פרארי SF90
צילום: יצרן

פרארי עומדת בציפיות האנליסטים – אך הביקושים בסין נחלשים. לאן פניו של שוק היוקרה העולמי?

פרארי ממשיכה לרשום ביצועים פיננסיים מרשימים אך הביצועים התפעוליים שלה (המכירות) נחלשים; האם יש מגמה של מיתון בביקוש למוצרי יוקרה בסין? אם כן, למה שזו תהיה?
חיים בן הקון |

יצרנית רכבי הספורט היוקרתית פרארי  FERRARI N.V פרסמה דוחות כספיים לרבעון השלישי של השנה, להלן התוצאות: הכנסות החברה הסתכמו ברבעון שהסתיים ביום 30 בספטמבר על 1.64 מיליארד אירו, לעומת הכנסות בגובה 1.54 מיליארד אירו בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות משקף עליה בשיעור של 7% משנה לשנה. כמות מסירות הרכב של החברה ירדה בשיעור של 2% לאורך התקופה משנה לשנה: החברה מסרה 3,383 ברבעון, לעומת 3,459 ברבעון המקביל אשתקד. 

הרווח הנקי למנייה לרבעון השלישי הסתכם ב–2.08 אירו למניה, בהשוואה ל–1.82 אירו בתקופה המקבילה בשנה שעברה. הגידול משקף עליה בשיעור של 14% ברווח הנקי משנה לשנה.

המנייה יורדת כ–7% לאור הירידה בכמות הרכבים שנמסרו, ולאור החולשה ששוק היוקרה (היוקרה – על אף שפרארי היא יצרנית רכב; עוד על כך בהמשך) מציג ברבעון, בגלל ביקושים חלשים למוצרי יוקרה בסין.  

אנליסט שווקי הון בבנק המלכותי RBC תום נריין אמר שהוא ציפה שהבריחה ממניות פרארי יהיה מתון ומוגבל, הסיבה לכך היא בחלקה מכיוון של שפרארי נמצאת במקום טוב  בהרבה ממתחרותיה בשוק רכבי היוקרה. המשקיעים בפרארי יודעים היום שהחברה עונה להגדרת ׳חברת יוקרה׳ יותר משעונה להגדרת יצרן רכב. זאת לאור מספר המסירות השנתי של החברה לעומת שולי הרווח שלה; 14,000 מסירות בלבד בשנה עם שולי רווח חלומיים יחסית לשוק הרכב הכללי.

״הציפייה ממניות פרארי היא שהן יסוגו לנקודת תמיכה, במיוחד בהתחשב בכך שכל שוק הרכב לאטרקטיבי במיוחד בימים אלה״ אומר נריין. נריין נתן לפרארי מחיר יעד של 470 דולר עם הערה –״פרארי היא מהמקומות הנדירים בהם ניתן להתחבא״. 

מנכ״ל פרארי בנדטו ויגנה אמר בשיחת הוועידה בה הוצגו הדוחות הכספיים של פרארי כי – ״תמהיל מוצרים חזק״ מגביר את הביקוש לרכבים מותאמים אישית, וזה היה מנוע הצמיחה של החברה. עוד מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה יכול להיות רכב העל Ferrari F80 שהושק בחודש האחרון ועתיד להימסר ללקוחות הראשונים ברבעון הרביעי של שנת 2025. 

החשיפה הגדולה של ה־F80 הזניקה את המניה של פרארי – החברה מצפה למכור 799 רכבים מדגם זה, במחיר ליחידה של 3.6 מיליון אירו (3.9 מיליון דולר) כל אחד, כך שבין במונחים של מחזור מכירות של רכב העל ובים במונחים של מחיר הציגה החברה את ״התחזית האופטימית ביותר שלה״' כך לפי אנליסט מחברת ODDO BHF. 

קיראו עוד ב"גלובל"

זוהי הפעם השמינית ברצף שפרארי מכה את ציפיות האנליסטים בוולסטריט, כך לפי מידע הקיים ב-FactSet. רצף ההכאות עזר למניית החברה לעלות ב–41% מתחילת השנה. זוהי תשואת יתר של פי 2 על מדד הייחוס האמריקאי S&P 500 שעלה בכ–23% מתחילת השנה. 

הביקוש למוצרי יוקרה בסין מתמתן

פרארי מסרה 29% פחות רכבים בסין, הונגקונג וטיוואן במהלך הרבעון משמסרה ברבעון המקביל בשנה שעברה. השנה מסרה 281 ובשנה שעברה מסרה 395. פרארי היא לא היחידה שדיווחה על התמתנות הביקושים ליוקרה בסין, והמשקיעים חוששים שמדובר בפתחה של מגמה, ומכאן הרצון להפטר ממניות היוקרה גם בהפסד, שהביאה לירידות מחירי מניות הסקטור. 

השנים האחרונות התאפיינו בביקושים חזקים בסקטור היוקרה, במיוחד במזרח: סין ויפן. אך נראה שהמציאות הזו משתנה שכן הביקושים יורדים באיזור הגיאוגרפי הזה, ומנבא העתידות של הסקטור – לואי ויטון – כבר באמצע אוקטובר פרסם דוחות שהדאיגו את המשקיעים בסקטור.

לואי ויטון  LVMH  דיווחה על מיתון של 3% במכירות האופנה ומוצרי העור, עם מיתון של 5% בביקושים במזרח.

מדיווחי החברות עולה שהמצב במערב סטנדרטי וצומח בקצב נורמאלי; לא ממותן אך גם לא יוצא דופן.

>

״חוסר הבנה של ההתאוששות ממשבר הקורונה בסין״

לואיס הודארט הוא מנהל שותף של חברת ייעוץ בתחום תעשיות היוקרה. לדעתו, האנליסטים בשוק ההון נוטים לפרש בצורה שגויה את המפה הפיננסית של סין, זאת לאור תפיסה שגויה של תהליכי ההתאוששות ממשבר הקורונה בסין. 

״סין אטמה את גבולותיה כליל במשבר הקורונה – אין יוצא ואין בא מגבולות המדינה. צרכנים עשו קניות בתוך גבולות המדינה״ – מה שהביא לביקושים חזקים למוצר ייוקרה בסין. כך כתב הודארט באנליזה. עוד הדגיש הודארט את החשיבות שבהתייחסות לתמונה הגדולה, ובפרט בדפוסי התיירות של הסינים: ״הצרכן הסיני חזר לטייל בעולם,  מחוץ לגבולות סין, שם הוא עושה את הקניות שלו. במבט שנתי זה נותן את הרושם המוטעה של היחלשות בביקושים בסין, אך הסינים ממשיכים לצרוך יוקרה כבעבר, אך שהפעם הם עושים זאת כמו לפני המגיפה – מחוץ לגבולות סין״.

עוד הוסיף הודארט הערה חשובה לאניליסטים בשוק ההון: ״חשוב לא רק לחפש מגמות שנתיות ובין-רבעוניות בניתוח הפיננסי, אלא חשוב להשוות את הנתונים למצב שקדם למגיפת הקורונה״ וכך לקבל תמונה מלאה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב (X מאוקטובר)דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב (X מאוקטובר)

טראמפ מחלק "דיבידנד לוחמים", 1,776 דולר לכל חייל, במימון מכסים

הנשיא הכריז על חלוקת דיבידנד ללוחצים הצבא, בסכום המזכיר את שנת הכרזת העצמאות האמריקנית, אך הוא זוכה לביקורת למהלך גם מצד חבריו למפלגה

הדס ברטל |

בנאום מיוחד אמש, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הכריז על תשלום חד־פעמי של 1,776 דולר לכל חייל בשירות פעיל, סכום סמלי שמזכיר את שנת הכרזת העצמאות האמריקאית. טראמפ כינה את התשלום “דיבידנד לוחמים” והבטיח שהצ’קים יגיעו לפני חג המולד לכ–1.45 מיליון חיילים כאשר העלות הכוללת מוערכת בכ–2.5 מיליארד דולר. הנשיא את נשא את הנאום אתמול מחדר הדיפלומטיה בבית הלבן, והוא סימן כמעט שנה לכהונתו השנייה. בדבריו טראמפ התמקד בהגנה על מדיניותו הכלכלית  אל מול ביקורת ציבורית גוברת על יוקר המחיה והאטה בשוק העבודה. 

הממשל קשר את המהלך ישירות להכנסות ממכסים, שזינקו משמעותית מאז החלת סבבי המכסים הנרחבים ב-2025. עד ספטמבר 2025 הסתכמו ההכנסות המצטברות בכ–179 מיליארד דולר, עלייה חדה לעומת שנים קודמות, בעיקר בזכות מכסים על יבוא מסין, אירופה ומקסיקו. טראמפ הציג את הכסף כ”דיבידנד” ישיר מהמדיניות שלו, שמביא תועלת ישירה לצבא. הוא גם רמז להרחבה עתידית של הרעיון למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית, וטען שהחזרי המס ב-2026 יהיו גבוהים במיוחד בזכות עודף ההכנסות.

האטה בכלכלה וירידה בסקרי דעת קהל

הנתונים הכלכליים מציגים תמונה מורכבת יותר מזו שתיאר טראמפ. בנובמבר האחרון, שיעור האבטלה עלה ל-4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, עם האטה בולטת בהעסקה במגזרים צומחים כמו טכנולוגיה ושירותים. האינפלציה השנתית צפויה להגיע ל–3.1% בנובמבר, עלייה לעומת החודשים הקודמים ומעל יעד הפדרל ריזרב של 2%. מחירי מזון, דיור ואנרגיה ממשיכים ללחוץ על משקי בית, למרות ירידות נקודתיות בחלק מהסחורות. הגירעון התקציבי בשנת הכספים 2025 הסתכם בכ-1.8 טריליון דולר, ירידה קלה לעומת השנה הקודמת אך עדיין ברמה גבוהה שמגבילה גמישות פיסקלית.


טראמפ נואם בבית הלבן, מתוך הרשתות החברתיות
טראמפ נואם בבית הלבן - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


סקרי דעת קהל עדכניים משקפים ירידה באמון הציבור בטיפולו של טראמפ בכלכלה. רק 36% מהאמריקאים מאשרים את מדיניותו הכלכלית, הנתון הנמוך ביותר בשתי כהונותיו, בעוד 57% מביעים אי שביעות רצון. הירידה בולטת בקרב מצביעים עצמאיים ומשקי בית בעלי הכנסה בינונית, שמרגישים את העלייה במחירים, ופחות מושפעים מהישגים מוצהרים של הממשל, כמו סגירת הגבול או הגדלת תקציב הביטחון. הדמוקרטים תקפו את הנאום כמנותק מהמציאות, וטענו כי התשלום לחיילים הוא מהלך פופוליסטי שמסווה כישלון רחב יותר בהורדת יוקר המחיה.