וכדומה) ולבסוף, מחירי חומרי הגלם הנמוכים (אנחנו לא מאמינים שמחירי הנפט יחזרו לשיאי העבר, אלא במקרה של מלחמה גלובלית) שתומכים בהמשך ההתאוששות הכלכלית ובמיוחד אצל הקניין האמריקני שחשיבותו לצמיחה הגלובלית עצומה. נראה לנו היום, כפי שנראה לנו מאז 2009, שמחזור ההתאוששות הנוכחי הוא לטווח הארוך ויימשך עוד מספר שנים טובות.

הסיכונים ב-2015

כנגד כל האיתותים האופטימיים, ישנם 2 סיכונים משמעותיים שעלולים לפגוע במניות במהלך השנה, שניהם לטווח הקצר. הראשון, פוליטי, אם מכיוון רוסיה או צפון קוריאה, אירן והמטורפים האיסלאמיים. אין דרך בעולם לדעת מה הולך בראשם של אותם מנהיגים, אבל האפשרויות שעומדות בפניהם רבות ומגוונות. ההחלטיות של אלו אל מול חוסר ההחלטיות של מנהיגי המדינות השפויות, עלול להביא לתופעות שללא ספק תפגענה בשוק בטווח הקצר ואולי הבינוני. הסיכון השני, שהוא רק קצר טווח ושולי - "הסיכון התקשורתי" או "סיכון תרבות הכותרות" שיוצרים מצבים מהסוג שראינו ב-NDRM, כאמור.

בטור הבא "נטפל" במגזר התעשייתי הגדול בעולם, ה-travel-tourism Industry (תחום הנסיעות והתיירות), שלדעתנו יהיה הנהנה הגדול של המשך ההתאוששות הכלכלית ומחירי הדלק והאנרגיה הנמוכים. אבל את המאמר היום נסיים עם דוגמא שממחישה את עוצמת "תרבות הכותרות" ויכולותיה לפגוע קשות במשקיעים שמאזינים לה. "זה סוס מת"

אמרו כל הפרשנים, המומחים והאנליסטים במהלך 1998-9 על ענקית הטבק, פיליפ מוריס (אז סימול MO), "צריכת הטבק והסיגריות נופלת, ובתוך עשור החבר עלולה להגיע למשבר אמיתי, אולי לפשיטת רגל". יותר מכך, במהלך 1999 וב"עזרת" ארגוני הבריאות, העמותות למלחמה בסרטן, לוחמי האקולוגיה ואחרים, מוסדיים גדולים וחשובים (בראשות קרנות הפנסיה של אוניברסיטאות כמו הרווארד או קרן הפנסיה של קליפורניה) החלו לברוח מהשקעות בחברות הטבק שפיליפ מוריס הייתה הגדולה והמובילה ביניהן (עד אותם ימים נחשבה לאחת ממניות הבסיס לכל תיק השקעות רציני). כתוצאה ממסע ההכפשות התקשורתי MO הפסידה כ-70% מערכה במהלך 1998-9.

בסוף 1999, כשהמניה בשיא השפל, רואיין היו"ר האגדתי דאז של פיליפ מוריס, גיאופרי ביבל, ונשאל לגבי עתיד החברה, "רבותיי תבדקו את העובדות. אין ירידה בביקוש למוצרי טבק, הביקוש הולך וגדל עם הגלובליזציה. ככל שאני יכול להעריך, הביקוש ימשיך לגדול בעתיד הנראה לעין. לדעתנו ההשקעה ב-MO היא מהכדאיות והבטוחות ביותר בשוק, אבל מי אני שאתווכח עם התקשורת...". מתברר ש-15 שנה מאוחר יותר, העובדות מציגות תמונה שונה ממה שהבטיחה התקשורת (ועדיין מבטיחה), וביבל אכן צדק - לא רק שהחזקות המוסדיים ב-MO (ב-2008 התפצלה לשתי חברות, פיליפ מוריס אינטרנשיונל שקבלה הסימול של PM ולאלטריה שנשארה עם הסימול MO) ו-PM הגיעו בסוף ספטמבר 2014 לשיאים מההון הנפרע, אלא גם שראינו את כל המוסדיים המובילים בעולם, כולל הרווארד וקרן הפנסיה של קליפורניה, ברשימת המחזיקים הגדולים. MO ו-PM של 2014 נחשבות שוב כנכס מרכזי בכל תיקי ההשקעות הגדולים בעולם.

יותר מכך, מניות MO עלו מאז תחילת המאה פי 12.5 (למעשה הרבה יותר, כי כל בעל מניית MO קיבל מניה אחת של PM בחינם בפיצול של 2008) וההכנסה מדיבידנד גדלה כל שנה. זכור לנו היטב שבתחילת 2008, לפני המשבר עת התפצלה פיליפ מוריס היה הקונצנזוס מאוחד בעד מכירת החבילה והנהלת פיליפ הואשמה בטעות אסטרטגית. אלו שלא הקשיבו עשו המון כסף, . המסקנה מהבדיקה שכשהקונצנזוס או התקשורת מסכימים על העובדות, אפילו במשך 20 שנה, כדאי בכל זאת לבדוק אותן מקרוב, כי ברוב המקרים העובדות הפוכות. יש המסבירים את עוצמתה של פיליפ בעובדה שהיא גם יצרנית היינות המובילה בעולם - זאת שטות - פיליפ הייתה יצרנית יינות גם בתחילת המאה בשורה התחתונה יש היום 1.1 מיליארד מעשנים, וב-2025 צופים שיהיו 1.6 מיליארד והדיבידנד של שתי המניות עומד על 4.2 ו-4.7. המסקנה? נתניהו יזכה ב-Land slide בבחירות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.