וול סטריט
צילום: Ahmer Kalam, Unsplash

כבר לא יכולות להעלות מחירים: מדוע רווחי החברות יכולים להמשיך לרדת?

האטה בכלכלה וירידה בצריכה שנובעת מאינפלציה עלולים להכביד על רווחי החברות שלא יכולות להעלות עוד את המחיר. למה המשקיעים, שמצפים שהן יחזרו להרוויח, עשויים לצאת מאוכזבים? ואיך אפשר להתכונן למשבר?
איציק יצחקי | (1)

האינפלציה כבר כאן, המחירים בשמיים - ומשקיעים שמצפים להתאוששות מהירה ברווחי החברות במהלך המחצית השנייה של 2023 - עשויים להתאכזב. בסוף, החברות עלולות להתמודד עם "רוח נגדית" כתוצאה מההאטה בכלכלה, מצריכה חלשה יותר ויכולת מוגבלת להעלות מחירים.

כדי לסייע בניהול סיכונים, נראה שעל המשקיעים לשקול רכישת אג"ח לטווח ארוך יותר, מניות מחזוריות ומניות מחוץ לוול סטריט. מדד S&P 500 טיפס מעל 20% מהשפל שלו באוקטובר 2022, מה שנראה לחלק מהמשקיעים כמו שוק שורי. האופטימיות שלהם לגבי "נחיתה רכה" מבחינה כלכלית והציפיות להתאוששות מהירה ברווחי החברות, עזרו להניע את העליות האחרונות במניות. השאלה אם זה יימשך, השאלה אם זה לא מסוכן מדי בשעה שהרווחים לא צפויים לעלות בהמשך, אלא דווקא לרדת.

הדעה הרווחת בקרב אנליסטים היא שרווחי חברות S&P 500 יעלו משנה לשנה ברבעון השני של 2023 - לצמיחה שנתית של יותר מ-14% עד 2024. זה יכול לקרות, אבל מצד שני - חזרה לרווחים נראית כרגע קשה. הנה כמה סיבות לכך שהחברות עשויות להינזק: 

האטה בכלכלה: אינדיקטורים כלכליים כמו הזמנות חדשות, תנאי הלוואות, אמון המנהלים והשקעות הון - כולם בקורלציה אחת עם רווחי החברות. עכשיו, כולם "מהבהבים באדום" - מה שמצביע על האטה. גם "מניות צמיחה", שהעליות המוגזמות שלהן הניעו את ה-S&P 500 בחודשים האחרונים, לא צפויות להיות חסינות מפני ההאטה הכלכלית, בטח לא כשהרווחים של חברות רבות כאלה כפופים לצמיחה בתקציב הפרסום. עכשיו, תוסיפו לזה את ההשפעות של העלאות הריבית והתנאים הפיננסיים בשוק ותבינו שגם הרווחים שלהן בסכנה. 

ירידה בצריכה: חלק מהמשקיעים מאמינים שהחברות יכולות לשמר את המרווחים שלהן באמצעות קיצוץ בעלויות. אבל צריך להבין משהו: קיצוצים כאלה יבואו ככל הנראה מצמצום משרות, כלומר - האבטלה תעלה וסביר להניח שזה יובל לירידה משמעותית בצריכה ולחידוש הלוואות. כשזה קורה, נוצרת האטה.

 

אי אפשר להעלות מחירים: חברות נהנו מהיכולת להעלות מחירים או לפחות להשאירם גבוהים, גם כשהעלויות של התשומות החלו לרדת. כתוצאה מהאינפלציה, חברות עשויות להיות מוגבלות בהעלאת מחירים, במיוחד כשהצריכה הפרטית יורדת. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה ראשל"צ 16/06/2023 15:26
    הגב לתגובה זו
    זה שקוטג עולה 6 וחצי במקום 6 וכדומה זה ממש לא מזיז לרובם מה שמזיז זה המשכנתא נקודה
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את חברת מועצת הנגידים ליסה קוק

הנשיא מבקש לבטל החלטות של ערכאות נמוכות ולהדיח את קוק בטענה להטעיה במסמכי משכנתא, מהלך שעשוי להעניק לו רוב במועצת הפדרל ריזרב ולהשפיע על מדיניות הריבית לשנים ארוכות

אדיר בן עמי |

נשיא ארה״ב הגיש עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לבטל החלטות של ערכאות נמוכות ולאפשר לו לפטר את ליסה קוק, חברת מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב. הצעד מגיע יום לאחר שקוק הצביעה בעד הורדת ריבית בישיבת ספטמבר של הבנק.

בלב המחלוקת עומד מצב שלא התרחש ב־111 שנות קיומו של הפדרל ריזרב: נשיא המבקש לפטר נגידה בטענה ל"סיבה מוצדקת". טראמפ טוען כי קוק הציגה מסמכי משכנתא כוזבים ב־2021, לפני מינויה, וכך קיבלה תנאים מועדפים. לטענתו, הדבר מצדיק את הדחתה ממועצת קובעי הריבית של ארצות הברית.


הפרשה החלה ב־25 באוגוסט כאשר טראמפ שלח לקוק מכתב פיטורים. מנהל סוכנות הפיננסים הפדרלית, ביל פולטה, טען כי במסמכי המשכנתא שהגישה הופיעו פרטים לא נכונים שהקנו לה תנאים מועדפים. שלושה ימים אחר כך פתחה קוק בהליך משפטי כדי למנוע את הדחתה. ב־9 בספטמבר קיבל שופט פדרלי את בקשתה של קוק להקפיא את הפיטורים באופן זמני, מה שאיפשר לה להמשיך בתפקידה ולהצביע בישיבת הפד. הממשל ערער על ההחלטה בטענה שלנשיא נתונה סמכות לפטר נגיד מסיבה מוצדקת, וכי אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה מסוג זה. עוד נטען כי מסמכי המשכנתא מספקים עילה ברורה לפיטורים.


ביום שני האחרון דחה בית משפט לערעורים את בקשת הממשל וקבע ברוב של שניים מול אחד שקוק תמשיך לכהן כל עוד הדיון נמשך. השופטים ציינו כי הסרתה בשלב זה תפגע בזכותה להליך הוגן ותערער את המצב הקיים.


כעת עתר הממשל לבית המשפט העליון. בעתירה שהגיש התובע הכללי ג'ון זאואר נטען כי מדובר בהתערבות שיפוטית שאינה במקומה בסמכות הפיטורים של הנשיא. לטענת הממשל, תפקיד כמו של קוק אינו מוגן על ידי סעיפי הליך הוגן, ולנשיא שיקול דעת מלא להגדיר מהי סיבה מוצדקת לפיטורים. העתירה מבקשת להוציא "צו עצירה" שיביא להדחת קוק מיידית אף בטרם יתקבל פסק דין סופי. הממשל טוען כי עיכוב ההחלטה יפגע ביכולתו של הנשיא להפעיל את מדיניותו הכלכלית ובסמכות הרשות המבצעת.