מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

סין נלחמת באוסטרליה וביצרני הפלדה בשטחה; מחיר הברזל צולל

היחסים המתוחים בין המדינות מובילים את הסינים לחפש מקורות אחרים לסחורה, כשבמקביל בייג'ינג לוחצת על יצרני הפלדה להאט בייצור. מאז ה-29 ביולי המחיר של הברזל צנח ב-16.2% למחיר של קצת פחות מ-180 דולר. עד לאן המחיר ייפול?
ארז ליבנה | (7)
נושאים בכתבה גלובל סחורות

זה לא סוד שכמו ארה"ב, היחסים של סין עם לא מעט מדינות בעולם המערבי הן מתוחות, אפילו מאוד. רק לפני שבועיים, מדינות נאט"ו, יחד עם יפן, אוסטרליה וניו זילנד, האשימו את סין בפריצה למערכות מיקרוסופט MICROSOFT (MSFT), כשלראשונה מאז המלחמה הקרה נוסדה ברית בין מדינות מערביות נגד מדינה קומוניסטית. אתמול אפילו גרמניה החלו להיות מודאגת מהשאיפות הסיניות הגוברות ושלחה משחתת לאזור הים הסיני לראשונה מזה 2 עשורים.

 

אז אוסטרליה וסין במסלול התנגשות מדינית כבר שנה וחצי, כשהיחסים בין קנברה – בירת אוסטרליה – לבייג'ינג, בשפל. אמנם בשנה שעברה אוסטרליה, יצואנית הברזל (Iron Ore) הגדולה בעולם – שב-2020 ייצאה 56% מהברזל העולמי – ייצאה לסין ברזל בלמעלה מ-82 מיליארד דולר, אבל יתר הייצוא של יתר המוצרים שלה לסין הגדולה נפל בכמעט 40%.

 

היה חשש כי הירידה בייצוא תפגע בהתאוששות הכלכלית האוסטרלית, אבל בינתיים, החקלאים והיצרנים האוסטרליים מוצאים יעדים חדשים כדי למלא את החלל. בכל מקרה, לפי הדיווחים בסין, היא מחפשת חלופות גם לברזל האוסטרלי וזו כבר יכולה להיות מכה מתחת לחגורה לכלכלה האוסטרלית – רק שלא בטוח שתהיה מדינה שתוכל לספק לה את הרעב למרכיב היסוד של הפלדה. כי בשנה שעברה סין ייבאה למעלה מ-75% מכל הפלדה בעולם, כשהיבואנית השנייה היא יפן עם 6% בלבד.

סין רוצה למתן את ייצור הפלדה

וכאן מגיעים לנקודה השנייה. סין מפעילה לחץ דו כיווני על התעשייה. כי מהצד השני של המטבע, סין היא יצרנית הפלדה הגדולה בעולם בפער. בינואר השנה לדוגמה, המדינה הפיקה לא פחות מ-90 מיליון טונות, מתוך כמעט 163 מיליון טונות שיוצרו בעולם כולו. הבאה בתור היא הודו שייצרה "רק" 10 מיליון טון של פלדה.

 

במחצית הראשונה של השנה יצרני הפלדה בסין ייצרו 12% יותר פלדה מאשר במחצית הראשונה של 2020. בבייג'ינג רוצים למתן את הייצור, בין היתר בשל המחויבות להפוך לכלכלה עם 0% פליטות פחמן, כשתעשיית הפלדה מהווה בין 10 ל-20% מסך כל הזיהום בסין.

 

אז הרשויות הורו ליצרנים להפיק פחות והם ינסו, בעיקר מפחד היד הקשה של השלטונות. אבל הגברת הייצור נובעת בין היתר מביקושים גבוהים יותר, בשל השקעות עצומות בתשתיות ובבנייה בעולם.

 

בכל מקרה, זה דוחף את המחיר של הברזל למטה. מאז שהגיע לשיא לפני כשבועיים עם מחיר של כמעט 220 דולר לטון, המחיר ירד ב-18.6% לקצת פחות מ-180 דולר לטון. רק לפני 3 ימים המחיר עמד על למעלה מ-213 דולר לטון והוא נפל ביותר מ-16% בסוף השבוע.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ברזל 04/08/2021 02:24
    הגב לתגובה זו
    אז למה בישראל היתה עליה של 13% במחירי הברזל החודש
  • 4.
    שישקו 03/08/2021 14:02
    הגב לתגובה זו
    מוגמר של פלדה ...קרי רכב צנרת ושאר מוצרים יפגע אנושות בצמיחה הסינית....במיוחד שאין תחליף הולם לייהוא הברזל הגולמי מאוסטרליה...לא סתם השוק הסיני נסוג 20 אחוז. דידי .באבא. ועכשיו הפלדה.
  • 3.
    אחרי קריאת הכתבה מבינים את מלחמת טראפ בסין (ל"ת)
    YL 03/08/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 03/08/2021 13:50
    הגב לתגובה זו
    המחיר עלה כי מחיר הסחורות עלה. וגם ההובלה. אז עכשיו הברזל יורד. מחיר דיור ירד בהתאם? לפחות במדדים? בתשומות? יראו איזו השפעה בכיוון מטה? כנראה הגרף נקבע כלפי מעלה בלבד. ירידות? לא אצלנו.
  • 1.
    חגי 03/08/2021 11:31
    הגב לתגובה זו
    כתבה בנושא חשוב מדי כדי שתהיה כל כך חובבנית. אם השלטונות בסין דורשות למתן את היצור, כלומר את ההיצע, אז המחיר אמור לעלות, לא? ומה עם גורמים נוספוית שמשפיעים על המחיר, כמו ההיטל החדש ברוסיה?
  • בזיל 03/08/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
    הכוונה לדעתי למתן את הייצור הנסמך על ברזל ופלדה
  • דני 03/08/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    הגבלת הייצור הסופי לייצוא יפגע רק בסינים והביקוש לברזל יפחת כשההיצע נשאר קבוע. מכאן ירידת מחיר החומר גלם ודאית.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

מייקי שריל, מושלת ניו ג'רזי. קרדיט: רשתות חברתיותמייקי שריל, מושלת ניו ג'רזי. קרדיט: רשתות חברתיות

מכה לטראמפ ולרפובליקנים: שריל נבחרה למושלת ניו ג'רזי

חברת הקונגרס הדמוקרטית לשעבר ניצחה את המועמד הרפובליקני ג׳ק צ׳יטרלי בפער משמעותי – והפכה לאישה השנייה בתולדות המדינה שתכהן בתפקיד. הניצחון מסמן רוח גבית לדמוקרטים לקראת בחירות האמצע של 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ

לראשונה מזה שישה עשורים, מפלגה אחת שומרת על השליטה ואין תחלופת מפלגות במשך עשור שלם באחוזת המושל של ניו ג׳רזי. חברת הקונגרס הדמוקרטית מייקי שריל (Mikie Sherrill) ניצחה בבחירות למשרת מושל המדינה, כשהיא גוברת בפער נרחב על יריבה הרפובליקני ג׳ק צ׳יטרלי (Jack Ciattarelli), מועמד שנתמך ישירות על ידי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ. שריל הובילה עם 57% מהקולות לעומת 42% לצ׳יטרלי, לאחר ספירת כ-63% מהקלפיות. שריל, בת 53, תובעת פדרלית לשעבר, שהיתה אף טייסת מסוקים בצי האמריקאי, תחליף את המושל הדמוקרטי היוצא פיל מרפי, שלא יכול היה להתמודד לקדנציה שלישית לפי חוקי המדינה. ניצחונה לא רק מבסס את שליטת הדמוקרטים בניו ג׳רזי, אלא גם נחשב לאות עידוד חשוב למפלגה לקראת בחירות האמצע של 2026, שעלולות להכריע את מאזן הכוחות בקונגרס.

מכה לטראמפ וניצחון לדמוקרטים במגרש קשה

הניצחון של שריל הגיע למרות, ויש שיאמרו בזכות, מעורבותו של טראמפ במרוץ. הנשיא הרפובליקני, שנמצא בקדנציה השנייה שלו מאז ינואר 2025, השקיע מאמץ ניכר בקמפיין של צ׳יטרלי, השתתף בעצרת מקוונת ותמך בו שוב ושוב בפוסטים ברשת החברתית שלו, Truth Social. צ׳יטרלי אימץ קו פרו-טראמפ מובהק, התחייב לאסור על הקמת חוות רוח מול חופי המדינה ושיבח את נשיאו על “הצלחותיו בביטחון הלאומי ובכלכלה”. 

אלא שהאסטרטגיה הזו נכשלה. מומחים סבורים כי שריל הצליחה להפוך את הבחירות למשאל עם נגד טראמפ, במיוחד לאחר שהנשיא הודיע על הקפאת המימון לפרויקט מנהור כביש ה-Gateway, מיזם תחבורתי של 16 מיליארד דולר לשדרוג הקישור המסילתי בין ניו יורק לניו ג׳רזי. שריל, שנאבקה שנים למען הפרויקט בקונגרס, ניצלה את ההחלטה כדי להציג את יריבה כתלוי בטראמפ וכחסר עצמאות. “הניצחון של שריל יתפרש כהוקעה של טראמפ", אמר מנהל המכון לפוליטיקה של ניו ג׳רזי, "זו רוח גבית משמעותית עבור הדמוקרטים ברחבי ארה״ב".

הבחירות היקרות בתולדות ניו ג׳רזי

שני הצדדים שפכו סכומי עתק על המרוץ. על פי נתונים שפורסמו, הושקעו בקמפיין מעל 100 מיליון דולר, פי שלושה מהסכום שהושקע בבחירות 2021. תומכי שריל הוציאו 64 מיליון דולר על פרסום, בעוד תומכי צ׳יטרלי הוציאו כ-43 מיליון דולר. שני המחנות החליפו האשמות חריפות: פרשות העבר של צ׳יטרלי כעורך מגזין רפואי שהקל בסיקור משבר האופיואידים, לעומת האשמות נגד שריל על “היעדרותה” מטקס סיום האקדמיה הימית בשל פרשת משמעת ישנה, האשמות ששני הצדדים הכחישו.

שריל נהייתה דמות מוכרת לאחר שהצליחה להפוך מחוז קונגרס רפובליקני בצפון ניו ג׳רזי לטובת הדמוקרטים בבחירות 2018. היא ניהלה קמפיין ממוקד סביב נושאי הדיור והיוקר המחיה, והציעה תוכנית לשימוש חוזר במבנים מסחריים נטושים לטובת בניית דיור בר-השגה, ושמה דגש על שירותים משותפים בין רשויות מקומיות כדי לחסוך עלויות.