למעלה מ-2 מיליארד דולר במזומן: איירון סורס נכנסת היום לנאסד"ק
מפתחת הפלטפורמה למפתחי אפליקציות, איירון סורס, תחל היום להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול: IS; ותהיה ההנפקה הכי גדולה של חברה ישראלית בנאסד"ק עד כה עם שווי של 11.5 מיליארד דולר. זאת לאחר שהחברה הודיעה על השלמת המיזוג עם הספאק תומא בראבו (TBA), לאחר שבשבוע שעבר כבר אושרה העסקה על ידי האסיפה של בעלי העניין בספאק.
העסקה תכלול מרכיב של 2.15 מיליארד דולר במזומן, הכולל PIPE (השקעה פרטית) של 1.3 מיליארד דולר בנוסף לכספי הנאמנות של TBA. עם השלמת העסקה, איירונסורס קיבלה לקופתה כ - 660 מיליון דולר במזומן אחרי תשלום הוצאות העסקה. הנהלת החברה תישאר כפי שהייתה, כשאורלנדו בראבו, נשיא מועצת המנהלים של TBA, ומייסד יצטרף למועצת המנהלים של איירונסורס לאחר המיזוג.
איירון סורס נכנסת לוול סטריט - האם המניה שלה תעלה?
״היום הוא צעד חשוב עבור איירונסורס כפלטפורמה גלובלית מובילה עבור מפתחי אפליקציות ומשחקים, ואנו נרגשים להיכנס לשווקים הציבוריים ולהמשיך ולקדם את הפלטפורמה והחזון שלנו״, אומר תומר בר זאב, מנכ״ל ומייסד שותף של איירונסורס והוסיף ש״אנו גאים להגיע להישג זה המהווה עדות לעוצמתה של הפלטפורמה שלנו. אני מודה לכל הצוות המוכשר של איירונסורס על העבודה הקשה שלהם אשר הובילה אותנו לנקודה המשמעותית הזאת ועל התמיכה הבלתי מסויגת של המשקיעים הקיימים והחדשים שלנו.”
״איירונסורס משקפת הזדמנות השקעה מאוד אטרקטיבית בשל השילוב הייחודי שלה של גודל, קצב צמיחה ושולי רווח גבוהים״ אומר בראבו. ״הפלטפורמה של החברה היא אחת הפופולריות בשוק האפליקציות, ולצוות של איירונסורס רקורד מוכח של פיתוח מוצרים חדשניים המספק ערך מוסף משמעותי עבור בסיס לקוחותיה ההולך וגדל. אני נרגש לחבור לתומר ולצוות המוכשר של איירונסורס", הוסיף.
- איש העסקים דני פישמן רכש בארה"ב שני נכסים ב-162 מיליון דולר
- הרכישה תתעכב? ארגון פנסיונרים תובע את מאסק בעקבות הצעת טוויטר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"היום, אנחנו זוכים להיות שותפים להנפקה הגדולה בתולדות ישראל של לא פחות מדקהקורן ישראלי,״ אומר שלמה דברת, שותף מייסד של ויולה ונצ'רס וממשקיעיה הראשונים של החברה. ״הייתה לנו זכות אדירה להצטרף למסע הזה עוד מימיה הראשונים של החברה. הפיכתה של איירונסורס לחברה ציבורית תביא ערך משמעותי לא רק להמשך צמיחת החברה עצמה אלא גם לכלכלה הישראלית, בהגדלת התעסוקה ובניית שכבה חדשה של חברות טכנולוגיה ישראליות בקנה מידה גלובאלי,״ הוסיף.
האם המניה תעלה או תרד?
איירון סורס בחרה להיכנס לוול סטריט בדלת האחורית. לא דרך הנפקה ישירה של מניות, אלא דרך ספאק שזה בעצם שלד עם מזומנים שמחפש השקעה. שלד בשם תומא בראבו (סימבול: TBA) ואיירון סורס "התחברו" כשבמסגרת העסקה יונפקו מניות לבעלי המניות של איירון סורס ויושלם גיוס כך שבסוף תהליך המיזוג תיווצר חברה בשווי של 11.2 מיליארד עם כ-800 מיליון דולר בקופה (כך לפי אחת ההודעות הקודמות של החברות; בינתיים על פי מחיר הספאק שוויה של איירון סורס עלה ל-11.5 מיליארד דולר).
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
