אינמוד
צילום: יוטיוב/אינמוד

באופנהיימר משמרים את ההמלצה על מניית אינמוד; אפסייד של 76%

בבית ההשקעות מסבירים כי החברה שעוסקת בתחום האסתטיקה הרפואית ממשיכה להציג תוצאות חזקות עם שיעורי צמיחה גבוהים ורווחיות גבוהה. מנכ"ל אינמוד ציין: "חשים האטה שנובעת מתנאי מאקרו מאתגרים". הנתון המשמעותי: גידול של כמעט פי 2 במספר המתכלים
איציק יצחקי |

בית ההשקעות אופנהיימר פרסם סקירה על חברת אינמוד (INMD), העוסקת בתחום האסתטיקה הרפואית. השורה התחתונה: שימור המלצת ה- Outperform על מניית INMD עם מחיר יעד של 60 דולר. מחירה כיום עומד על 34 דולר. אפסייד של 76%.

בבית ההשקעות מסבירים כי אינמוד ממשיכה להציג תוצאות חזקות עם שיעורי צמיחה גבוהים ורווחיות גבוהה תוך ניהול מרשים של תיק המוצרים שלה. בפגישה וירטואלית שנעכה עם מנכ"ל אינמוד משה מזרחי, הוא ציין כי הם חשים האטה מסוימת הנובעת מתנאי מאקרו מאתגרים. "למרות זאת, אנו  משמרים את תחזיתנו לשנת 2023 ואת המלצת ה- Outperform על מניית INMD עם מחיר יעד של 60 דולר. מניית INMD נמנית על רשימת המומלצות 'ישראליסט'", נכתב.

באופנהיימר מסבירים כי "האסטרטגיה העסקית של אינמוד בנויה על חיזוק מעמדה המוביל בתחום האסתטיקה המסורתי במקביל להרחבת פעילותה לסגמנטים חדשים כגון בריאות האישה, רפואת עיניים, אף אוזן גרון ועוד. 

"בשנת 2022 מכירות החברה הסתכמו ב- 454 מיליון דולר. הישג אדיר בהתחשב שרק ב 2016 מכירות החברה היו כ-23 מיליון דולר, קצב צמיחה CAGR של 73%. אינמוד הינה חברה הראשונה בתחום האסתטיקה הרפואית שהגיעה לממדי מכירות בהיקפים אלו. מנכ"ל החברה שיתף בשיחה תובנות מעניינות לגבי מספר המכונות והטיפולים. מ 2016 מכרה אינמוד כ 17,000 מכונות כאשר 8,000 מתוכן נמכרו בארה"ב. בשנת 2022 מכרה החברה כ 5,357 מכונות, גידול שנתי של 20% וגידול אבסולוטי משמעותי מול שנת 2016 שבה מכרה אינמוד רק 344 מכונות.

"נתון נוסף ששיתף המנכ"ל הוא הגידול במספר המתכלים. אינמוד מכרה ב- 2022 כ- 749,030 מתכלים, כמעט הכפלה לעומת 2021. נתון זה נותן אינדיקציה לגבי מספר הטיפולים/פרוצדורות המבוצעים בשנה. להערכת מיזרחי המספר האמיתי בפועל גדול אפילו יותר לאור שמועות שבמזרח נוטים הרופאים לחטות את המתכלים ולהשתמש בהם שימוש חוזר", נכתב בסקירה.

אינמוד מפתחת ומשווקת מגוון רחב של פלטפורמות המאפשרות טיפולי אסתטיקה רפואית בפולשנות מינימלית, minimally invasive, וללא פולשנות למנתחים פלסטיים, דרמטולוגים וגינקולוגים. טיפולי החברה מאפשרים לרופאים לטפל ב"משבצת החסרה" בשוק אסתטיקה הגדול, בעיקר עבור אנשים המחפשים יעילות טיפול הדומה לניתוחים פלסטיים אך בעלויות ובסיכון נמוכים יותר. האסטרטגיה העסקית של אינמוד בנויה על חיזוק מעמדה המוביל בתחום האסתטיקה המסורתי במקביל להרחבת פעילותה לסגמנטים חדשים כגון בריאות האישה, רפואת עיניים ואף אוזן גרון.

מנכ"ל החברה משה מזרחי, ציין בשיחה את האתגרים העומדים לפיתחו בשנת 2023, מה שהוא מכנה "הסביבה העסקית החדשה". לדבריו, "החלה החברה לחוש האטה בכלכלה בתחילת 2023 כנראה כתוצאה מעליות הריבית כתגובה לאינפלציה. עם זאת, מבחינת התמחורים עצמם בעיקר  Body-Tite /minmmly invasive אין השפעה מאחר והמוצרים של החברה יחודיים ואין לאינמוד תחרות מהותית בסגמנט זה. הרופאים לא מורידים מחירים. מבחינת המטופלים עצמם, ישנה מודעות ליתרונות בטיפולי אינמוד מול הטיפולים החלופיים, בנוסף לכך שטיפולים של אינמוד זולים משמעותית מהמוצרים החלופיים המוצעים בשוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד הדגיש בהקשר לשרשראות האספקה, כי "החברה חווה עדיין קשיים באספקה, בדגש על תחום האלקטרוניקה. אם בעבר רכיב אלקטורוני היה מסופק תוך 4 שבועות, היום אספקת הרכיבים יכולה לקחת כ 4 חודשים ואף יותר. אינמוד הצטיידה ברכיבים אשר צפויים להספיק לה לשנתיים הקרובות". הוא הסביר כי מחירי הרכיבים עלו בממוצע ב-8%.

חשוב לשים לב גם לפילוח הגאוגרפי שלה: כ-60% מהכנסות מגיעות מארה"ב, 8% מקנדה, 20% מאירופה והשאר מתחלקות בין אמריקה הלטינית ואסיה. מזרחי ציין כי החברה משקיעה משאבים רבים בשיווק מחוץ לארה"ב וצופה שהגידול בצמיחה מחוץ לארה"ב יהיה גבוה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.