מסעדה חנות אוכל פיצה
צילום: אתר חברת Dragontail Systems

למה Yum! Brands שילמה 72 מיליון ד' על חברה שמכניסה 1 מיליון בשנה?

החברה רכשה את Dragontail הישראלית, במחיר שנראה לכאורה גבוה; היא לא קנתה את הלקוחות שמכניסים בערך 60 דולר בחודש פר לקוח; היא כן זיהתה משהו הרבה יותר מעניין ורלוונטי בעולם שבו שוק האוכל נמצא בפני שינוי משמעותי
תום גפנר | (2)

בחודש שעבר דיווחה חברת Dragontail Systems הישראלית שנסחרת באוסטרליה על רכישתה על ידי Yum! Brands, חברת האם של מותגי פיצה האט, KFC, טאקו בל, בורגר קינג, פיצה דומינו ועוד... כולכם מכירים אותם, הנה הלוגואים:

מתוך אתר החברה

 

מחיר הרכישה עמד על כ- 72 מיליון דולר, כאשר החברה דיווחה על הכנסות של כ- 500 אלף דולר ברבעון הראשון לשנת 2021 והכנסות של כ- 1.4 מיליון דולר בשנת 2020 כולה. כלומר אנחנו מדברים על מכפיל של כ- 50 על הכנסות החברה ב- 12 החודשים האחרונים.

 

כדי לקבל תמונה מלאה אודות המחיר אותו שילמה Yum!brands נדרש גם להסתכל על מספר הלקוחות הכולל, אולם נגיע לזה מיד.

 

Dragontail Systems הינה חברת תוכנה ישראלית הנסחרת בבורסה באוסטרליה, הפונה למסעדות ולרשתות מזון במטרה לייעל ולשפר את תהליכי העבודה בתוך המסעדה ולהגדיל את שביעות רצון הלקוח. לחברה מספר רב של כלי עבודה וביניהם קיצור זמני המתנה למשלוח, עבודה במטבח על פי סדר מותאם ולא כרונולוגי, הכנת המנות ללא טעויות וחסכון בעובדים, ועוד. בסופו של דבר מדובר במוצר SaaS עבור בעלי מסעדות, כאשר המטרה הסופית היא להגדיל את הכנסות החברה ואת חווית השירות ללקוחותיה.

 

החברה מציעה ללקוחותיה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית, שתפקידה לבצע את כל הפעולות שהוזכרו מעלה. כמו כן, לחברה יש חומרה אותה היא מתקינה אצל לקוחותיה.

 

מתוך אתר החברה

 

שימו לב, לצילום מתוך סניף דומינוס פיצה באוסטרליה. מעל עמדות העבודה, ניתן להבחין במצלמה של החברה אשר תפקידה להסתכל על תהליך העבודה ולשפרו. כמו כן, טכנולוגיית החברה יודעת מה הלקוח הזמין ומוודאת שההכנה תואמת את ההזמנה.

 

החברה הוקמה בשנת 2013 ובדצמבר 2018 היא חתמה על הסכם עם לקוח ראשון – פיצה האט קנדה. כבר בשבוע הראשון לפעילות החברה הציגה יעילות מרשימה, ומספר שבועות לאחר מכן חתמה עם לקוח שני – חברת Recipe , המפעילה כ- 1,500 מסעדות ברחבי קנדה. החברה טענה אז כי Recipe היא זו שפנתה לחברה על מנת לבצע את ההתקשרות. הלקוח הבא של החברה היה פיצה האט – סינגפור. טרום שתוף הפעולה, פיצה האט סינגפור  סיפקה 45% מהמשולחים שלה בזמן שמתחת ל- 30 דקות, ועשרה חודשים לאחר מכן כבר רשמה 70% משולחים מתחת ל- 30 דקות (מבין הסניפים שעבדו עם הטכנולוגיה של החברה). כמו כן, גם כמות התלונות על המשולחים ירדו משמעותית. לאחר מכן החברה התרחבה ליבשת השלישית – אוסטרליה, שם שיתפה פעולה  עם דומינוס וכן עם פיצה האט. באוקטובר 2019, פחות משנה מאז חתמה הסכם עם לקוח ראשון, החברה נכנסה גם לאירופה – תחילה לאנגליה שם שיתפה פעולה עם פיצה האט גם כן.

 

בנקודה זו, החברה עבדה עם 2000 סניפים בארבע יבשות, וזאת כשהיא מעסיקה כ- 50 עובדים. באותה נקודה התראיין מנכ"ל החברה, עדו לבנון, ועדכן שהחברה איננה מעסיקה כלל אנשי שיווק ומכירות. כאשר החברה הודיעה על כניסה לשוק האמריקאי, Yum! Brands החליטה שדי לה וביצעה את הרכישה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

נחזור למספרים של החברה. נכון לדצמבר 2020 לחברה היו 2,663 נקודות מכירה. אם לוקחים בחשבון 500 אלף דולר הכנסות ברבעון, ניתן להבין כי לקוח ממוצע מכניס לחברה בערך 200 דולר ברבעון או 800 דולר בשנה. כמה Yum! Brands שילמה?

 

ובכן, בסוף הרבעון הראשון החברה דיווחה על 3,480 נקודות מכירה, כלומר קצת מעל 20 אלף דולר לכל נקודת מכירה – מכפיל של כ- 25 על ההכנסות המתואמות.

 

אז איך בכלל מגיעים למחיר הזה והאם הוא אי פעם יחזור?

אז לא, המחיר ששילמה Yum! Brands על Dragontail Systems זה מחיר שיהיה כמעט בלתי אפשרי להחזיר מתוך הפעילות בשנים הקרובות. גם צמיחה מאסיבית של לקוחות לא תעזור. חשוב לציין בהקשר הזה שהחברה בהפסד וגם הפעילות עצמה נמצאת בגירעון קבוע. אגב, החברה עצמה טוענת שההכנסה המקסימלית מלקוח היא 580 דולר לחודש שהם 7000 דולר בשנה.

 

 

מתוך אתר החברה

 

אז מה בכל זאת יש כאן? דאטה. והרבה. 

המידע של איזו פיצה הכי נמכרת באוסטרליה לפי אזור, קיימת במאגרים של דומינוס וגם במאגרים של פיצה האט. אך האם יש מישהו שחשוף לנתונים של שתי החברות ביחד? כנראה שלא.

 

המידע על הרגלי הצריכה לפי אזורים זו נקודה משמעותית מאוד. אם Dragontail Systems פרוסה על פני מאות מסעדות בעיר מסוימת, היא תוכל לקבל לבסוף אומדן על הרגלי הצריכה הכוללים של תושבי העיר. כמה צמחוניים? כמה אוכלי בשר? ועוד המון נתונים שהתשובה להם היום מתקבלת, במקרה הטוב, על ידי סקר צרכנים לא אמין.

 

מהי המנה המצליחה ביותר בבופה של בית מלון? מהי המנה הכי פחות מועדפת בבופה של בית מלון?

 

אולי בסוף נקבל גם מוצרים יותר מותאמים

 מתוך אתר החברה

  

המידע אליו תהיה חשופה Dragontail Systems הוא הרבה מעבר ל-60 דולר בחודש מכל לקוח. בעולם בו שוק האוכל נמצא בפני שינוי משמעותי, יש חשיבות עצומה למידע על העדפות האוכל של צרכנים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דג 17/08/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
    הם מתחרים ישירים שלהם, מתוך 3 שחקני ענק בענף
  • 1.
    אהבתי. מעניין ל״ת (ל"ת)
    אור 19/06/2021 20:03
    הגב לתגובה זו
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. 0.86%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

בואינג זינקה 10%, אינטל 8.7% והמניה שטסה ב-23%

טאואר זינקה 4.8%, 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

מניית אינטל Intel Corp 8.65%  זינקה ב-8.7% על רקע שורה של דיווחים והערכות חיוביות, בראשם: הערכות חדשות בשוק שלפיהן אפל עשויה לשקול שימוש בשירותי הייצור של אינטל עבור סדרות עתידיות של שבבי "M" - מהלך שעשוי להפוך להזדמנות אסטרטגית משמעותית עבור אינטל. הדיווחים אינם מלווים באישור רשמי, אך בשוק ההון רואים בכך אינדיקציה להתחזקות האמון ביכולות של אינטל בתחום הפאונדרי - ייצור שבבים עבור חברות חיצוניות. אם אכן תצא לפועל עסקה כזו, היא תוכל להעניק לאינטל חוזה רב-שנתי, גידול בהכנסות, ובמקביל לשדרג את התדמית שלה מול יצרניות אחרות. להרחבה - אינטל זינקה ב-9% - 120% מתחילת השנה; הפעם הסיבה היא אפל


מניית בואינג טסה מעל 10% -  אחרי שנים של קשיים, בואינג מעריכה ש-2026 תביא התאוששות - גם במסירות של מטוסי 737 ו-787, גם ברווחיות וגם בתזרים המזומנים.מניית בואינג (The Boeing Co 10.15%  ) מזנקת כעת ב-10% במסחר בוול סטריט, בעקבות דבריו של סמנכ"ל הכספים של החברה, ג'יי מאלה, שלפיהם החברה מצפה לשיפור משמעותי בפעילות העסקית בשנה הבאה. בין היתר, מאלה אמר בכנס של UBS כי מסירות מטוסי ה-737 וה-787 צפויות לעלות ב-2026, וכי החברה חוזה תזרים מזומנים חיובי של מיליארדי דולרים, ברמות "חד-ספרתיות נמוכות". זו תהיה התוצאה השנתית החיובית הראשונה בתזרים של בואינג מאז 2021 - תקופה שהתאפיינה בפגיעות תפעוליות קשות בעקבות בעיות בטיחות ודחיות במסירות.


שיפור בתזרים אחרי שנים של הפסדים


בואינג The Boeing Co 10.15%  לא רשמה רווח שנתי מאז 2018, אך לפי מאלה, השיפור במסירות יהווה "מנוע מרכזי" לצמיחה בתזרים. עוד הוסיף כי אישור רגולטורי למטוס ה-737-10 - שנמצא בעיכוב של שנים - צפוי להגיע רק בסוף 2026.

לדבריו, החברה מעריכה כי עד 2030 היא תיהנה מ"שיפור ניכר בשולי הרווח במזומן", בעיקר בזכות גידול בפרודוקטיביות. כלומר, לא רק שיותר מטוסים יסופקו, אלא שעלות הייצור ליחידה צפויה לרדת - מה שישפר את הרווחיות.