כבר לא יכולות להעלות מחירים: מדוע רווחי החברות יכולים להמשיך לרדת?
האינפלציה כבר כאן, המחירים בשמיים - ומשקיעים שמצפים להתאוששות מהירה ברווחי החברות במהלך המחצית השנייה של 2023 - עשויים להתאכזב. בסוף, החברות עלולות להתמודד עם "רוח נגדית" כתוצאה מההאטה בכלכלה, מצריכה חלשה יותר ויכולת מוגבלת להעלות מחירים.
כדי לסייע בניהול סיכונים, נראה שעל המשקיעים לשקול רכישת אג"ח לטווח ארוך יותר, מניות מחזוריות ומניות מחוץ לוול סטריט. מדד S&P 500 טיפס מעל 20% מהשפל שלו באוקטובר 2022, מה שנראה לחלק מהמשקיעים כמו שוק שורי. האופטימיות שלהם לגבי "נחיתה רכה" מבחינה כלכלית והציפיות להתאוששות מהירה ברווחי החברות, עזרו להניע את העליות האחרונות במניות. השאלה אם זה יימשך, השאלה אם זה לא מסוכן מדי בשעה שהרווחים לא צפויים לעלות בהמשך, אלא דווקא לרדת.
הדעה הרווחת בקרב אנליסטים היא שרווחי חברות S&P 500 יעלו משנה לשנה ברבעון השני של 2023 - לצמיחה שנתית של יותר מ-14% עד 2024. זה יכול לקרות, אבל מצד שני - חזרה לרווחים נראית כרגע קשה. הנה כמה סיבות לכך שהחברות עשויות להינזק:
האטה בכלכלה: אינדיקטורים כלכליים כמו הזמנות חדשות, תנאי הלוואות, אמון המנהלים והשקעות הון - כולם בקורלציה אחת עם רווחי החברות. עכשיו, כולם "מהבהבים באדום" - מה שמצביע על האטה. גם "מניות צמיחה", שהעליות המוגזמות שלהן הניעו את ה-S&P 500 בחודשים האחרונים, לא צפויות להיות חסינות מפני ההאטה הכלכלית, בטח לא כשהרווחים של חברות רבות כאלה כפופים לצמיחה בתקציב הפרסום. עכשיו, תוסיפו לזה את ההשפעות של העלאות הריבית והתנאים הפיננסיים בשוק ותבינו שגם הרווחים שלהן בסכנה.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידה בצריכה: חלק מהמשקיעים מאמינים שהחברות יכולות לשמר את המרווחים שלהן באמצעות קיצוץ בעלויות. אבל צריך להבין משהו: קיצוצים כאלה יבואו ככל הנראה מצמצום משרות, כלומר - האבטלה תעלה וסביר להניח שזה יובל לירידה משמעותית בצריכה ולחידוש הלוואות. כשזה קורה, נוצרת האטה.
אי אפשר להעלות מחירים: חברות נהנו מהיכולת להעלות מחירים או לפחות להשאירם גבוהים, גם כשהעלויות של התשומות החלו לרדת. כתוצאה מהאינפלציה, חברות עשויות להיות מוגבלות בהעלאת מחירים, במיוחד כשהצריכה הפרטית יורדת.
- 1.משה ראשל"צ 16/06/2023 15:26הגב לתגובה זוזה שקוטג עולה 6 וחצי במקום 6 וכדומה זה ממש לא מזיז לרובם מה שמזיז זה המשכנתא נקודה
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
