"קאת'י ווד קונה מניות ישראליות כמו שאני קונה עגבניות: הכל לסל ללא הבחנה"

"הגזימו מאיך שעשו ממנה נביאה של השקעות – היא קונה וקונה, מנפחת ומנפחת, ועכשיו היא אכלה אותה": קאת'י ווד, מנהלת חברת קרנות הסל ARK אוספת לא רק מניות אלא גם כותרות בזו אחר זו, שלומי כהן, מומחה לוול סטריט ופעיל ותיק בשוק ההון קורא אותן ולא מתרגש. אז מה בדיוק היא אכלה ולמה? "היא החליטה שכל יום היא מודיעה איזה מניות היא קנתה ומכרה, שזה חסר תקדים כי הנוהג של המוסדיים הוא לדווח אחת לרבעון", כהן אומר. "כשהיו עליות זה שירת אותה, וכשהתחילו הירידות היא דיווחה גם על המימושים, וככה כשבשוק חיקו אותה נוצר מעגל שמזין את עצמו והקרן המרכזית שלה ירדה ב-20% בשבועיים – אפילו במפולת של מרץ 2020 בתחילת הקורונה לקח לקרן יותר זמן לרשום נפילה כזאת".

ווד כידוע שמה גם כמה חברות ישראליות הפועלות בתחומים חדשניים על הכוונת וכללה אותן בקרן סל ייעודית (IZRL). "היא הקפיצה את סרגון ואז הורידה אותה והיו עוד כל מיני מניות קטנות שלא הייתי רץ לקנות", מזכיר כהן ומוסיף: "היא קונה מניות ישראליות כמו שאני הולך לקנות עגבניות בסופרמרקט – הכל היא שמה בתוך ה-ETF בלי להבחין".

אזכור שמה של ווד היה כמעט בלתי נמנע בשיחה שנסובה סביב השקעה במניות צמיחה מול השקעה במניות ערך, והשאלה שמעסיקה משקיעים רבים בימים אלה – האם זה הזמן לצמצם חשיפה לראשונות לטובת השניות. לפני שכהן נותן את שני הסנט שלו בסוגיה, הוא מתחיל עם השאלה הבסיסית יותר – מהי מניית ערך ואיך מזהים אותה ככזו?

"אלה עם מכירות, רווחים ושוק טוב, שמחלקות דיבידנד שמציגות צמיחה בשיעור חד ספרתי נמוך", משיב כהן, "לדוגמה אקסון מובייל, ג'נרל מוטורס או בואינג שהייתה מניית ערך עד משבר דגם המקס. גם הבנקים הם מניות ערך. משקיעים מוסדיים וקרנות מתבצרות במניות ערך". "זה הפוך ממניות צמיחה", כהן עובר להסבר על דרך השלילה, "ומהי חברת צמיחה? אחת שצומחת חזק כשההנחה היא שצמיחה של עשרות אחוזים מדי שנה תביא לבסוף לרווחי עתק גם אם החברה הפסדית כרגע – אמזון התחילה ככזאת. עכשיו באמת רואים שהכסף עובר למניות ערך – אמזון וכל חברות ה-FAANG (פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל) נשארות באותו מחיר ולא זזות".

• התומכת הכי גדולה של טסלה מוכרת מניות - מימוש רווחים או אובדן אמון?
• אחרי הכישלון בקרן הסל, קתי ווד רוכשת 3 מניות ומגדילה אחזקה בקריספר

ובכל זאת, חייב להיות מקום בתיק גם לחברות צמיחה, לא? "בניגוד לפייבר, שלגביה אני שואל את עצמי מה הצידוק לתת לה מכפיל מכירות של 20 ושווי – לאחר הירידות – של 9 מיליארד דולר בזמן שהיא הפסדית ותכניס 440 מיליון דולר השנה, אני כן משקיע עכשיו בחברת צמיחה בשם ספלאנק (SPLK). זו חברה שעוסקת בתחום הדאטה מיינינג, ששם העתיד – תרגום של נתונים להחלטות עסקיות עבור חברות. ספלאנק כבר כמה רבעונים פספסה את התחזיות, השווי הלך והצטמק, וכעת, למרות שדיווחה אמש על תוצאות מצויינות, מכפיל המכירות עומד על 10 – ולא 30 כמו בעבר".

"אם אתה משקיע צעיר ויש לך תיק של עשרות שנים קדימה ואתה רוצה לישון בשקט אני מציע שתקנה את המניות הטובות – לך על הבנקים וחברות הנפט", הוא ממשיך. "אגב, יש גם כאלה בסקטור הטכנולוגיה: רדוור (RDWR) שפועלת בתחום הסקיוריטי צומחת ממש מעט, אבל פועלת בנישה טובה, היא נסחרת בשווי של מיליארד דולר עם קופה של כמעט חצי מיליאד דולר – כלומר חצי מהחברה זה מזומן ללא חובות. איפה ראית דבר כזה? אני מחזיק אותה ולא דואג. הרי מה? היא תרד ב-0.5%? בשווי המזומן היא לא תרד כי עדיין יש לה מכירות של 300 מיליון דולר והיא רווחית. בחברות הצמיחה לעומת זאת אתה לא יודע איפה התחתית".

גם חברות תעופה, תיירות ושיט נחשבות בחלקן למניות ערך. בכל זאת, אין סקטורים שכדאי להתרחק מהם כי הם עדיין בבור שיצר המשבר? "אין תחום שהייתי אומר לך אל תתקרב אליו. דווקא כן הייתי מגוון גם באמצעות השקעה בחברות כמו בואינג, מניות זולות של רשתות בתי מלון או חברת קרוז אחת או שתיים. להערכתי כדי שלא נחזור יחסית לשגרה דרושה תקלה גדולה למדי מכיוון החיסונים".

• מה זאת קרן "אג"ח אסונות", מה התשואות שלה, והאם כדאי להשקיע?
• גוגל תיפרד מכרום? יאהו ו-OpenAI כבר עומדות בתור
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

העלייה במחירי הסחורות לא פוגעת בחלק ממניות הערך? אולי דווקא זה לא הזמן לשים אצלן את הכסף. "הנפט עולה וזה משפיע על חברות התעופה שרכיב הוצאות הדלק שלהן עולה, או חברות כימיקלים שרוכשות נפט גם כן. ועדיין, למרות העלויות הגבוהות יותר, תהיה יציאה חזקה מהקיפאון. חברות תעופה יכולות להעלות מחירים ועדיין אנשים יבואו וישלמו. רק תן להם לנשום אוויר של אירופה וארצות הברית. לא תוכל להתקרב לנתב"ג. שוב צריך להזכיר שאנשים חסכו הרבה כסף בתקופת הקורונה".

עד כמה הפעילות של חברות הערך הללו תלויה בממשלות? כלומר, יש מדינות שאתה אומר שלא כדאי להשקיע בחברות ערך שפועלות בהן? "בכל שוק מערבי אפשר להשקיע בשקט בגלל הרגולציה והרשויות לניירות ערך. באופן אישי אני לא מתקרב למניות סיניות".

בוא נדבר על מה שקורה בשווקים. חזית בשיחתנו הקודמת לפני שבוע וחצי תיקון של עד 10% - הנאסד"ק ירד ב-3.5% מאז. "וה-QQQ שהן מאה מניות הטכנולוגיה הגדולות ירדו באמת ב-7-8% לפחות. גם מניות בנאסד"ק 100 כמו סיילספורס וספלאנק שהזכרתי נפלו".

אז מה הלאה? מיצינו או שממשכים מכאן למטה? " כל יומיים רואים מומחה שאומר שתהיה התרסקות של עשרות אחוזים. זה מזכיר לי שבמרץ 2000 רגע לפני התפוצצות בועת הדוט.קום דיברתי עם בנימין נתניהו שאמר שהשוק ירדת חזק – מה שבאמת קרה. דיברנו אחרי זה ואמרתי לו 'צדקת, כל הכבוד – אבל עכשיו יתחיל לעלות'. הוא אמר לי 'תשכח מזה, ימשיך לרדת'. אז אני לא חושב ככה וכמו המומחים שמדברים על המשך של מפולת.

אמרת שהירידות אינן בגלל העלייה בתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים – שהיו הסיפור של השבוע האחרון. עומד מאחורי הדברים? יש לי ניסיון של 30 שנה בשוק ותמיד כשיש תיקון ממציאים תירוצים שלא קשורים לניפוח השווי – חוץ מבמקרים כמו הדוט.קום והסאב פריים שהיה ברור מה גורם למפולת. אז עכשיו אומרים שזה בגלל התשואות - אבל אני עדיין חושב שזאת לא הסיבה. מה הקשר בין חברות כמו טסלה לתשואות האג"ח? אם לא היו את תשואות האג"ח היו אומרים איום גרעיני של צפון קוריאה או ציוץ של טראמפ בזמנו. מה שכן, תשואה של 1.5% על האג"ח היא כן גבוהה מתשואת הדיבידנד הממוצעת של חברות הערך – ופה התחרות, אבל היא מול חברות הערך שבכל זאת משקיעים הולכים אליהן. זה לא קשור לטסלה, למונייד או פייבר שיורדות.

שאלה לסיום, אולי מתחום ביקורת התקשורת: עליית תשואות האג"ח זה סיפור שבשיאו התנקז ליומיים כשנרשם שיא של 1.6% באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים. מאז התשואות ירדו. זה בכלל עדיין סיפור או שהיה ונגמר ואין במה לדוש עוד? "היה ונגמר. כל עוד זה ברמה של 1-1.6% זה כבר לא ניוז. אז יכתבו 'היום היו ירידות כי התשואה עלתה ל-1.5%' אבל בעיני זה לא סיפור. זה יהיה שוב סיפור כשהתשואות יפרצו את הרף הזה או יגיעו ל-2%".