שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר בסימן שיעור האבטלה בארה"ב שיפורסם ביום שישי כאשר לפי ההערכות לא צפוי לחול שינוי והוא יישאר על 3.9%. שיעור האבטלה מהווה נתון חשוב עבור הפד' אשר מצביע על חוסנה של הכלכלה האמריקאית והמלחמה באינפלציה. לצד זאת, נתון נמוך מהצפוי עשוי להעיד חוסן כלכלי יציב למדי ואף כי הריבית שהועלתה בשנים האחרונות מאבדת מהשפעתה. מנגד, נתון גבוה מ-3.9% יהווה מעין צפירת הרגעה במסדרונות הפד' ויעיד על השפעה של הריבית.

הפד' עדיין מהלך בין הטיפות של עליית האינפלציה ואינו ממהר להוריד את הריבית לפני שהוא מרגיש מספיק בטוח שהדבר לא יביא לעליית האינפלציה מחדש. ג'רום פאוול, יו"ר הפד', דיבר בעבר כי הוא צופה 4 הורדות ריבית במהלך השנה אך לאור עליית האינפלציה גוברות ההערכות כי לבסוף תהיינה 3 הורדות ריבית השנה.

נתונים חשובים שצפויים להתפרסם השבוע:

שני - מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה (מרץ).

שלישי - הזמנות בתעשייה, מספר המשרות הפנויות (JOLTS).

רביעי - מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים ISM (מרץ).

שישי - נתוני תעסוקה (מרץ).

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "קיימת התלבטות לגבי עיתוי הורדת הריבית הראשונה בארה"ב, זאת בשל הפיגור בזמן בין הורדת הריבית עד להשפעת השינוי בריבית על הכלכלה הריאלית. כעת, נתוני האינפלציה עדיין מעל היעד של 2% והסביבה הריאלית בארה"ב איתנה יחסית. בפברואר, אינפלציית PCE עלתה ב-0.3% וב-2.5% שנה אחורה (לעומת 2.4% בינואר). מדד הליבה עלה ב-0.3% וב-2.8% שנה אחורה (מ-2.9% בינואר, מתוקן מ-2.8%). מחירי השירותים עלו ב-3.8% (מה שמשקף יותר נכונה את הכוחות המקומיים אשר פועלים על סביבת האינפלציה) ומחירי המוצרים ירדו ב-0.2%. בקיצור, אין כאן סימני התכנסות ליעד האינפלציה ולכן גם הורדת ריבית בחודש יוני מוטלת בספק.

"ברקע, חשוב לזכור שלמרות שאינפלציית PCE (מחירי הצריכה הפרטית) הינה המדד המועדף על ידי הפד', אינפלציית CPI ליבה עולה בקצב מהיר יותר של 3.8%. ההבדל בין השיטות: CPI מודד מחירים לפי משקלות קבועים (כנהוג בעולם, גם בישראל) לעומת מחירי PCE אשר מודדים את הרכב הצריכה בפועל (ולכן, המשקלות משתנים מידי חודש). גם משקל הדיור הרבה יותר נמוך במדד PCE (כ-15%) מהמשקל ב-CPI) 36%). לסיכום: בדרך כלל, הפער המתרחב בין השיפור במצב השוטף לבין ההערכה בציפיות קדימה לא מבשר טובות לפעילות הכלכלית בעתיד. יחד עם זאת, קשה לדעת מתי ההתמתנות תגיע. בנוסף, עלייה בציפיות האינפלציה בקרב משקי הבית תקשה על הורדת ריבית בקרוב על ידי הפד'. line Bottom: קיים סיכון לעליית תשואות בארה"ב, גם באפיקים הארוכים".

• אמאר סוברמאניה עובר לאפל - במשימה להוציא אותה מהשיתוק הטכנולוגי
• לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - מה האנליסטים צופים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות מוסר כי "נתוני הקצה האינפלציוניים ממשיכים לסבול מעליית מחירי האנרגיה. מנגד, הזנב האינפלציוני במחירי השירותים עושה סימנים כי הוא ממצה את עצמו, או לפחות מתקרב לזה. נתון הליבה של ה-PCE, זוכה לעדכון משמעותי כלפי מעלה בינואר, כך שכעת הוא מצביע על אינפלציה של 2.9%. מנגד, מדד פברואר דווקא מתון ביחס לזה, והוא דווקא ממשיך בקו ה-2.8% המקורי של מדד ינואר. הרמה הזו, נזכיר, זכתה למסגור בולט בהודעת הריבית האחרונה של הפד, כאשר היו"ר פאוול ציין מדד ה-CPI של החודש כ-“גבוה, גבוה מהציפיות, אבל כרגע הליבה של ה-PCE נמוכה ב-30 נ"ב, שזה לא גבוה באופן נוראי". קרי, בשורה התחתונה, יש פה משהו שצריך להתאים דיי בקלות להורדת הריבית הצפויה ביוני.

"נוסיף כי בשלב הנוכחי, אינפלציית השירותים דיי מהווה את כל ה-PCE, כאשר שאר הרכיבים נוטים לנטרל אחד את השני. מתוך זה, רכיבי השכירות ממשיכים להיות הבולטים ביותר, והם תורמים סדר גודל של 0.9% לאינפלציה הכוללת, לעומת סדר גודל של 0.5%, בממוצע, ב-2019. קרי, בלי הפער הזה היינו כבר דיי קרובים ליעד של הפד. וכנראה שהרבה מההתבטאות של פאוול מגיעה מזה. בנוסף לזה, רכיבי הבריאות ממשיכים לבלוט כמובן, עם תרומה של 0.5% לאינפלציה הכוללת. אבל רכיבי שירותים אחרים, מוטי כח אדם, כמו שירותי מזון, מציגים התמתנות קלה. ולמרות המשך העליות במחירי הדלקים, והמגמה בחודשים האחרונים, נרשמת גם התמתנות באינפלציית התחבורה".

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, בנק מזרחי טפחות: "הבנק הפדרלי בראשות ג'רום פאוול דואג להבהיר למשקיעים, כי במבט לחודשים הקרובים תהיה מדיניותו מושתתת על אופטימיות זהירה ומשום כך לא ימהר לשום מקום. מחד, הכרה בכך שהאינפלציה בארצות הברית אכן נמצאת "במקום טוב" ובדרך הנכונה להשגת רמת היעד של שני אחוזים והתבססות לאורך זמן. מנגד הבנה כי ליבת האינפלציה, שאומנם יורדת אף היא, עדיין גבוהה יותר ובעיית "הדביקות" שלה עדיין קיימת. במיוחד אמורים הדברים במחירי השירותים המשקפים את כוח הקנייה המשופר של הצרכנים, הנובע, במידה רבה, הן מהמצב הטוב של שוק העבודה והן מהעליות בשוקי ההון. כפועל יוצא על השוק להבין כי הפד' אכן רואה מקום לריביות נמוכות יותר מאלו הנוהגות כיום, אך הדינמיקה של תהליך ההתאמה צריכה להיות זהירה, תוך שהפד' מנצל את מרחב התמרון שיש לו כדי לבצע זאת בהתבסס על הנתונים המתקבלים מעת לעת. חשוב לציין כי לא אצה לפד' הדרך וזאת משום מצבו השפיר של המשק האמריקאי, המתבטא במדדי התוצר, התעסוקה, הצריכה והסנטימנט בשווקים השונים.

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

"עוד חשוב לציין כי הפד' מתמקד ביציבות המחירים והתעסוקה ולא ייתן לנושאים הקשורים למדיניות הפיסקלית ולבחירות המתקרבות לנשיאות ארצות הברית להשפיע על החלטותיו. כל זה מתנקז לתרחיש של הפחתות ריבית מדודות, זהירות ומרווחות. הן תיבחנה בל פעם מחדש. הפד' לא יהסס לעצור אם האינפלציה תשנה כיוון. הסיכוי לשוב לרמת הריבית שקדמה לקורונה אפסי, להערכתי. משום כך, תוואי ההורדות אמנם עשוי להועיל לתשואות הפדיון ( אם כי הציפיות הללו קיימות כבר מספר חודשים ולכן חלקן כבר מתומחרות), אך לנוכח המשך מדיניות תלוית נתונים, יש לצפות לתכונה , דריכות ותנודתיות של השווקים סביב נתוני מפתח כמו מדדי המחירים לצרכן, דוחות התעסוקה והתוצר וכן סקרי הציפיות שיפורסמו בחודשים הקרובים".