ביידן ארהב סין גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto, Michael Stokes

המלחמה הקרה בין סין וארה"ב - שלב אחרי שלב והאם סין בעמדת מפתח?

איך קרה שטיוואן עומדת בלב העימות בין שתי המעצמות הגדולות בעולם? הארגון המתחרה ב-G7 ושסין עומדת בראשו, נותן "פייט" לא רע ועשוי בהחלט לערער את מעמדה של ארה"ב; מלחמת הסנקציות בין המדינות היא רק כלי עזר במאבק על הבכורה העולמית
שחר קוט | (3)

הבחירות הקרובות בטיוואן צפויות להיות הבחירות החשובות ביותר בתולדות המדינה. לאזרחי טיוואן חשוב שיבחר נשיא חזק עם דעות נחרצות שיוכל להתמודד עם האיום הסיני. גם ארצות הברית צופה במתח לתוצאות הבחירות, כי היא יודעת שזה יהיה הכרחי להתמודדות עם סין. לא סביר שנראה איזשהו מועמד פרו-סיני מנצח בבחירות בטיוואן או אפילו מתקרב לכך, ובכל זאת, שתי המעצמות צופות מהצד בכיליון עיניים. ארה"ב יודעת שהמלחמה הקרה החדשה שלה היא לא מלחמת חימוש, אלא מלחמה כלכלית וטכנולוגית עם טיוואן במרכז. מה ארצות הברית כבר עשתה נגד סין? איך סין הגיבה? והאם המלחמה טובה לשתי המדינות?

בזמן האחרון שומעים בחדשות כל הזמן על טיוואן, טיוואן פה וטיוואן שם. מדינת האי הקטנה היא רק העימות האחרון במלחמה הקרה בין שתי המדינות החשובות בעולם, סין וארצות הברית.

המקור לעימות הוא טכנולוגי. שתי המדינות מתחרות כבר שנים רבות על מי תהיה יותר מתקדמת טכנולוגית. למי יהיה את הטלפון הכי מתוחכם, הטלוויזיה הכי חדה, והנשק הכי חדיש. אבל הבסיס של כל הטכנולוגיות בימינו הוא מחשב, ובבסיס של מחשב יש שבבי מחשב. בלי שבבי מחשב אי אפשר להפעיל כמעט אף טכנולוגיה ופה טיוואן נכנסת לתמונה. טיוואן אחראית על יצור כ-65% מהשבבים בעולם, בעוד שארצות הברית אחראית על 10% וסין על 5%. סין רוצה לחזק עוד יותר את מעמדה הטכנולוגי בעולם ולהפוך לשולטת הכמעט בלעדית על יצור שבבי המחשב בעולם. היא מאיימת באופן קבוע לשלוח צבא ולכבוש את טיוואן בכוח. ארצות הברית לא מוכנה לזה והיא מנסה למנוע את זה בכל דרך שהיא יכולה. היא הודיעה על הגדלת ייצור שבבי המחשב על אדמת המדינה בניסיון להוריד את התלות בשבבים של טיוואן. היא גם אמרה שאם סין תבצע מהלכים צבאיים נגד טיוואן, היא תגן עליה בכל דרך שהיא יכולה כולל שליחת חיילים ונשקים. זאת לעומת המלחמה באוקראינה שהיא מסתפקת בשליחת נשקים.  

גם במסחר המלחמה נותנת את אותותיה. כשמראים לאדם ברחוב חפץ ושואלים אותו איפה זה יוצר, הניחוש הראשון של רוב האנשים זה סין. וזה לא מפתיע. סין אחראית ליצור של 20% מהמוצרים בעולם, והיא היצרנית הגדולה בעולם. גם פה ארצות הברית רוצה להוריד את התלות שלה בסין, וקבעה סנקציות חדשות על סין, וביניהן הורדה משמעותית במסחר, הפסקה של כל השקעה בסין, וחיוב חברות אמריקאיות לקבל אישור מהממשל לפני השקעה בסין. זה הוביל חברות אמריקאיות רבות וגדולות להוציא את היצור שלהן מסין ולהעביר אותו לארצות הברית, ולהפסיק את מכירת המוצרים שם. האמריקאים רוצים להיות עצמאיים בכל התחומים ומתחילים לפתח חשדנות רבה כלפי סין וכל מה שקשור בה. דוגמה מוכרת לכך היא שערוריית טיקטוק. טיקטוק היא אפליקציה סינית פופולרית בארצות הברית ובעולם. אין בן נוער שלא מכיר אותה או משתמש בה. בדיוק מזה חשש הקונגרס האמריקאי כשטען שהסינים משתמשים באפליקציה בשביל לרגל אחרי ארצות הברית, ולהשפיע על המוח של בני הנוער המשתמשים בה. הקונגרס אירגן שימוע, ובו הם חקרו את מנכ"ל החברה במשך שעות רבות, ואיימו לחסום את השימוש באפליקציה בארצות הברית. בסופו של דבר לא העבירו חוק האוסר על השימוש באפליקציה, אבל מדינות רבות ממשיכות להתנגד, ומדינת מונטנה אפילו העבירה בתוכה חוק האוסר על הורדת האפליקציה.

הסינים לא נשארו חייבים, וגם הם פתחו בצעדים כלכליים נגד ארצות הברית. הם הפחיתו את כמות המסחר שלהם עם ארה"ב, וביקשו מכל אזרחי סין לעבור להשתמש במוצרים סינים שיוצרו בסין.

סין גם היא חברה בארגון BRICS, ארגון כלכלי המורכב מברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. זה ארגון נגדי לעומת ה-G7, הארגון הכלכלי של 7 המדינות המערביות עם הכלכלות הגדולות ביותר. לאחרונה התמ"ג הכולל של BRICS עקף את התמ"ג הכולל של ה-G7, והפך אותם לארגון הכלכלי הגדול ביותר בעולם. סין רוצה להשתמש בחברותה בארגון, ולנסות להמשיך ולחתור תחת גדולתה של ארצות הברית. סין הבינה שכרגע המטבע השולט בעולם הוא הדולר, וכל עוד זה המצב ארצות הברית תמשיך להיות המדינה החשובה בעולם. על מנת להתחרות בדולר, סין פועלת למען מעבר ממסחר עולמי בדולר, לסחר במטבע חדש של BRICS ולחזק את שליטתה הכלכלית בעולם. לאחרונה גם חברי BRICS פתחו את הארגון למצטרפות חדשות, וכמעט 20 מדינות הגישו בקשת הצטרפות. סין חושבת שככל שהארגון יגדל ומעמדו יתחזק, ההשפעה של ארצות הברית תקטן. זה מזכיר את המלחמה הקרה הקודמת, שהיה גוש סובייטי וקומוניסטי, וגוש מערבי, רק שהפעם הגושים הם כלכליים.

שרת האוצר האמרקאית ג'נט ילן הזהירה מפני הצעדים כלפי סין ומהתקדמות המלחמה הקרה, ואמרה שניתוק המסחר עם סין יפגע בארצות הברית לא פחות משזה יפגע בסין. "טעות גדולה" היא קראה לזה "זוהי אינטראקציה בעלת ערך רב. זה יהיה אסון עבורנו לנסות להתנתק מסין. הפחתת סיכונים, כן. להתנתק? בהחלט לא".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עידו 03/07/2023 08:13
    הגב לתגובה זו
    התמ"ג המיצרפי של מדינות ה-BRICS עולה באופן משמעותי בשנים האחרונות, אבל עדיין קטן משמעותית מהתמ"ג המצרפי של מדינות ה-G7
  • 2.
    לרון 02/07/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
    יחסי הכוחות ניתן לחת מ DDR גרמניה המזרחית הקומוניסטית לשעבר וגורלה
  • 1.
    לרון 02/07/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    היא קומוניסטית,וראינו במקרה רוסיה שקומוניסט נשאר קומוניסט ומי מרוויח ממאבק ומי מפסיד,ואם סין שואפת ואכן היא שואפת להמשיך בקומוניזם היא צריכה כמו קוריאה הצפ.לא למתןח את החבל יותר מדי
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.