משמועות על מכירה לגיוס של 25 מיליון דולר: מה קורה במדיווונד?

החברה השוודית Molnlycke הובילה את הגיוס וכתוצאה ממנו תחזיק בנתח של 8.1% ממדיוונד והתחייבה לא להגדיל את האחזקה מעבר ל-9.99%
אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה גיוס הון מדיוונד

מניית חברת מדיוונד מדיוונד (MediWound), המפתחת טכנולוגיה לטיפול בפציעות הנובעות מסכרת וקשיי ריפוי אחרים המבוססת על גזע האננס, זינקה בשבועיים האחרונים ב-40% בעקבות שמועות כי החברה תימכר לחברת סולבנטום האמריקאית, אשר גם היא עוסקת בריפוי פצעים. עם זאת, היום מדיוונד פרסמה על גיוס של 25 מיליון דולר ובעצם סגרה את האפשרות למכירה. לפחות כרגע. 

בנוסף לכך, מדיוונד הודיעה כי נבחרה לקבל את מענק הרשות לחדשנות של האיחוד האירופי בסך 16.25 מיליון אירו.

החברה השוודית Molnlycke, אחת החברות המובילות בעולם בתחום ריפוי הפצעים, היא זו שהובילה את הגיוס והשקיעה כ-15 מיליון דולר מתוך 25 מיליון דולר. היתרה התקבלה ממשקיעים מוסדיים. בעקבות הגיוס, Molnlycke תחזיק בנתח של 8.1% מדיוונד וב-5.8% בדילול מלא. בסבב ההשקעות, שבוצע לפי מחיר של 17.2 דולר למניה, השתתף גם בית ההשקעות ילין לפידות.

כאמור, לא ניתן לצאת לגיוס בהנפקה פרטית כאשר הכיוון הוא בכלל אקזיט ולכן רכישה של מדיוונד לא צפויה בקרוב. עם זאת, זה לא פוגע באפשרות שהחברה אכן תירכש בעתיד. כחלק מההשקעה, Molnlycke השוודית תהיה זכאית להשתתף בשיחות אסטרטגיות בנוגע לתהליכים של מיזוגים ורכישות, כאשר החברה התחייבה גם לא להגדיל את אחזקתה במדיוונד מעבר לרף ה-9.99% ולהצביע בעד במקרה של עסקת רכישה. 

מדיוונד מחזיקה בשני מוצרים המבוססים על אנזים המופק מגזע האננס. הגיוס צפוי לעזור למדיוונד להאיץ את הפיתוח של מפעל הייצור לתרופת EscharEx לטיפול בפצעים כרוניים וקשיי ריפוי ולקידום התרופה, שאמורה להיכנס לשלב השלישי עד סוף השנה בניסוי הקליני לקראת קבלת אישור FDA.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dw 18/07/2024 11:15
    הגב לתגובה זו
    רק האחזקה של כלל ביו ב MDWD שווה בערך כמו כל החברה, ויש לה אחזקות נוספות
  • 2.
    רונן 17/07/2024 11:30
    הגב לתגובה זו
    החברה ערוכה לפיתוח מלא עד מסחור של שני היישומים המרכזיים, אבל זה לא אומר שאם תהיה הצעה מספקת לא תהיה עסקה. הנקודה היא שהחברה שווה הרבה יותר מהשווי הנוכחי, וכעת אינה תלויה באף גורם להשלמת הניסויים והמסחור. היא גם תוכל להאיץ את הייצור
  • 1.
    ככה זה במדינה מושחתת מפרסמים כותרות ועוקצים המשקיעים (ל"ת)
    ירון 16/07/2024 19:06
    הגב לתגובה זו
  • יצחק 17/07/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
    המניה עומדת כעת בשיא גם אחרי "|העקיצה" להיפך ההנפקה הפרטית רק חיזקה את שווי החברה
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

אורקל
צילום: טוויטר

מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?

אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?

מנדי הניג |

הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.

יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.

אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.

שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן. 

היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.