לא רק מיזוגים והשתלטויות: כיצד עובד תחום מדפסות התלת מימד?
המאבק הייצרי המתנהל בתקופה האחרונה בין חברת סטרטסיס הישראלית, המבקשת לשמור על עצמאותה, לבין חברת 3D האמריקאית וננו דיימנשן הישראלית, המבקשות להשתלט עליה, הוא הזדמנות טובה לצלול אל תוך עולם מדפסות התלת מימד אשר צפוי להגיע לשוק של 84 מיליארד דולר בשש השנים הקרובות.
לקריאה נוספת:
הדפסה תלת-ממדית היא טכנולוגיה, המאפשרת לייצר דגמים תלת-ממדיים באמצעות תוכנת מחשב. השימוש המרכזי בטכנולוגיה הוא לטובת יישומים תעשייתיים (76% מההכנסות של המגזר), דוגמת ייצור מודלים ואבי טיפוס תלת מימדים, או לחלופין ייצור כלים ומוצרים שונים. על אף שמרבית ההכנסות הגיעו מחברות בתעשיות שונות דוגמת ענף רכב, אלקטרוניקה, תעופה וחלל ושירותי בריאות, בשנים האחרונות ישנה מגמה גוברת של אימוץ הטכנולוגיה גם בקרב ארגונים קטנים, מוסדות חינוך וחובבים, אשר רוכשים מדפסות שולחנים. כמו כן, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לרתום את הטכנולוגיה לטובת ייצור מזון, רקמות ואיברים.
הטכנולוגיות שמאחורי התחום
בשנת 1987 המציא צ'אק האל מייסד חברת 3D Systems, את מדפסת התלת-ממד הראשונה. המדפסת, עשתה שימוש בטכנולוגיית סטריאוליטוגרפיה או SLA, העושה שימוש בחומר שנקראים פוטופולימר, שמשנה את תכונותו בחשיפה לאור, בין היתר ניתן להפוך אותו מנוזל למוצק, ובכך להדפיס דגם תלת-מימדי, המעוצב באמצעות קרני לייזר. המבנים התלת מימדיים המיוצרים באמצעות טכנולוגיה זו נבנים בצורה של שכבות, שכבה אחרי שכבה, מה שמביא בדרך כלל לזמני הדפסה ארוכים.
- מנית 3D Systems נופלת ב-13% - מושכת אחריה את סטרטסיס
- מאסיבית מכרה ברבעון השלישי 9 מדפסות והכניסה 3.2 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדומה לטכנולוגיית הסטריאוליטוגרפיה גם בעיבוד אור דיגיטלי (DLP), נעשה שימוש באור בכדי לעצב את תוצרי המדפסת, אלא שבשונה סטריאוליטוגרפיה ב-DLP נעשה שימוש במקורות אור קונבנציונליים יותר, כשהאור נשלט באמצעות מראות המעצבות את האובייקט. טכנולוגיה דומה נוספת היא סינטור בעזרת לייזר סלקטיבי (SLS), כשגם בשיטה זו קרן לייזר יוצרת מבנים באמצעות שכבות שנבות האחת על השנייה, אלא שבשונה מבסטריאוליטוגרפיה, חומר הגלם הוא אבקת פלסטיק ולא פוטופולימר.
טכנולוגיה דומה לזו של ה-SLS נקראת התכה בעזרת לייזר סלקטיבי (SLM), אשר כולל התכה של אבקה (מתכתית), אלא שבניגוד לתהליך ה-SLS בו החומר האבקתי מסונט, בתהליך ה-SLM האבקה מותכת לחלוטין. טכנולוגיה זו משמשת בעיקר לייצור חלקי מתכת (טיטניום או אלומיניום) חזקים. באופן דומה גם בטכנולוגית התכה בעזרת אלומת אלקטרונים (EBM), מעוצבים חלקי מתכת אלא שהתהליך נעשה באמצעות אלקטרונים ולא באמצעות לייזר כמו ב-SLM. מדובר בתהליך יקר באופן יחסי (גם ביחס ל-SLM), ומתאים רק לחומרים מאד ספציפיים.
טכנולוגיה נוספת, התכה ומיזוג לצורך מידול (FDM), אשר הומצאה על ידי סטרטסיס הישראלית, מייצרת אובייקטים, על ידי התכה של חומר פלסטי, והוצאתו באמצעות כלי הדומה למחט. מה שמסייע ליצירת מבנים מורכבים, בטכניקות מיוחדות. נסו לדמיין מעיין עפרון או עט המזריקים חומר פלסטי בהתאם לצורה שנקבעה מראש. היתרונות המרכזיים שבשיטת הדפסה זו הם היכולת לעשות שימוש במגוון חומרי גלם בעלות נמוכה יחסית.
- אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
- X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
החברות הגדולות
החברה הוותיקה ביותר בתחום היא 3D Systems 3D SYSTEMS האמריקאית המוכרת מדפסות תלת מימד ופלטפורמות להדפסה ביולוגית. מתחילת השנה עלתה מניית החברה אשר נוסדה ב-1986, בכ-16% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 1.16 מיליארד דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 538 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 96 סנט למניה.
בתקופה האחרונה מבקשת 3D לרכוש את חברת סטרטסיס סטרטסיס הישראלית אשר נוסדה בשנת 1989, ומוזגה ב-2012 עם חברת אובג'ט (Objet Geometries), הפועלת מרחובות. המדפסות של החברה, עושות שימוש בפולימרים הרגישים לקרינה אולטרה סגולה, אשר מתקשים בהתאם למודל המבוקש. על רקע ניסיונות הרכישה של החברה קפצה מנייתה ב-57% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 651.5 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 44 סנט למניה.
חברה וותיקה נוספת היא Proto Labs PROTO LABS INC. אשר נוסדה בשנת 1999, במטרה לספק פתרונות אוטומטיים לפיתוח חלקי פלסטיק ומתכת המשמשים בתהליך הייצור של ענפי תעשייה מגוונים. בשנים האחרונות, התרחבה החברה והשיקה שירות הדפסת תלת מימד, המאפשר למפתחים ומהנדסים להעביר אבות טיפוס לתהליך ייצור. מתחילת השנה עלתה מניית החברה בכ-7.5% והיא נסחרת כעת לי שווי שוק של 858.4 מיליון דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 488 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 3.77 דולר למניה.
גם Materialise MATERIALISE NV ADS הבלגית, היא שם וותיק בענף, הפועלת בשנים האחרונות בתחומים מגוונים החל בתחום הרכב, עובר בתעופה וחלל, וכלה באמנות ועיצוב. לחברה גם יישומים משמעותיים בתחום הבריאות, בכל הקשור לייצור שיניים, מכשירי שמיעה, ומשקפיים. בניגוד ליתר מתחרותיה, בשנה האחרונה נסחרת מניית החברה ביציבות (ירדה בכ-1%), לפי שווי שוק של 469.6 מיליון דולר. את שנת 2022 היא סיימה עם הכנסות של 232 מיליון דולר, לצד הפסד של 4 סנט למניה.
על אף שנוסדה בשנים האחרונות, Desktop Metal DESKTOP METAL, הפכה במהרה לאחת השחקניות הגדולות בתחום. לפני כחודשיים הודיעה החברה על מיזוג עם חברת סטרטסיס בעסקה המגלמת שווי של 1.8 מיליארד דולר. על רקע הדיווחים על העסקה הנרקמת, זינקה מניית החברה בכ-32% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 572 מיליון דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 209 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 2.39 דולר למניה.
המאבק המתחולל בתחום
בחודשים האחרונים נכנס התחום לסחרור בעקבות הצעת רכש שהגישה חברת המזומנים הישראלית ננו דיימנשן עבור סטרטסיס. בהנהלת סטרטסיס לא אהבו (בלשון המעטה), את הצעת הרכש, בהתחלה בטענה שהיא מעיכה את החברה בחסר ולאחר מכן משום שלדבריהם היא עשויה להביא לפגיע משמעותית בפעילות החברה ולהזיק לבעלי המניות. כחודשיים לאחר מכן, אם או בלי קשר, הודיעה סטרטסיס על מיזוג עם Desktop Metal, שחקנית לא קטנה בעצמה. עסקת המיזוג הדליקה לא מעט נורות אצל 3D הוותיקה שנכנסה במהרה גם היא לתמונה עם הצעת רכש משלה.
להשתלשלות הסיפור - לחצו כאן
לאחר שסירבה לשמוע על הצעות הרכש, לפני כשבועיים הודיעה סטרטסיס על שינוי כיוון ועל כניסתה למו"מ עם 3D. אלא שכלל לא ברור האם שתי החברות בכלל מעוניינות בעסקה, כשהן שתיהן מנהלות את המשא ומתן באמצעות כלי התקשורת והודעות לבורסה. בעוד 3D מנסה ללחוץ על סטרטסיס להשלים את העסקה, סטרטסיס מצדה מטילה דופי בכוונות של 3D ונדמה שהיא עושה כל שביכולת להישאר עצמאית. במקרה כזה, נשאלת השאלה האם עסקת המיזוג עם Desktop Metal תושלם.
- 1.מאסיבית 02/08/2023 14:10הגב לתגובה זוהיא צומחת כפול כל שנה ובעלים קונים סוחורה

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
מכשיר ה-tDCS של Flow יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?
רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.
ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.
האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.
לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.
- דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.

