שור דב עליה עליות פרנקפורט
צילום: נתנאל אריאל
לקראת הדוחות

עונת הדוחות תיפתח השבוע - היא כנראה לא תהיה טובה, השאלה כמה גרועה

המדדים אמנם קפצו ביום שישי אבל נתון חיובי אחד עוד לא מפצה על הרבעון כולו - החברות צפויות לדווח (במצטבר) על רבעון של הפסד; אם אתם משקיעים לטווח ארוך - תחזיקו חזק. לא בטוח שיהיה קל בשבועות הקרובים
נתנאל אריאל | (1)

עונת הדוחות בוול סטריט תיפתח באופן רשמי ביום שישי הקרוב, כאשר באופן מסורתי הראשונים לדווח הם הבנקים הגדולים בעולם - ג'יי פי מורגן, סיטיגרופ, וולס פארגו ובנק אוף אמריקה. בשבוע הבא יצטרפו אליהם גודלמן זאקס מורגן סטנלי. ביום שישי האחרון המדדים בוול סטריט זינקו ביותר מ-2%, כאשר הנאסד"ק קפץ ב-2.6%, זאת לאחר נתוני התעסוקה והתמתנות קצב עליית השכר. אז זו כמובן פתיחה טובה לשנת 2023, אבל מה שחשוב זה מה הולך לקרות בתקופה הקרובה:

ברור לכולם שעונת הדוחות הקרובה בוול סטריט לא תהיה מלבבת, אבל אולי היא גם לא תהיה כה גרועה, כי הציפיות נמוכות יותר. אם החברות יצליחו להכות את צפי האנליסטים המצב גם יכול להיות טוב. אם האבטלה לא תזנק, המשרות יגדלו והשכר לא ישתולל - אומרים לעצמם המשקיעים - אז לכו תדעו, אולי יהיה בסדר, אולי באמת תהיה 'נחיתה רכה' ולא ניקלע למיתון משמעותי. עוד נתון שצפוי להיות טוב לשווקים הוא האינפלציה. ממש לפני פתיחת העונה, ביום חמישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב והצפי הוא להמשך ירידה באינפלציה לקצב שנתי של 6.5% (לעומת 7.1% בחודש הקודם). זו עדיין אינפלציה גבוהה כמובן, אבל המגמה היא למטה, כלומר להיחלשות של האינפלציה, וזה טוב לחברות ולוול סטריט, כי זה גם עשוי לסייע לפד' להאט ואולי לעצור בהמשך את העלאות הריבית. בשוק מתמחרים כרגע שהריבית תגיע למקסימום בתחילת 2023 ובמחצית השנייה היא תחל לרדת. פרוטוקול הפד' מהפגישה הקודמת שמרני יותר ולא צופה ירידה בריבית בשנת 2023 (להרחבה לחצו כאן). החלטת הריבית הבאה של הפד היא ביום רביעי ה-1 בפברואר, עוד 24 ימים. כרגע צופים בשוק העלאת ריבית של 0.25%. האטה, אבל עדיין העלאת ריבית.

בשוק מקווים שהמשמעות של הנתונים החיוביים מיום שישי האחרון הם עצירה בהעלאות הריבית. אבל נתון אחד לא יספיק. בבנק המרכזי האמריקאי חוששים מעצירה מוקדמת מדי של העלאות ריבית, שייצרו אשלייה שהמלחמה באינפלציה הסתיימה בהצלחה, ואז שזו פתאום תחזור לזנק. הפד' ירצה לראות המשך מגמה של ירידה באינפלציה, לצד האטה מסוימת במשק האמריקאי נתוני מאקרו טובים אחרים כדי להכריז על ניצחון. גם הכלכלנים בארץ מסכימים שהסיפור עוד לא נגמר (לכתבה המלאה).

אחרי נתוני האינפלציה בחמישי תתחיל עונת הדוחות. נותר לקוות שהחברות יציגו הצלחה בהתמודדות עם סביבת הריבית החדשה - להציג רווחים גדולים כשהריבית אפס ועלויות המימון נמוכות זה דבר אחד, ולהצליח להציג רווחים כשהריבית היא כבר 4.5% ועלויות המימון קפצו - זה סיפור אחר לגמרי, מדובר במשימה הרבה יותר מאתגרת.

כאמור, אף אחד לא מאמין שעונת הדוחות הקרובה לא תהיה מזהירה. החברות צפויות לדווח על ירידה בהכנסות וברווחים - כאשר הציבור האמריקאי, וגם מסביב לעולם, נאלץ להדק יותר את החגורה בעקבות האינפלציה. לראשונה מאז הקורונה, החברות במדד ה-S&P500 צפויות לדווח - במצטבר - על הפסד. הצפי זה לירידה של 2.2% ברווח למניה ל-53.9 דולר ברבעון הרביעי של 2022, וזאת כאשר ברבעון השלישי הרווחים עדיין צמחו ב-4.4% וברבעון השני הם צמחו ב-8.4% לעומת הרבעונים המקבילים בשנת 2021. 

ומה לגבי שנת 2022 כולה?

האנליסטים מעריכים שבשנת 2022 כולה הרווח הממוצע במדד ה-S&P500 יעמוד על 219.8 דולר למניה, עליה של 5.6% לעומת השנה שעברה (בתחילת השנה דיברו על עליה של 14% אבל ככל שהשנה התבררה כשנה לא חיובית - ההערכות תוקנו כלפי מטה). סביר להניח שבסופו של דבר התוצאות בפועל יהיו קצת יותר טובות, שכן רוב החברות נוטות לעקוף את צפי האנליסטים, בוודאי כאשר הציפיות מונמכות מראש. 

בשורת ההכנסות הצפי הוא לעליה של 4.1% ברבעון הרביעי של השנה וגידול של 11.2% בשנה כולה. העובדה שההכנסות צומחות ואילו הרווחים יורדים (כאמור, צפי להתכווצות של 2.2% ברבעון הרביעי) הן סימן לכך ששולי הרווח הגיעו למקסימום בסייקל הנוכחי וכי המרווחים מצטמצמים.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלו מגזרים ייפגעו יותר ואלו פחות?

מטבע הדברים, הפגיעה לא צפויה להיות זהה בכל הסקטורים. בשנה האחרונה מגזר האנרגיה נתן ביצועים חזקים וחריגים (גם בארץ וגם בחו"ל) כאשר מניות האנרגיה זינקו ב-50% ואפילו 80%. חברות האנרגיה עשויות להציג צמיחה של 65% ברווחים, ואילו מגזר התעשייה צפוי להציג גידול של 43% ברווחים. החברות הללו סבלו מאוד בזמן הסגרים של הקורונה - וכעת הן מפצות על כך.

מנגד, מגזר החומרים (materials) צפוי להציג רבעון חלש במיוחד, שכן מחירי חומרי הגלם (התשומות) נמצאים בירידה חדה וכבר חזרו לרמות נורמליות, אחרי הטירוף של השנה שעברה. גם מגזר שירותי התקשורת צפוי להציג ירידה של 21% בעקבות הירידה בהוצאות הפרסום והמשך ההפסדים בסטרימינג. מגזר הטכנולוגיה צפוי להציג ירידה של 9% - כאשר החברות מפטרות עובדים ומנסות להתייעל במקביל לירידה בביקושים והבעיות בגזרת השבבים שעדיין פוגעות בחברות.

ומה לגבי שנת 2023?

האנליסטים צופים כעת שבשנת 2023 תהיה המשך האטה מסוימת. הצפי הוא שהרווח השנתי למיה יגדל ב-4.4% ל-230 דולר. אבל יש גם מי שצופים האטה של כמעט 3% ברווח למניה ל-214 דולר.

מהיכן נובע ההבדל? מאותם שולי רווח. עלויות שכר ועלויות המימון צפויות להמשיך לפגוע בחברות, גם אם עליית המחירים (האינפלציה) מראה סימנים של התמתנות. אם תרצו - זה מה שחושבים בפד', שהאינפלציה עדיים לא יורדת, וכי ייקח עוד זמן כדי לעצור אותה. אם זה יקרה - לכו תדעו, המצב עוד עלול להיות קשה יותר.

מה זה אומר לכם?

אם אתם משקיעים לטווח ארוך - זה אומר שייתכן שהירידות עדיין לא הסתיימו. אם אתם משקיעים לטווח של שנים קדימה, לא בטוח שזה צריך לעניין אתכם. השוק בדרך כלל מתקן בטווח הארוך. אבל הטווח הקצר מפחיד. הוא גורם לאנשים לרצות 'לעשות משהו'. לא קל לעמוד מהצד כשהכסף נופל וממשיך ליפול. הירידות בתשואות של קרנות ההשתלמות השנה, למשל, מכאיבות. אבל אם אתם מסתכלים לטווחים ארוכים יותר - החברות מצליחות להשיא רווחים נאים. בשנים כאלה אתם צריכים לשאול את עצמכם למה אתם בשוק, בשביל מה אתם משקיעים, מתי אתם צריכים את הכסף וכמה חלק מהתיק שלכם אתם יכולים להשאיר במניות ו'להמשיך לישון טוב בלילה'. אין כאן נוסחת קסם ואין דרך אחת נכונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג'ק 08/01/2023 21:47
    הגב לתגובה זו
    האם הריבאונד הגיע והכסף החכם מתחמם על הקווים ?
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.