קרוז
צילום: kevin-bluer from unsplash

סקטור בסכנה; מה צופן העתיד לחברות הקרוזים?

החברות המובילות בסקטור שקועות בחובות גדולים, שבסביבה של עלייה בריבית, מערערים את המאזנים; בנוסף, הן רחוקות מרווחיות; מתחילת השנה ירדו המניות במעל 40%, האם יצליחו החברות לעבור את המשבר?

עומר רוסו |

חברות הקרוזים בצרות - החובות מהקורונה גדולים בעוד שהרווחים רחוקים. קארניבל CARNIVAL CORP כבר מדללת משקיעים דרך גיוסים, ורויאל קאריביאן ROYAL CARIBBEAN CRUISES מפספסת תחזיות, אליהן מצטרפת היום גם נורבג'יאן NORWEGIAN CRUISE שמנייתה יורדת 11% וגוררת את קארניבל לירידה יומית של 7% ואת רויאל קריביאן לירידה של 6%.

נורבג'יאן קרוז רשמה ברבעון השני הפסד מתואם של 478.3 מיליון דולר, או 1.14 דולר למניה, הרבעון העשירי הרצוף שהחברה רושמת הפסד, על הכנסות של 1.19 מיליארד דולר. אנליסטים ציפו להפסד של 88 סנט למניה  על הכנסות של 1.26 מיליארד דולר.

במבט לרבעון השלישי, הנהלת החברה אומרת שהיא ממשיכה לראות ביקוש צרכני חזק, אך אמרה שהיא לא יכולה לספק תחזית קונקרטית יותר בהתחשב בתנודות המקרו-כלכליות. עם זאת, החברה הוסיפה כי היא ממשיכה לצפות להפסד נקי ברבעון השלישי של 2022. נשאלת השאלה, איך החברה צופה ביקוש צרכני חזק, אך עדיין לא בטוחה בעצמה בשביל לתת תחזית ספציפית, וכל זה כשיש בעיה במאקרו - כלכלת ארה"ב בהאטה ואפילו מיתון? הנהלת החברה הוסיפה כי עליית מחיר הדלק משפיעה על העלויות וצפויה להשפיע על הרווח למניה. 

החששות ממיתון פוגעות במיוחד במניות של חברות המספקות מוצרים שנחשבים למותרות. הרי בסביבת העלאות ריבית, ההלוואות יקרות יותר, כך גם המשכנתאות, אדם אשר לא מצליח לעמוד בהחזר המשכנתא, או שמצליח ונשאר לו קצת בצד, כנראה שלא יכוון את הכסף הנותר לשיט מפנק, וזה פוגע בחברות הקרוזים.

שלוש השנים הקשות עם גלי קורונה חוזרים ונשנים שזרעו אי וודאות והוציאו את החשק של האנשים להיות כלואים באותו חלל עם אלפי אנשים במשך שבוע, הפך את המסעות המפנקים לאחרונים בשרשרת המזון של צרכני הנופש. החשש ממיתון, עליית הריבית והאינפלציה שפגעה בכיסי הצרכנים כמו גם העלייה בהוצאות על דלק, משכורות ושאר הוצאות לא עושות חיים קלים לחברות הקרוזים.

ביוני האחרון, הוציא אנליסט מורגן סטנלי המלצת מכירה עם הורדת מחיר יעד לקרניבל - הוא צופה הפסד של 900 מיליון דולר בשנת 22, מה שיסמן לקארניבל את השנה השלישית הרצופה של הפסדים. ההורדה נבעה מצפי להמשך הגבלות בריאות במהלך החורף, ועלויות גבוהות של הדלקים בשל מחירי הנפט. במורגן סטנלי, מעריכים כי חוב החברה ומינופה הוא גבוה באופן יוצא דופן, כשהחוב נטו של החברה עומד על 30 מיליארד דולר, כמעט פי שלושה ממה שהיה לפני הקורונה. מחיר היעד שנתן האנליסט הוא 7 דולר למניה, אך בתרחיש הפסימי נתן אופציה כי עלולה לפשוט רגל, ותהיה חייבת לדלל את המשקיעים כדי לגייס כסף.

והתזה שלו לא איחרה להתממש כאשר שבועיים לאחר מכן קרניבל דיללה את המשקיעים בהנפקת מניות. קרניבל הנפיקה מניות בשווי של מיליארד דולר, במחיר מניה של 9.95 דולר למניה, ואמרה שהכסף ישמש ״למטרות מנהליה של החברה, לרבות שינוי מבנה החוב לשנת 2023״. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ברויאל קאריביאן המצב גם לא מזהיר. החברה לא מצליחה לייצר רווחים בעשרת הרבעונים האחרונים, בעוד שההכנסות מטפסות לאט מדי. החוב הנקי ברויאל קאריביאן נמוך משמעותית מהחוב של קרניבל, ועומד על 16 מיליארד, חלק מהחובות הוא לפירעון בשנה הקרובה, כשלחברה מזומנים בסך 2.1 מיליארד דולר בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.