אבי זאבי ויולה
צילום: ויולה

הכל שאלה של מחיר - האם מניית פאגאיה הפכה למעניינת?

פאגאיה קרסה 94% מההנפקה לפני חצי שנה, האם המחיר הפך להיות אטרקטיבי?; ושאלה חשובה (בלי תשובה) למה אבי זאבי מקרן ויולה שהוביל את החברה להנפקה לא קונה מניות בשוק?
דור עצמון | (12)

וול סטריט עולה על כל דמיון. מיזוג דרך ספאק לפי שווי של 9 מיליארד דולר לפני חצי שנה היה בלתי נתפס, מנופח פי כמה וכמה מהשווי הריאלי. הצגנו את זה כאן הרבה פעמים, מניחים שנמאס לכם לקרוא על זה, אבל עכשיו הגישה שלנו אחרת.

נתחיל בתמצית של הפרקים הקודמים: פאגאיה מוזגה עם ספאק לפי שווי של כ-9 מיליארד דולר במחיר של 10 דולר למניה, נפל (כצפוי) ל-2.5 דולר. תפסה תאוצה בלתי מוסברת והגיעה למחיר של 40 דולר למניה וקרסה בחזרה כל הדרך עד ל-65 סנט. מתחת לדולר אחד כבר חשבנו שאולי זה הזמן. אולי משקיעים חכמים דווקא עכשיו נכנסים. היום היא עולה 19% ויש לזה כנראה סיבה טובה אחת - המחיר, השאלה אם זו סיבה מספקת.  

מייסדי פאגאיה: יהב יולזרי וגל קרובינר ואביטל פרדו

חברת הפינטק  פאגאיה  שעוסקת בהערכת סיכונים לנותני אשראי ובעצם מהווה פלטפורמה של הלוואות  קיבלה במסגרת ההנפקה-מיזוג מזומנים ויש לה 360 מיליון דולר בקופה כששוויה 450 מיליון דולר. רוב השווי "מכוסה במזומנים". מעבר לכך, יש לה פעילות שעד לרבעון קודם היתה בצמיחה.

הכנסות החברה עלו ל-204 מיליון דולר כאשר צפי האנליסטים עמד על כ-180 מיליון דולר, הנתון מבטא עלייה של 49% לעומת הרבעון המקביל. בשורה התחתונה - ההפסד המיוחס לבעלי המניות עמד על 74.8 מיליון דולר, זאת לאחר שברבעון המקביל הנתון עמד על 28.1 מיליון דולר בלבד, אבל מבלי אירועים חד פעמיים ולא תזרימיים, ההפסד למניה NON-GAAP עמד כמחצית מהרווח החשבונאי כ-0.02 דולר, תחזית האנליסטים עמדה על הפסד של 0.03 דולר למניה. החברה הציגה EBITDA מתואמת שלילית בסך 5.2 מיליון דולר, אשר על פי החברה משקפת מרווחים נמוכים יותר בתכניות החדשות, תנודתיות בשווקים והשקעות שוטפות בחברה. תחזית החברה היתה מעודדת.

תחזית ההכנסות השנתית של החברה ברבעון הקודם עמדה על 700-725 מיליון דולר והחברה שמרה על התחזית הזו. החברה צופה EBITDA מתואמת שלילית שתסתכם השנה בין 10 ל-20 מיליון דולר, גם בהתאם לתחזיות הקודמות.  גל קרובינר, מנכ"ל החברה אמר על רקע התוצאות: "אנו מציגים רבעון נוסף של צמיחה חזקה ביחס לרבעון המקביל אשתקד, דרך רשת השותפויות וההשקעות, יחד עם צמיחה בהכנסות החברה, המביאה להכנסות הרבעוניות הגבוהות ביותר של החברה, מאז הקמתה. תוצאות אלה משקפות את כוחה של תשתית רשת השותפויות שיצרנו, המחברת בין השותפים שלנו, המשקיעים והצרכנים ברחבי ארה"ב. בנינו חברה ייחודית המובלת על ידי צוות הנהלה מנוסה, אשר יאפשר לנו להתמודד עם המחזור הכלכלי הנוכחי ולהמשיך להשיג את מטרותנו ארוכות הטווח".

הגרף ומידע נוסף על המניה והחברה - רכבת הרים מטורפת:

לסיקור המלא בביזפורטל על פאגאיה מאז ההנפקה ועד היום

פאגאיה בעצם מוכרת לשותפויות שלה מערכת של ניהול סיכונים. המערכת מספקת ללווים אשראי בריבית מסוימת שנקבעת בהתאם לנתונים שלהם. המודל הזה נשמע נחמד וחשוב, ועל רקע זה פאגאיה כסטארט אפ זכתה להשקעות גדולות מצד ויולה של שלמה דברת ואבי זאבי. אבל בעולם של ריבית אפסית וסיכונים מעטים יחסית בשוק הצרכני, המודל של חברות מסוגה, לא באמת נבחן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

השאלה הגדולה, איך יתפקד המודל הזה עכשיו, בעולם של ריבית עולה, בעולם של אי וודאות וסיכונים. בעולם של דיפולטים, של מצבים שלאנשים אין לשלם את החוב. זה המאניטיים האמיתי של חברות מסוגה של פאגאיה. וזה בסימן שאלה.

בינתיים פאגאיה שכבר הגיעה להיות לזמן מסוים החברה הישראלית הגדולה בעולם עם שווי של מעל 20 מיליארד דולר,  ממשיכה לכאורה בעסקים כרגיל ונהנית מכספי ההנפקה. לכמה זמן זה  יספיק? איך השינויים בשוק ישפיעו עליה? לא ברור, רק דבר אחד ברור, אבי זאבי ושלמה דברת שתמכו בה לאורך כל הדרך והביאו אותה לוול סטריט בשווי של 9 מיליארד דולר, לא קונים בשווי של 450 מיליון דולר. איך זה ייתכן? והאם הם לא מאמינם בחברה? 

אז, המחיר עכשיו נהיה הרבה יותר נוח, אבל האיש מאחורי הקלעים בפאגאיה, איש ההשקעות המנוסה, אבי זאבי, לא קונה. קחו את זה בחשבון.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    נשמע כמו סטארטאפ מתחיל, לא משהו של מיליארדים (ל"ת)
    מבין2 28/12/2022 00:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תום 22/12/2022 13:42
    הגב לתגובה זו
    פיספסת נכסים בשווי 450 מיליון דולר והחברה לא מוכרת מערכת ניהול סיכונים, היא קונה את הלוואות מהשותפים ומשלמת להם עמלה על זה. חובבן.
  • תום פרודקט? (ל"ת)
    משה 08/01/2023 18:01
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 25/12/2022 12:46
    הגב לתגובה זו
    זה נכון שהם קונים את ההלוואות אבל לשם איגוח לפי דרגות סיכון, השאלה אם המודל הלומד של הערכת סיכומים שפיתחו אכן יעמוד במבחן ויסווג את הסיכונים כמו שצריך, מהמר שמי שקנה תיקים עם סיכון x מהחברה האלו יגלה שהמודל פישל והסיכון הוא 2x ויותר
  • 8.
    אחד 22/12/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
    למיטב ידיעתי הם נכנסו לשותפות הרבה רבה לפני ההנפקה ככה שגם במחיר הנוכחי לדעתי הם מורווחים מעולה ...
  • 7.
    אחד שיודע 21/12/2022 23:29
    הגב לתגובה זו
    החברה איננה רווחית, לא קרובה לכך, ועוסקת בשוק מאוד מסוכן ולא מוכח. משקיע בזבל, ובהתאם לכך נסירת כזבל. האם להשקיע בזבל? אפשר לעשות כסף מזה, רק צריך להשחיל מישהו בסוף - המייסידים של החברה קשוים למספיק פרשיות מפוקפקות בשוק ההון. לא הייתי לוחץ לאף אחד מהם יד.
  • 6.
    רק בנפילה 21/12/2022 22:37
    הגב לתגובה זו
    אז אולי קונים
  • 5.
    לקראת חנוכה שמח ? 21/12/2022 22:07
    הגב לתגובה זו
    בקרוב...נשמות.
  • 4.
    כתבה חכמה, מרגיש שפספסתי עולה 29% (ל"ת)
    צחי 21/12/2022 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 21/12/2022 18:51
    הגב לתגובה זו
    תשאל את יונתן כהן האם היה קונה מהאנשים האלה מניות
  • 2.
    החברה האלו שדדו את הקנדים הטיפשים, איך אפשר לדעת כ 21/12/2022 18:50
    הגב לתגובה זו
    החברה האלו שדדו את הקנדים הטיפשים, איך אפשר לדעת כמה סחורה כל בעלי העניין זרקה לשוק מאז הנפקה?
  • 1.
    המשחיל 21/12/2022 18:49
    הגב לתגובה זו
    לא רק שהם לא קונים - הם גם מתים למכור, אין טיפש שיאכל את הלאקרדה הזו אז מטפטפים לאט לאט לשוק. בקשר לשווי של המזומן גם הוא יאכל בסוף, צריך לשים לב למשכורת של שלושת המוסקטרים של כמה מיליונים בשנה שלוקחים הביעתה פלוס זה שעדיין הם משחררים מניות לשוק, שומר נפשו ירחק, ישתו את החברה או מה שזה לא יהיה עד שתמות
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.