וול סטריט
צילום: Ahmer Kalam, Unsplash

כבר לא יכולות להעלות מחירים: מדוע רווחי החברות יכולים להמשיך לרדת?

האטה בכלכלה וירידה בצריכה שנובעת מאינפלציה עלולים להכביד על רווחי החברות שלא יכולות להעלות עוד את המחיר. למה המשקיעים, שמצפים שהן יחזרו להרוויח, עשויים לצאת מאוכזבים? ואיך אפשר להתכונן למשבר?
איציק יצחקי | (1)

האינפלציה כבר כאן, המחירים בשמיים - ומשקיעים שמצפים להתאוששות מהירה ברווחי החברות במהלך המחצית השנייה של 2023 - עשויים להתאכזב. בסוף, החברות עלולות להתמודד עם "רוח נגדית" כתוצאה מההאטה בכלכלה, מצריכה חלשה יותר ויכולת מוגבלת להעלות מחירים.

כדי לסייע בניהול סיכונים, נראה שעל המשקיעים לשקול רכישת אג"ח לטווח ארוך יותר, מניות מחזוריות ומניות מחוץ לוול סטריט. מדד S&P 500 טיפס מעל 20% מהשפל שלו באוקטובר 2022, מה שנראה לחלק מהמשקיעים כמו שוק שורי. האופטימיות שלהם לגבי "נחיתה רכה" מבחינה כלכלית והציפיות להתאוששות מהירה ברווחי החברות, עזרו להניע את העליות האחרונות במניות. השאלה אם זה יימשך, השאלה אם זה לא מסוכן מדי בשעה שהרווחים לא צפויים לעלות בהמשך, אלא דווקא לרדת.

הדעה הרווחת בקרב אנליסטים היא שרווחי חברות S&P 500 יעלו משנה לשנה ברבעון השני של 2023 - לצמיחה שנתית של יותר מ-14% עד 2024. זה יכול לקרות, אבל מצד שני - חזרה לרווחים נראית כרגע קשה. הנה כמה סיבות לכך שהחברות עשויות להינזק: 

האטה בכלכלה: אינדיקטורים כלכליים כמו הזמנות חדשות, תנאי הלוואות, אמון המנהלים והשקעות הון - כולם בקורלציה אחת עם רווחי החברות. עכשיו, כולם "מהבהבים באדום" - מה שמצביע על האטה. גם "מניות צמיחה", שהעליות המוגזמות שלהן הניעו את ה-S&P 500 בחודשים האחרונים, לא צפויות להיות חסינות מפני ההאטה הכלכלית, בטח לא כשהרווחים של חברות רבות כאלה כפופים לצמיחה בתקציב הפרסום. עכשיו, תוסיפו לזה את ההשפעות של העלאות הריבית והתנאים הפיננסיים בשוק ותבינו שגם הרווחים שלהן בסכנה. 

ירידה בצריכה: חלק מהמשקיעים מאמינים שהחברות יכולות לשמר את המרווחים שלהן באמצעות קיצוץ בעלויות. אבל צריך להבין משהו: קיצוצים כאלה יבואו ככל הנראה מצמצום משרות, כלומר - האבטלה תעלה וסביר להניח שזה יובל לירידה משמעותית בצריכה ולחידוש הלוואות. כשזה קורה, נוצרת האטה.

 

אי אפשר להעלות מחירים: חברות נהנו מהיכולת להעלות מחירים או לפחות להשאירם גבוהים, גם כשהעלויות של התשומות החלו לרדת. כתוצאה מהאינפלציה, חברות עשויות להיות מוגבלות בהעלאת מחירים, במיוחד כשהצריכה הפרטית יורדת. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה ראשל"צ 16/06/2023 15:26
    הגב לתגובה זו
    זה שקוטג עולה 6 וחצי במקום 6 וכדומה זה ממש לא מזיז לרובם מה שמזיז זה המשכנתא נקודה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.