מלחמת הסחר
צילום: דאלי
ניתוח

מלחמת הסחר עולה מדרגה - המאבק על השבבים: טראמפ, TSMC והשיקולים האסטרטגיים של ארה"ב

ארה"ב דורשת מ-TSMC שלא למכור שבבים מתקדמים לסין; טייוואן, מרכז תעשיית השבבים העולמית חוששת מהסלמה ביטחונית - ארה"ב תתמוך בה, אבל טראמפ רוצה על זה תמורה 
עמית בר | (1)

ארה"ב מהדקת את הגבלות הייצוא של TSMC לסין: צעד נוסף במאבק הטכנולוגי

הממשל האמריקאי הודיע לחברת השבבים הטייוואנית TSMC כי היא נדרשת לעצור את משלוחי השבבים המתקדמים ללקוחות סיניים, בעיקר כאלה המשמשים ליישומי בינה מלאכותית וליחידות עיבוד גרפיות (GPU). המהלך, שהגיע כהוראה מיידית ממשרד המסחר האמריקאי, אוסר על משלוח שבבים מתקדמים בסדר גודל של 7 ננומטר או קטנים יותר לסין. לפי הדיווחים, ארה"ב לא נזקקה לתהליך כתיבת חוקים ארוך, אלא העבירה לחברה מכתב ישיר (המכונה "is informed"), שמאפשר לאכוף את הדרישות מיידית וללא צורך בתהליכי חקיקה. המהלך הזה ככל הנראה נועד לשרת את הנשיא החדש שרוצה ודוגל בגישה קשוחה יותר מול הסינים. הממשל אומנם לא השתנה עדיין (יתרחש ב-20 בינואר), אבל אנשי הממשל יודעים לאן נושבת הרוח. 

  מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין - השבבים במוקד

הצעד האחרון מצטרף להחלטות קודמות נגד וואווי, שהייתה במרכז הסנקציות בעבר ונתפסת כגורם סיכון גבוה עקב שימוש מתקדם בטכנולוגיות AI. החברה הטייוואנית TSMC, שבבעלותה לקוחות סיניים נוספים, נדרשה כעת להודיע להם על עצירת המשלוחים בעקבות דרישה רשמית ממשרד המסחר האמריקאי.

דאגות הולכות וגוברות על חוסר יכולת לאכוף את המגבלות

על רקע התחזקות כוחות פוליטיים התומכים בהקשחת מדיניות הסחר, מחוקקים בארה"ב מעלים טענות שייתכן כי התקנות הנוכחיות אינן מספיקות למניעת העברת שבבים לוואווי ולחברות נוספות בסין. הסנאטורים דורשים כלים חזקים יותר לאכיפה ובוחנים הטלת מגבלות נוספות בתחום השבבים והטכנולוגיות המתקדמות. באחרונה, חברת Tech Insights חשפה כי רכיב של TSMC נמצא במעבד AI של וואווי, מה שהוביל לחשד כי החברה הסינית עוקפת את המגבלות.

עיכובים בהחמרת המדיניות מול סין תחת ממשל ביידן - הממשל מתכנן מזה זמן מה להגביל ייצוא של ציוד ליצור שבבים לסין, אך התקנות המתוכננות טרם יצאו לפועל. לפי מקורות, חוקים חדשים היו צפויים לצאת באוגוסט האחרון, וכללו בין היתר הוספת כ-120 חברות סיניות לרשימה המוגבלת של משרד המסחר. עד כה, תהליך החקיקה היה איטי, וסין ממשיכה להתקדם בטכנולוגיות מתקדמות, כמו שבבי AI ותשתיות תקשורת 5G.

 

השפעת הצהרות טראמפ על היחסים עם TSMC וטייוואן

בהקשר של המאבק המחריף בין סין לארה"ב, דונלד טראמפ שנבחר בשבוע שעבר לנשיא הבא, העלה לאחרונה את חשיבותה של טייוואן בזירה הטכנולוגית וביקר את התלות האמריקאית בשבבים המיוצרים באי. טראמפ ציין כי "טייוואן היא שחקנית מפתח במשק האמריקאי בשל תעשיית השבבים המתקדמת שלה," והדגיש את חשיבות שימור היחסים עם המדינה, לאור המתיחות עם סין. עם זאת, הטיל טראמפ ספק בכדאיות התמיכה ארוכת השנים של ארה"ב בהגנה על טייוואן. "אנחנו מספקים לטייוואן ביטחון והגנה, אבל עלינו לשאול את עצמנו – מה ארה"ב מקבלת בתמורה?" שאל טראמפ באופן שמציב סימן שאלה מהותי על מדיניותה האסטרטגית של ארה"ב במזרח אסיה. טראמפ אף הציע שלאמריקה מגיע משהו מוחשי בתמורה, אולי דרך גישה בלעדית למשאבים טכנולוגיים חשובים כמו תעשיית השבבים.

ההתבטאויות הפומביות של טראמפ משקפות גישה שונה מהגישה הדיפלומטית הקלאסית של ארה"ב, ששמה דגש על תמיכה במדינות כמו טייוואן כחלק מהמאבק הכולל מול סין. טראמפ הבהיר כי תמיכת ארה"ב בטייוואן אינה עוינת כלפי טייוואן עצמה, אלא נועדה להגן על האינטרסים של אמריקה ולמנוע את השתלטות סין על תעשיות קריטיות כמו תעשיית השבבים.

המאבק על שוק השבבים: TSMC במרכז הסערה

אחת הסיבות המרכזיות לחשיבותה האסטרטגית של טייוואן היא היותה מרכז הייצור העולמי לשבבים מתקדמים, עם חברה מובילה כמו TSMC – Taiwan Semiconductor Manufacturing Company. החברה מייצרת שבבים שמשמשים בתעשיות קריטיות, כולל מערכות בינה מלאכותית, סמארטפונים וטכנולוגיות מתקדמות אחרות. לאחרונה, משרד הסחר האמריקאי שלח מכתב ל-TSMC ובו הורה לה להפסיק את אספקת השבבים לסין. המכתב האמריקאי מציין שמדובר בצ'יפים של 7 ננומטר ומטה – כלומר, שבבים מתקדמים במיוחד, שנמצאים בבסיס הפיתוחים האסטרטגיים של AI ותעשיית השבבים כולה.

קיראו עוד ב"גלובל"

החלטה זו מגיעה על רקע החשש בארה"ב משימוש בטכנולוגיה הזו לצרכים צבאיים בסין, ובפרט לאחר ש-TSMC דיווחה שמצאה שבב שלה במעבד בינה מלאכותית של ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי, שנמצאת ברשימת הסנקציות האמריקאית.

 

דרישה לשקיפות ומחויבות של TSMC מול ארה"ב

במסגרת ההנחיות החדשות, הוטל על TSMC לעצור את מכירת השבבים המתקדמים ללקוחות סינים, תוך העמקת הפיקוח של ארה"ב על כך שהשבבים לא יגיעו לידיים בלתי מורשות. חברת TSMC עצרה לאחרונה את מכירת השבבים לחברת השבבים הסינית Sophgo, זאת לאחר שצ'יפ של TSMC נמצא במעבד של וואווי, במה שנראה כהפרה של מגבלות הייצוא האמריקאי. עם זאת, נותרו שאלות פתוחות לגבי האופן שבו צ'יפ מהותי זה הגיע למעבד AI הסיני והסוגיות סביב פיקוח וניהול שרשרת האספקה.

המהלך האמריקאי, המוכר כ-"is informed letter", מאפשר לארה"ב לאכוף מגבלות ייצוא ללא תהליכי חקיקה ממושכים – דבר שהפך הכרחי לנוכח מהירות ההתפתחות בתחום הטכנולוגי. כך נוצר מצב שבו TSMC חויבה להפסיק את כל עסקאות השבבים המתקדמים עם לקוחות סינים, ובפרט עם חברות שמחזקות את תעשיית הבינה המלאכותית בסין.

 

גם Nvidia ו-AMD תחת הגבלות

לא מדובר במהלך ראשון מסוגו מצד ארה"ב. בשנה שעברה הוגבלו גם Nvidia ו-AMD מלייצא שבבים מתקדמים לסין, בעקבות חשש מפני שימוש בטכנולוגיות AI לצרכים צבאיים. בנוסף, הוטלו מגבלות על יצרניות ציוד השבבים הגדולות, כמו Applied Materials ו-KLA, שסיפקו לסין כלים לייצור שבבים מתקדמים. כעת, נראה כי ארה"ב מנסה להדק את השליטה שלה על שוק השבבים העולמי, לא רק מתוך מטרה מסחרית אלא כדי לחסום את התקדמותה הטכנולוגית של סין.

 

העימות עם סין והמשמעויות הביטחוניות

ההתפתחות הזו יוצרת סדקים ביחסים העדינים בין ארה"ב לסין. עבור סין, הגבלות הייצוא החדשות מהוות ניסיון בוטה של ארה"ב לפגוע בפיתוחים טכנולוגיים קריטיים ולשמר את היתרון האמריקאי בתחום הטכנולוגיה. סין הציבה את נושא הבינה המלאכותית והטכנולוגיה כחלק מהחזון הלאומי שלה לחדשנות, והיא רואה ב-TSMC מקור קריטי להשגת היעד הזה.

לדברי אנליסטים, סין עלולה בתגובה להחריף את מדיניות הייבוא שלה ולהשקיע עוד יותר בפיתוח שבבים מקומיים ובקידום יצרניות שבבים סיניות, אך הצפי הוא שהתהליך הזה ייקח זמן רב וסין עלולה להיאבק כדי להדביק את הקצב של שחקניות כמו TSMC ואנבידיה.

 

לא רק כלכלה - חיכוך גיאופוליטי מתמשך

טייוואן היא גם נקודת חיכוך גיאופוליטית ולא רק כלכלית. כשהיא נמצאת קרוב לסין ומחזיקה במקורות ייצור קריטיים, האזור הופך לזירת עימות אפשרית. צבא ארה"ב מקיים נוכחות בסביבת טייוואן ומתמקד בהגנת האזור, מתוך חשש מהשתלטות סינית על שטחים אסטרטגיים ואולי אף על תעשיית השבבים עצמה. טראמפ רואה בכך סוגיה שחייבת להתאזן על ידי יחסים כלכליים יותר הדוקים.

הקריאה של טראמפ לבחון מחדש את התמיכה בטייוואן נוגעת בנקודה חשובה: כיצד  להמשיך ולהגן על בעלת ברית אסטרטגית מבלי שההגנה תהפוך לנטל כלכלי? אנחנו כאן בישראל לא חושבים ולא רואים את זה מגיע, אבל צריך להיערך לכך שלמרות שאנחנו חשובים מאוד לארה"ב מבחינה אסטרטגית, ואנחנו השחקן החשוב של הציר של ארה"ב במזרח התיכון, טראמפ שחושב כאיש עסקים, יעשה חשבון והחשבון הזה יראה על תמיכה של עשרות מיליארדים בשנה. הוא מסוגל לבקש את החשבון או חלק מהחשבון ואז הכלכלה בבעיה. אם הוא עושה את זה לטייוואן למה שלא יעשה זאת לישראל?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טראמפ ייבחן במחיר הביצים ל....אזרחי ארה"ב (ל"ת)
    יוסי חתוכה 10/11/2024 18:08
    הגב לתגובה זו
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.