רדיט
צילום: pixbay

כיצד הסחר במניות ה'מם' יכול ללמד על מה שצפוי בשווקים בשנים הקרובות?

כוחו של ההייפ מחזיק לזמן קצר: לפני שנה בדיוק, המסחר במניות רק לפי שמועה או סרטון ברשת חברתית - ללא הצדקה כלכלית - הגיע לשיאו. חברות כמו גיימסטופ ו-AMC, נסקו במאות ואלפי אחוזים. עברה שנה וההייפ נחלש - האם הכח של המשקיעים הקטנים יישאר?
תומר אמן | (2)

במהלך שתי המאות האחרונות ראה העולם מספר לא מוגבל של מאניות השקעות - כלומר השקעות בנכסים בלתי סטנדרטים שהשיקול מאחוריהם שנוי במחלוקת - וקשה להצדקה מבחינה כלכלית. ינואר 2021 הביא סוג מיוחד של השקעות מסוג זה - השקעות במניות ה-"מם" (Meme).

בעקבות משבר הקורונה, המוני צעירים קיבלו כסף מזומן ישירות מדוד סם הגדול, כשהיו בבית חסרי מעש. המשקיעים הקטנים והצעירים (המכונים משקיעי 'ריטייל'), גילו פתאום את שוק ההון, וכאשר באמתחתם אותן מתנות חינם מהמדינה - נכנסו לרשתות החברתיות וראו אנשים מצלמים את עצמם אומרים להם משהו כמו "תראו יש לי שיטה מגניבה לעשות כסף. אתם פשוט שמים כסף על חברות, המחיר עולה ואתם יוצאים בזמן ואז עושים בוכטה של כסף. תראו זה מדהים. כדאי לכם - הזהרנו אתכם לא להשקיע כך, אחר כך כמובן שהמניות הללו צללו).

הצעירים התמימים (שהובלו ע"י מובילי דעה פחות תמימים) נכנסו לפלטפורמות המסחר החדשות, הידועה שבהן היא רובינהוד ROBINHOOD MARKETS (סימול: HOOD), ורכשו מניות עליהן המשקיעים המתוחכמים בקרנות הגידור היו בפוזיציות שורט גדולות (רכישה בחסר של המניה - כלומר ציפייה שמניה תרד. מוכרים מניה בשוק במחיר הגבוה באמצעות הלוואה, מבלי לקנות אותה תחילה, ממתינים שהמחיר יירד ואז קונים אותה במחיר הנמוך) כמו במניות GAMESTOP CORP (סימול: GME) ו-AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC (סימול: AMC), ואחר כך מניות נוספות. בפועל, הרכישה הפתאומית המאסיבית של אותן מניות העיפו את המחיר של המניות הללו לשמיים וגרמו לקרנות הגידור והמשקיעים המתוחכמים הפסדים גדולים.

אותם משקיעים התאגדו ברובם ברשת החברתית "רדיט" (REDDIT) שם הרצון - לפחות על הנייר - להתנקם בעשירי העולם ובייחוד באלו שהתעשרו במהלך משבר הסאבפריים של שנת 2008 לאחר שהרוויחו על חשבון כל אותן מניות שהתרסקו במהלך המשבר. וחשוב לומר, המניות בהן השקיעו היו ספציפיות מאוד. גיימסטופ הינה קמעונאית של משחקי וידיאו שכבר שנים מפסידה כסף ומתקשה לפתח אסטרטגיה עבור העולם הדיגיטלי החדש שמתפתח ו-AMC נפגעה קשה לאחר שבתי הקולנוע שלה נסגרו בעקבות התפרצות משבר הקורונה. אלו לא היו החברות היחידות להן נכנסו המשקיעים, כאשר אלו פמפמו כספם גם לתוך  BLACKBERRY LIMITED (סימול: BB), חברת הסלולר שאת מכשיריה בקושי ניתן למצוא בימים אלו.

במילים אחרות, אף אחת מן ההשקעות האלו לא נראו היו הגיוניות למשקיעים רציונאליים בשוק ההון - למה להשקיע בחברה מפסידה שסיכויי הצמיחה שלה נמוכים מאוד? מנגד חשוב לציין שאת הדברים הללו ניתן לומר גם על אפיקי השקעה שנויים במחלוקת אחרים, כמו מטבעות קריפטוגרפיים ועד ל-NFT אשר הושפעו לחיוב, לפחות בינתיים, מהריביות האפסיות בשווקים לצד הדפסות הכסף המסאביות של הפדרל ריזרב מאז משבר הסאב-פריים ב-2008. 

ומה המצב כיום? ובכן, עברה שנה ונראה כי העולם הכלכלי בדרך לשינוי כיוון: מענקי הקורונה לציבור הרחב הולכים ומסתיימים ברחבי העולם, האינפלציה בארה"ב גואה וכבר נדמה כי גם בפדרל ריזרב בטוחים כי הריבית תעלה בחודשים הקרובים. התוצאה - מניות רבות איבדו גובה והיד עוד נטויה. על אף כי נראה שעידן ה-"כסף הזול בשווקים" נמצא מאחורינו, להתייחס לתופעת המסחר במניות ה'מם' כתעלומה שקרתה רק בגלל העידן הזה - כנראה עדיין תפספס את התמונה הגדולה יותר.

הנגישות של הציבור הרחב להשקעה ישירה בשוק ההון גדלה - ולא בטוח שתיעלם

כלים דיגיטליים, החל מפלטפורמות מסחר כמו רובינהוד ועד לרשתות חברתיות כמו רדיט הגדילו את כוח המסחר וההשפעה של המשקיע האינדוידואלי ולא בטוח שהמשקיעים הוותיקים בשוק מבינים עד כמה. אז נכון שתופעת המסחר במניות ה'מם' איבדה את הפופולאריות שלה בחודשים האחרונים - והאמת, בערך באותה מהירות שבה היא הופיעה - ייתכן שהיכולת של הטכנולוגיה להפוך כל אחד למשקיע תישאר והיכולת שלה להשפיע בצורה דומה על שוק המניות עשויה להישאר גם היא. 

קיראו עוד ב"גלובל"

איך יכול להיות שכמה משקיעים צעירים הצליחו לנצח את שועלי ההשקעות?

אי שם לפני שנה, באותם ימי השקעה ראשונים, רבים תהו כיצד קבוצה כה קטנה של משקיעים פרטיים אשר סכום ההשקעה הכולל שלהם היה קטנטן, שלא לומר גמדי, בהשוואה לזה של הגופים המוסדיים הגדולים הצליחה להשפיע בצורה כל כך מהותית על שווקי המניות?

חלק מהתשובה היא אופציות: האופציות מאפשרות מינוף כך שכאשר מחיר המניה עולה, הרווחים גדלים במהירות גם בהשקעה של סכומי כסף קטנים. מנגד, כגודל הסיכוי כך גודל הסיכון - הרווחים הללו יכולים כמובן להתנדף באותה מהירות, דבר שאילץ את המשקיעים הקיימים ובייחוד את המוסדיים לכסות מהר את ההפסדים, כלומר לרכוש את המניה מחדש על מנת לגדר את החשיפה שלהם, דבר שהקפיץ את אותן מניות 'מם' אף יותר - ויצר את הטיסה של המניות הללו כלפי מעלה.

חברות ה'מם' זכו בלוטו - וניצלו את זה לגייס כסף

כעת לפחות נראה כי השקעות המם נמצאות על ערש דווי. כאמור, הבנק המרכזי האמריקאי כנראה יעלה את הריבית ויחליש את פוטנציאל הרווח שהניע בעבר את המשקיעים הללו. אולם, לפחות החברות עצמן היו כצפוי) מספיק חכמות כדי לנצל את הסיטוציה ולגייס כסף (בעצם למה לא? אם המשקיעים מוכנים לשלם את המחיר הגבוה, החברה רוצה להכניס כסף לקופה. אחר כך היא כבר תשבור את הראש איך להשתמש בו. מגייסים כשאפשר, לא כשצריך - ובמקרה של חברות ה'מם' הן גם היו זקוקות לכסף, כך שהן זכו בלוטו, בנס משמיים או במתנה מסנטה קלאוס - כל התשובות זוכות.

AMC ניצלה את הסיטואציה לטובת גיוס כספים עבורה, דבר שעושי לעזור לה לצלוח לא רק את מגיפת הקורונה בשלום, אלא גם אולי לצמוח כאשר בתי הקולנוע שלה יפתחו מחדש ואף לאחר המגיפה. גיימסטופ הייתה איטית הרבה יותר בתגובה שלה אך גם היא גייסה סכום שקנה לה זמן מסוים, שעשוי לאפשר לה ליצור אסטרטגיה חדשה להכנסות מתחומים שאינם מכירות פיזיות של משחקי וידיאו.

גם אם טרנד השקעות המם של השנה הקודמת יחלוף בסופו של דבר, ההשפעות שלו יישארו איתנו לזמן רב. הקלות שבה יכול כל אדם להפיץ אינפורמציה ברשת, ולאחר מכן - בכמה לחיצות כפתור - לרכוש איזו מניה בה הוא חושק מעולם לא הייתה כה פשוטה. הציבור צפוי להמשיך להשתמש בכוח זה בעולמות הדיגיטליים מתוך רצון לקצור רווחים נאים, בין אם דרך קריפטו, NFT, ואתם יודעים - גם דברים אשר טרם הומצאו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הבורסה הולכת ליפול חזק (ל"ת)
    אייל 01/02/2022 21:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 01/02/2022 21:11
    הגב לתגובה זו
    עכשיו המניה בשערים של כ 6 דולר - מי שהקשיב לו אכל אותה ובגדול.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?

טראמפ ושי נפגשים בפסגה - אחרי הדיווחים מהבוקר, הציפיות גבוהות



תמיר חכמוף |

לפני הפגישה הקריטית בין דונלד טראמפ לשי ג'ינפינג, נשיא סין, מנוהלות שיחות על מסגרת הסכמי הסחר. המטרה להביא לשני המנהיגים תוכנית מתאר כמעט גמורה ולסיים את העימות המאוד גדול בין שתי המעצמות. האינטרסים של שני המנהיגים ברורים - לסיים את הסאגה ולהציג אותה כניצחון בבית. טראמפ אלוף בלדאוג שזה יהיה Win-Win לשני הצדדים. הוא גם עשה את זה אצלנו - סיום המלחמה הוא ניצחון לישראל בעיני ישראל והוא ניצחון לחמאס בעיני החמאס. האמת לא משנה, כי אין דבר כזה אמת אבסולוטית. באותו אופן הוא רוצה לצאת מנצח וגם שהיריב המר - שי, ייצא מנצח.

הניצחון תלוי בהדהוד לתקשורת, בתדמית ובעטיפה. המסרים שיצאו הם החשובים כשטראמפ יתקפל קצת אבל ישיג מינרלים לארה"ב, ישיג מכסים סבירים, ומנגד שי - ישיג שיתוף פעולה עם ארה"ב, מכסים סבירים ביחס למדינות אחרות. כל אחד יוכל לנפנף בזה כניצחון. זה לא סגור. הכל פתוח, אבל החדשות מהבוקר מגדילות מאוד את הסיכויים בעיקר כי שר האוצר היה מעורב - שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי 

קצת רקע 

למרות הדיווחים החיוביים לקראת הפגישה, חשוב לזכור שהמתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין היא לא רק רקע לפגישה, היא הכלי המרכזי שבאמצעותו כל צד מנסה להפעיל לחץ. סין מחזיקה ביתרון מהותי בתחום המתכות והמינרליים הנדירים, תחום שבו אין לה כמעט תחליף. היא אחראית על כ-70% מהייצור הגלובלי של מתכות נדירות הדרושות לתעשיות מתקדמות כמו שבבים, נשק, רכבים חשמליים וטכנולוגיה ירוקה. זה מנוף לחץ משמעותי, משום שבלעדיה שרשראות האספקה של העולם המערבי נפגעות ישירות.

ארה"ב מצידה משתמשת במנוף של מכסים ובהיקף היבוא העצום שלה מסין, היא אחת הרוכשות הגדולות ביותר של סחורה סינית, ומנופפת גם בעליונות הטכנולוגית שלה עם הגבלות על יצוא אמריקאי לסין. במקביל היא פועלת לצמצם את התלות בסין באמצעות הסכמים עם מדינות כמו אוסטרליה, כולל שיתוף פעולה חדש שנחתם לאחרונה. עם זאת, גם בוושינגטון מבינים שהחלופה הזו לא יכולה להחליף לחלוטין את סין בזמן הקרוב, שכן בייג’ין שולטת לא רק במחצבים אלא גם בעיבוד ובייצור, מה שמקנה לה יתרון.

ההסכם המתגבש

הסכם מסגרת זה חשוב, זה לרוב מסכם את עיקרי הדברים. אם לא יהיה משהו לא צפוי, אז הסיכויים כאמור טובים. צריך לחכות קצת כי הרבה פעמים בעבר המסרים שהאמריקאים מסרו היו שונים ממה שהסינים אמרו. בינתיים - כשעה אחרי, הסינים שותקים, וזה סימן טוב. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין.