המלחמה הקרה בין סין וארה"ב - שלב אחרי שלב והאם סין בעמדת מפתח?
הבחירות הקרובות בטיוואן צפויות להיות הבחירות החשובות ביותר בתולדות המדינה. לאזרחי טיוואן חשוב שיבחר נשיא חזק עם דעות נחרצות שיוכל להתמודד עם האיום הסיני. גם ארצות הברית צופה במתח לתוצאות הבחירות, כי היא יודעת שזה יהיה הכרחי להתמודדות עם סין. לא סביר שנראה איזשהו מועמד פרו-סיני מנצח בבחירות בטיוואן או אפילו מתקרב לכך, ובכל זאת, שתי המעצמות צופות מהצד בכיליון עיניים. ארה"ב יודעת שהמלחמה הקרה החדשה שלה היא לא מלחמת חימוש, אלא מלחמה כלכלית וטכנולוגית עם טיוואן במרכז. מה ארצות הברית כבר עשתה נגד סין? איך סין הגיבה? והאם המלחמה טובה לשתי המדינות?
בזמן האחרון שומעים בחדשות כל הזמן על טיוואן, טיוואן פה וטיוואן שם. מדינת האי הקטנה היא רק העימות האחרון במלחמה הקרה בין שתי המדינות החשובות בעולם, סין וארצות הברית.
המקור לעימות הוא טכנולוגי. שתי המדינות מתחרות כבר שנים רבות על מי תהיה יותר מתקדמת טכנולוגית. למי יהיה את הטלפון הכי מתוחכם, הטלוויזיה הכי חדה, והנשק הכי חדיש. אבל הבסיס של כל הטכנולוגיות בימינו הוא מחשב, ובבסיס של מחשב יש שבבי מחשב. בלי שבבי מחשב אי אפשר להפעיל כמעט אף טכנולוגיה ופה טיוואן נכנסת לתמונה. טיוואן אחראית על יצור כ-65% מהשבבים בעולם, בעוד שארצות הברית אחראית על 10% וסין על 5%. סין רוצה לחזק עוד יותר את מעמדה הטכנולוגי בעולם ולהפוך לשולטת הכמעט בלעדית על יצור שבבי המחשב בעולם. היא מאיימת באופן קבוע לשלוח צבא ולכבוש את טיוואן בכוח. ארצות הברית לא מוכנה לזה והיא מנסה למנוע את זה בכל דרך שהיא יכולה. היא הודיעה על הגדלת ייצור שבבי המחשב על אדמת המדינה בניסיון להוריד את התלות בשבבים של טיוואן. היא גם אמרה שאם סין תבצע מהלכים צבאיים נגד טיוואן, היא תגן עליה בכל דרך שהיא יכולה כולל שליחת חיילים ונשקים. זאת לעומת המלחמה באוקראינה שהיא מסתפקת בשליחת נשקים.
גם במסחר המלחמה נותנת את אותותיה. כשמראים לאדם ברחוב חפץ ושואלים אותו איפה זה יוצר, הניחוש הראשון של רוב האנשים זה סין. וזה לא מפתיע. סין אחראית ליצור של 20% מהמוצרים בעולם, והיא היצרנית הגדולה בעולם. גם פה ארצות הברית רוצה להוריד את התלות שלה בסין, וקבעה סנקציות חדשות על סין, וביניהן הורדה משמעותית במסחר, הפסקה של כל השקעה בסין, וחיוב חברות אמריקאיות לקבל אישור מהממשל לפני השקעה בסין. זה הוביל חברות אמריקאיות רבות וגדולות להוציא את היצור שלהן מסין ולהעביר אותו לארצות הברית, ולהפסיק את מכירת המוצרים שם. האמריקאים רוצים להיות עצמאיים בכל התחומים ומתחילים לפתח חשדנות רבה כלפי סין וכל מה שקשור בה. דוגמה מוכרת לכך היא שערוריית טיקטוק. טיקטוק היא אפליקציה סינית פופולרית בארצות הברית ובעולם. אין בן נוער שלא מכיר אותה או משתמש בה. בדיוק מזה חשש הקונגרס האמריקאי כשטען שהסינים משתמשים באפליקציה בשביל לרגל אחרי ארצות הברית, ולהשפיע על המוח של בני הנוער המשתמשים בה. הקונגרס אירגן שימוע, ובו הם חקרו את מנכ"ל החברה במשך שעות רבות, ואיימו לחסום את השימוש באפליקציה בארצות הברית. בסופו של דבר לא העבירו חוק האוסר על השימוש באפליקציה, אבל מדינות רבות ממשיכות להתנגד, ומדינת מונטנה אפילו העבירה בתוכה חוק האוסר על הורדת האפליקציה.
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסינים לא נשארו חייבים, וגם הם פתחו בצעדים כלכליים נגד ארצות הברית. הם הפחיתו את כמות המסחר שלהם עם ארה"ב, וביקשו מכל אזרחי סין לעבור להשתמש במוצרים סינים שיוצרו בסין.
סין גם היא חברה בארגון BRICS, ארגון כלכלי המורכב מברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. זה ארגון נגדי לעומת ה-G7, הארגון הכלכלי של 7 המדינות המערביות עם הכלכלות הגדולות ביותר. לאחרונה התמ"ג הכולל של BRICS עקף את התמ"ג הכולל של ה-G7, והפך אותם לארגון הכלכלי הגדול ביותר בעולם. סין רוצה להשתמש בחברותה בארגון, ולנסות להמשיך ולחתור תחת גדולתה של ארצות הברית. סין הבינה שכרגע המטבע השולט בעולם הוא הדולר, וכל עוד זה המצב ארצות הברית תמשיך להיות המדינה החשובה בעולם. על מנת להתחרות בדולר, סין פועלת למען מעבר ממסחר עולמי בדולר, לסחר במטבע חדש של BRICS ולחזק את שליטתה הכלכלית בעולם. לאחרונה גם חברי BRICS פתחו את הארגון למצטרפות חדשות, וכמעט 20 מדינות הגישו בקשת הצטרפות. סין חושבת שככל שהארגון יגדל ומעמדו יתחזק, ההשפעה של ארצות הברית תקטן. זה מזכיר את המלחמה הקרה הקודמת, שהיה גוש סובייטי וקומוניסטי, וגוש מערבי, רק שהפעם הגושים הם כלכליים.
שרת האוצר האמרקאית ג'נט ילן הזהירה מפני הצעדים כלפי סין ומהתקדמות המלחמה הקרה, ואמרה שניתוק המסחר עם סין יפגע בארצות הברית לא פחות משזה יפגע בסין. "טעות גדולה" היא קראה לזה "זוהי אינטראקציה בעלת ערך רב. זה יהיה אסון עבורנו לנסות להתנתק מסין. הפחתת סיכונים, כן. להתנתק? בהחלט לא".
- 3.עידו 03/07/2023 08:13הגב לתגובה זוהתמ"ג המיצרפי של מדינות ה-BRICS עולה באופן משמעותי בשנים האחרונות, אבל עדיין קטן משמעותית מהתמ"ג המצרפי של מדינות ה-G7
- 2.לרון 02/07/2023 20:49הגב לתגובה זויחסי הכוחות ניתן לחת מ DDR גרמניה המזרחית הקומוניסטית לשעבר וגורלה
- 1.לרון 02/07/2023 20:47הגב לתגובה זוהיא קומוניסטית,וראינו במקרה רוסיה שקומוניסט נשאר קומוניסט ומי מרוויח ממאבק ומי מפסיד,ואם סין שואפת ואכן היא שואפת להמשיך בקומוניזם היא צריכה כמו קוריאה הצפ.לא למתןח את החבל יותר מדי
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
