גדעון ורטהייזר מנכל סיוה
צילום: יחצ
דוחות

סיוה בתוצאות חלשות: מפספסת בשורה העליונה; מצליחה לשמר את התחזית לשנה כולה

הכנסות החברה הגיעו ל-33 מיליון דולר, הרווחיות הגולמית והתפעולית נחתכו; "תוצאות סולידיות לנוכח תנאי המאקרו המאתגרים"; האם סגמנט תכנון השבבים הצומח של החברה יפגע מהמשבר בשוק השבבים?
גיא טל |

חברת סיוה סיוה מספקת טכנלוגיית קישוריות אלחוטיות וחישה חכמה. החברה מדווחת על צמיחה של 9% בהכנסות הרבעון השני של שנת 2022. החברה אשררה את התחזיות הקודמות לשנה כולה - הכנסות של 142-146 מיליון דולר, צמיחה של 17% לעומת 2021.

על פי הדוחות הכנסות החברה הגיעו ל-33 מיליון דולר בהשוואה ל-30.5 מיליון אשתקד. האנליסטים ציפו להכנסות של 34.5 מיליון דולר. החברה מציינת כי מכירת הרשיונות, השירותים וכלי הפיתוח לתכנון שבבים גדוו ב-42% והגיעו ל-22.1 מיליון דולר או 67% מההכנסות, ואילו ההכנסות מתמלוגים ירדו ב-26% והסתכמו ב-11.1 מיליון דולר, וזאת עקב תשלום חד פעמי ברבעון המקביל. לולא התשלום החד פעמי הייתה הירידה בהכנסות מתמלוגים 4%. 

סגמנט תכנון השבבים, כאמור, מהווה את עיקר ההכנסות של החברה וצומח בצורה יפה. ביומים האחרונים סובלות מניות סקטור השבבים מירידות עקב אזהרות הרווח מצד הענקיות אנבידיה ומיקרון אתמול והיום. האם המשבר המסתמן בשוק השבבים יפגע בצמיחה של סיוה?

בנתונים מתואמים להוצאות והכנסות חד פעמיות: הרווח הגולמי היה 27.2 מיליון דולר, רווחיות גולמית של 82%, מתחת לרווחיות של 87% ברבעון המקביל. הרווח התפעולי היה 14% מההכנסות והגיע ל-4.6 מיליון דולר, זאת בהשוואה לרווחיות תפעולית של21% ברבעון המקביל. 

בשורה התחתונה דווחה החברה על רווח נקי של 4.3 מיליון דולר, 15% פחות מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה, אז הסתכם הרוח הנקי ב-5.1 מיליון דולר. בידי החברה מזומנים ושווי מזומנים בגובה 146 מיליון דולר לעומת 132 מיליון דולר בסוף הרבעון המקביל. 

מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר עם פרסום התוצאות הכספיות: "תוצאות הרבעון השני היו סולידיות לנוכח תנאי המאקרו המאתגרים. טכנולוגיות הקישוריות האלחוטיות שלנו ממשיכות להוביל את פעילות הסכמי הרישוי וממלאות תפקיד חיוני עבור יצרנים בשוק ה-IoT. אנו ממשיכים ליהנות מיתרון תחרותי בקישוריות האלחוטית, שמאפשר לנו לחדור לבסיס לקוחות חדש הצפוי להרחיב את התמלוגים בעתיד. ההכנסות מתמלוגים בקטגוריית תחנות הבסיס וה-IoT המשיכו לצמוח גם בתקופה זו והגיעו ל-7 מיליון דולר – כתוצאה מהתקדמות בפריסת תחנות דור 5 בסין ובמדינות נוספות, והרחבת נתחי השוק של לקוחותינו בתחומי הבלוטות׳, ה-Wi-Fi, והקישוריות הסלולרית למוצרי IoT״.

סמנכ"ל הכספים של סיוה, יניב אריאלי, הוסיף: "צמיחה של 42% בפעילות הרישוי ותכנון השבבים ברבעון השני משקפת את החוזק שלנו בתחום הקישוריות האלחוטית והפוטנציאל להמשך הצמיחה בתמלוגים עם התקדמות לקוחותינו החדשים לייצור. במהלך הרבעון, ביצעה החברה רכישה חוזרת של מניות בהיקף של כ-4.5 מיליון דולר, במסגרת התוכנית הקיימת לרכישת מניות. סיוה סיימה את הרבעון עם קופת מזומנים, בטוחות סחירות ופיקדונות בנקאיים של כ-146 מיליון דולר״.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.