מסעדה חנות אוכל פיצה
צילום: אתר חברת Dragontail Systems

למה Yum! Brands שילמה 72 מיליון ד' על חברה שמכניסה 1 מיליון בשנה?

החברה רכשה את Dragontail הישראלית, במחיר שנראה לכאורה גבוה; היא לא קנתה את הלקוחות שמכניסים בערך 60 דולר בחודש פר לקוח; היא כן זיהתה משהו הרבה יותר מעניין ורלוונטי בעולם שבו שוק האוכל נמצא בפני שינוי משמעותי
תום גפנר | (2)

בחודש שעבר דיווחה חברת Dragontail Systems הישראלית שנסחרת באוסטרליה על רכישתה על ידי Yum! Brands, חברת האם של מותגי פיצה האט, KFC, טאקו בל, בורגר קינג, פיצה דומינו ועוד... כולכם מכירים אותם, הנה הלוגואים:

מתוך אתר החברה

 

מחיר הרכישה עמד על כ- 72 מיליון דולר, כאשר החברה דיווחה על הכנסות של כ- 500 אלף דולר ברבעון הראשון לשנת 2021 והכנסות של כ- 1.4 מיליון דולר בשנת 2020 כולה. כלומר אנחנו מדברים על מכפיל של כ- 50 על הכנסות החברה ב- 12 החודשים האחרונים.

 

כדי לקבל תמונה מלאה אודות המחיר אותו שילמה Yum!brands נדרש גם להסתכל על מספר הלקוחות הכולל, אולם נגיע לזה מיד.

 

Dragontail Systems הינה חברת תוכנה ישראלית הנסחרת בבורסה באוסטרליה, הפונה למסעדות ולרשתות מזון במטרה לייעל ולשפר את תהליכי העבודה בתוך המסעדה ולהגדיל את שביעות רצון הלקוח. לחברה מספר רב של כלי עבודה וביניהם קיצור זמני המתנה למשלוח, עבודה במטבח על פי סדר מותאם ולא כרונולוגי, הכנת המנות ללא טעויות וחסכון בעובדים, ועוד. בסופו של דבר מדובר במוצר SaaS עבור בעלי מסעדות, כאשר המטרה הסופית היא להגדיל את הכנסות החברה ואת חווית השירות ללקוחותיה.

 

החברה מציעה ללקוחותיה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית, שתפקידה לבצע את כל הפעולות שהוזכרו מעלה. כמו כן, לחברה יש חומרה אותה היא מתקינה אצל לקוחותיה.

 

מתוך אתר החברה

 

שימו לב, לצילום מתוך סניף דומינוס פיצה באוסטרליה. מעל עמדות העבודה, ניתן להבחין במצלמה של החברה אשר תפקידה להסתכל על תהליך העבודה ולשפרו. כמו כן, טכנולוגיית החברה יודעת מה הלקוח הזמין ומוודאת שההכנה תואמת את ההזמנה.

 

החברה הוקמה בשנת 2013 ובדצמבר 2018 היא חתמה על הסכם עם לקוח ראשון – פיצה האט קנדה. כבר בשבוע הראשון לפעילות החברה הציגה יעילות מרשימה, ומספר שבועות לאחר מכן חתמה עם לקוח שני – חברת Recipe , המפעילה כ- 1,500 מסעדות ברחבי קנדה. החברה טענה אז כי Recipe היא זו שפנתה לחברה על מנת לבצע את ההתקשרות. הלקוח הבא של החברה היה פיצה האט – סינגפור. טרום שתוף הפעולה, פיצה האט סינגפור  סיפקה 45% מהמשולחים שלה בזמן שמתחת ל- 30 דקות, ועשרה חודשים לאחר מכן כבר רשמה 70% משולחים מתחת ל- 30 דקות (מבין הסניפים שעבדו עם הטכנולוגיה של החברה). כמו כן, גם כמות התלונות על המשולחים ירדו משמעותית. לאחר מכן החברה התרחבה ליבשת השלישית – אוסטרליה, שם שיתפה פעולה  עם דומינוס וכן עם פיצה האט. באוקטובר 2019, פחות משנה מאז חתמה הסכם עם לקוח ראשון, החברה נכנסה גם לאירופה – תחילה לאנגליה שם שיתפה פעולה עם פיצה האט גם כן.

 

בנקודה זו, החברה עבדה עם 2000 סניפים בארבע יבשות, וזאת כשהיא מעסיקה כ- 50 עובדים. באותה נקודה התראיין מנכ"ל החברה, עדו לבנון, ועדכן שהחברה איננה מעסיקה כלל אנשי שיווק ומכירות. כאשר החברה הודיעה על כניסה לשוק האמריקאי, Yum! Brands החליטה שדי לה וביצעה את הרכישה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

נחזור למספרים של החברה. נכון לדצמבר 2020 לחברה היו 2,663 נקודות מכירה. אם לוקחים בחשבון 500 אלף דולר הכנסות ברבעון, ניתן להבין כי לקוח ממוצע מכניס לחברה בערך 200 דולר ברבעון או 800 דולר בשנה. כמה Yum! Brands שילמה?

 

ובכן, בסוף הרבעון הראשון החברה דיווחה על 3,480 נקודות מכירה, כלומר קצת מעל 20 אלף דולר לכל נקודת מכירה – מכפיל של כ- 25 על ההכנסות המתואמות.

 

אז איך בכלל מגיעים למחיר הזה והאם הוא אי פעם יחזור?

אז לא, המחיר ששילמה Yum! Brands על Dragontail Systems זה מחיר שיהיה כמעט בלתי אפשרי להחזיר מתוך הפעילות בשנים הקרובות. גם צמיחה מאסיבית של לקוחות לא תעזור. חשוב לציין בהקשר הזה שהחברה בהפסד וגם הפעילות עצמה נמצאת בגירעון קבוע. אגב, החברה עצמה טוענת שההכנסה המקסימלית מלקוח היא 580 דולר לחודש שהם 7000 דולר בשנה.

 

 

מתוך אתר החברה

 

אז מה בכל זאת יש כאן? דאטה. והרבה. 

המידע של איזו פיצה הכי נמכרת באוסטרליה לפי אזור, קיימת במאגרים של דומינוס וגם במאגרים של פיצה האט. אך האם יש מישהו שחשוף לנתונים של שתי החברות ביחד? כנראה שלא.

 

המידע על הרגלי הצריכה לפי אזורים זו נקודה משמעותית מאוד. אם Dragontail Systems פרוסה על פני מאות מסעדות בעיר מסוימת, היא תוכל לקבל לבסוף אומדן על הרגלי הצריכה הכוללים של תושבי העיר. כמה צמחוניים? כמה אוכלי בשר? ועוד המון נתונים שהתשובה להם היום מתקבלת, במקרה הטוב, על ידי סקר צרכנים לא אמין.

 

מהי המנה המצליחה ביותר בבופה של בית מלון? מהי המנה הכי פחות מועדפת בבופה של בית מלון?

 

אולי בסוף נקבל גם מוצרים יותר מותאמים

 מתוך אתר החברה

  

המידע אליו תהיה חשופה Dragontail Systems הוא הרבה מעבר ל-60 דולר בחודש מכל לקוח. בעולם בו שוק האוכל נמצא בפני שינוי משמעותי, יש חשיבות עצומה למידע על העדפות האוכל של צרכנים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דג 17/08/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
    הם מתחרים ישירים שלהם, מתוך 3 שחקני ענק בענף
  • 1.
    אהבתי. מעניין ל״ת (ל"ת)
    אור 19/06/2021 20:03
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

קנאביס
צילום: אתר FREEPIC

טראמפ חתם על הצו ומניות הקנאביס מגיבות בתנודתיות

שינוי הסיווג הפדרלי לקנאביס מקל על מחקר וגישה רפואית, אך אינו מתיר שימוש פנאי או פעילות קמעונאית רחבה והמשקיעים מגיבים באי־ודאות ובתנודתיות גבוהה
אדיר בן עמי |

חברות הקנאביס עברו להיסחר בתנודתיות, לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המקל את הרגולציה הפדרלית בענף באמצעות שינוי סיווג הקנאביס. בעוד שחלק מהמניות הגיבו בעליות, אחרות רשמו ירידות חדות, על רקע אכזבה מכך שהמהלך אינו כולל לגליזציה רחבה יותר.


בלב ההתפתחות עומד שינוי סיווג הקנאביס בדין הפדרלי בארה״ב מקטגוריית Schedule I ל־Schedule III. מדובר במהלך המשמעותי ביותר במדיניות הפדרלית כלפי קנאביס מאז חקיקת חוקי הסמים של תחילת שנות ה־70. סמים בקטגוריית Schedule I נחשבים לבעלי פוטנציאל התמכרות גבוה וללא שימוש רפואי מוכר, בעוד Schedule III כוללת חומרים עם סיכון נמוך יותר והתוויות רפואיות מוגבלות.


עם זאת, הצו הנשיאותי אינו מתיר מכירה חוקית של קנאביס לשימוש פנאי. טראמפ הדגיש בטקס החתימה בבית הלבן כי המהלך אינו מהווה לגליזציה, ואינו מהווה אישור לשימוש לא־רפואי. לדבריו, הממשל מכיר בכך שלקנאביס יש שימושים רפואיים לגיטימיים "כאשר הוא ניתן בזהירות ובמקרים מסוימים", בין היתר כחלופה למשככי כאבים אופיואידיים.


עדיין לא לגליזציה מלאה

המשמעות המעשית של הסיווג מחדש היא הקלה רגולטורית מוגבלת. בענף מציינים כי המעבר ל־Schedule III עשוי לצמצם מגבלות מיסוי, להקל על פעילות מחקר ופיתוח, ולאפשר נגישות רחבה יותר להון, אך אינו פותר חסמים מהותיים כמו איסור פדרלי על פעילות קמעונאית רחבה. בממשל טוענים כי אחד היעדים המרכזיים של המהלך הוא לאפשר לחוקרים ולגופים רפואיים לבחון את השפעות הקנאביס בצורה רחבה ומוסדרת יותר. גורמי בריאות הציבור שנכחו בטקס החתימה ציינו כי הסיווג החדש יקל על ניסויים קליניים ועל פיתוח תרופות מבוססות קנאביס.


התגובה בשוק הייתה מעורבת. מניות של חברות קנאביס קנדיות הנסחרות בארה״ב הגיבו בעליות: טילריי עלתה בכ־3%, וקנופי גרות’ התחזקה בכ־6%. מנגד, מניות של חברות קנאביס אמריקאיות רשמו ירידות חדות. קרן הסל AdvisorShares Pure US Cannabis, המתמקדת בחברות אמריקאיות, צנחה בכ־14% במהלך המסחר, לאחר שעלתה מוקדם יותר באותו היום. המשקיעים הגיבו באכזבה לכך שהצו אינו כולל הקלות מרחיקות לכת יותר עבור פעילות קנאביס מקומית בארה״ב.