כנס כלכלי
צילום: טוויטר

הכנס הכלכלי החשוב בעולם - מה היה עד כה בכנס בדאבוס?

אדיר בן עמי |

כשברקע מלחמת ישראל בחמאס, השבוע מתקיים בדאבוס, שוויץ, הכנס הכלכלי החשוב בעולם אליו צפויים להגיע 2,800 משתתפים, ביניהם 60 ראשי מדינות ואלף חברות. את מרבית תשומת הלב תופסים המשברים העולמיים, המלחמות שמתנהלות ואלו שקרובות להתחלה, בזמן שהעסקים והכלכלה נותרים מאחור. 

בין ראשי המדינות הבולטים שישתתפו בוועידה, ניתן למצוא את ראש ממשלת סין לי צ'יאנג ואת נשיא צרפת עמנואל מקרון, שיהיה מנהיג ה-G7 היחיד שישתתף בוועידה בדאבוס. עוד בין משתתפי הוועידה הבולטים: נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומי קריסטלינה ג'ורג'יבה, נשיא הבנק העולמי אג'אי ס. באנגה ומנכ"ל ארגון הסחר העולמי, נגוזי אוקונג'ו-איוואלה. את ישראל ייצגו בכנס נשיא המדינה יצחק הרצוג ונגיד בנק ישראל, אמיר ירון.

 

המלחמה והחות'ים

בדומה לשנים האחרונות, גם השנה קיימת נוכחות דלה של מנהיגים, כאשר במקום נשיא ארצות הברית הגיע ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב. סאליבן התייחס בדבריו לעניין המרכזי והוא המלחמה בין ישראל לחמאס ואמר כי בארה"ב פועלים לייצר "עתיד שבו עזה לא תהיה בסיס לטרור, וישראלים ופלסטינים יוכלו לחיות ביחד". בארה"ב נדמה שלמרות אירועי ה-7 באוקטובר, המטרה להקים מדינה פלסטינית נשארה כשהייתה. 

בנוסף, סאליבן המשיך להתנות את הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב בהשגת הסכם עם הפלסטינים שיאפשר שלום. "נורמליזציה בין ישראל וערב הסעודית קשורה לאופק מדיני לפלסטינים. האמנו בכך גם לפני 7 באוקטובר, זה הנתיב היחיד שיכול להצליח בטווח הקרוב, אם כולם יקבלו החלטות אמיצות". גם מזכיר המדינה של ארה"ב, אנתוני בלינקן הגיע לכנס והמשיך באותו הקו וציין כי התשובה לכל הבלגן היא הקמת מדינה פלסטינית "שתיתן לאנשים את מה שהם רוצים, ותעבוד עם ישראל".

בלינקן

עוד עניין שקיבל תשומת לב הוא עניין החות'ים שממשיכים במסע הטרור שלהם בים האדום. בנוגע לזה אמר מנכ"ל ענקית הספנות מארסק, וינסנט קלרק, כי הבעיה צפויה להימשך "לפחות כמה חודשים" והוסיף כי התקיפות יאריכו כצפוי את זמני המשלוח ויגרמו לשיבושים בשרשרת האספקה. מארסק הפסיקה לסירוגין את השיט בים האדום בעקבות התקיפות. "כ־20% מהסחר העולמי עובר דרך מיצר באב אל־מנדב, זה אחד מהעורקים החשובים ביותר של הסחר העולמי, והוא סתום כרגע", אמר קלרק. 

השקעות

אחד המשקיעים הגדולים בעולם, ריי דאליו, דיבר גם הוא בכנס ואמר כי לרכוש אג"ח זו כבר לא עסקה משתלמת. "התמחור של תשואות האג"ח הוא 4%. קחו את האינפלציה, בערך 3% עד 3.5%, תוסיפו לזה ריבית ריאלית, שצריכה להיות בין 1% ל־2%, ולכן תשואה של 4% היא לא אטרקטיבית", אמר דאליו. עוד ציין המשקיע כי "2024 תהיה שנה היסטורית. כשיש אי־ודאות גדולה זה בדרך כלל הזמן הטוב ביותר לקנות. אבל הפעם זה יותר מסובך".

קיראו עוד ב"גלובל"

ריי דאליו

בנוגע להשפעת הבחירות לנשיאות על השווקים אמר דאליו כי זה לא משנה מי ינצח, טראמפ או ביידן,  "אני חושב ששניהם מאיימים על השווקים", אמר. "השאלה היא איך נעבור את הקיטוב הגדול בין שמאל לימין כך שיהיה לנו ממשל הגיוני. יש בארה"ב הבדלים בלתי ניתנים לגישור על דברים רבים". בכל הקשור לאופן בו המשקיעים צריכים לנהוג בעת הנוכחית, אמר דאליו כי הוא הולך לכיוון של תיק מגוון או נייטרלי, תיק שלא שם דגש רב על מזומן. "כי מזומן זה פח אשפה לטווח הארוך", אמר דאליו. 

מה בנוגע לבינה מלאכותית? מנכ"לית הנאסד"ק, אדנה פרידמן, הזהירה כי "משקיעים שמים היום יותר מדי דגש על החידושים בתחום הבינה המלאכותית" והסבירה שהמשקיעים מפחדים להחמיץ את הטרנד הבא ולהישאר מאחור, דבר שהוא מסוכן בסביבה הכלכלית הנוכחית. "המשקיעים צריכים כעת לאזן את ההתלהבות הזו מול סביבת הריבית הגבוהה, שבה הימורים כאלה מגיעים עם תג מחיר גבוה יותר", אמרה המנכ"לית. 

 

הורדת הריבית הצפויה

לאחר תחזיות הפד בפגישתו האחרונה, שצפו שלוש הורדות ריבית השנה, המשקיעים מנסים להבין האם זה באמת יקרה ומתי.  "אם אני הייתי הפד, הייתי קצת מודאגת מהורדת ריבית מוקדם מדי", אמרה פרידמן. "הפד ירצה להגיע למצב של יציבות מחירים לפני שיבצע מהלכים משמעותיים. יש איתותים להורדות הריבית, אבל השאלה מתי הן יתחילו".

מנכ"ל קרן העושר הנורווגית, ניקולאי טאנגן אמר בנוגע להורדות הריבית הצפויות בארה"ב ואירופה: "אני סבור שהבנקים המרכזיים הגלובליים יהיו מאוד מאוד זהירים מהפחתה מהירה מדי של שיעורי הריביות, משום שהם היו איטיים מדי בהעלאה שלהם". עוד הוסיף כי המשקיעים צריכים לצפות ל"תשואות הרבה יותר נמוכות בתקופה הקרובה" והסביר: "יש לנו לחצים אינפלציוניים, יש לנו דרישות שכר מאוד גבוהות בחלק מהמדינות, וזה יוביל לספירלה מסוימת שתעלה את האינפלציה. בנוסף, יש לנו את השפעות שינויי האקלים, שהן שליליות לגבי מחירים, ויש גורמים גיאופוליטיים, ובעיות בנתיבי סחר - זה פשוט לא קוקטייל חיובי במיוחד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.