4 המניות בעלות הדיבידנד הגבוה ביותר בפורטפוליו של וורן באפט
גורו ההשקעות וורן באפט, מנכ"ל חברת BERKSHIRE HATHAWAY A ידוע כמשקיע שמעניק חשיבות לתשואות דיבידנד גבוהות. לדבריו, חברות המשלמות דיבידנדים גבוהים מכות את השוק לאורך זמן.
בפורטפוליו ההשקעות של באפט נמצאות עשרות מניות המחלקות דיבידנד למשקיעים , חלקן אפילו מחלקות דיבידנד המשקף תשואה שנתית של מעל 3%. להלן 4 החברות המשלמות את הדיבידנד הגבוה ביותר מבין החברות בהן משקיע באפט:
סטור קאפיטל STORE CAPITAL CORPORATION- היא אחת מקרנות ההשקעות בנדל"ן (REIT) שצומחת בקצב מהיר, היא נוסדה ב-2011 על ידי צוות של מנהלים שעבדו יחד בחברות אחרות. החברה מרכיבה פורטפוליו נדל"ן מגוון וצומח המופעל על ידי חברות ביניים וחברות גדולות יותר ויוצרת הון באמצעות ההשכרת הנכסים שלה. ברבעון הראשון של 2022, חילקה החברה דיבידנד בסך של 108 מיליון דולר למשקיעים. באפט מחזיק 14.7 מיליון מניות של החברה, המשקפים נתח של 5.3% בחברה ורק 0.1% מסך הפורטפוליו של באפט, הדיבידנד השנתי למניה מסתכם ב-1.54 דולר למניה, המשקף תשואה שנתית של 5.73%. מתחילת השנה המניה ירדה בכ-23%.
ווריזון VERIZON -היא ספקית הסלולר הגדולה ביותר בארצות הברית המשרתת כ-93 מיליון לקוחות. פעילות הטלקום כוללת שירות אלחוטי, טלפוניה, תעבורת קול ונתונים, קווים פרטיים ושיחות בינלאומיות. אופרציית החברה מגיעה לכ-25 מיליון בתים, עסקים, ושירותים ארגוניים ברחבי ארצות הברית. ברבעון האחרון רשמה החברה רווח נקי של 4.7 מיליארד דולר ותזרים מפעילות של 6.8 מיליארד דולר, 2.6 מיליארד ממנו, חולק בדיבידנדים. באפט מחזיק 1.3 מיליון מניות של חברת הסלולר, אשר מעניקה דיבידנד שנתי של 2.56 דולר למניה המשקפים תשואה שנתית של 5%.
- אפקט באפט: אלפאבית קופצת ב-3%
- ענקית הטקסטיל האמריקאית מגיעה לסוף דרכה והמניה שחוצה לראשונה 10,000 דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיטי-גרופ CITIGROUP - חברת שירותים פיננסיים גלובלית הפועלת ביותר מ-100 מדינות בעיקר בשני מגזרים: חטיבת המגזר הפרטי שמספק שירותי בנקאות, אשראי צרכני, משכנתאות, מוצרי ביטוח ומוצרי השקעה, וחטיבת בנקאות ההשקעות שמספקת שירותי בנקאות, חיתום, הנפקות, מיזוגים ורכישות, שירותי ברוקראז׳ וייעוץ השקעות. לא מזמן באפט חיסל את הפוזיציה שלו בוולס פארגו WELLS FARGO & CO מתחרתה של סיטי, ורכש 55 מיליון מניות של סיטי גרופ במקומה. באותו יום מנית סיטי גרופ זינקה ב-8%. באפט מחזיק באותן 55 מיליון מניות המהוות 2.8% ממניות החברה, סיטי מעניקה דיבידנד שנתי של 2.04 דולר למניה, המשקף תשואה שנתית של 4%.
קראפט - היינץ THE KRAFT HEINZ - יצרנית האוכל והמשקאות השלישית בגודלה בעולם לאחר פפסיקו PEPSICO INC ונסטלה NESTLE SA ADR גם נמצאת בתיק ההשקעות של באפט, החברה מייצרת מגוון מוצרים החל מקפה, מיצים ומשקאות, ועד לגבינות ומוצרי חלב, וכמובן את הקטשופ, המיונז והחרדל של החברה שכולנו מכירים. במאזן החברה נמצאים 3 מיליארד דולר במזומנים, בנוסף לתזרים השוטף ברבעון באחרון שייצר 486 מיליון דולר. החברה שילמה בדיבידנד ברבעון האחרון כ-490 מיליון דולר. באפט מחזיק 325 מיליון מניות של החברה, אשר מהווים 26.6% מהחברה,המניה תופסת גם מקום נכבד בפורטופוליו של באפט של 4%. הדיבידנד השנתי שהיינץ מחלקת הוא 1.6 דולר למניה המשקף תשואה שנתית של 4.21%.
- 3.הנה תגובות של ישראלים שמייעצים לבאפט: (ל"ת)מארק 22/07/2022 13:19הגב לתגובה זו
- 2.תבדקו כמה צים חילקו ותחזרו אלי (ל"ת)לירון 21/07/2022 18:37הגב לתגובה זו
- 1.עמי 20/07/2022 03:34הגב לתגובה זוכמו צים, או pbr חברת הנפט הברזילאית
- גם תשואת דיבדנד גבוהה חריגה אמורה להדליק נורה אדומה (ל"ת)אבי 20/07/2022 07:30הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מתכות מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
וול סטריט נגזרים (X)הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
מי זאת CME, מה ההיקף של שוק הנגזרים ולה הוא כל כך חשוב?
נגזרים התקלה הטכנית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME Group) במהלך יום שישי השחור (Black Friday), לא הייתה אירוע מבודד או שגרתי. היא נגרמה מכשל במערכת קירור במרכז נתונים של חברת CyrusOne באילינוי, מה שהוביל להפסקת מסחר בחוזים עתידיים ואופציות על מגוון נכסים, כולל מדדי מניות, סחורות, מטבעות חוץ (מט"ח) ואגרות חוב (אג"ח). ההפסקה נמשכה כ-10–11 שעות, החל מהלילה של יום חמישי (חג ההודיה בארה"ב) ועד שעות הבוקר של יום שישי, והשפיעה על פלטפורמות כמו EBS למט"ח ו-Globex למסחר אלקטרוני. אף שהשוק היה שקט יחסית בגלל החג, האירוע חשף תלות עמוקה בתשתית יחידה, עם השלכות פוטנציאליות על יציבות הכלכלה הגלובלית.
תלות גדולה בתשתית יחידה
ל-CME Group יש נתח שוק דומיננטי בשוק הנגזרים העולמי, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות ומסחר יומי ממוצע של מיליארדי דולרים בחוזים על נכסים כמו נפט WTI, מדד S&P 500 ומטבעות מרכזיים. כשהמערכת נפסקת, אין אלטרנטיבות מיידיות שיכולות לספוג את הנפח המלא. האירוע הדגיש ריכוזיות קיצונית: שוק הנגזרים, ששוויו העולמי עולה על 1,000 טריליון דולר, תלוי בגוף אחד עם תשתית מרכזית. מאמר ב-Financial Times תיאר זאת כתזכורת לכשלים פוטנציאליים במערכות פיננסיות, בדומה לתקלות קודמות כמו זו ב-2014, שבה נפסק מסחר בחוזים חקלאיים.
התקלה מדגימה תופעה מוכרת בעולם התשתיות - מה שמכונה Single Point of Failure (SPOF), נקודת תורפה אחת שכישלונה משבית מערכת שלמה ללא גיבוי. במקרה של שוק פיננסי, כשל פיזי כמו בעיית קירור אינו רק בעיה טכנית, אלא סיכון מערכתי. דיווחים מציינים כי מרכז הנתונים בשיקגו, שמארח את שרתי CME, הפך ל-SPOF קריטי, והכשל גרם להפסקה רחבה במסחר על סחורות, מט"ח ומדדים. זאת בניגוד לשווקים אחרים, כמו בורסת ניו יורק, שבה תקלה ביוני 2024 השפיעה רק על 40 מניות ספציפיות.
לא רק כסף - קושי לאמוד סיכונים וחוסר אפשרות לגידור
חוזים עתידיים ואופציות משמשים גופים רבים - קרנות גידור, חברות תעשייתיות ומשקיעים פרטיים, כדי לגדר סיכונים, כמו תנודות במחירי סחורות, שער ריבית או מטבעות. כשהמסחר מוקפא, אין אפשרות לבצע פעולות כאלה, מה שמגביר חשיפה לתנודתיות פתאומית. למשל, סוחרי נפט או מט"ח שמחזיקים פוזיציות פתוחות עלולים לספוג הפסדים אם מחירים משתנים ללא יכולת התאמה. האירוע גרם לתסכול בקרב סוחרים גלובליים, שדיווחו על בלבול וחוסר יכולת להגיב לשינויים בשוק. בעבר, תקלות דומות הובילו להפסדים ישירים, אך כאן, בגלל השעה השקטה, ההשפעה הייתה מוגבלת יותר.
- האם מסובך יותר באמת טוב יותר? הצצה לקרנות ההשקעה ה"חכמות" שלא תמיד מצליחות
- קרנות ממונפות ואסטרטגיות - האם משתלם לקחת "אקסטרה" סיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירוע מזכיר שהכלכלה המודרנית אינה וירטואלית לחלוטין; היא תלויה בתשתיות פיזיות כמו שרתים, מערכות קירור, חשמל וגיבויים. CME, שמשתמשת בפלטפורמה אלקטרונית מאז 1992, עברה לשירותי ענן עם גוגל ב-2021, אך עדיין סובלת מנקודות תורפה פיזיות. כשמרכז נתונים מרכזי נופל, שוק גלובלי עלול להקפא, עם השפעה על שווקים מקושרים כמו אסיה ואירופה. דוגמאות מראות כיצד התקלה השפיעה על חוזים עתידיים בוול סטריט, עם עליות קלות לאחר החזרה.
