לא רק מיזוגים והשתלטויות: כיצד עובד תחום מדפסות התלת מימד?

שלל ניסיונות ההשתלטות על חבחרת סטרטסיס הישראלית, עשויים לטלטל את שוק מדפסות התל מימד העולמי; מה הטכנולוגיה מאחורי התחום, מי החברות המובילות בו וכיצד הוא יראה ביום שאחרי?
איתן גרסטנפלד | (1)

המאבק הייצרי המתנהל בתקופה האחרונה בין חברת סטרטסיס הישראלית, המבקשת לשמור על עצמאותה, לבין חברת 3D האמריקאית וננו דיימנשן הישראלית, המבקשות להשתלט עליה, הוא הזדמנות טובה לצלול אל תוך עולם מדפסות התלת מימד אשר צפוי להגיע לשוק של 84 מיליארד דולר בשש השנים הקרובות.

לקריאה נוספת:

הדפסה תלת-ממדית היא טכנולוגיה, המאפשרת לייצר דגמים תלת-ממדיים באמצעות תוכנת מחשב. השימוש המרכזי בטכנולוגיה הוא לטובת יישומים תעשייתיים (76% מההכנסות של המגזר), דוגמת ייצור מודלים ואבי טיפוס תלת מימדים, או לחלופין ייצור כלים ומוצרים שונים. על אף שמרבית ההכנסות הגיעו מחברות בתעשיות שונות דוגמת ענף רכב, אלקטרוניקה, תעופה וחלל ושירותי בריאות, בשנים האחרונות ישנה מגמה גוברת של אימוץ הטכנולוגיה גם בקרב ארגונים קטנים, מוסדות חינוך וחובבים, אשר רוכשים מדפסות שולחנים. כמו כן, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לרתום את הטכנולוגיה לטובת ייצור מזון, רקמות ואיברים.

הטכנולוגיות שמאחורי התחום

בשנת 1987 המציא צ'אק האל מייסד חברת 3D Systems, את מדפסת התלת-ממד הראשונה. המדפסת, עשתה שימוש בטכנולוגיית סטריאוליטוגרפיה או SLA, העושה שימוש בחומר שנקראים פוטופולימר, שמשנה את תכונותו בחשיפה לאור, בין היתר ניתן להפוך אותו מנוזל למוצק, ובכך להדפיס דגם תלת-מימדי, המעוצב באמצעות קרני לייזר. המבנים התלת מימדיים המיוצרים באמצעות טכנולוגיה זו נבנים בצורה של שכבות, שכבה אחרי שכבה, מה שמביא בדרך כלל לזמני הדפסה ארוכים.

בדומה לטכנולוגיית הסטריאוליטוגרפיה גם בעיבוד אור דיגיטלי (DLP), נעשה שימוש באור בכדי לעצב את תוצרי המדפסת, אלא שבשונה סטריאוליטוגרפיה ב-DLP נעשה שימוש במקורות אור קונבנציונליים יותר, כשהאור נשלט באמצעות מראות המעצבות את האובייקט. טכנולוגיה דומה נוספת היא סינטור בעזרת לייזר סלקטיבי (SLS), כשגם בשיטה זו קרן לייזר יוצרת מבנים באמצעות שכבות שנבות האחת על השנייה, אלא שבשונה מבסטריאוליטוגרפיה, חומר הגלם הוא אבקת פלסטיק ולא פוטופולימר.

טכנולוגיה דומה לזו של ה-SLS נקראת התכה בעזרת לייזר סלקטיבי (SLM), אשר כולל התכה של אבקה (מתכתית), אלא שבניגוד לתהליך ה-SLS בו החומר האבקתי מסונט, בתהליך ה-SLM האבקה מותכת לחלוטין. טכנולוגיה זו משמשת בעיקר לייצור  חלקי מתכת (טיטניום או אלומיניום) חזקים. באופן דומה גם בטכנולוגית התכה בעזרת אלומת אלקטרונים (EBM), מעוצבים חלקי מתכת אלא שהתהליך נעשה באמצעות אלקטרונים ולא באמצעות לייזר כמו ב-SLM. מדובר בתהליך יקר באופן יחסי (גם ביחס ל-SLM), ומתאים רק לחומרים מאד ספציפיים.

טכנולוגיה נוספת, התכה ומיזוג לצורך מידול (FDM), אשר הומצאה על ידי סטרטסיס הישראלית, מייצרת אובייקטים, על ידי התכה של חומר פלסטי, והוצאתו באמצעות כלי הדומה למחט. מה שמסייע ליצירת מבנים מורכבים, בטכניקות מיוחדות. נסו לדמיין מעיין עפרון או עט המזריקים חומר פלסטי בהתאם לצורה שנקבעה מראש. היתרונות המרכזיים שבשיטת הדפסה זו הם היכולת לעשות שימוש במגוון חומרי גלם  בעלות נמוכה יחסית.

קיראו עוד ב"גלובל"

החברות הגדולות

החברה הוותיקה ביותר בתחום היא 3D Systems 3D SYSTEMS האמריקאית המוכרת מדפסות תלת מימד ופלטפורמות להדפסה ביולוגית. מתחילת השנה עלתה מניית החברה אשר נוסדה ב-1986, בכ-16% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 1.16 מיליארד דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 538 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 96 סנט למניה. 

בתקופה האחרונה מבקשת 3D לרכוש את חברת סטרטסיס סטרטסיס הישראלית אשר נוסדה בשנת 1989, ומוזגה ב-2012 עם חברת אובג'ט (Objet Geometries), הפועלת מרחובות. המדפסות של החברה, עושות שימוש בפולימרים הרגישים לקרינה אולטרה סגולה, אשר מתקשים בהתאם למודל המבוקש. על רקע ניסיונות הרכישה של החברה קפצה מנייתה ב-57% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 651.5 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 44 סנט למניה.

חברה וותיקה נוספת היא Proto Labs PROTO LABS INC. אשר נוסדה בשנת 1999, במטרה לספק פתרונות אוטומטיים לפיתוח חלקי פלסטיק ומתכת המשמשים בתהליך הייצור של ענפי תעשייה מגוונים. בשנים האחרונות, התרחבה החברה והשיקה שירות הדפסת תלת מימד, המאפשר למפתחים ומהנדסים להעביר אבות טיפוס לתהליך ייצור. מתחילת השנה עלתה מניית החברה בכ-7.5% והיא נסחרת כעת לי שווי שוק של 858.4 מיליון דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 488 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 3.77 דולר למניה.

גם Materialise MATERIALISE NV ADS הבלגית, היא שם וותיק בענף, הפועלת בשנים האחרונות בתחומים מגוונים החל בתחום הרכב, עובר בתעופה וחלל, וכלה באמנות ועיצוב. לחברה גם יישומים משמעותיים בתחום הבריאות, בכל הקשור לייצור שיניים, מכשירי שמיעה, ומשקפיים. בניגוד ליתר מתחרותיה, בשנה האחרונה נסחרת מניית החברה ביציבות (ירדה בכ-1%), לפי שווי שוק של 469.6 מיליון דולר. את שנת 2022 היא סיימה עם הכנסות של 232 מיליון דולר, לצד הפסד של 4 סנט למניה.

על אף שנוסדה בשנים האחרונות, Desktop Metal  DESKTOP METAL, הפכה במהרה לאחת השחקניות הגדולות בתחום. לפני כחודשיים הודיעה החברה על מיזוג עם חברת סטרטסיס בעסקה המגלמת שווי של 1.8 מיליארד דולר. על רקע הדיווחים על העסקה הנרקמת, זינקה מניית החברה בכ-32% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 572 מיליון דולר. את  שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 209 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 2.39 דולר למניה.

המאבק המתחולל בתחום

בחודשים האחרונים נכנס התחום לסחרור בעקבות הצעת רכש שהגישה חברת המזומנים הישראלית ננו דיימנשן עבור סטרטסיס. בהנהלת סטרטסיס לא אהבו (בלשון המעטה), את הצעת הרכש, בהתחלה בטענה שהיא מעיכה את החברה בחסר ולאחר מכן משום שלדבריהם היא עשויה להביא לפגיע משמעותית בפעילות החברה ולהזיק לבעלי המניות. כחודשיים לאחר מכן, אם או בלי קשר, הודיעה סטרטסיס על מיזוג עם Desktop Metal, שחקנית לא קטנה בעצמה. עסקת המיזוג הדליקה לא מעט נורות אצל 3D הוותיקה שנכנסה במהרה גם היא לתמונה עם הצעת רכש משלה.

להשתלשלות הסיפור - לחצו כאן

לאחר שסירבה לשמוע על הצעות הרכש, לפני כשבועיים הודיעה סטרטסיס על שינוי כיוון ועל כניסתה למו"מ עם 3D. אלא שכלל לא ברור האם שתי החברות בכלל מעוניינות בעסקה, כשהן שתיהן מנהלות את המשא ומתן באמצעות כלי התקשורת והודעות לבורסה. בעוד 3D מנסה ללחוץ על סטרטסיס להשלים את העסקה, סטרטסיס מצדה מטילה דופי בכוונות של 3D ונדמה שהיא עושה כל שביכולת להישאר עצמאית. במקרה כזה, נשאלת השאלה האם עסקת המיזוג עם Desktop Metal תושלם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאסיבית 02/08/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
    היא צומחת כפול כל שנה ובעלים קונים סוחורה
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.