מארק מוביוס
צילום: Getty images, Israel

"העולם יתחיל להתאושש מהמגפה, השווקים המתפתחים יעשו את זה מהר"

לא מודאג מהאינפלציה, גם לא ממלחמת הסחר ואומר שהתחזקות הביטקוין נובעת מהיחלשות הדולר. גורו ההשקעות מארק מוביוס, מאמין בשווקים המתפתחים. שורי מאוד על הודו ונותן כמה מניות שהוא מושקע בהן
ארז ליבנה |

גורו ההשקעות הוותיק מארק מוביוס סבור שנחזה בהתאוששות כלכלית בשנה הקרובה וכמי שמושקע באמצעות קרן ההשקעות הנושאת את שמו ב-220 מיליון דולר על שווקים מתפתחים, קל לנחש על אילו שווקים הוא שורי במיוחד.

 

אחרי עשרות שנים בפרנקלין טמפלטון מוביוס פתח את הקרן מוביוס קפיטל לפני 3 שנים, אז היה בסך הכול בן 81. כיום הוא מושקע ב-30 חברות, שבהן הוא מטמיע שיטות ESG. "הייתה ריצה משמעותית במניות בשווקים המתפתחים וזה יימשך", אמר מוביוס בראיון שהעניק לבארונס.

 

"הגיל הממוצע במדינות המתפתחות הוא נמוך מהמדינות המפותחות, כך שההתאוששות שם תהיה מהירה יותר. כמובן שהחיסון גם עוזר, אבל המרכיב הכי חשוב הוא הפסיכולוגי, כשאנשים ירגישו בטוחים שוב, נראה עלייה מהירה בפעילות הכלכלית".

 

מוביוס שורי במיוחד על הודו, שמניות מתת היבשת הן בעלות המשקל הרב ביותר בפורטפוליו שלו. "הודו מבצעת מספר שינויים גדולים, כולל פתיחת שוק הביטוח למשקיעים בינ"ל וגם הפרטה של חברות ממשלתיות.

 

"אנחנו מושקעים בחברת APL אפולו (APAT.India) שמייצרת צינורות פלדה וצפויה להרוויח מהשקעה הודית בתשתיות. אנחנו כם מחזיקים בחברת פרסיסטנט סיסטמס (PSYS.India), שהיא חברת תוכנה שעובדת עם IBM ואני גם מושקע במטרופוליס (METROHL.India) שזו חברה שעושה בדיקות רפואיות".    

 

בנוגע להזדמנויות בדרום אמריקה, מוביוס מתמקד בברזיל, שם הוא הבעלים של הקמעונאית לוחאס אמריקאנאס (LAME4.Brazil), שהיא שותפה של B2W (BTOW3.Brazil) המקבילה של אמזון (AMZN) בדרום אמריקה.

 

"בנוסף יש את חברת התוכנה טוטווס (TOTS3.Brazil) וגם פה אנחנו מושקעים בחברה שעושה בדיקות רפואיות פלרי (FLRY3.Brasil). עם הסגרים והאבחונים, ברגע שחברה כזו יודעת את הפרטים שלך, היא מתחילה לתת לך הצעות רפואיות כמו אשפוזים או רופאים. זו הדאטה שהם אוספים", המשיך. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בנוגע לסין, מוביוס אומר כי יש הגיון בעצירת הנפקת ANT, בשל הניסיון של ענקיות הטכנולוגיה לייצר לעצמן מטבעות עצמאיים. "הממשלה הסינית הבינה שהיא לא יכולה לתת לחברות הטכנולוגיה להשתלט על המערכת הפיננסית, מה שהן בהחלט היו בדרכן לעשות", אמר.

 

"זו הסיבה שבגללה עצרו את ההנפקה לדעתי. הם גם היו מודאגים שהמשקיעים הקטנים יכוו, כשהם גם מתכוונים להשית רגולציה על הסקטור. סין לא לבד בזה. גם ארה"ב ואירופה בוחנים זאת", המשיך.

 

"אני לא מודאג מ'הגירושים' של ארה"ב וסין. הממשלות יכולות לומר משהו אחד, אבל החברות יכולות לומר משהו אחר. החברות גם לא חייבות לשבת באף אחת מהן, הרבה חברות פותחות משרדים בדובאי או באיי קיימן", הוסיף.

 

להערכת מוביוס, הבעיה של רישום חברות סיניות בנאסד"ק תיפתר, למרות החוק החדש שמחייב את החברות להתאים את הסטנדרטים של הדיווח לחברות מערביות – כשהשלטונות בסין אוסרים על הוצאה של מסמכים כאלה מתחומי המדינה.

 

"יהיה מאוד קל לחברות הסיניות לעמוד בסטנדרטים, זה רק עניין של כבוד. אבל אתה רואה את ההחזרים שיש על המניות הסיניות המונפקות. אתם חושבים שבהנהלת הבורסה רוצים לראות את החברות האלה נעלמות? אני מניח שכל הצדדים יתגמשו בעניין הזה", אמר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.