המלחמה על ה-multi-mode small cell וההשלכות למשקיע

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מתייחס להתפתחות תעשיית ה-IT בעולם בכלל וול סטריט בכלל. כיצד משקיע הפרטי צריך לנהוג?

סיסקו (סימול: CSCO) מעריכה ש-2014 תהיה "שנת הפריצה של התאים הקטנים ב-IT". גם קוואלקום (סימול: QCOM) ואלקטל-לוסנט (סימול: ALU) הודיעו שהמטרה החשובה לשת"פ שנחתם ביניהן היא ב"תאים קטנים מולטי-מודאליים". IBM כרגיל כבר שם, ואם תשאלו אותנו, הרכישה של טראסטיר וההחלטה להקים cyber security software lab בישראל, הן חלק מהאסטרטגיה להתקדמות עם מהפכת ה-IT – ה-cyber security חיוני בכל שלב של קפיצה קדימה בהעברת אינפורמציה (אגב, המהלך מאותת למשקיעי צ'קפוינט שהסיכוי שמישהו גדול ירכוש אותה הולך וקטן). ובכל הודעה והודעה מטילות החברות עוד משימה בלתי אפשרית על המשקיע ההדיוט. אם הוא מעוניין להשתתף בפריצה - הוא צריך לנסות ולהבין במה המדובר, ורק לאחר מכן להחליט היכן להשקיע. ידידנו סטיבן אמר לנו פעם, "מי שרוצה להשתתף בחגיגות ה-IT שיקנה את IBM, CSCO ו-QCOM - זה יכסה כל התפתחות עתידית. אינך צריך להבין כלום, השלישייה מבינה הכל, גם עבורך. הסיכונים בהשקעה כזו נמוכים, והתשואה תכה תמיד כל מיני ניסיונות להרוויח יותר." סטיבן צדק - הריצה קדימה של מהפכת האינפורמציה לא רק שעושה למשקיע חיים קשים, אלא מגדילה את תלותו בפרשנים, אנליסטים. היא מעצימה את הסיכונים בלנסות ולנחש.

חברת הון הסיכון מפאלו-אלטו, Andreessen Horowitz, (השקיעה ב-156 חברות בזק ועשתה יותר אקזיטים מדהימים מכל קרן הון סיכון אחרת) יצירתם המצליחה מאוד של ה"סופר-אנג'לס" מארק אנדריסן (ממציא הדפדפן נאטסקייפ) ואיש העסקים בן הורוביץ, הודיעה שהיא מגייסת מומחי IT בכל העולם, על מנת להבין טוב יותר את ההתפתחויות, "המסלול להצלחה הולך ונעשה מסובך ומורכב יותר והסיכוי להצלחה יורד" - אם הורוביץ ואנדרסין חושבים כך, מה יש למשקיע הממוצע ההדיוט לחפש שם? ובכל זאת, כל משקיע עם חלום בתחום מחפש את "קוואלקום הבאה". השאלות שנתעסק בהן היום הן מהסוג של "האם כדאי להשתתף בקפיצה הטכנולוגית הבאה ב-IT?", "האם כדאי לחפש את IBM ו-QCOM הבאות?" "האם כדאי להסתכן ולהשקיע בחברה מהסוג של אלקטל שאם תתאושש התשואה תהיה גדולה בהרבה?

מי הם ה-multi-mode small cell?

מדובר בתחנת בסיס זעירה שמשלבת בתוכה את הסטנדרטים השונים של התקשורת, כמו G3, LTE ותקני ה-Wi-Fi, כאשר המטרה היא הגדלת היכולות באזורים בהם תנועת האינפורמציה צפופה, עם דגש על פנים הבית או המשרד, שם איכות ההעברה היא שקובעת לספק. ה-small cells הם גלי רדיו שמעבירים אינפורמציה אלחוטית לטווחים קצרים מאוד, עד לקילומטר אחד. ה-Macro cells (בהם משתמשים כעת) משמשים להעברת אינפורמציה בטווחים גדולים יותר, עשרות ק"מ. היכולת להשתמש ב-multi-mode small cell תגדיל משמעותית את איכות ההעברה לבית הלקוח ותוזיל ההוצאות לספקים, מה שמוביל לביקוש הולך וגדל. הספקים הגדולים (כמו AT&T למשל, שהיא מפתחת, יצרנית וספקית תקשורת) מפעילים לחצים הולכים וגדלים על יצרני התשתיות (כמו ברודקום, סיסקו, קוואלקום ואחרים) לספק להם תשתיות מתואמות לנושא. הסיבה לביקוש גואה לתאים מרובי מודליות היא העלות. ה-Wi-Fi, שהופך לאבן הפינה באסטרטגיית העברת האינפורמציה אצל רוב הספקים, מהווה תוספת זולה יחסית לתא הקטן. התא עצמו זול יותר להתקנה מאשר תאי ה-Macro cells. הבעיה היא היישום של אותם תאים לתוך המערכת. עד היום, הפלטפורמה לא מתפקדת כפי שהספקים רוצים שתתפקד.

כדוגמא, AT&T מפתחת את מה שהיא מכנה Multi-Standard Metrocells - תאים קטנים שמכילים מערכות תמיכה ב-G3, G4 ו-Wi-Fi. החברה התחייבה להתחיל וליישם את המערכות כבר ב-2014, אלא שמתברר שהאתגרים הטכנולוגיים אינם פשוטים. ישנן בעיות בשילוב תדרי רדיו, בעיות בהתאמה לרשת, הפרעות שעדיין מפריעות כשמשתמשים ב-Wi-Fi באלחוט. "כל ספקי התקשורת רוצים להפעיל רשתות באמצעות התאים הקטנים הרב מודולאריים", אמר גבריאל בראון האנליסט הבכיר של אתר הטכנולוגיה המצוין Heavy Reading, "אבל נכון לעכשיו אין לשוק יכולות לספק מערכות כאלו כמוצרים לצרכן".

חשוב לזכור שבתחרות על כיסו של הצרכן אסור לספק להיכשל עם מערכות שאינן עובדות טוב. Partho Mishra, מנהל small cell technology group בחברת סיסקו, "הודה" לאחרונה בראיון שנתן לאתר הנ"ל, שענקית התשתיות, ספקית התאים לענקיות התקשורת המובילה כמו AT&T ווריזון (סימול: VZ), "גילתה" את חשיבות ה-multi-mode small cell רק השנה. "השקענו השנה למעלה מ-2 מיליארד דולרים על מנת לסגור את הפער ולהיכנס להובלה בתחום", אמר מישרה, "הרכישות של מפתחת מערכת האופטימיזציה הישראלית, Intucell, שעובדת מול AT&T, ושל מפתחת התאים הקטנים לסטנדארד ה-LTE הבריטית, Ubiquisys, נעשו במיוחד על מנת לקצר את כניסתה של סיסקו לתחום ה-multi-mode small cell." ההודעה של קוואלקום/אלקטל-לוסנט על השת"פ ביניהן (כולל רכישה של 10% ממניות ALU ע"י QCOM ) היא התוספת האחרונה שמדגישה את חשיבותו של תחום ה- multi-mode small cell.

אז מה עושה המשקיע בנדון?

אותו גבריאל בראון טוען שהחברה המובילה היום בתחום התאים הקטנים היא אלקטל-לוסנט. "לצד הקשר המיוחד שלה ל-AT&T (באמצעות מעבדות בל הממוקמות בלוסנט, ארה"ב), שנותנת לה מקדמה בתחום ה-multi-mode small cell - זו גם הסיבה העיקרית לכניסתה של קוואלקום לשותפות." אבל כמו עם כל התפתחות משמעותית ב-IT, קשה מאוד לדעת. ההיסטוריה של התפתחות ה-IT מול הצרכן וההשפעות שהיו כתוצאה מכך על החברות (ראו נוקיה ואלקטל לוסנט כדוגמאות), לימדו את כל המשתתפים בתעשייה, שעדיף להמתין מעט ולהגיע לשוק עם מערכת מושלמת, מאשר "להיות ראשונים". בנוסף, למדו כולם שלעיתים עדיף להתחלק בעוגה ולא לנסות לאכול אותה לבד - השוק גדול מספיק לכולם, ורק ילך ויגדל. בחברות המחקר מדברים על כך שמרגע כניסת מערכות ה-multi-mode small cell, מדובר על 5 מיליון מערכות כפתיחה וצמיחה דו ספרתית - זה המון כסף.

לדעתנו, זה בלתי אפשרי לנסות ולזהות את "המנצחת". בקצב ההתקדמות של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, קשה בכלל לנחש אם לא תופיע טכנולוגיה חדשנית שתהפוך את כל התחזיות על פיהן. למען האמת, על מנת להשתתף ב"חגיגת" multi-mode small cell, צריך לעשות אן-דן דינו בין שורה ארוכה של חברות מספקיות הקצה הגדולות כמו AT&T, VZ דרך ספקיות התשתיות הגדולות, CSCO, QCOM, ALU ואפילו נוקיה (סימול: NOK), שמחזיקה כעת בענקית התשתיות נוקיה סימנס, ועד למגוון רחב של יצרניות המוליכים למחצה, מאינטל (סימול: INTC) עד טייוואן סמי קונדקטורים (סימול: TSM) ו-ST Microelectronics (סימול: STM) השווייצרית. כל אלו הן הבסיס (ה-Moat - חגורת המגן, כפי שמכנים זאת בארה"ב) לכל השקעה בטכנולוגיות תקשורת. אבל עדיף למשקיע לחפש סל מתאים, ETF. יש אינספור קרנות וסלים שמתמחים בטכנולוגיות IT, אבל אין עדיין סל שיורד לרמות התאים הקטנים. סלים כמו ה-Vanguard Information Technology (סימול: VGT) ו-iShares North American Tech-Multimd Ntwk של גולדמן (סימול: IGN) כוללים בתוכם את רוב החברות הרלוונטיות. אישית אנחנו מאמינים שברמות המחירים הנוכחיות הסיכון באלקטל-לוסנט (סימול: ALU) הולך ופוחת. לעומתן, הפוטנציאל, בקוואלקום, סיסקו ו-AT&T הולך וגדל.

האם אירוטק (סימול: ARTX) מתעוררת?

אחרי שנים בהקפאה, מאז פקיעת הבועה למעשה, ARTX מראה סימנים של התעוררות. מספטמבר האחרון עלתה המניה קרוב ל-180%. בעקבות תוצאות רבעוניות מרשימות שתחילת החודש הוסיפה לערכה יותר מ-43%. הוותיקים ביניכם ודאי זוכרים את הגלגול הראשון של החברה, תחת השם Electric Fuel Corporation, כאחד מחלומות הטכנולוגיה הישראלים הגדולים של תחילת המאה. החברה ניסתה לפתח בטריות למכשירים סלולריים, ואפילו שכרה בשנת 2000 את שירותיו של מר בנימין נתניהו לעזור לה בהפצה בארה"ב. בבורסה אלקטריק הייתה מההצלחות הגדולות של הבועה, בעיקר תודות לידידנו הווארד סטרלינג, מחלוצי גיוסי הכספים בארה"ב. במהלך החודשים מנובמבר 1999 למרץ 2000, עלתה המניה לרמה של כ-300 דולר, אך נפלה בתחילת 2003 לרמה של 7 דולרים. ומאז המשיכה להתדרדר הלאה. בשנת 2003 שונה שמה ל-Arotech Corporation, והיא החלה בתהליך שינוי אסטרטגיה שהביא אותה למה שהיא עושה היום - סימולאטורים להדרכה צבאית לצבא ולכוחות הביטחון ובטריות ליתיום ואבץ לשימוש צבאי.

אירוטק מובלת ע"י רוברט ארליך, בנקאי השקעות ותיק ורו"ח במקצועו, בתפקידי יו"ר והמנכ"ל. ארליך מחזיק ב-8.7% מהמניות, ורובו של השאר פזור בציבור. למרות שהציגה עליות נאות במכירות מאז 2003 (מ-17.3 מיליון ב-2003 ל-80 מיליון ב-2012), היא לא הצליחה להרוויח. העליות האחרונות נובעות מהמשך העליות במכירות, אבל בעיקר מהמעבר לרווחיות. בששת החודשים הראשונים של 2013 הציגה החברה מכירות של 44.45 מיליון - עלייה של 21.8% ועברה לרווח תפעולי ונקי של 2.4 ו-1.9 מיליון בהתאמה לעומת הפסדים. יש לחברה 16,075,407 מ"ר, כך ששווי השוק שלה עומד על 32.2 מיליון דולרים. ארליך מאמין שהיא תסיים את 2013 עם מכירות של 87-89 מיליון (עלייה של כ-10% לעומת 2012), וכי הרווח לפני מיסוי, ריביות וכו' (EBITDA) יהיה בטוו של 4.5-5 מיליון - עלייה של מעל ל-60%. מהבחינה הזו אין שום ספק שהמחיר מייצג הרבה טוב יותר את ערך החברה. השאלה היא "מה לגבי ההמשך?". נראה שהחברה סיימה את תהליך הרה-ארגון וההתייעלות בהצלחה, כעת הכל תלוי בהמשך העליות במכירות. האפשרויות בתחום הסימולאטורים מוגבלות. אנו מאמינים כי הפוטנציאל טמון בתחום הבטריות היעילות יותר שמפתחת החברה. לאחר כ"כ הרבה שנים של דריכה במקום ואכזבות לא מעטות לאורך הדרך, השוק ימתין לראות אם המגמה של שלושת הרבעונים האחרונים תימשך, וזה גם מה שאנחנו מציעים לעשות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דינו 19/08/2013 14:50
    הגב לתגובה זו
    לשלמה. האם יש מקום להשוואה בין artx לבין plug? במידה וכן האם ההשקעה ב-plug בשער נמוך בהרבה מ-artx אינה משתלמת יותר?תודה
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.