אובר מפתה ב-250 מיליון דולר את הנהגים: בונוס על כל נסיעה שתבוצע
אובר עם פרוס ההקלות במגבלות מגפת הקורונה, חברת שיתוף הנסיעות UBER TECHNOLOGIES (סימול: UBER) פתחה בקמפיין לשיכנוע הנהגים האמריקאים לחזור לעבוד עם האפליקציה שלה ולשתף נסיעות: תפתה את הנהגים בבונוסים שמנים שיעלו לחברה סה"כ 250 מיליון דולר.
החברה הודיעה כי תחלק בונוסים במטרה למשוך כמה שיותר נהגים, זאת כיוון שהיא צופה זינוק במספר הנסיעות המבוקשות בזמן הקרוב, עקב שיחרור המשק. אובר הודיעה לאחרונה כי היא צופה צורך "להכניס את היד לכיס" במטרה להחזיר את הנהגים לעבוד עם השירות של האפליקציה ברגע שמגבלות סגרי הקורונה הנוקשים ישתחררו. הנהגים הפעילים באפליקציה כעת מדווחים כי כבר עתה הם מקבלים בונוסים על כל נסיעה המתבצעת בשיתוף האפליקציה. מניית אובר שעולה כעת ב-1.1%, צנחה אתמול (ד') ב2% למחיר של 56.89 דולר.
בשנת 2020, נהגים רבים הפסיקו לנהוג במסגרת האפליקציה ולשתף נסיעות ונימקו זאת בכך ש"אין מספיק נסיעות והם אינם יכולים להסתמך על האפליקציה שתהיה רווחית עבורם ועבור הזמן שהם משקיעים בנסיעות של האפליקציה" זאת לפי פוסט שפורסם באתר החברה. "נכון לעכשיו, עם ההקלות על ההתנהלות מול המגפה, יש לנו יותר דרישה לנסיעות מאשר נהגים זמינים שיכולים לבצע את הנסיעות- וזו סיבה מצוינת לבוא ולהיות נהג אצלנו". אובר מדגישה שהבונוסים המוצעים הם הצעה התקפה לזמן מוגבל ושהיא מצפה שרווחי הנהגים יחזרו למכסות שהיו טרם פרוץ מגפת הקורונה, ברגע שיתווספו נהגים נוספים לאפליקציית שיתוף הנסיעות. אולם, נהגים שחזרו לעבוד עם החברה טוענים כי הבונוסים אמנם מגיעים- אך לנהגים ברור שמדובר בנטו תמריץ כדי לגייס הרבה נהגים בזמן קצר ולא שיראו הטבות בתנאים שלהם מול החברה. נציגת קהילת נהגי אובר בלוס אנג'לס, ניקול מור, מספרת כי בין קהילות נהגי אובר "כבר רווחת הדעה שהבונוסים האלה הם בעצם חתול בשק- אובר רוצה שנהגים יחזרו לעבוד והבונוס ייגמר מהר והתנאים ישארו כפי שהיו"
קבוצת נהגי אובר אחרת המזדהה בשם Gig Workers Rising, אומרת כי "אם לאובר באמת היה אכפת לגבי יצירת חזרה בטוחה מהקורונה לנהגים, היא היתה מספקת תשלום הולם פר נסיעה, משכורות גבוהות יותר, נותנת תנאים סוציאליים כמו חופשת מחלה וביטוח בריאות וכן הגנה לנהגים שנפגעו בעת שאכפו את מדיניות חבישת המסכנה שהינה עדיין חובה אזרחית".
- המהפכה האווירית: מוניות eVTOL יגיעו לאובר תוך שנתיים
- אובר הכתה את הציפיות אבל התגובה במניה - פושרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנליסטים מחברת שוק הון KeyBanc כתבו השבוע כי "שמנו לב לראייה נקודתית המוכיחה כי אספקת הנהגים (של אובר) נשארה נמוכה באזורי תיירות מבוקשים". אד יורמה, מנהל בחברה אמר כי "גם אובר וגם ליפט התנהלו באגרסיביות בניסיון להחזיר את הנהגים לעבוד עימן" דרך תמריצים כמו בונוסים ברגע שהם מגיעים לכמות נסיעות מסוימות או לרמת הכנסה מסוימת. בנוסף, ציין כי הוא צופה שהחוסר הזמני בנהגים בשתי אפליקציות שיתוף הנסיעות הוא זמני: "המפתח כאן הוא ביקוש וביקוש הוא חזק. יותר קל לתקן בעיות מלאי מאשר בעיות בביקוש".
בתחילת חודש מרץ אמר דארה קוסרשאהי, מנכ"ל אובר במסגרת כנס טכנולוגיה, מדיה וטלקום כי "עסקי החברה שלנו כמעט והתאוששו לחלוטין". בנוסף, ציין כי החברה תעביר את התמריצים שהיא מחלקת מדגש על נסיעות לדגש על הנהגים, כדי לוודא שכמות הנהגים מספקת לקראת צפי לזינוק בביקוש במספר הנסיעות.
לפי אדיסון טרנדס, גם אובר וגם מתחרתה ליפט הרוויחו בחזרה 52% מעסקיהם אשר הפסידו "במהלך הנפילה הגדולה באביב 2020" בפרוץ מגפת הקורונה והחלת הסגרים.
- 1.חמשיר 09/04/2021 19:06הגב לתגובה זוהזול על חשבון המעמד הנמוך - אם פעם נהגי המוניות הרוויחו בכבוד עכשיו הם עבדים. שוק חופשי שפוגע בעיקר במעמד הנמוך שמייצר עוד ועוד עבדים. כלכלה חופשית עלכ.... איכס להקיא.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
