אינטל רוצה להפוך לייצרנית משמעותית יותר בשוק השבבים ורכישת טאואר יכולה לאפשר לה לעשות בדיוק את זה
כבר כמה שנים טובות שאינטל לא צומחת וזאת בעוד המתחרות המהותיות שלה עוקפות אותה מימין ומשמאל. על מנת להשיב עצמה להיות מובילה בתחום, רכשה ענקית השבבית את יצרנית המוליכים למחצה הישראלית טאואר, וזאת על מנת להאיץ את התחרות, להפוך עצמה לייצרנית משמעותית ומרכזית יותר בשוק השבבים ולייתר את הצורך במפעלי השבבים שבאסיה, כך לדברי רודי שתיוי, מנהל מחקר מניות חו"ל בבית ההשקעות הישראלי IBI.
אתמול בלילה התקבל דיווח מטעם עיתון הוול-סטריט ג'ורנל (WSJ) על כך ש- INTEL CORPORATION (סימול: INTC) נמצאת במשא ומתן לרכישת חברת הטכנולוגיה הישראלית טאואר 0% תמורת כ-6 מיליארד דולר. חרף העובדה כי אף אחת מהחברות לא אישרה את הדיווחים עדיין (אם כי 5 דקות לפני פתיחת יום המסחר בת"א דיווחה החברה לבורסה המקומית כי בכוונתה לפרסם דיווח מהותי, ולכן המסחר בה יפתח לאחר הדיווח), טאואר זינקה 50% במסחר המאוחר בוול-סטריט.
תג המחיר מהווה לטאואר פרמייה של 60% על מחיר שוק של 3.8 מיליארד דולר לפיו נסחרה החברה טרם פרסום הדיווח על ידי ה-WSJ, חלק מהסיבה בגינה היא זינקה. מדובר באחת מהעסקאות הגדולות ביותר שביצעה אינטל בשוק הישראלי מאז שרכשה את מובילאיי של אמנון שעשוע תמורת מיליארד דולר בשנת 2017.
לקריאה נוספת:
>>> למה אינטל רוכשת את טאואר והאם זה טוב לישראל?
>>> "הבנו מוקדם שטאואר לא תתחרה ב-TSMC ואינטל"
>>> AMD בעסקת ענק: רוכשת את Xilinx תמורת 50 מיליארד ד'; עולה ב-3.5%
>>> לאחר נפילת עסקת אנבידיה: סופטבנק יוביל את Arm ל-IPO בניו יורק
שתי החברות פועלות בשוק השבבים ולכן קשה לומר שהסינרגיה לא שם. מנגד, מדובר בפרמייה לא מבוטלת שמעלה את השאלה הפשוטה - מה מחפשת אינטל בטאואר? החברה הוקמה תחילה כמפעל ייצור מקומי של חברת "נשיונל סמיקונדקטור" בשנת 1978 ומאז קידמה בעיקר ייצור של מוליכים למחצה.
טאואר - חברה מרכזית בתעשיית השבבים העולמית
המנכ"ל הנוכחי, ראסל אלוונגר ואחד מאנשי השנה של ביזפורטל, נכנס לתפקיד בשנת 2005. מאז שנכנס לתפקידו לפני 17 שנה, כשמצבה של החברה היה רע מאד, הצליח האחרון להבריא אותה. המניה עלתה בכ-50% ב-2021, ובחברה, שנסחרת לפי 4 מיליארד דולר, צופים כבר קצב מכירות שנתי של 1.6 מיליארד דולר.
כפי שמציין האנליסט, בשנים האחרונות עברה טאואר מהפך שהובל על ידי המנכ"ל. מחברה מיושנת שפעילה בנישות זניחות (ושיעור ניצולת של 60% במפעליה) הפכה החברה לכזו המספקת שבבים אנלוגיים קריטיים לתעשיות החדשניות והצומחות ביותר כגון תעשיית ה- 5g, הדאטה סנטרס IOT ועוד. טאואר זיהתה את גל הביקושים האגרסיבי (ולטענתה ארוך הטווח) למוצריה, יצאה בשתי תכניות השקעה להרחבת קווי הייצור הקיימים ולהקמת מפעל חדש.
התחרות מחריפה, השבבים במחסור ואינטל - מגבירה את התחרות
בזמן שטאואר עסקה בלבצע את מהפך החברה, כאמור מנישתית לאחת מהמרכזיות בתעשייה מבחינת המוצרים שהיא מספקת, אינטל התקשתה מעט. במהלך חודש ספטמבר של שנת 2017 זינק מחיר המניה מ-34.74 דולר ל-46.34 דולר למניה (33%) בין החודשים אוגוסט ואוקטובר בעיקר בזכות רכישת מובילאיי, ומאז החברה התקשתה להמשיך לצמוח.
שער הנעילה האחרון של מניית איטנל עמד אתמול על 47.58 דולר המשקפים צמיחה של 2.5% ב-4 ומשהו שנים שחלפו מאז רכישת מובילאיי. החברה מתקשה לייצר לעצמה מנועי צמיחה ובזמן שהמתחרות NVIDIA COR (סימול: NVDA) ו- ADVANCED MICRO DEVICES (סימול: AMD) צמחו בתקופה המדוברת בכ-850% ו-770%, אינטל חוותה קשיים פנימיים בתוך החברה שקשורים בעיקר לייצור השבבים שלה.
גרף מניית אינטל ב-5 השנים האחרונות
מגפת הקורונה שפרצה בתחילת שנת 2020 החריפה את המצב אף יותר. גל הסגרים והבידודים ששטף את העולם לצד הצורך האנושי להמשיך ולחיות כרגיל הוביל מספר בלתי מבוטל של עסקים ברחבי העולם, הרוב מתוכם מעולם ההייטק שכבר היה רגיל בצורה מסויימת למצב כזה - לעבוד מהבית.
עסקים שלא התאפשר להם לעשות זאת, כמו רשתות קמעונאות וחנויות שכונתיות קטנות, נאלצו להעביר את המסחר שלהם אל הדיגיטל. אותם אנשים הזדקקו כעת לפחות לרכוש מחשב, והביקוש הרב בשוק הוביל למחסור בשוק השבבים. גם המדינות עצמם הכירו בצורך האסטרטגי שבייצור השבבים, מה שהפך את מפעלי הייצור שאינם במזרח הרחוק למשאב במחסור.
אינטל רוצה להשיב לעצמה את הצמיחה לה התרגלה במשך שנים רבות, ומנגד להאיץ את התחרות אל מול המתחרות הסטנדרטיות. מבחינתה, הרכישה מהווה צעד נוסף בתוכנית שלה להפוך לייצרנית גדולה, משמעותית ותחרותית יותר אל מולן במטרה להחזיר את החברה למסלול עסקי מוצלח, ורכישת טאואר היא עוד צעד במימוש אסטרטגיה זו.
- 2.מקצועי מאוד (ל"ת)רמי 15/02/2022 13:22הגב לתגובה זו
- 1.כבוד גדול (ל"ת)רז 15/02/2022 12:52הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
אנבידיה מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
